|
|
|
13:06 23.05.10
|
שלום,
אני נשואה מזה כשנתיים וחצי. בעלי היום בן 40 אשר איבד את הוריו שנה אחר שנה לפני כחמש שנים. מאז להבנתי מצבו הנפשי התדרדר.
פנינו בעבר לייעוץ פסיכאטרי באיכילוב כאשר הפסיכאטר המליץ על טיפול תרופתי.
מנסיוני, בעלי אחד שלא מתמיד בשום דבר, אם זה לסיים פרויקט שהתחיל בבית, תשלום חובות, עבודה (הוא לא עובד), פחד מללכת לראיונות, אי יכולת התמודדות עם מצבים, חוסר סבלנות, ולכן יש לי חששות כבדים לגבי נטילת תרופות שגם אותן הוא לא יקח לאורך זמן והפחד שלי שהתקפי הדיכאון והחרדה יחזרו בעוצמות גדולות.
יש לציין כי עם הרבה סבלנות מצידי היו תקופות שחל שיפור אך לאחרונה המצב שוב מתדרדר, שוב התקפי חרדה ושוב חוסר יכולת לחייך, להקשיב, לעשות, חוסר חשק בכלל.
אנחנו עומדים לפני לידה ראשונה ואני מאוד חוששת לגבי המצב וההתמודדות שלי בכלל. לאחרונה אני מרגישה כי גם אני כבר מתחילה להרים ידיים ולאמר נואש.
אשמח לקבל ייעוץ מכם אשר יכול להפנות אותי לכיוונים אשר לא מצריכים טיפול תרופתי.
בתקווה שזה יעזור.
לי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:04 20.05.10
|
שלום
כאשר מרגישים לא טוב כדי לבדוק מדוע. לפעמים שינויים בחיים כמו לדאוג ליותר זמן פנוי, לזמן עם הבעל והילדים, יותר סיפוק ביחסים האינטימיים, יותר "לעשות כייף" עוזר מאוד. כאשר תכונות אישיות לא כ"כ קלות מתעצמות אחרי אירוע כזה או אחר, שווה לפנות למטפל לשוחח על זה, ולפעמים גם לבדוק את הנושא של טיפול תרופתי. את יכולה לקראו יותר על תופעות של דיכאון וחרדה באינטרנט
|
|
|
פרופ' לאון גרינהאוס
מנהל בית חולים פסיכיאטרי
שדרות דוד המלך 1 קומה 3 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:44 20.05.10
|
לבלה שלום
פרידה בעקבות מוות של אדם קרוב זה אחד מהמשברים הגדולים של האדם. את הית מאוד קשורה לאמה וכנראה גם לא פתחת מערכות יחסים תומכות מעבר לאמה. זה עושה את זה עוד יותר קשה. את גם מספרת על תסמינים שנראים כמו דיכאון. כדי לך לפנות לרופא כדי שהוא יקבע האם את זקוקה לטיפול נוגד דיכאון. בנוסך תחליפי מטפל. מטפל שלא משיב, שלא מנסה לעזור בכוונה, שלא תומך, הוא לא מטפל טוב. ואת תעבדי על עצמך, תתחילי לצאת, לפגוש אנשים, לעשות דברים שעושים לך טוב..
|
|
|
פרופ' לאון גרינהאוס
מנהל בית חולים פסיכיאטרי
שדרות דוד המלך 1 קומה 3 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:37 17.05.10
|
שלום .לצערי התשובות לשאלתך לא פשוטות ולא חד משמעיות.
קודם כל טיפול ממושך בנוגדי דיכאון וחרדה לא גורם לנזק למוח.
המשך של טיפול תרופתי במיוחד עם מתלווה לו טיפול פסיכולוגי נותן בסיס טוב למניעה של גלים דיכאוניים בעתיד אבל זה לא 100%. כמה זמן צריך לקחת תרופות אחרי שמרגישים טוב תלוי בסוג המחלה.
בברכה,
|
|
|
ד''ר אלונה גוברמן
פסיכיאטרית מומחית
מיינד קליניק, שד' דוד המלך 1 ת"א. 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:57 16.05.10
|
שלום לכם ,
אני בחורה בת 42 וחצי,רווקה ללא ילדים .
