|
- פורום איסוף דם טבורי, שימור דם טבורי, תאי גזע
- פורום בדיקות רפואיות, בדיקות דם
- פורום הגדלת חזה, הקטנת חזה
- פורום הפרעות אכילה - תמיכה
- פורום הפרעות שינה תינוקות, הפרעות שינה ילדים
- פורום הפרעות שמיעה, ליקויי שמיעה, חרשות
- פורום התמודדות עם לחץ, פרידה, בגידה, פיטורין
- פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי
- פורום כירורגית פה ולסת, סרטן הפה והלוע
- פורום ניתוחים גניקולוגים (גינקולוגים), אנדומטריוזיס
- פורום סרטן העין (אונקולוגיה של העין)
- פורום סרטן השד
- פורום קוסמטיקה טבעית
- פורום תזונת תינוקות
- פורום תמיכה במשפחות ילדים חולי סרטן
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:43 01.04.12
|
שלום טלי,
הבת שלך סובלת מחרדה חברתית, לכן היא נאלמת דום בחוץ. בבית, היא כנראה סובלת מחוסר גבולות. שתי הבעיות יכולות להיפתר על ידי הצבת גבולות נאותה בבית. כיוון שיש קשר בין חרדה לחוסר גבולות. אם כי לחרדה חברתית ייתכן שיש צורך בעוד דברים חוץ מהגבולות שיסייעו, ואני ממליצה לך לעיין בעמודת שאלות נפוצות בתשובה שעוסקת בפחדים של ילדים.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:39 01.04.12
|
שלום, אני בהריון הראשון שלי, עברתי כמעט חצי ממנו, עד לפני כמה ימים הייתי בטוחה שהצירים והלידה יעברו בסדר. אבל שלשום יצא לי לראות פרק מסדרה על נשים שיולדות בבית ונכנסתי ללחץ מטורף.
באותו הפרק הציגו אישה שנתקלה ברשלנות רפואית בקשר לחתך החיץ וסבלה במשך שנים עד שהמקום נרפא קליל והיא החליטה להביא עוד ילד, את הלידה היא החליטה לעבור בבית עם אחות פרטית ובתוך בריכה.
במהלך כל הצילום של הלידה היא נראתה מאוד סובלת, הם נתנו לה לשאוף גז שגרם לה להיראות מסטולה, היא צרחה וסבלה, וכל התהליך נראה איום ונורא.
בסוף התכנית האישה אמרה שמבין ארבעת הלידות הקודמות שלה זאת הייתה הכי קלה והכי פחות כואבת, האחות המטפלת אמרה שזאת הייתה לידה קלה. שאלתי את אימו של בעלי שעברה 3 לידות האם זה עד כדי כך כואב והיא ענתה לי שבדרך כלל זה הרבה יותר כואב.
אני מאוד לחוצה, האם זה עד כדי כך כואב? אני לא רוצה לקחת תרופות והייתי בטוחה שאני אעבור את זה כמו שכל אישה אי פעם עברה, ועכשיו אני בכלל לא בטוחה.
וגם לפני כן הייתי לחוצה בגלל מקרים של רשלנות רפואית בעת לידה שעליהם קראתי, וכבר אז שקלתי עם בעלי לעבור את הלידה בבית חולים פרטי או משהו, האם המחירים במקומות כאלה מאוד גבוהים והאם זה שווה את זה? מה עושים? אוף, אני בכזה לחץ. לא מצליחה לישון אפילו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:57 01.04.12
|
לשימי שלום,
לא מדובר בתופעה טבעית אלא בתופעת חרדה.
אנא פנה לטיפול פסיכולוגי ממוקד בחרדה כמו CBT או EMDR.
שקול את האפשרות לקבל ייעוץ לגבי שימוש בתרופות נוגדות חרדה.
בהצלחה,
אודי
|
|
|
ד''ר אודי אורן
פסיכולוג קליני ורפואי, יו"ר עמותת EMDR.
מנהל המרכז הישראלי ל-EMDR. 073-7370993
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
04:09 01.04.12
|
|
אתה מתאר תסמינים של OCD (חרדה המתבטאת באובססיביות) קלה. אם הדבר מציק לך תוכל להיפטר מהתסמינים בטיפול פסיכולוגי (שיחתי) אצל פסיכולוג קליני המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. בהצלחה!
|
|
|
ד''ר חיים היילפרין
פסיכולוג קליני, מנהל השירות הפסיכולוגי בבאר יעקב.
