|
|
|
17:20 07.03.12
|
שלום.
אני בן 26...אני לוקח כבר מס' שנים פאקסט עקב דיכאון והתקפי חרדה קשים.
אני רזה, אך הכושר שלי ירוד מאוד, כיוון שרוב הזמן אני מול המחשב.
הרבה פעמים, במיוחד לאחר ריצה/הליכה מהירה אני מרגיש קפיצות שריר/דקירות או מן זרמים מוזרים ממש איפה שנמצא הלב, בצד בשמאל מתחת ל"ציצי" וזה מכניס אותי ללחץ ובהלה. בגיל 13 סבלתי מדקירות בחזה ולכן עברתי מבחן מאמץ שהיה תקין וכן בדיקת הולטר שכנראה הייתה תקינה כי לא התקשרו אליי חזרה. לאחר מכן, בגיל 18 עברתי א.ק.ג שהיה תקין ורק נמצא "מסתם נפול" או משהו כזה ואמרו לי שיש את זה לרוב האוכלוסייה.
(בלי קשר, עברתי גם בדיקת גסטרוסקופיה ונמצא שיש לי בקע קטן בסרעפת)
כמו כן סבא לי נפטר מדום לב בגיל יחסית צעיר ככה שיש לי פחד מזה.
האם מומלץ לי לעבור שוב בדיקה כלשהי או שזה קשור לחרדות ודיכאון?
תודה!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:10 07.03.12
|
|
|
|
|
|
16:07 07.03.12
|
|
|
|
|
|
16:06 07.03.12
|
|
|
|
|
|
16:05 07.03.12
|
|
|
|
|
|
09:29 06.03.12
|
שלום רב,
אני בן 41 נשוי , ישנה תופעה שחוזרת על עצמה באופן קבוע ורציתי להבין האם התופעה נורמלית או שיש לי בעיה , אם אנני מקיים יחסים אינטמיים במשך 14 יום
אני מתחיל " להשתגע" עצבים , דיכאון וכו' מה הסיבה לכך עד זמן מסויים הכול בסדר איתי לאחר כפי שציינתי 14 יום משהו במצב רוח שלי משתנה
אשמח לקבל חוות דעת בנושא
יום טוב
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
04:09 06.03.12
|
כי אני אידיוט וכי הפסיכיאטר שנתן לי את התרופה נותן תרופות, כי ביקשתי. הסיפור הזוי, ובקצרה - חבר שידל אותי לנסות תרופות נוגדות דיכאון. הוא לקח תרופות פסיכיאטריות ולדבריו הן עזרו לו בבעיותיו (חרדה). מעולם לא טופלתי קודם בפסיכיאטריה, אין במשפחתי עבר פסיכיאטרי וחיי נורמלים. עברתי תקופה קשה בעבודה וסבלתי מדיכדוך קל אותו חשבתי לדיכאון. בדיעבד, עד שלקחתי אדרונקס לא ידעתי דיכאון מהו. נעשיתי זומבי. השאלה שמטרידה אותי, האם יתכן קשר בין אובדן היכולת לחוות אורגזמה לבין אדרונקס? מקריאה בפורומים תלונות רבות על תסמינים דומים בזמן הטיפול. ייתכן שהגוף עדיין תחת השפעת התרופה חודשיים אחרי הטיפול או שזו רק הנפש? מה אתה מייעץ לעשות? ברור שלא אחזור לפסיכיאטר נותן התרופה. אני עם תרופות גמרתי.
תודה רבה על המענה המהיר
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
02:18 05.03.12
|
שלום,
אני בן 25. בשנים האחרונות אני סובל מהתקפי היפומאניה שפשוט נהיים גרועים מפעם לפעם. אני מפחד שהם יהפכו למאניה או פסיכוזה בסופו של דבר, במיוחד לאור העובדה שהפעם האחרונה הייתה לחלוטין על הגבול: מצב רוח מרומם, דיבור מהיר, מחשבות מהירות ולא קוהרנטיות וכו' כך שממש חשבו שאני על סמים (ומעולם לא חוויתי דבר כזה וברמה כזאת). רציתי לשאול: האם דבר כזה קורה? זה יכול להיות משהו שבמרים את ראשו בהדרגה? האם אלו סימנים שעלי לקחת בחשבון? אני מרגיש שכשאני לא במצב "רגוע", אז אני מתחיל להקצין משני הקצוות.
