|
- פורום איסוף דם טבורי, שימור דם טבורי, תאי גזע
- פורום בדיקות רפואיות, בדיקות דם
- פורום הגדלת חזה, הקטנת חזה
- פורום הפרעות אכילה - תמיכה
- פורום הפרעות שינה תינוקות, הפרעות שינה ילדים
- פורום הפרעות שמיעה, ליקויי שמיעה, חרשות
- פורום התמודדות עם לחץ, פרידה, בגידה, פיטורין
- פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי
- פורום כירורגית פה ולסת, סרטן הפה והלוע
- פורום ניתוחים גניקולוגים (גינקולוגים), אנדומטריוזיס
- פורום סרטן העין (אונקולוגיה של העין)
- פורום סרטן השד
- פורום קוסמטיקה טבעית
- פורום תזונת תינוקות
- פורום תמיכה במשפחות ילדים חולי סרטן
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:41 05.02.12
|
ארז שלום,
ללא ספק, נדרש זמן רב עד שאדם הסובל מדיכאון מבין שיש לו בעיה ושהוא זקוק לעזרה מקצועית. בינתיים, הסובבים מודאגים מהשלכות מצבו הנפשי של הקרוב הסובל מדיכאון.
אם האדם מסרב להתחיל מיידית בטיפול, ניתן להפעיל דרך נוספת באמצעות רופא משפחה. אפשר להציע לאדם לגשת לרופא המשפחה כדי להתייעץ בקשר לתוספי מזון טבעיים שיקנו יותר כוחות ואנרגיה או במטרה לבצע בדיקות דם כדי לעלות על קיומה של מחלה גופנית שגורמת לחולשה. רופא המשפחה ידע לאבחן שמדובר בדיכאון, יתן תרופות נוגדות דיכאון או יפנה את האדם לטיפול מיידי אצל פסיכיאטר. תחושת דאגה שמעביר הצוות הרפואי, משקלה של הסמכות הרפואית, פחד ממחלות נוספות, תחושת פגיעות עקב הדיכאון - כל הגורמים האלו תורמים ליצירת חלון הזדמנויות שבו עולה הסיכוי שאדם יתפוש את הבעיה ויקבל טיפול הולם.
בהצלחה,
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
02:37 05.02.12
|
הוא כן הולך לפסיכולוג מזה כחודש וחצי, אבל בינתיים אין שום שיפור. איכשהו יש לי תחושה שאם הוא לא יגע בשורש הבעיה - כשהתחושה שלי (אם כי אני בהחלט לא רופא) היא ששורש הבעיה נמצא במחסור בנוירוטרנסימטרים במוח - הוא לא יצליח לפתור אותה. ולכן, אני בספק גדול אם טיפול פסיכותראפי, או כל טיפול אחר שמתבסס על דיבור בלבד (או דברים דומים), יוכל לעזור לו. בכל אופן - חודש וחצי אצל פסיכולוג פרטי ואין כל שיפור.
הוא עצוב, עצוב, עצוב. הוא מגיע לפעמים לבכי. קשה לי לראות בן אדם כל-כך מקסים וכל-כך טוב שסובל כל-כך. ומצד שני: לא נראה שהוא ממש מוכן לעזור לעצמו. אמרתי לו שאם הייתי יכול הייתי פותח לו את הפה וזורק פנימה כדור נגד דיכאון. כי הוא במצב פרדוקסלי: רוצה לצאת מהדיכאון, אבל חלק מהבעיה (כפי שזה נראה לי) היא שהוא לא מוכן לעשות צעדים שהם לא פשוטים עבורו, אבל כאלה שיכולים לגרום לכך שיצא מהדכאון.
מדובר בבחור צעיר, במיטב שנותיו - ושוב, אדם שפשוט לא מגיע לו לסבול, בטח שלא ככה. אני פשוט תוהה: מה עושים?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:52 04.02.12
|
שנים רבות הייתי נשואה לגבר אלים. בתחילת הדרך ניסיתי לרצות אותו בכל דבר ועניין כדי לא להרגיז אותו, כי כאשר היה מתרגז היה מכלה את זעמו בילדים. עם הזמן גיליתי שכל מה שאעשה לא ירצה אותו. עצם קיומי תסכל אותו באופן בלתי נסבל.