ליצירת קשר: 052-2533683 או 08-9281224
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:16 01.04.12
|
שלום רב,
נוטלת למוג'ין לייצוב של הדיכאון העמיד .
4 שנים קלונקס 0.5 לחרדות (מספר חודשים לפני קיבלתי 1 מג')
רציתי לשאול,קראתי באיזשהו מקום שלמוג'ין יכול לעשות כאבי שרירים כי התחילה לי פיברומיאלגיה.האם נכון?
מאז תחלת הפבירו' החלו הבעיות בעיבוד נתונים-קליטה ותגובה,חוזר ריכוז,שיכחה,תקיעות במילים,אי הבנת הנקרא והנשמע ועוד-בטוח בטוח בטוח מהפיברו ולא מהכדורים שנוספו לי בהמשך!!!
עכשיו קיבלתי איקסל 25X2לכאבים ולא לדיכאון,(אני עמידה לSSRI וSNRI)כבר חודש אני סובלת מאי שקט,עצבנות,חרדה ושריפה בגוף.אני חושבת שחודש זה מספיק זמן להבין שאינו מתאים.נכון?
הלחץ דם עלה מ-110 ל-138 והדופק 95.
האיקסל טיפונת עוזר לכאבים.מעולם לא היו לי תופעות לוואי שנמשכו כל כך הרבה זמן.
ניסיתי כבר סימבלתה,אלטרול וגם ליריקה שלא עזרו.
נוטלת גם נוריטלין 25 מג' כי הייתי בדיכאון לאחר שגילו לי את הפיברו,בהתחלה הגעתי ל-75 מג.לא עזר כלל לכאבים.
כ-8 חודשים עם סרוקוול 100 מג' עבור השינה שתמיד היתה גרועה ויש כרגע נסיגה.
הוספתי סטילנוקס כשבועיים וזה משפר את תחילת ההרדמות והשאר עושה הסרוקוול והקלונקס.
אם הבעיה בזיכרון בגלל הקלונקס אז אם אוריד אותו המוח יסתדר?
.
אשמח לתגובות נקודתיות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:31 31.03.12
|
שלום אני לקחתי שבוע 10מ"ג וואבן ביום - כשבועיים אבל לא באופן ממש סדיר - כ 5 ימים אבל רצוף. יש להגיד שהואבן לא ניסבל טוב ע"י הגוף שלי במהלך תקופת הלקיחה החמיר לי את הטורדנות ממנה סובל וגם גרם לי להזעות סחרחורות טינטון וקשיי הליכה אבל לא שייכתי זאת לתרופה בזמנו ביום חמישי לקחתי ואבן אחד 10 מ"ג ושני דקסמול ובשישי שבת לקחתי ב 18:00 וואבן 10 מ"ג שוב כ 8 שעות לאחר מכן אחד נוסף של 10 מ"ג - סה"כ 20 מ"ג (מנה כפולה לאחר שבוע בלבד) הרגשתי ליום המחרת ממש רע כאילו הורעלתי. תחושה של להיות ממש מסומם. משהו השתנה גם -נעלמה לי לגמרי תחושת הליבידו + סיפוק מאורגזמה אחרי השפיכה. אין את הגירוי יותר!. גם לא את תחושת הסיפוק שלאחר השפיכה כבר כמה ימים המצב לא חוזר לקדמותו מרגיש גם ירידה ביכולת הקוגנטיבית - בהירות מחשבתית ירדה ! הכתב שלי בלועזית השתנה וגם יכולת התפיסה שלי. ההתנסחות שלי והדיבור האם זה רק בשל חרדה או שמה יש דברים בגו? האם יכול היה להיגרם נזק בלתי הפיך? ה אם הקולטנים במוח שינו את פעילותם? או שהם עדיין חסומים- רוויים והרצפטורים יתחדשו GABA יש לי או סי די - האם ייתכן שהכדור גרם לי ליותר נזק מאדם ששפיכת הסרטונין שלו תקינה ? האם ידוע על מקרים כאלו ? במינון כה קטן? אני ממש חרד
עברו שישה ימים! מאז לא נגעתי יותר בכדור הארור - גם לא הפחתתי מ 20 ל 10 כי זאת הייתה לקיחה חד פעמית - אולי עשיתי טעות הליבידו חזר קצת - אבל לא תחושת הסיפוק לאחר השפיכה מעבר דופמין בנוירוטרנסמיטרים אולי לא עובר? מרגש טיפה קשיים בהליכה מפחד מאוד!! האם אלו תופעות גמילה (לקחתי פחות משבועיים) או שאולי סימן לנזק באונה הפרונטלית ? או שינוי ברמה הקולטנית ? האם אולי הפיך? אלןהים מה קורה כאן? 10 מ"ג נוספים יכולים להרוס כה הרבה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:51 30.03.12
|
אמא מודאגת
שלום רב.