יש לציין שאני מאובחן כגבולי, נמצא תחת טיפול ולאחרונה גם היה לי נסיון רע עם כדורים נוגדי דיכאון, כך שנראה לי שלקח זמן למוח שלי לחזור לאיזון. עדיין, אני מרגיש שיש בי משהו שמתערער, ומרגיש שהמטפלים שמטפלים בי מלאים דיעות קדומות לגבי המצב בגלל האבחון כגבולי. לאחרונה אני אפילו מתחיל לחשוד שהאבחון כגבולי (הפרעת אישיות גבולית) שגוי.
מה עלי לעשות?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:00 05.03.12
|
אני סובלת מזה כשנה מיובש קיצוני בפה.
לקחתי וולבוטרין נגד דיכאון ולפני כחודש הפסקתי.היובש בפה לא עבר ועדיין חמור מאוד.
האם זה יכול להיות עדיין מהשפעת הוולבוטרין?אם לא מה זה יכול להיות?
לא קבלתי שום טיפול מיוחד ולא עברתי ניתוחים. האם יש טיפולים בטיחים לכך?
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:07 04.03.12
|
|
אוננות אכן משחררת בפרט אם אין לך קשר מיני עם בחורה. החרדות שלך נובעים בשל האמונות שלך ותפיסות העולם של החברה בה אתה חי. אוננות אינה גורמת לבעיות ניאורולוגיות, החרדות שלך גורמות לכל תופעות הלוואי אותן אתה חש. עליך להשתחרר מהחרדות ומהמחשבות השליליות שלך כדי שתוכל להנות מהאוננות.
|
|
|
נטע ידיד
מטפלת מינית מוסמכת
מרפאת "רעות" - יד אליהו 050-6289337
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:15 04.03.12
|
שלום
יש לכם סטטיסיקה לגבי דיכאון לאחר לידה
מתי באופן סטטיסטי זה קורה לאחר הלידה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:17 04.03.12
|
היי לירן,
ישנם אנשים שמסיבות שונות מתכחשים לקיומו של דיכאון או בכלל לקיומם של בעיות וקשיים אישיים. האם אתה יכול לשתף בני משפחה אחרים בחששות שלך? האם ישנם אנשים (משפחה, חברים של אמך) בעלי סמכות שיכולים לשוחח איתה בהקשר לדבריך? אל תשאר לבד במצב. נסה לשתף אנשים אחרים. יתכן וכוחות נוספים יצליחו להניע את אמך לטפל בעצמה. אל תלחץ עליה. נסה לשקף לה כיצד מצבה משפיע עליך ועל היחסים שלכם. כך בחשבון שאתה לא מטפל של אמך ואין לך אחריות על מצבה. לכן, תדאג גם לעצמך.
חזק ואמץ!
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:01 04.03.12
|
ליטל היקרה,
ת מתארת באמת מצב מתסכל. את מתאמצת לעשות כל שביכולתך להתמודד עם העליה הלא צפויה ולרדת במשקל, ולא מצליחה לחזור למשקלך הקודם.
שימי לב, שמחישוב הBMI שלך לפני העליה - היית 18.6 כלומר די גבולית לתת משקל, והיום הBMI שלך הוא 22, שעדיין משקף מצב של משקל תקין.
אני בטוחה ששההבדל במשקל הוא מה שמפריע לך כיוון שאת לא רגילה להיות פלוס 12 ק"ג, אך יש להתייחס לכך שהמשקל שעלית אליו הוא עדיין בטווח המשקל התקין.
יכול להיות שמשהו שאת עושה עדיין לא מאוזן מספיק, ואת זה תוכלי להעריך ביחד עם הדיאטנית, שכבר קבעת אליה תור.