לפני כחודשיים נפתרה אימי שטיפלתי בה במסירות נפש. גם לפני המחלה עשינו הכול ביחד,
נסענו לכל מיני מקומות וכו" , כאשר הגיע המחלה החלתי להילחם על בריאותה .
אני בת יחידה , אז עכשיו נישארתי לבד בעולם הזה .
וזה גורם לי כמובן לחרדה מאוד עמוקה , שאני השאר לבד ,
ואין לי עם מי לדבר אפילו .
כמובן מאוד מאוד קשה לי עכשיו,ואני לא יוצאת מזה פשוט .
(כבר הייתי בפגישה 5 של טיפול אצל איזה יועצת פסיכיאטרית) - כאילו רק דיברים .
ומה שיוצא זה שאני רק מדברת ומדברת והיא בקושי אומרת כמה מילים במהלך הפגישה .
לא עוזר לי כלום הפגישות האלה , ואני יוצאת משם באותו מצה שאני נכנסת .
אני בוכה בעבודה , בבית, בשבת בדרך כלל כשאני קמה - יש לי לחץ מאוד חזק בחזה צד שמאל,
וכבר פעם שניה ככה . מודדת חום ולחץ דם - נראים תקינים .
אומרים לי שזה כאב של נפש .
בעבודה אני מסתובבת כמו זומבי , לא מדברת , לא מחיכת . לא איכפת לי משום דבר .
רק עושה דברים שהם הכרח לעשות .
אפילו אוכל שאני מכינה בערב - חצי נשאר על הצלחת .
בזמן האחרון אני מצאתי את עצמי מבטה כעס - צועקת על אנשים .
אבל בעיקר זה הכאב הזה , של צד שמאל בחזה שנובע מזה שאני בבוקר קמה לדירה ריקה
ואני מתחילה לחשוב על כל מה שהיה ועל חרדה שאני השאר לבד .
ההרגשה מאוד קשה , ואני פשוט לא יוצאת מזה .
האם אני אחזור הי פעם שוב להיות אותה אישה עם שימחת חיים וחוש הומר שהייתי ?
אני לא יודעת פשוט איך אני ייצא מזה ?
איך לצאת מהמצב הזה ?
הרי כל אחד עובר את זה בחיים , מוות הורים וכו" , אז איך הם מתגברים ?
לי אין אף אחד שיתמוך , שידבר איתי , שיהיה איתי בדירה וכו" .
אני במערבולת של מחשבות , מה יהיה \ מה לעשות , וגם אני אל צעירה שכל החיים לפני .
ואנ גם בחורה שמנה , ולא כל הגברים כמובן רוצים אותי .
אפילו היו מחשבות , למה אם כך אני חיה .
בינתיים מה שמחזיק אותי ברוך השם זה עובדה וחתולים שלי .
איך אני ייוצאת מזה ?
איך קמים ?
איך ממשיכים ?
תודה רבה לכם מראש .
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:42 14.05.10
|
בסוג הטיפול להפסקת עישון אצל מכורים מסיבה גנטית לעומת מכורים מסיבה נפשית והתנהגותית. אם העישון יושב אצל האדם על מצב נפשי של הרס עצמי, או דיכאון וחרדה- האם זו הסיבה הגנטית ?
שמתי לב שיש אנשים שיכולים להפסיק לעשון גם אחרי 20 שנות עישון (ולא בגלל שהם מתו), ויש כאלה שמנסים להפסיק ונכנסים לקריז של מכורים לסמים- האם זה גנטי? תודה על התשובה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:32 14.05.10
|
שלום
ידידה שלי החלה לפני שבוא טיפול עקב דיכאון וחרדה ב"סרוקסט",עלתה כבר ל-40 מ"ג ,במקביל קיבלה "אלפרליד" 25 מ"ג עד שתיהיה השפעה מלאה מה"סרוקסט" ..........
הבעיה שהיא פוחדת מהתמכרות ל"אלפרליד" היא במתח נוראי,ישנה בקושי ובקושי משתמשת בו !
לא כדאי שתיקח בוקר צהריים ערב 25 מ"ג עד ש..........