לילדתך החמודה ואינטליגנטית יש כנראה חרדה חברתית קלה שיתכן שתעבור עם הגיל.
כלומר היא פןחדתבעיקר מעימותים ומתוקפנות של ילדים אחרים. הרעש מפריע לה והיא נרתעת ממנו.
היא אוהבת חברה וזקוקה לחברה כמו כולנו.אולם קצב ההתקרבותשל הלאחרים וההתחברות שלה הוא איטי יותר. המשיכי לקחתאותה לפארק, חישפי אותה לחברה דברי איתה על כך וגם השמיני חברה או שתיים לבית.חברה מצומצמת תעשה לה טוב.
בסך הכ לאין לה מה לדאוג .היא תתפתח תיגדל ויהיו לה חברות המתאימות לה.
|
|
|
טובי פלד
פסיכולוג מומחה . מטפל ומאבחן.מגן לילד במערכת ה"חינוך". בברכה הצלחה.
גזית 4 גבעתיים 050-5406680
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:58 30.03.12
|
היי בועז,
מה שאתה קורא לו "פדנטיות יתר" יכול להיות סוג של OCD. זוהי הפרעת חרדה, שהסובלים ממנה מרגישים צורך לחזור שוב ושוב על פעולות מסוימות, כדי להרגיע את עצמם או כדי לא לחוות חרדה מלכתחילה. החרדה מתעוררת בעקבות מחשבה טורדנית, שיכולה להיות קשורה לנושאים שונים. הנושאים הנפוצים הם ניקיון או בריאות, ובדיקה ש"הכל כמו שצריך"- הדלתות נעולות, הגז סגור, ובאופן כללי, שנהגנו כמו שצריך ולא עשינו שום דבר "לא בסדר". לכן, התיאור שלך הוא מאוד שכיח. עם זאת, כדי לאבחן OCD יש צורך בקריטריונים מסוימים. אחד הקריטריונים העיקריים הוא מידת הפגיעה של הבעיה באיכות החיים של האדם. ייתכן שהבעיה שלך קלה ואינה מפריעה לך בחיי היום יום. אם כן, ניתן לפנות לטיפול- רצוי אצל מטפל CBT, מאחר שהגישה הזו הוכחה כיעילה ביותר בטיפול בהפרעות חרדה.
בהצלחה!
|
|
|
שרון לויט
פסיכותרפיסטית התנהגותית קוגניטיבית
כספרי 24, חיפה 052-6794957
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:45 29.03.12
|
שלום רב, אני מטופלת ברסיטל 40 מ"ג ואינווגה 3 מ"ג עקב הפרעות חרדה קשות, ואינווגה עקב פסיכוזה שעברתי לאחר הריון לפני כשלוש שנים, מזה יומיים כבר איני נוטלת אינווגה ואני חוווה תופעות לוואי כמו כאב ראש, דומעת כל הזמן, בחילות והרגשה כללית לא טובה, האם כדאי לי לשתות היום חצי כדור ולהפחית בהדרגה או שמא אם לא אקח כלל יפסקו התופעות תוך ימים ספורים, והאם הפסקה בבת אחת יכולה לגרום לנזקים פיזיים חמורים?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:07 29.03.12
|
כמה חלקים לשאלתך, חן, ברשותך, אתייחס קודם כל לגמגום: גמגום ספציפי, כזה המופיע במצבים מסויימים ניתן לטיפול פסיכו-התנהגותי קצר יחסית עם סיכויי הצלחה גבוהים. ההצלחה תלויה כמובן, בעוצמת רצונו של המטופל ובהתמדתו בטיפול. בהפרעה זו אין צורך ומקום בטיפול תרופתי מסוג כלשהו.