בנוסף, הייתי בודקת את תפקוד בלוטת התריס, רק כדי לוודא שאין תת פעילות של הבלוטה שמתבטא בקושי לרדת במשקל חרף התזונה והפעילות הנכונים.
מקווה שעזרתי. שיהיה המון בהצלחה, ואל תתני לזה לייאש אותך.
|
|
|
קרן הוד
דיאטנית קלינית M.Sc
סנהדרין 7, בבלי, תל אביב 057-2214380
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:53 04.03.12
|
שלום רב, אמי בת ה-42 סובלת מזה כמה שנים בדיכאון עמוק.
היא איננה מודה בכך, אך המצב הבריאותי פיזי הלא קל איתו היא צריכה להתמודד מידי יום, גירושין שהיא עברה ובכלל חיים לא קלים גרמו לכך.
כשהעלאתי את הנושא של דיכאון בפנייה ושיש לטפל בזה, היא התעצבנה מאוד ובעינייה זהו סוג של עלבון, שמה הכל תקין אצלה וכולם "משוגעים".
מצבה הלא קל פוגע בי ישירות עקב התקפי חרדה, איחולי מוות, שינויי מצב רוח פתאומיים, גידופים מידי פעם ולכן אני שוקל לעבור לבסיס בקרוב.
רציתי שאול האם אנשים רבים הסובלים מדיכאון לא מודעים למצבם? לא מודעים שיכול להיות עתיד טוב יותר? והאם יש אמצעי לשכנע את הבן אדם בכך...
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:08 04.03.12
|
זה אינבידואלי. בדר'כ , התרופה ממשיכה להשפיעה.
יש לזכור שלפעמים יש שינויים בחיים, גופניות, פסיכולוגיות, סביבתיות אשר מחמירים את המצב הנפשי ומובילות לצורך לשינוי מינון.
שימוש לא מסודר בתרופה מסוג SSRI , נטילה חצי שנה , הפסקה שנה , חוזר מס. פעמים, יכול להוביל לעמידות וצורך בשילוב מס. תרופות ואף אשפוז, לכן הרציונאל, אם אפיזודה דיכאון קשה מס. פעמים, טיפול ממושך ללא הפסקה לזמן רב, 5 שנים הארכה והמשך בהתאם לקליניקה, לפעמים לכל החיים, שוב במקרה של אפיזודות חוזרות של דיכאון קשה ואשפוזים.
|
|
|
ד''ר יונתן דוידאור
פסיכיאטר מומחה, CBT,חוות דעת משפטית.
כתובת הקליניקה: דרך רמתיים 69 , הוד השרון 052-6552269
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:01 04.03.12
|
ממש לא מאפיין ולא שכיח.
ממליץ לישקול תוספת אבץ , יעוץ דיאטנית.
|
|
|
ד''ר יונתן דוידאור
פסיכיאטר מומחה, CBT,חוות דעת משפטית.
כתובת הקליניקה: דרך רמתיים 69 , הוד השרון 052-6552269
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
02:41 04.03.12
|
שלום , אני בת 17 וחצי ..
יש לי חרדות נוראיות מלאבד דברים , ממוות ...