אני עצמי עם "אגורופוביה " וחושב שזה מאוד חלש 1 "אלפרליד" עד 2 כמו שהיא לוקחת !(ועוד של 25 מ"ג)
מה כדאי ?
תודה מראש
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:30 27.04.10
|
לדנה שלום. אחרי החלטה להפסיק טיפול ב ויאפקס צריך לרדת ממנו מאוד לעת. ההפסקה של ויאפקס בדרך כלל מתבצעת ללא קשיים מיוחדים אך ישנן אנשים שצריכים ירידה מאוד הדרגתית של המינון בחודשים ולא בשבועות. הפסקה הדרגתית היא הדרך הנכונה להפסיק את ויאפקס .
צריך לקחת בחשבון שלפעמים סימטומים של דיכאון וחרדה חוזרים והסימפטומים הם תוצאה מהחרדה ודיכאון ולא מהפסקת התרופה.
אני מאוד ממליצה לפנות לפסיכיאטר המטפל שמכיר אותך ולהתייעץ , כחודשיים וחצי תקופה מאוד קצרה. ממולץ להמשיך טיפול לפחות חצי שנה -שנה לאחר שמגיעים לרמיסיה מלאה
בהצלחה!
|
|
|
ד''ר אלונה גוברמן
פסיכיאטרית מומחית
מיינד קליניק, שד' דוד המלך 1 ת"א. 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:49 18.04.10
|
לדני שלום.
קיימות תרופות רבות ויעילות נוגדות דיכאון וחרדה. פלואוקסטין, תרופה נוגדת דיכאון המעכבת באופן סגולי את הניצול החוזר של סרוטונין במוח (SSRI), משמשת לטיפול במיגוון של מצבים דיכאוניים.התרופה נכנסה לשימוש בשנות ה-80, ומדיווחים בספרות הרפואית עולה כי יש לה פחות תופעות לוואי אנטיכולינרגיות מאשר לנוגדי הדיכאון הטריציקליים. לא מומלץ להשתמש בתרופה במצבי "עצב" רגילים וחולפים. תופעות הלוואי העיקריות של פלואוקסטין כוללות תגובות אלרגיות, ירידה בתיאבון, כאב ראש, הפרעה בשינה, ובאופן נדיר, פירכוסים.
במידה יקיימים חששות עליך לפנות לפסיכיאטר לצורך איבחון, בחירת תרופה ואני מכווה שאיחות החיים שלך ישתפר מאוד.
בברכה,
|
|
|
ד''ר אלונה גוברמן
פסיכיאטרית מומחית
מיינד קליניק, שד' דוד המלך 1 ת"א. 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:38 15.04.10
|
יש לי דיכאון וחרדה.קבלתי אסארו 10למשך 72 יום מאחר והשיפור היה בערך 50 אחוז .הרופא המליץ לעלות ל20 .במשך חודש השיפור היה טוב והמצב השתפר אחרי 60יום .ובשבוע
האחרון אני מרגישה תופעות כאילו אני חוזרת למצב ההתחלתי .האם הכדור הפסיק להשפיע.
. המצב מאוד מלחיץ אותי לחזור אחורה.
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:46 11.04.10
|
שלום
יש לי בעיה בבלוטת התריס תת פעילות.קבלתי כדורים הגעתי יום יום ל200 מ' .בבדיקה דם התברר שיש עודף פעילות.ולכן הורד הכדור ל50מ' .והיו תופעות לחץ בחזהבצד ימין .עקצוצים בצואר.וברגלים.חוסר
תיאבון.ירידה במצב רוח ובמשקל.וחוסר שינה כיום אני מטופלת ע"י כדור של 100מ' אלקרוסין.וכדור לדיכאון אסטרו20. אני 4 וחצי חודשים .אחרי קבלת כדור לדיכאון.המצב יותר טוב מידי פעם לחץ נפשי לחזור למצב הקודם .וחוסר תיאבון.האם יש אפשרות בטיפול ע:י היפנוזה.ומה הטיפול ותוצאות.