בתחילה פחדתי אפילו לערב את הרשויות (כי פנייה שלי אליהם הגבירה את זעמו) וכשערבתי את הרשויות (רווחה, פסיכולוג חינוכי) הטילו ספק במצב אותו תיארתי, נתפסתי כאישה היסטרית. התלבטתי האם להתקשר למשטרה או לפסיכיאטר מחוזי וזאת מחשש שילדי יחשפו לטראומה בראותם את אביהם מוצא בכוח מהבית. לצד הטלפון רשמתי לילדי את מספרי הטלפון של המשטרה, מד"א והרווחה, חלילה יהיה צורך להזעיק עזרה ואני לא אהיה מסוגלת לעשות זאת. אפילו שקלתי להתאבד (לביים תאונה, כדי שלא להשאיר את ילדי עם טראומה של הורה שהתאבד) מאחר ונאמר לי שאני המקור לתסכוליו וזעמו, ושהוא בבסיסו אבא טוב. קיוותי שהעלמותי מחייו וחיי ילדי (מבלי שחלילה יחושו שאמא נטשה אותם מבחירה) תאפשר להם לחיות יותר טוב מאשר חיו כשאני בחיים. אם אני כותבת, משמע עצרתי את המהלך ברגע האחרון.
הזכרתי זאת כדי להסביר עד כמה הייתי במלכוד, כשאני רואה את הכאב והפחד בעיני ילדי.....ואין מה לעשות......בשלב מסוים שקלתי להימלט איתם למעון לנשים מוכות, אך לא היה מעון שיכול היה לקלוט אותי עם ארבעת ילדי, ולהימלט ולהשאירם מאחור, לא הייתה אופציה. נשארתי בבית עם גבר אלים כדי להגן על ילדי, קמתי ועזבתי כשגדלו וידעתי שהם כבר מספיק בוגרים וחזקים פיזית כדי להגן על עצמם.
כיום אני מאובחנת ומטופלת כבעלת הפרעת חרדה עם דיכאון משני, הפרעה פוסט טראומטית, והפרעת אישיות גבולית, המיוחסים במידה רבה לחוויותי כאמא לילדים תחת טרור של גבר אלים. עד לאותו טיפול הדחקתי את אותם זכרונות קשים הקשורים לפגיעה שלו בילדים, היום הזכרונות האלה מתעוררים ומעוררים בי רגשות אשמה קשים על חוסר האונים שהפגנתי לנוכח הפגיעה המתמשכת בהם. היום אני יודעת מה היה עלי לעשות בארוע הראשון הזכור לי בו פגע לנגד עיני באחד מילדי (על ראשה של תינוקת בת 10 חדשים שפך את בקבוק המים שלה, לאחר שהבכי שלה בלילה היה מוציא אותו מדעתו). היה עלי להגן עליה מפניו באמצעות נשק להגנה עצמית. אני מפנטזת שאילו אז היה ברשותי נשק להגנה עצמית, הייתי מכוונת אותו אליו, מרימה טלפון למשטרה, מסבירה את הסיטואציה, ומבקשת את הגנתם
אני סבורה שאם היה בידי שוקר חשמלי או תרסיס פלפל, המיועדים להגנה עצמית (ולא עשויים להיחשב כאמצעי לתקיפה), הייתה לי לפחות האפשרות לשתק אותו עד אשר המשטרה הייתה מגיעה.
מבקשת את חוות דעתכם. האם לא כדאי להציע לנשים נפגעות אלימות במשפחה אמצעים להגנה עצמית, שלא חלילה יואשמו בתקיפה, יורחקו מהבית, והילדים יושארו בחזקתו של אב אלים, או יוצאו מחזקת הוריהם?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:37 02.02.12
|
אני לוקחת גלולות למניעת הריון וכדורים נוגדי דיכאון בשם רסיטל" ?
זה יכול לפגועה באפקט של הגלולות והכדורים?
תודה (:
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:24 02.02.12
|
שלום לך,
באופן כללי ניתן לקבל טיפול תרופתי נוגדות דיכאון וחרדה וכן להמשיך להניק. כדי לקלב החלטה מושכלת שמתאימה לך באופן אישי תצטרכי להיפגש עם הפסיכיאטר שלך. במקביל תוכלי לקבל מידע לגבי תרופות והנקה במרכז ליעוץ תרופתי בהנקה בבי"ח בלינסון.
|
|
|
ד''ר ליאת הולר-הררי
פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית, מתמחה בטיפול בנשים,
גבעתיים 054-4702315
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:21 02.02.12
|
היי אלין,
אין זה מדויק לומר כי דיכאון יכול לנבוע מחרדה. מדויק יותר לומר, כי קיומה של הפרעת חרדה, בייחוד מתמשכת, עשוי להוות גורם מזרז לקיומן של הפרעות אחרות, ביניהן דיכאון. כשמשהו משתבש במערכת הפיזית ו/או הנפשית, אין זה מן הנמנע שדברים נוספים ישתבשו- מאחר שהמערכת "מעורערת".