פעם זה היה בא פעם בכמה חודשים ולא הייתי מבינה מזה .. אבל עברתי תהליך ארוך שכלל בו תקופות של דיכאון נוראייי בכדי להבין מה מקור הפחד ... שהייתי קטנה היה לי אח שראיתי בו הדמות הסמכותית , הוא היה מכור לסמים והמצב בבית היה נוראי בעקבות כך .. הוריי לא הצליחו להשתלט על המצב .. לכן ראיתי בו הדמות הסמכותית והאהובה והוא איכזב כל פעם מחדש עד שנכנס לכלא לתקופה ארוכה ... וזאת הייתה האכזבה הגדולה מכולן ... אף פעם לא התמודדתי עם זה .. נשאר בי רק הכעס והאכזבה והכל בפנים ובשנה הזאת זה התפרץ ... יש לי בן זוג שאני מרגישה כלפיו כעס נוראי ורצון אפילו לפגוע בו ולפעמים אני מרגישה כאילו הוא לא אמיתי ... אני יודעת שאני בחיים לא יעשה לו משהו ואני יודעת שהמחשבות שלי הן לא הגיוניות אבל הן מטרידות אותי נורא ופוגעות לי בזוגיות ... אני מפחדת מהחיים , פוחדת להתמודד עם קשיים ... חושבת מה יקרה שיהיו לי ילדים בעתיד , חושבת מה יהיה בצבא ... פוחדת להפגע שוב ולהתאכזב כי לא יהיו לי את הכוחות להתמודד ... יש לי תחושות של ניתוק מהמציאות והרבה מחשבות לא הגיוניות ומציקות ..אני מרגישה כאילו אני מסתובבת בתוך חלום וכולם הם רק אשליה הם לא אמיתיים ... אני יודעת שזה לא הגיוני כמובן אבל אני מפחדת רק מהמחשבה שזה היה לי בראש ! אני לא יודעת איך להתמודד עם זה ומה לעשות ... אני מנהלת חיים שגרתיים לגמרי אבל החרדות והתחושות האלה לא נותנות לי מנוחה .....
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:37 03.03.12
|
|
לאחרונה נודע לי כי נוגדי דיכאון גורמים לנשירת שיער. האם זו מוכח מדעית? והאם יש כאלו תרופות שלא ייגרמו לנשירת שיער? האם אצל כל אלו שנוטלים את התרופה מופיעה נשירת שיער פתולוגית?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:40 03.03.12
|
שלום לך,
על מנת לשלול סיבה גופנית כדאי להתייעץ לא רק באורולוג אלא גם ברופא משפחה. יש מצבים רפואיים שגורמים להיעדר זיקפה [כגון סוכרת], זו יכולה גם להיות תגובה לשימוש בתרופות מסויימות.
במידה ונשללה סיבה גופנית יש לקבל ייעוץ מוסמך בתחום הנפשי - אצל פסיכיאטר או פסיכולוג קליני. ירידה בחשק המיני היא לעתים חלק מתמונה כללית, כגון דיכאון סמוי שגורם לירידה בליבידו או מצב נפשי אחר שגורם לירידה בבאספקטים שונים של תפקוד האדם. סימפטום זה יכול לעתים להיות גם ביטוי לקושי במערכת יחסים זוגית. או סיבות אפשריות אחרות.
יש ראשית לאתר את הרקע למצב שאתה מתאר אצל פסיכיאטר או פסיכולוג קליני. רק אחר-כך ניתן לחשוב על הטיפול הנכון והמתאים לך. היפנוזה יכולה להוות טיפול יעיל במצבים שונים, אך קשה לומר אם זהו הטיפול המתאים לך לפני שהובררה התמונה כולה.
בהצלחה בבירור ובטיפול, כל טוב,
|
|
|
אירית כהן
מומחית בפסיכולוגיה קלינית, מורשה להפנוט
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:25 02.03.12
|
שלום רב ,
אני בן 22 בתול ומעולם לא הייתה לי חברה או שבאתי במגע עם בת .
עליי אני יכול לומר שאני מאונן כל יום במשך 5 שנים . לפני 4 חודשים לקיתי בהתקף חרדה לראשונה בחיי שנבע בגלל בעיה כלשהי . מאז אני פוחד לעשות כל דבר שהוא מחשש לתוצאה שהוא יביא .
לדוגמא אני מאונן רק פעם בשבוע וגם אז הפסקתי בגלל שיום לאחר הפורקן תקף אותי התקף ורטיגו נוראי וסחרחורות כל היום . לכן כרגע אני נמנע מלאונן . קורה אצלי שני דברים הפוכים . האחד הוא שלאחר אוננות אני חש מעין דיכאון פנימי ועצבות מה שכנראה גורם לי לסחרחורות והדבר השני הוא שאם לא אוננתי כבר שבוע אני פשוט מתעצבן מכל דבר וחסר שקט . מה גם שאני אדם מאמין ואני גם מפחד מהתוצאה בעקבות העונש של שפיכת זרע לבטלה ( זה קלאסי משהו חרדתי ) .