אשר לשאלת יעילותן היחסית של התרופות ובעיקר אלו מהדור החדש, חשוב לציין כי אין אלו תרופות "מרפאות". לכל היותר תתקבל אצל חלק קטן מהמטופלים בתרופות, הקלה סימפטומטית כשמחקרים אחרונים בנושא קובעים שרובה של הקלה זו הינה תגובת פלצבו (אין-בו). לכך יש להוסיף את העובדה שלכל התרופות הללו יש תופעות לואי, חלקן קשה. מצד שני, הטיפול הפסיכולוגי, ובמיוחד הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי שיעילותו בהפרעות חרדה, ובכלל זה גם חרדה חברתית, אושש במחקרים רבים, לא חייב להיות טיפול מתמשך ארוך טווח. רוב הטיפולים בשיטה הקוגניטיבית-התנהגותית הינם טיפולים ממוקדים הנמשכים זמן מוגדר. באשר ל"התקפי חרדה" המצויינים בשאלתך, הרי שהתקפים אלה, גם כשמדובר בהתקפי פאניקה, נוטים להעלם מעצמם כבר בשלבים הראשונים של הטיפול. בעיקר כאשר המטפל עושה שימוש בטכניקות של הרפיה ודמיון מודרך שנמצאו כיעילות ביותר לשיכוך גלי חרדה פתאומיים.
|
|
|
ד''ר דניאל לומברוזו
פסיכולוג קליני, מומחה בכיר בפסיכותרפיה ובהיפנוזה.
תל אביב 03-5242371
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:15 28.03.12
|
שלום
רציתי לשאול מה דעתכם טיפול יעיל יותר, טיפול פסיכולוגי ארוך או ציפרלקס לחרדה חברתית, גמגום ליד אנשים והתקפי חרדה.
תודה רבה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:13 28.03.12
|
ערב טוב,
(מדובר בתינוקת בת שנה) לפני כחצי שנה בתי היתה מאושפזת עקב פיאלונפריטיס ו UTI וביום השחרור בוצע סונר כליות שהיו בגודל 46 מ"מ כל אחת.
בסונר חוזר שבוצע לפני חודש וקצת נמצא גודש מינימלי בכליה ימנית ושתי הכליות בגודל 54 מ"מ, שאר הבדיקה תקינה ללא עדות לאבנים או הידרונפרוזיס, מבנה ואקוגניות שמורים.
הרופא התחיל להסביר לי כל מיני דברים ואני מרוב הלם על הגודש בכלל לא שאלתי שאלות, אני אודה מאוד מאוד אם תוכל לענות לי על כמה שאלות כי התור הבא שלנו בחודש יוני ואין תורים פנויים עד אז, ואני כמובן חרדה בצורה נוראית.
1. האם תקין ההבדל בגודל הכליות בהפרש של חצי שנה (הבדל 8 מ"מ)?
2. האם יש משהו שאפשר לעשות להורדת הגודש? (אוליי מזון מסויים או שתיית נוזל מסויים, או אולי טיפול אלטרנטיבי)
3. ממה שהבנתי מהרופא קיימת סבירות נמוכה מאוד להידרונפרוזיס אם הגודש לא יירד, האם הבנתי אותו נכון, כי בסוף הוא אמר לי שבסך הכל לדעתו זה יסתדר מעצמו...?
מתנצלת על האורך ומודה מקרב לב על התייחסות ומענה :-)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
06:45 28.03.12
|
שלום לך,
זה לא נכון שהילדה שלך לא מעוניינת בקשר חברתי מחוץ למסגרת החינוכית, עובדה שהי אמוכנה שיידם יבוא אליה הבייתה. זה גם לא עניין של אופי. חשוב לנסות לא להדביק על ילדל סטיגמות כאלה, כי אחר כך קשה לשנות אותן, והן נהפכות להיות חלק מהדימוי העצמי שלו.
נשמע שהילדה שלך חרדה ממצבים שבהם היא פחות בשליטה, ומעדיפה את הבית כי זו סביבה מוכרת.
זה מצב של חרדה, לא של אופי.
את מוזמנת לעיין בעמודת שאלות נפוצות בתשובה העוסקת בפחדי ילדים, ואם את לא מצליחה להיעזר בזה כדאי לשקול לפנות לטיפול.