חוסר הרגשות שאת מתארת יכול להוות סימפטום של דיכאון, ולשם כך צריך אבחון מדויק יותר של איש מקצוע. אני מציעה לך לפנות למטפל CBT או לפסיכיאטר, לאבחון וטיפול בבעיות השונות.
בהצלחה!
|
|
|
שרון לויט
פסיכותרפיסטית התנהגותית קוגניטיבית
כספרי 24, חיפה 052-6794957
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:19 02.02.12
|
שלום,
יש לי חרדות כבר שלוש שנים , השאלה כזאת האם יכול לנבוע מהחרדה דיכאון וחוסר ברגשות?
כי בזמן האחרון אין חשק לעשות כלום והרגשה כאילו כל החלומות שיש לי מתפוררות בגלל החרדות .
והכוונה לרגשות שלמשל אין בכי,לא עצובה, לא שמחה, אין רגש.
, השאלה כזאת האם יכול לנבוע מהחרדה דיכאון וחוסר ברגשות?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:15 02.02.12
|
הוא כן הולך לפסיכולוג מזה כחודש וחצי, אבל בינתיים אין שום שיפור. איכשהו יש לי תחושה שאם הוא לא יגע בשורש הבעיה - כשהתחושה שלי (אם כי אני בהחלט לא רופא) היא ששורש הבעיה נמצא במחסור בנוירוטרנסימטרים במוח - הוא לא יצליח לפתור אותה. ולכן, אני בספק גדול אם טיפול פסיכותראפי, או כל טיפול אחר שמתבסס על דיבור בלבד (או דברים דומים), יוכל לעזור לו. בכל אופן - חודש וחצי אצל פסיכולוג פרטי ואין כל שיפור.
הוא עצוב, עצוב, עצוב. הוא מגיע לפעמים לבכי. קשה לי לראות בן אדם כל-כך מקסים וכל-כך טוב שסובל כל-כך. ומצד שני: לא נראה שהוא ממש מוכן לעזור לעצמו. אמרתי לו שאם הייתי יכול הייתי פותח לו את הפה וזורק פנימה כדור נגד דיכאון. כי הוא במצב פרדוקסלי: רוצה לצאת מהדיכאון, אבל חלק מהבעיה (כפי שזה נראה לי) היא שהוא לא מוכן לעשות צעדים שהם לא פשוטים עבורו, אבל כאלה שיכולים לגרום לכך שיצא מהדכאון.
מדובר בבחור צעיר, במיטב שנותיו - ושוב, אדם שפשוט לא מגיע לו לסבול, בטח שלא ככה. אני פשוט תוהה: מה עושים?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:02 01.02.12
|
תומר הי, תחילה התנצלות, באמת המתנת לתשובה זמן רב, מה עוד שאתה מתאר קשיים עמם אתה מתמודד מזה זמן רב והחלטת (אני מניח לאחר התלבטויות) לפנות לסיוע מפורום זה. את התשובה שלי אחלק לשניים: בחלק הראשון, הפרקטי, אפשר לחשוב שעבורך העולם האינטרנטי יכול להוות מרחב בו יתאפשר לך למצוא חברים עמם יתאפשר לך להרגיש דומה ומקובל. נדמה שבדרישתך למענה מאיתנו גילית צד אסרטיבי שעשוי לשרת אותך גם בחיפוש אחר מסגרות שבהן תרגיש עצמך מתקבל ורצוי. צד זה, גם ישרת אותך ברצון לזכות בעצמאות כלכלית. אני מאמין שהכוח ונחישות שהראתה ברצונך במענה משמעותי, יביא אותך לבסוף למצוא מקום תעסוקה שיענה לפחות על חלק מרצונותייך.
בחלק השני, אני רוצה להתייחס לדימיון שנדמה שעולה בין תיאור אימך כשיטחית, כמי שאינה מקבלת אותך כפי שאתה ומזלזלת במי שאתה, לבין תיאור הסביבה המתואר כמדומה (פחות או יותר) לזה של אימך (שטחיות ויחס דוחה כלפי "העצמי האמיתי" שלך). אני רוצה להציע לך מחשבה, כי אולי יש משהו ביחס שלך לסביבה שדומה ליחסך לאמך (או הורייך בכלל) וכפי שאתה מרגיש שונה במשפחתך כך גם אתה מרגיש בסביבה הרחבה כמי שאינו מתקבל על כל צדדייך. מנגד, אני מרגיש שברצונך ללבוש בגדים יפים יותר, אתה מבטא חלק בריא ומשמעותי בו אתה נאבק על רצונך לצמוח ולממש את רצונותייך הפנימיים והחיצוניים. אני מרגיש צורך לחזק צד זה אצלך.