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:19 08.04.10
|
שלום
אובחנתי על ידי פסיכיטר שיש לי דיכאון וחרדה.קבלתי אסארו 10למשך 72 יום מאחר והשיפור היה בערך 50 אחוז .הרופא המליץ לעלות ל20 .במשך חודש השיפור היה טוב והמצב השתפר אחרי 60יום .ובשבוע
האחרון אני מרגישה תופעות כאילו אני חוזרת למצב ההתחלתי .האם הכדור הפסיק להשפיע.או שיש מצב
בגלגל שהתחלתי לעבוד קשה.ובקרוב יש שינוי במקום עבודה . המצב מאוד מלחיץ אותי לחזור אחורה.
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:28 08.04.10
|
|
אני סובלת מדיכאון וחרדה ומטופלת בנוגד דיכאון בשם ויפאקס XR. מאז התחלתי בטיפול יש שיפור גדול במצבי ו חשבתי אולי לשלב גם טיפול פסיכותרפי. האם זה יכול לעזור?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:20 07.04.10
|
לדורית שלום. אחרי שנה וחודשיים של הטיפול ב ויאפקס צריך לרדת ממנו מאוד לעת. ההפסקה של ויאפקס בדרך כלל מתבצעת ללא קשיים מיוחדים אך ישנן אנשים שצריכים ירידה מאוד הדרגתית של המינון בחודשים ולא בשבועות. הפסקה הדרגתית היא הדרך הנכונה להפסיק את ויאפקס .
צריך לקחת בחשבון שלפעמים סימטומים של דיכאון וחרדה חוזרים והסימפטומים הם תוצאה מהחרדה ודיכאון ולא מהפסקת התרופה.
אני מאוד ממליצה לפנות לפסיכיאטר המטפל שמכיר אותך ולהתייעץ ולעשות הפסקה בליווי רפאוי.
בהצלחה!
|
|
|
ד''ר אלונה גוברמן
פסיכיאטרית מומחית
מיינד קליניק, שד' דוד המלך 1 ת"א. 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:32 31.03.10
|
בתיה שלום,
באופן עקרוני, את מקבל את הטיפול היעיל למצבך. את משלבת תרופות וטיפול פסיכולוגי. בנוסף, את גם מציינת שמצבך משתפר ויש תגובה חיובית לתרופה. אך עדיין קיימים סימפטומים של ההפרעה. אני ממליצה להמתין עוד מספר שבועות. במידה ולא תרגישי הטבה תתיעצי עם המטפלים שלך.
תרגישי טוב,
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:48 28.03.10
|
ביתי נוטלת פריזמה 20 מ"ג כבר 3 חודשים.בגלל בעיות של דיכאון וחרדה חברתית.
באיזה תדירות עלינו להגיע לפסכיאטר למעקב?
האם הפריזמה משפרת גם קשב וריכוז?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:22 27.03.10
|
שלום
אני נוטלת את הכדור בבוקר .אחרי שאני בולעת כדור שלבלוטת התריס תת פעילות.בערך כשעה וחצי
.בהתחלה קבלתי אסטרו 10 ואני חודש וחצי אחרי שהועלה המינון ל20 ויש שיפור .אבל עדין הרגלים רועדות ויש לי עיקצוצים.וחוסר תיאבון לא במידה שהיה .ויש מידי פעם פחד לחזור למצב הקודם לפני קבלת הכדורים .ויש לי לחץ .האם זה נורמלי.אני בטיפול פסיכולוגי פרטני.מה עוד צריך בכדי לצאת מהמצב הנפשי.
תודה רבה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:21 24.03.10
|
שלום. ממכתבך לא ברור מי מה סובל בעלך "דיכאון וחרדה" ?
מצבים של אי שקט או של בלבול מאוד מוכרים אחרי ניתוח . הסיבה לא ברורה לגמרי, האם זה משני להרדמה, או כתוצאה של מצב הנפשי, אני מאוד ממליצה על התייעצות פסיכיאטרי.
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,
|
|
|
ד''ר אלונה גוברמן
פסיכיאטרית מומחית
מיינד קליניק, שד' דוד המלך 1 ת"א. 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:11 24.03.10
|
שלום,
זוגתי עברה ניתוח להחלפת מסתם לפני שבועיים. מצבה הפיזי טוב ככל הנראה. מצבה הנפשי לא ממש. למיטב הבנתי הלא מקצועית בעליל היא סובלת מתרכובת של דיכאון וחרדה.