שאלתי היא האם ידוע לכם על קשר כלשהו בין אוננות לבעיה נויורולוגית ( שנגרמת בעקבות ריקון הזרע וחידושו גורם לסחרחורות ) במישור הפיזי ?
איך אני יכול להימנע מלהרגיש דיכאון לאחר אוננות ומהפחד לעשות את זה ? זה כל כך כיפי ומשחרר שאני לא רוצה לאבד את זה .
תודה לעונים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:24 02.03.12
|
שלום רב ,
אני בן 22 בתול ומעולם לא הייתה לי חברה או שבאתי במגע עם בת .
עליי אני יכול לומר שאני מאונן כל יום במשך 5 שנים . לפני 4 חודשים לקיתי בהתקף חרדה לראשונה בחיי שנבע בגלל בעיה כלשהי . מאז אני פוחד לעשות כל דבר שהוא מחשש לתוצאה שהוא יביא .
לדוגמא אני מאונן רק פעם בשבוע וגם אז הפסקתי בגלל שיום לאחר הפורקן תקף אותי התקף ורטיגו נוראי וסחרחורות כל היום . לכן כרגע אני נמנע מלאונן . קורה אצלי שני דברים הפוכים . האחד הוא שלאחר אוננות אני חש מעין דיכאון פנימי ועצבות מה שכנראה גורם לי לסחרחורות והדבר השני הוא שאם לא אוננתי כבר שבוע אני פשוט מתעצבן מכל דבר וחסר שקט . מה גם שאני אדם מאמין ואני גם מפחד מהתוצאה בעקבות העונש של שפיכת זרע לבטלה ( זה קלאסי משהו חרדתי ) .
שאלתי היא האם ידוע לכם על קשר כלשהו בין אוננות לבעיה נויורולוגית ( שנגרמת בעקבות ריקון הזרע וחידושו גורם לסחרחורות ) במישור הפיזי ?
איך אני יכול להימנע מלהרגיש דיכאון לאחר אוננות ומהפחד לעשות את זה ? זה כל כך כיפי ומשחרר שאני לא רוצה לאבד את זה .
תודה לעונים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:14 01.03.12
|
שלום,
קוראים לי אסתי ואני בת 27 התחלתי להשתמש בנוברינג לפני כשבוע
ומאז התחילו תופעות שונות - דיכאון, עייפות, חוסר תיאבון ויובש בגרון עם ליחה.
אני דיי לחוצה לא יודעת אם להוציא אותה או לא אשמח אם תעזרו לי!
תודה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:27 29.02.12
|
שלום
קראתי ספר נהדר נהדר "המח הנשי" של דר' לואן בריזנדיין
ספר מומלץ ביותר לנשים וגברים
היא כותבת שם על תהליכים שונים שהאישה עוברת במהלך החודש לפי המחזור
רציתי לנסות לעקוב אחרי עצמי ,כדי לבדוק האם אני נורמלית או שבאיזשהו דיכאון
אני על גלולות כבר כמה שנים ,מה הדרך לברר את ימי המחזור שלי ואיך הם משפיעים על המצב רוח שלי?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:10 28.02.12
|
הייתי בחורה רזה מאוד (גובה 1,70 משקל 54) והייתי מצליחה להוריד במשקל בקלות. לקחתי כשנה כדורי ויפאקס נגד דיכאון והעליתי כ-12 קג. הפסקתי בהדרגה וכיום אני כבר 3 שבועות בלי אבל לא מצליחה להוריד גרם אחד למרות שאני אוכלת מאוד בריא ובכמות מדודה ועושה פעילות גופנית. קראתי בכל מיני פורומים על אנשים שטוענים שהם לא הצליחו לחזור למשקל תקין למרות כל המאמצים שזה לגמרי שיבש אותם. זה מייאש אותי מאוד. אני עושה הכל- קבעתי תור לדיטאנית, אני עושה דיקור סיני, פעילות גופנית אבל בינתיים המשקל לא זז. גם קראתי מאמר של אנשי מקצוע כביכול שאומרים שהסיבה לכך היא שהכדורים פוגעים בגן מסויים ובגלל זה העלייה . האם שמעת על זה? האם טיפלת במישהו עם בעיה דומה ואם כן, תוך כמה זמן בערך אפשר להרגיש תזוזה?