יחד עם זאת, כיוון שאתה מתאר סבל ותחושות של דיכאון, אני מציע לך בחום, במידת האפשר, לשוחח עם דמות טיפולית בסביבתך (יועצת, עובדת סוציאלית, פסיכולוג), שנדמה שתוכל גם היא לסייע לך להרגיש מעט פחות לבד. שי
|
|
|
שי ציון
פסיכולוג קליני מומחה
לתאום פגישה 050-7315325
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:44 31.01.12
|
|
האם תרופות נוגדות דיכאון וחרדה למשל כמו ציפרלקס. האם התפקיד שלהם נועד לעשות אנשים יותר שמחים ומאושרים באופן כללי. או שדווקא התפקיד שלהם אמור לשמור על יציבות רגשית. ושהתפקיד שלהם לא באמת אמור לעשות אותך יותר שמח ביום יום וחייכן ומבסוט כמו אדם שלוקח סמים או אלכוהול לפני מסיבה אלא דווקא למנוע ממך להגיע למצב של דיכאון ומנוע הידרדרות. בעצם התרופות רק מטפלות בתסמינים ולא משפרות את מצב הרוח אם הוא כבר טוב אלא רק משמרות אותו? מקווה שהבנתם את השאלה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:43 31.01.12
|
סמדר שלום,
דיכאון וחרדה אכן יכולים להתבטא בכאבים פיזיים ואם רופאים שמכירים אותך ואץ מצבך ממליצים על התיעצות עם פסיכיאטר, אני חושבת שכן שווה לפנות לרופא פסיכיאטר. לעיתים, טיפול בתרופות נוגדות דיכאון / חרדה יכולות לצמצם את הכאבים בגוף.
אני כן ממליצה על התיעצות עם פסיכיאטר.
בברכה
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:42 31.01.12
|
|
האם תרופות נוגדות דיכאון וחרדה למשל כמו ציפרלקס. האם התפקיד שלהם נועד לעשות אנשים יותר שמחים ומאושרים באופן כללי. או שדווקא התפקיד שלהם אמור לשמור על יציבות רגשית. ושהתפקיד שלהם לא באמת אמור לעשות אותך יותר שמח ביום יום וחייכן ומבסוט כמו אדם שלוקח סמים או אלכוהול לפני מסיבה אלא דווקא למנוע ממך להגיע למצב של דיכאון ומנוע הידרדרות. בעצם התרופות רק מטפלות בתסמינים ולא משפרות את מצב הרוח אם הוא כבר טוב אלא רק משמרות אותו? מקווה שהבנתם את השאלה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:40 31.01.12
|
שלום רב.
הפרעות כאב כרוניות בהחלט עלולות לגרום למצוקה נפשית מתמשכת ולהופעת הפרעה דכאונית וחרדתית משנית לתלוונת כאב.
גרד עלול בהחלט להיות סימן להפרעה חרדתית אולם אני מציע להתיעץ ולהבדק בענין ע"י רופא משפחה.
ממליץ להיעזר בתרופות נוגדות דיכאון המעלות את סף הכאב ומשמשות גם לטיפול בכאב: צימבלטה, וויפאקס, אלטרול.
לשינה ניתן לקחת תרופות שינה מסוג נוקטורנו, זודורם או אמביין.
כדאי קודם כל לטפל בכאב עצמו. ממליץ לפנות ליעוץ מרפאת כאב.
|
|
|
ד''ר אהוד רוזיצקי
פסיכיאטר מומחה, טיפולי CBT, חוות-דעת, רשיון הפנוזה
רחוב שמעון פרס 33, מרכז פרס נובל, ראשון לציון 054-9988824
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:00 29.01.12
|
שלום לך,
אם הבנתי נכון, את מעלה כאן את ההשערה שהמועקות שלך נובעות מביקורת עצמית קשה וחריפה. מחקרים מראים שדיכאון קשור הדוקות לנטייה לביקורת עצמית אינטנסיבית שגורמת לפגיעה בערך העצמי, ותחושת כישלון מתמשכת - תחושות שאת מתארת בחדות ובבהירות כואבת. צר לי שאת מרגישה כך כלפי עצמך. נדמה לי שלא רק שהפידבקים החיוביים מהסביבה לא עוזרים, אלא שאת עשויה לחוש ביקורת כלפי עצמך גם על זה שאת מרגישה כך. זה מעין מעגל קסמים שבו יש ביקורת עצמית על הנטייה לביקורת עצמית.