כדי להירגע היא לוקחת וואבן וזה עוזר למספר שעות. אנא עצתכם.
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:59 23.03.10
|
שלום,
אני בת 44 וכיום סובלת מחרדה ודיכאון, נוטלת ציפרלקס במינון 2.5 כדורים חודש ימים.
היסטוריה: נטלתי כדורי סרוקסט במשך 18 שנה במינון 40 מ"ג בעקבות דיכאון וחרדה שלקיתי בהם ניסית במשך השנים כאשר הרגשתי טוב לרדת במינון ואף להפסיק אך זה לא עזר והשלמתי עם העובדה שאצטרך לקחת את הכדורים כל החיים בגלל חוסר איזון כימי שיש לי.. לפני 1/2 שנה פניתי לפסיכיטרית כדי להתייעץ בקשר לתרופה אחרת בעלת תופעות לוואי פחותות מהסרוקסט שאיתו שמנתי והרגשתי עייפות, ווהיא המליצה על ציפרלקס. התחלתי במינון של 1 כדור 10 מ"ג. מאז התחלתי להרגיש קצת מדוכדכת ובלי הרבה מצב רוח, אך המשכתי לתפקד וזה לא פגם בהתנהלות שלי בחיים. לפני חודש חוויתי משבר כספי שבעקבותיו קיבלתי חרדה. הרופאה העלתה את המינון של הציפרלקס ל- 2.5 כדורים. כעת אני מרגישה שיפור אך עדיין חווה עליות וירידות ולא חזרתי לעצמי במאה אחוז. בלילות אני ישנה עם ואבן, מכיוון שאני לא נרדמת לבד. אני עדיין מוטרדת ממצבי ויש לי מידי פעם תחושות של כאבים בחזה, בידיים, חוסר סבלנות, מתח, ואני עדיין כבויה ולא שמחה.
שאלותיי: כמה זמן נדרש כדי לדעת האם הכדור מתאים לי? באיזה שלב כדאי לנסות כדור אחר? האם הירידה במינון הסרוקסט, היא שגרמה לחזרה למעגל החרדה והדיכאון? עם הסרוקסט הרגשתי טוב מאוד מבחינת חיוניות ומצב רוח(ע"פי ששמנתי והרגשתי עייפות) ואני מצטערת שהחלפתי אותו.
האם כדאי לחזור אליו? אני פשוט רוצה לחזור ולתפקד כרגיל כאמא ורעיה.
אנא תשובתכם בהקדם, גם לכתובת המייל שציינתי וגם בפורום זה.
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:42 21.03.10
|
בוקר טוב
בס"ד
הייתי מטופל במשך מספר שנים אצל פסיכיאטר בעקבות דיכאון וחרדה שחוויתי. כשהמצב השתפר הפסקתי ללכת לפגישות (ללא אישור מהפסיכיאטר) אבל המשכתי לקחת את התרופות (רסיטל) באופן עקבי. אני לא נרגיש נסיגה אבל כן מרגיש שאני עומד במקום, הדיכאון עזב אבל החרדה עדיין כאן. לכן אני מעוניין להחליף את הרסיטל לציפרלקס. האם לרופא המשפחה יש את הסמכות לרשום לי מרשם חדש לציפרלקס מבלי המלצה של פסיכיאטר?
בעתיד הקרוב מאוד אני מתכוון להיפגש עם פסיכיאטר חדש, אבל עד אז אני מעוניין לנסות את הציפרלקס.
אני מניח שתייעצו לי (בצדק גמור) לפגוש קודם פסיכיאטר, אבל כרגע אני מעוניין רק לדעת אם אני יכול לשנות תרופה אצל רופא משפחה.
שבוע טוב
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:40 18.03.10
|
רונה שלום,
אני מאוד שמחה לשמוע שהתרופה משפיעה לטובה ואת מרגישה שיפור. ייתכן ויחלפו מספר שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה. במידה ובמשך כחודש על המינון הטיפולי עדיין תרגישי סימפטומים כדאי לפנות שוב להתיעצות עם הרופא המטפל. בדרך כלל במקרה כזה נוטים לעלות את המינון של התרופה עד למינון האפקטיבי.