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:04 28.02.12
|
שלום,
תמיד הייתי בחורה רזה מאוד (גובה 1,70 משקל 54) והייתי מצליחה להוריד במשקל בקלות. לקחתי כשנה כדורי ויפאקס נגד דיכאון והעליתי כ-12 קג. הפסקתי בהדרגה וכיום אני כבר 3 שבועות בלי אבל לא מצליחה להוריד גרם אחד למרות שאני אוכלת מאוד בריא ובכמות מדודה ועושה פעילות גופנית. קראתי בכל מיני פורומים על אנשים שטוענים שהם לא הצליחו לחזור למשקל תקין למרות כל המאמצים שזה לגמרי שיבש אותם. זה מייאש אותי מאוד. אני עושה הכל- קבעתי תור לדיטאנית, אני עושה דיקור סיני, פעילות גופנית אבל בינתיים המשקל לא זז. גם קראתי מאמר של אנשי מקצוע כביכול שאומרים שהסיבה לכך היא שהכדורים פוגעים בגן מסויים ובגלל זה העלייה במשקל ורק אם לוקחים איזה כדור אפשר לרדת. להלן הקישור href='http://www.theroadback.org/weight_loss.aspx' class='Blue'>
האם שמעת על זה? האם במסגרת עבודתך טיפלת בהשנה עקב כדור ויפאקס והצליחו לרדת חזרה במשקל? אם כן, מתי מתחילים להרגיש תזוזה?
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:24 28.02.12
|
שלום. ויאפקס (ונלאפאקסין,) תרופה נוגדת חרדה ודיכאון, המעכבת ניצול חוזר של סרוטונין ונוראפינפרין במוח. תרופה זו נמצאה יעילה בטיפול בחולי דיכאון וחרדה, ולאחרונה אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את השימוש בתרופה זו במצבי דאגנות יתר (generalized anxiety).
תופעות הלוואי העיקריות של תרופה זו כוללות בחילה, כאב ראש וסחרחורת.
כאב ראש יכול להיות תגובה להפסקת סרוקסט
אני ממליצה לדבר עם הרופא שלך.
|
|
|
ד''ר אלונה גוברמן
פסיכיאטרית מומחית
מיינד קליניק, שד' דוד המלך 1 ת"א. 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:11 27.02.12
|
שלום לכם,
בתי (השניה) בת חצי שנה. בחודשי חייה הראשונים היא בכתה ללא הרף והוגדרה כ"קוליק". בכי בלתי פוסק מ-7 בערב עד 1 בלילה היה שגרת יומינו. שום תכשיר ושום שינוי תזונה לא עזר.
ב"ה, היום זה כבר לא המצב שלנו, אחרי גיל 4 חודשים זה השתפר, אבל היא עדיין מאוד מאוד לא רגועה במשך כל היום. כל הזמן רוצה להיות על הידיים, בוכה כשמנסים להאכיל אותה באוכל מוצק, לא לוקחת לא בקבוק ולא מוצץ. כבר שתי מטפלות התייאשו ממנה. השבוע אנחנו מתחילים עם השלישית.
הילדה הראשונה שלי היתה רגועה ונינוחה מאוד בתור תינוקת, כך שאני מניחה שזה בעיקר עניין של המזג שלה ולא תפקוד לא נכון שלי.
האם למישהו יש עצה לתת לי? אני באמת לא יודעת מה לעשות. אני מרגישה שמאז שהיא נולדה אני במעין דיכאון, לא מצליחה לעשות כלום. גם כשהיא לא בוכה, המחשבה על זה שאני חיה על זמן שאול עד הבכי הבא משתקת אותי.