כדאי לשים לב כמה זמן נמשכות אפיזודות כאלו, ומה התכיפות שלהן? יש לזכור שבמידה מסויימת, לרובנו יש רגעים קשים ושחורים, שלעיתים מערערים מאוד.
במצבים של אפקט דיכאוני ניתן לסייע בעזרת מספר סוגי טיפול, הנוגעים לאופיו ובחירתו של האדם ולחומרת מצבו.
ניתן לחשוב על דיכאון דרך מנגנון של מחשבות שליליות כמו שתיארת שמעוררות את הרגש הדיכאוני, מכלות את האנרגיות וכך מובילות גם להתנהגויות דכאוניות של קושי תפקודי והעדר מוטיווציה.
ניתן גם להבין את הנטייה לביקורת העצמית כעל הפנמה עוצמתית במיוחד של קול ביקורתי משמעותי מההתפתחות המוקדמת, ו/או העדר של הפנמות חיוביות ומיטיבות.
לכל תפיסה כזו יש גם אופן טיפול מתאים, וניתן גם לשלב.
יש כמובן גם דרכים נוספות לחשוב על דיכאון ועל נטייה מוגזמת לביקורת. את יכולה לבחון עם עצמך האם את יכולה להזדהות עם אחת התפיסות, ולהמשיך ולמצוא באינטרנט עוד אפשרויות שאולי יתאימו לך יותר. תוכלי גם לקרוא על אפשרויות התערבות שונות.
כדאי לשמור על רמת פעילות באופן מתמשך וקבוע, ועם זאת, לא להיכנס לפרוייקטים גדולים ותובעניים מדי. בנוסף, לתת יותר מקום לפידבקים חיוביים ולשמור אותם. את יכולה לבחון את המחשבות השליליות ולראות עד כמה הן רציונליות, ועד כמה הן שם מכוח ההרגל. ככל שתוכלי לעמת תוכן שלילי עם המציאות, ולהחליפו בתכנים חיוביים יותר, כך תוכלי לשבור את המעגל השלילי ולהתחיל לגלגל את הכדור לכיוון אחר.
לצד זאת, הרי שבמקרה של אפיזודות דכאוניות חוזרות הנמשכות זמן רב וגורמות סבל ממושך, יש לפנות לטיפול מקצועי. כמו-כן, קיימות היום תרופות נוגדות דיכאון יעילות שיכולות במקרים רבים לסייע במידה ניכרת. על תרופות אלו תוכלי לברר יותר בפורום פסיכאטריה. במקרה של טיפול תרופתי, מומלץ לשלב עם טיפול בשיחות.
בהצלחה
|
|
|
שחף ביתן
פסיכולוג קליני
רחובות 054-3090907
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:27 28.01.12
|
שלום,
אני סובלת מהפרעת שינה שמתבטאת בשינה מאוד קלה ולא איכותית עם התעורריות.
המצב נמשך כבר כמה שנים והוביל לעייפות מאוד קשה שלא מאפשרת לי לעבוד.
מבחינת דיכאון דווקא לא הייתי בדיכאון, אך המצב הוביל אותי להיות בחרדה מהמצב הבריאותי ומהעייפות.
ניסיתי לקחת ציפרלקס אבל לא בכלל שיפור.
רופאת המשפחה אמרה שכדאי לעבור לתרופה ממשפחת ה SNRI
איזו תרופה לפי דעתכם הכי עדיפה והכי תוכל להעלות את הנוראדרלנין
וגם לשפר את איכות השינה?
סימבלטה, וויפקס, איקסל או אפקסור?
לא משנה גם אם התרופה יקרה ולא בסל.
ניסיתי לקחת פרוביג'יל לעייפות ובהתחלה זה עזר, אבל עם הזמן הגוף התרגל וגם שמתי לב שנהיו לי טיקים שחזרו בעין שמאל(מצמוץ חזק).
ושאלה נוספת: האם ידוע לכם על מחקר שבוצע או על נתונים שמעידים על הצלחה של הפינוזה בטיפול בהפרעת שינה?
תודה רבה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:12 27.01.12
|
שלום, אלון.
ירידה משמעותית בחשק ובכושר המיני הינה תופעת לוואי מוכרת של תרופות נוגדות דכאון ובכללן אסטו.