בנוסף, חשוב לציין שהדרך היעילה ביותר להתמודד עם המצב זה שילוב של תרופות ופסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT). זהו טיפול קצר וממוקד ובמהלכו תלמדי כלים של שליטה במצבך בהווה וגם לטווח הארוך. שליטה זו מאפשרת מניעת גלים חוזרים של הסימפטומים.
בהצלחה,
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:40 17.03.10
|
שלום רב התחלתי טיפול בויאפאקס 75 XR לפני 10 ימים בהמלצת פסיכיאטר
יש לציין שתופעות הבכי והחרדה חלפו
אך מצב רוחי ירוד.אין לי רצון לשוחח עם אנשים.בכללי אין לי רצון לשום דבר
אבקש לדעת האם המצב ישתנה ?
כמה זמן עד התרופה משפיעה באופן מלא ?
ואולי יש צורך בפתרון נוסף ?
תודה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:43 16.03.10
|
שלום.עלייה במשקל מהתרופות נוגדי דיכאון וחרדה מאוד אינדיבידואלית. עלייה במשקל קורה מסיבות שונות: שינויים מטבוליים, עלייה במצב הרוח , גורמת לעליה בתיאבון וכו'.
חשוב לעשות פעילות גופנית .
בהצלחה
אשמח לענות על שאלות נוספות,
|
|
|
ד''ר אלונה גוברמן
פסיכיאטרית מומחית
מיינד קליניק, שד' דוד המלך 1 ת"א. 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:18 15.03.10
|
יכולים לגרום להשמנה?
ואם כן איזה מהם??
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:10 15.03.10
|
גיורא שלום,
ויפאקס, תרופה נוגדת דיכאון וחרדה המשתייכת לקבוצת התרופות הנקראות SNRI, שחוסמות ניצול חוזר של סרוטונין ונוראפינפרין במוח. תופעות הלוואי העיקריות של תרופה זו כוללות בחילה, כאב ראש וסחרחורת. ייתכן ויחלפו מספר שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה. את התרופה נותנים לתקופה לפחות של חצי שנה - שנה. בנוסף, חשוב לציין שכדי להפסיק את התרופה חשוב ללמוד כלים שמאפשרים שליטה בסימפטומים ומונעים הישנות של החרדה / דיכאון. כלים אלה ניתן ללמוד בגישה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT), ניתן לשלב גם ביופידבק.
אשמח לענות על שאלות נ וספות,
בברכה,
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:02 09.03.10
|
רינת שלום,
סרוקסאט היא תרופה נוגדת דיכאון וחרדה המעכבת ניצול חוזר של סרוטונין ונוראפינפרין במוח. פעילות זו מאפשרת הקלה הן בתסמינים הנפשיים, והן בכאבים הגופניים הנלווים לדיכאון/חרדה, כגון כאבי גב, כתפיים וכו'. לצערי, דרך הפורום לא ניתן להמליץ לך לעבור או לא לעבור לתרופה אחרת. אני ממליצה לך להיוועץ עם רופא פסיכיאטר שמכיר אותך.
בנוסף, חשוב לציין שהדרך היעילה ביותר להתמודד עם חרדה/דיכאון היא שילוב של תרופות ופסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT). במהלך CBT ניתן ללמוד כלים ומיומנויות להתמודדות עם הסימפטומים בהווה וגם לטווח הארוך. ניתן לשלב גם ביופידבק.
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:07 08.03.10
|
אילת שלום רב,
פרימוניל(אימיפרמין), הוא תכשיר מקבוצת נוגדי דיכאון וחרדה מהדור הישן, או ה"טריציקליים". במקרים של ילדים שריטלין אינו עוזר להם או גורם תופעות לוואי שאינן מאפשרות את המשך נטילתו, אפשר להשתמש בתכשירים נוגדי דיכאון עם השפעה חלקית על הפרעת קשב, שפרימוניל הוא אחד מהם, אך לא מקובל כיום להשתמש בו לפני שמנסים תכשירים אחרים, שמקובל יותר להשתמש בהם בטיפול בילדים, שהפוטנציאל שלהם לגרום תופעות לוואי קטן יותר.