איך אפשר לעזור לה (ולי) להרגע?
תודה מראש
נגה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:34 27.02.12
|
שלום רב,
ניתן בהחלט לסייע לבעלך על ידי יעוץ נטורופטי הכולל תזונה נכונה למניעת דיכאון וכאבים ופורמולות צמחי מרפא המסייעות מאוד בטיפול בבעיות שינה ובחיזוק מערכת העצבים.
צמחי המרפא המצוינים כגון: מליסה, פסיפלורה, הומולוס, מאקה, בקופה וכדומה משפרים מאוד את מצב הרוח ומחזקים את מערכת העצבים ובכך מסייעים בהשריית שינה בצורה טבעית וללא תופעות לוואי.
לגבי התרופה שהוא נוטל, ככל הנראה היא גורמת לו לתגובה הפוכה ולכן יש להיוועץ ברופא המטפל לגבי המשך הטיפול.
אשמח לעמוד לרשותך,
שבוע טוב ובריא,
|
|
|
אילן ללבניקוב
רוקח ומומחה לצמחי מרפא
גבעתיים 052-8077713
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:14 27.02.12
|
שלום לכם,
בתי (השניה) בת חצי שנה. בחודשי חייה הראשונים היא בכתה ללא הרף והוגדרה כ"קוליק". בכי בלתי פוסק מ-7 בערב עד 1 בלילה היה שגרת יומינו. שום תכשיר ושום שינוי תזונה לא עזר.
ב"ה, היום זה כבר לא המצב שלנו, אחרי גיל 4 חודשים זה השתפר, אבל היא עדיין מאוד מאוד לא רגועה במשך כל היום. כל הזמן רוצה להיות על הידיים, בוכה כשמנסים להאכיל אותה באוכל מוצק, לא לוקחת לא בקבוק ולא מוצץ. כבר שתי מטפלות התייאשו ממנה. השבוע אנחנו מתחילים עם השלישית.
הילדה הראשונה שלי היתה רגועה ונינוחה מאוד בתור תינוקת, כך שאני מניחה שזה בעיקר עניין של המזג שלה ולא תפקוד לא נכון שלי.
האם למישהו יש עצה לתת לי? אני באמת לא יודעת מה לעשות. אני מרגישה שמאז שהיא נולדה אני במעין דיכאון, לא מצליחה לעשות כלום. גם כשהיא לא בוכה, המחשבה על זה שאני חיה על זמן שאול עד הבכי הבא משתקת אותי.
איך אפשר לעזור לה (ולי) להרגע?
תודה מראש
נגה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:12 27.02.12
|
שלום לכם,
בתי (השניה) בת חצי שנה. בחודשי חייה הראשונים היא בכתה ללא הרף והוגדרה כ"קוליק". בכי בלתי פוסק מ-7 בערב עד 1 בלילה היה שגרת יומינו. שום תכשיר ושום שינוי תזונה לא עזר.
ב"ה, היום זה כבר לא המצב שלנו, אחרי גיל 4 חודשים זה השתפר, אבל היא עדיין מאוד מאוד לא רגועה במשך כל היום. כל הזמן רוצה להיות על הידיים, בוכה כשמנסים להאכיל אותה באוכל מוצק, לא לוקחת לא בקבוק ולא מוצץ. כבר שתי מטפלות התייאשו ממנה. השבוע אנחנו מתחילים עם השלישית.
הילדה הראשונה שלי היתה רגועה ונינוחה מאוד בתור תינוקת, כך שאני מניחה שזה בעיקר עניין של המזג שלה ולא תפקוד לא נכון שלי.
האם למישהו יש עצה לתת לי? אני באמת לא יודעת מה לעשות. אני מרגישה שמאז שהיא נולדה אני במעין דיכאון, לא מצליחה לעשות כלום. גם כשהיא לא בוכה, המחשבה על זה שאני חיה על זמן שאול עד הבכי הבא משתקת אותי.
איך אפשר לעזור לה (ולי) להרגע?
תודה מראש
נגה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|