קיימות תרופות נוגדות דיכאון הנחשבות לפחות משפיעות על תפקוד מיני וייתכן כי החלפת תרופה יכולה לעזור. יש צורך בהערכת פסיכיאטר בנושא.
ממליץ להתיעץ עם פסיכיאטר מטפל.
|
|
|
ד''ר אהוד רוזיצקי
פסיכיאטר מומחה, טיפולי CBT, חוות-דעת, רשיון הפנוזה
רחוב שמעון פרס 33, מרכז פרס נובל, ראשון לציון 054-9988824
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:58 27.01.12
|
שלום רן.
רמוטב הינה תרופה המבוססת על החומר הטבעי היפריקום המופק מצמח המרפא ST JOHN WORT.
רמוטיב הינה תרופה נפוצה באירופה ומקובלת לטיפול בדיכאון וחרדה. עם זאת נראה כי היא יעילה למקרים קלים של הפרעות דיכאון וחרדה ופחות למקרים קשים יותר. יחד עם זאת, בד"כ יש בשימוש בה פחות תופעות לוואי מאשר אנטי-דכאוניים SSRI ואחרים.
וולבוטרין עלולה לגרום בתחילת הטיפול לעלייה בחרדה, חוסר-שינה ודפיקות לב אולם בד"כ ת. הלוואי זמניות וחולפות ולטווח ארוך מדובר בתרופה יעילה להפרעות דיכאון, פחות להפרעות חרדה. נראה כי יתרונה הבולט הוא פחות ת. לוואי של פגיעה בתפקוד מיני כפי שקיימים באנטי-דכאוניים אחרים.
אם וולבוטרין גרם לתופעות לוואי בלתי נסבלות ניתן לשקול טיפול בצימבלטה או איקסל.
SSRI עלולים לגרום לתופעות לוואי של פגיעה בחשיבה ועייפות בתחילת טיפול, בד"כ זה מסתדר עם הזמן.
בכל מקרה ממליץ להתיעץ עם פסיכיאטר מטפל.
בברכה.
|
|
|
ד''ר אהוד רוזיצקי
פסיכיאטר מומחה, טיפולי CBT, חוות-דעת, רשיון הפנוזה
רחוב שמעון פרס 33, מרכז פרס נובל, ראשון לציון 054-9988824
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:54 26.01.12
|
טראזודיל שייך לקבוצת נוגדי דיכאון לא טיפוסיים ( לא SSRI ) שייך לקבומת SARI -
(serotonin 2 antagonist/reuptake
inhibitor)
חוסם קולטן סרוטונין 2A באופן פוטנטי
חסימה חלשה יחסית של ספיגה חוזרת של סרוטונין ( כמו SSRI אך חלש יותר )
יעיל כטיפול נוסף בשינה עד במינון 50 - 25 מ''ג , מקס. - 100 מ''ג
לדיכאון מתחילים במינון 150 מ''ג - מקס. 400 מ''ג. ( מחולק ל 2 ביום)
הסכנה במינונים גבוהים כמובן, סינדרום סרוטונין, Serotonin syndrome , מצב חירום היכול לסכן חיים.
מומלץ לבקש הסברים והדרכה מרופא מטפל.
|
|
|
ד''ר יונתן דוידאור
פסיכיאטר מומחה, CBT,חוות דעת משפטית.
כתובת הקליניקה: דרך רמתיים 69 , הוד השרון 052-6552269
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
03:30 26.01.12
|
שלום,
יש לי חבר, בן 22, שסובל בשנים האחרונות מדיכאון/עצבות. זה התחיל מאז שהתגייס לצה"ל, והיום הוא כבר אחרי השירות אבל זה נמשך.
הוא מטופל כבר מזה זמן על-ידי פסיכיאטר ואובחנה אצלו דיסתימיה.
עם זאת, לצערי הרב בינתיים הטיפול לא עוזר. הדיכאון שולט בחייו. הוא מרגיש שאין תקווה בחיים.