איני יודע מה ההיסטוריה הקודמת של בנך מבחינת התופעות שמפריעות לו, ומה הטיפולים התרופתיים שכבר נוסו, ולכן איני יכול לתת תשובה מפורטת או מדויקת יותר לפני שאני מאבחן באופו אישי בקליניקה.
אני ממליץ לא להשוות בין צריכה בארץ לארצות אחרות כיוון שהקווים המנחים בכל מקום הם שונים ויש להתייחס למטופל בצורה אישית.
אימיפראמין משמש גם לטיפול בהרטבה לילית אצל ילדים, או במקרים אחרים של דליפת שתן.
חשוב לשים לב לשינוי במצב הבריאותי כיוון שתופעות הלוואי האפשריות של תרופה זו נובעות בעיקר מפעולתה האנטיכולינרגית ומפעולתה הבולמת מעבר אותות חשמליים בלב.
בכל מקרה, ניתן בהחלט לסייע לבנך בצורה טבעית ומנסיוני העשיר עם הרבה מטופלים ילדים ישנם צמחי מרפא והומיאופטיה שעוזרות רבות לשפר את המצב לאורך זמן רב ובצורה טבעית ללא כל תופעות לוואי, אשמח לספק לך מחקרים בנושא ולעמוד לרשותך בכל שאלה נוספת,
שבוע טוב ובריא,
אילן ללבניקוב,
רוקח ונטורופט מומחה,
מנהל המרכז לרוקחות אלטרנטיבית - ר"ג.
|
|
|
אילן ללבניקוב
רוקח ומומחה לצמחי מרפא
גבעתיים 052-8077713
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:07 06.03.10
|
למיכל שלום
קראתי את אשר כתבת ואפשר להבין את המצב הנפשי הלא טוב שאת מתארת. אולי כדי לך להתחיל עם שיחה של היועצת הפסיכולוגית של בית הספר ותראי מה יש לה להציע
|
|
|
פרופ' לאון גרינהאוס
מנהל בית חולים פסיכיאטרי
שדרות דוד המלך 1 קומה 3 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:18 28.02.10
|
שלום רב, שמי מיכל, ואני בת 17.5. כבר מכיתה ח', לאחר מלחמת לבנון השניה נכנסתי לדיכאון קשה..אני כברא נהנית מכלום. כל הזמן כועסת. יש לי הרגשת ריקנות ואני רדישה לסביבה..מגיל צעיר יש לי חרדת נטישה, מכיוון שאמי כל הזמן "מאיימת" שהיא תקום יום אחד ותעזוב לפינלנד (היא פינית וכל משפחתה שם). מה שגרם לי לחוסר ביטחון גדול מאד, מה גם שהיחסים ביניו לא משהו, אני מפחדת גם מהחושך נורא ( לא יודעת אם זה קשור). תמיד היא הייתה מקללת אותי. מרביצה לי. גם אבי החטיף לי לפחות פעמיים. וזה מוזר שלאחר כל המכות אני בכל זאת רוצה את קרבתם למרות שהם ממשיכים לדחות אותי. חשוב לציין שסבתי חולת מאניה דיפרסיה וזה תורשתי אצלנו במשפחה..גם לאמא שלי היה דיכאון קל. וכשסיפרתי להם על הדיכאון שלי בקושי רב, אמי צחקה עליי. ואבא שלי רק צעק ואמר לי שאין לי שום בעיה שאני צריכה לחייך והכל יהיה בסדר..כלומר להעמיד פנים. הייתי אצל פסיכולוגית כשתיים וחצי וזה לא ממש עזר. חשוב גם לציין שאמי מעדיפה שאני אסבול מאשר שאקח כדור שיגרום לי אולי להרגיש טיפה יותר טוב, המצב הזה פשוט משפיעה עליי בבית ספר, אני לא יכולה לקיים מערכת יחסים כלשהי-אנימרגישה דוחה ונגעלת מעצמי.
רציתי לדעת מה אוכל לעשות כדי לעזור לעצמי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|