בשלב זה אלו התרופות שהוא לוקח: 5 מ"ג ציפרלקס (חצי כדור) פעם ביום; 75 מ"ג נורטילין פעמיים ביום (כדור וחצי בבוקר וכדור וחצי בערב); ו-5 מ"ג אביליפיי (כדור אחד. נאמר לו שלמרות שאין לו סכיזופרניה זה יכול לעזור לו) פעם ביום (בערב). הוא אומר שהפסיכיאטר שיחק לו עם המינון בתקופה האחרונה והיתה תקופה שבה הוא לקח - הוא לא זוכר בדיוק - או כדור (10 מ"ג) או כדור וחצי (15 מ"ג) של ציפרלקס ביום. הוא גם היה על 4 כדורים של נורטילין ביום וירד רק לאחרונה ל-3. בכל אופן, התרופות לא עזרו לו בכלל. למען האמת, להיפך: הן גרמו לו להעלות 8 ק"ג (אם כי הוא עדיין רזה בהחלט) וגרמו אצלו לירידה בחשק המיני.
שאלותיי הן אלה:
1) ממה שאני מכיר (לי יש פיברומיאלגיה ולכן אני מקבל תרופות שהן במקור נגד דיכאון אבל אצלי מיועדות נגד הכאב - ובעבר היתה תקופה קצרה שלקחתי ציפרלקס) - 5 מ"ג של ציפרלקס הם מינון מאוד נמוך, וגם 10 מ"ג זה לא מינון גבוה. האם אין מקום להגדיל משמעותית את המינון? אם כן - לאיזה מינונים הגיוני להגדיל? צריך לומר שהבחור הוא בגובה טיפונת גבוה מהממוצע, אני חושב, ורזה.
2) האם יש מקום לנסות טיפול בתרופות מקבוצת ה-SNRIs? האם יש מקום לנסות טיפול בתרופות שמכוונות לדופאמין כמו וולבוטרין?
3) האם טיפול פסיכותרפי או טיפול קוגנטיבי-התנהגותי (או טיפול אחר) יכולים לשפר את המצב בצורה משמעותית? ובהקשר זה - אם מדובר במצב שהוא אורגני, מחסור בדברים במוח או משהו דומה (ואני משער שכן - אחרת אף תרופה לא היתה יכולה בכלל לעזור), האם טיפול שכזה יכול לשנות את הבעיה האורגנית?
4) כל עצה נוספת תתקבל בברכה.
דבר אחרון: אני יודע, הוא מטופל על-ידי פסיכיאטר. ואין לי מושג אם הפסיכיאטר הזה הוא פסיכיאטר מעולה או לא. אבל אני חושב שתמיד טוב לשמוע חוות דעת נוספת, גם אם הרופא לא מכיר את המטופל, ואפשר לנסות להאיר את עיניו של הפסיכיאטר המטפל עם אופציה שהעלה רופא אחר ככזו ששווה לשקול אותה. זו הסיבה לכך שאני שואל את השאלה כאן - כי, למען האמת, אין הרבה מה להפסיד: מדובר בבחור צעיר שפשוט לא נהנה מהחיים, ובינתיים הטיפול לא עוזר בכלל והוא רק נעשה יותר ויותר מיואש.
תודה מראש!
עומר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:42 25.01.12
|
שלום רן.
הפרעת GAD נפוצה באוכלוסיה, הטיפול בה הוא כוללני וצריך להעשות בשילוב של התערבות פסיכולוגית- בעיקר טיפול קוגניטיב-התנהגותי וטיפול בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה.
בד"כ תרופות מסוג SSRI נוגדות דיכאון כמו ציפרלקס או מסוג SNRI כמו וויפאקס, צימבלטה יעשו את העבודה והן נחשבות לתרופות בטוחות יחסית עם מיעוט תופעות לוואי.
ממליץ להתיעץ כמובן עם איש מקצוע בנושא.
|
|
|
ד''ר אהוד רוזיצקי
פסיכיאטר מומחה, טיפולי CBT, חוות-דעת, רשיון הפנוזה
רחוב שמעון פרס 33, מרכז פרס נובל, ראשון לציון 054-9988824
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:19 25.01.12
|
שירי שלום,
צמחי המרפא שרשמת, מסייעים להרגעת מערכת העצבים במצבי לחץ, חרדה, דיכאון , הפרעות שינה ודופק מהיר.
צמח הקרטגוס טוב לבעיות לב, לחץ דם גבוה, דפיקות לב מואצות וכו'.
להזכירך שזהו פורום קוסמטיקה טבעית ולא צמחי מרפא.
|
|
|
זילי אורבך
רוקחת מוסמכת, בעלת בית מרקחת פרטי ומטפלת ברפואה משלימה
רח' החשמל 1 תל אביב 050-5301752
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:44 25.01.12
|
מיכל שלום,
צר לי מאוד לשמוע שכל מה שעשית כדי להתגבר על דיכאון לא עזר ועדין את חווה תסמינים של דיכאון חזק. האם ניסית טיפולים לא תרופתיים כגון גרייה מגנטית למוח TMS? ניסית לשלב טיפול התנהגותי קוגניטיבי CBT?
אל תתייאשי, תמשיכי לנסות למצוא פתרונות שיקלו על מצבך. נסי חוות דעת נוספת אצל מומחה אחר. דיכאון, הוא זה שגורם לראות את מצבך. ואת עתידך באופן שלילי. אל תוותרי!
חזקי ואמצי,
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:39 25.01.12
|
|
יש לי דיכאון עמיד הרבה שנים מצבי קשה ביותר אין לי קשר עם שום רופא פסיכיאטור יותר. אני לא מאמינה לרופאים . מילאו אותי בתרופות שלא עזרו גם מכות חשמל לא הועילו. אנני נוטלת כל יום קלונקס 0.5 האם זה מזיק? האם דיכאון לא מטופל יכול להביא למחלת נפש אחרת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:20 25.01.12
|
שלום אדווה.
מנון של 200 מ"ג סוליאן הוא מנון נמוך עבור האפקט האנטי-פסיכוטי אך מהווה מנון מקובל לטיפול משלים בהפרעות דיכאון וחרדה.
עלייה ברמת הפרולקטין היא תופעת לוואי נדירה יחסית בטיפול בסוליאן אך עלולה לקרות.
אם את מרגישה ת. לוואי של עלייה ברמת הפרולקטין- הפרעות מחזור,גודש בחזה, ירידה בחשק מיני ניתן לבצע בדיקה של רמת הפרולקטין בדם.
בכל מקרה, כדאי להתיעץ עם פסיכיאטר מטפל.
|
|
|
ד''ר אהוד רוזיצקי
פסיכיאטר מומחה, טיפולי CBT, חוות-דעת, רשיון הפנוזה
רחוב שמעון פרס 33, מרכז פרס נובל, ראשון לציון 054-9988824
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:48 25.01.12
|
שלום לכולם
כולכם מוזמנים לשתף ולהתייעץ עם אנשים במצב דומה,
בקהילת לחץ, דיכאון וחרדה כאן באתר.
כולכם מוזמנים :-)
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:47 25.01.12
|
שלום לכולם
כולכם מוזמנים לשתף ולהתייעץ עם אנשים במצב דומה,
בקהילת לחץ, דיכאון וחרדה כאן באתר.
כולכם מוזמנים :-)
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:47 25.01.12
|
שלום לכולם
כולכם מוזמנים לשתף ולהתייעץ עם אנשים במצב דומה,
בקהילת לחץ, דיכאון וחרדה כאן באתר.
כולכם מוזמנים :-)
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:46 25.01.12
|
שלום לכולם
כולכם מוזמנים לשתף ולהתייעץ עם אנשים במצב דומה,
בקהילת לחץ, דיכאון וחרדה כאן באתר.
כולכם מוזמנים :-)
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:45 25.01.12
|
שלום לכולם
כולכם מוזמנים לשתף ולהתייעץ עם אנשים במצב דומה,
בקהילת לחץ, דיכאון וחרדה כאן באתר.
כולכם מוזמנים :-)
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:57 25.01.12
|
אמא יקרה
ממש עצוב לי לקרוא את מה שכתבת.
יש לך ילד בריא לחלוטין שמתפתח יפה ומבין שאמא אוהבת זה לא מספיק בחיים. זה חשוב מאד בשנה הראשונה של החייים אחר כך צריך אנשים אחרים.
מי שצריך רק את אמא שלו ואוהב רק את אמא שלו ומתייחס רק לאמא שלו לא יוכל להיות אדם עצמאי .הוא יהיה כל חייו תלוי באשה אחת.אמא, ולא יוכל ליצור קשרים טובים עם אחרים.
את מתחילה להרגיש דיכאון של פרידהזה לא נכון ולא נחוץ .העצבות והחרדות שלך עלולות גם לעבור לילד שלך ואת זה את לא רוצה.
כל מה שאת מתארת על הבן שלך אלה הם סימנים של ילד בריא .שמבין את החיים וחותר לעצמאות .
תעודדי אותו לכך ואל תקנאי ואל תדכאי את הקשרים האחרים שהוא מפתח ובונה.
אם תמשיכי להרגיש כך ולשדר קנאה ועצב את מסרסת אותו.
בהצלחה
|
|
|
טובי פלד
פסיכולוג מומחה . מטפל ומאבחן.מגן לילד במערכת ה"חינוך". בברכה הצלחה.
גזית 4 גבעתיים 050-5406680
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|