בהצלחה.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:20 27.03.12
|
שלום רב,
אדם בריא לא עוסק בנושא ולחברך מצב חרדה.
הוא זקוק לטיפול רופא נפש.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין
|
|
|
פרופ' יהודה פינקלשטין
מנהל היחידה למחלות החיך מרכז רפואי מאיר ופרופסור באוניברסיטת תל-אביב.
מרכז רפואי רוז מדיקס, רח' נורדאו 29, פתח-תקוה 03-9305599
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:12 26.03.12
|
שלום, רציתי לדעת,אם הארוע שקרה יכול לגרום למחלות מין ואיידס
יש לי חברה שהיא לסבית, והיא יצאה עם מישהי והן ביצעו מין אוראלי החברה לא היתה נקיה לא עשתה מקלחת לפני, ככה היא סיפרה לי, זה קרה באוטו ככה שגם היד שלה נגעה בכל מקום באוטו ובתיק של חברה שלי בכל החפצים
ארוע כזה יכול לגרום למחלות מין ואיידס??
חברה שלי מאוד חרדה מאז
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:09 26.03.12
|
שלום, רציתי לדעת,אם הארוע שקרה יכול לגרום למחלות מין ואיידס
יש לי חברה שהיא לסבית, והיא יצאה עם מישהי והן ביצעו מין אוראלי החברה לא היתה נקיה לא עשתה מקלחת לפני, ככה היא סיפרה לי, זה קרה באוטו ככה שגם היד שלה נגעה בכל מקום באוטו ובתיק של חברה שלי בכל החפצים
ארוע כזה יכול לגרום למחלות מין ואיידס??
חברה שלי מאוד חרדה מאז
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:00 26.03.12
|
שלום, רציתי לדעת,אם הארוע שקרה יכול לגרום למחלות מין ואיידס
יש לי חברה שהיא לסבית, והיא יצאה עם מישהי והן היו בסיטואציה של המשחק המקדים
זו שהיא יצאה איתה היא נגעה באיבר המין שלה מבפנים ובשערות הערווה לפני שהייתה נקיה לא עשתה מקלחת לפני, ככה היא סיפרה לי, ואז היא נגעה עם היד בשפתיים של חברה שלי כולל החדירה אצבע לפה וזה קרה באוטו ככה שגם היד שלה נגעה בכל מקום באוטו ובתיק של חברה שלי בכל החפצים
ארוע כזה יכול לגרום למחלות מין ואיידס??ההחדרה אצבעות לפה ואם מישהו נוגע בחפץ אחרי זה?
חברה שלי מאוד חרדה מאז
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:31 26.03.12
|
שלום רב!
אני בן 29, סטודנט, עם שאיפות גדולות להמשך החיים. אני יודע עובדתית שאני יחסית די חכם, נראה טוב, וגם חזק פיזית, אך בכל זאת סובל מסוג של חרדה חברתית(אף על-פי שמילאתי את שאלון ליבוביץ' ולפי הנתונים אינני סובל מחרדה חברתית). אני מתמלא חרדה אל מול קהל, בראיונות עבודה, אל מול דמויות סמכות כריזמטיות וכו'. חשוב לי לציין שיש בי כריזמטיות אבל זאת קיימת רק שאני מרגיש שמעריכים אותי. אינני אדם ביישן, לפעמים אף קצת חצוף או בוטה(אולי זה בא על מנת להסתיר את הפחדים). בקיצור..:) ניסיתי טיפול פסיכולוגי-דינמי במשך שנתיים, לקחתי פרוזק(פריזמה), הייתי בסדנה לדיבור מול קהל, הלכתי למגדת עתידות, טופלתי אצל אורה גולן, ניסיתי סמים, קראתי המון חומר בנושא ועדיין כלום לא זז. מה עליי לעשות? נ.ב- למזלי אני עקשן ודאגתי להיחשף הרבה לדיבור מול קהל, אחרי כמה דקות החרדה שוכחת אך כל פעם מחדש היא מתעוררת כשאני צריך להיות במרכז תשומת הלב. האם חשיפות מרובות אמורות לטפל בבעיה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:08 26.03.12
|
שלום עדי,
יכול להיות שבתך הסכימה לשקית ולא לתיק כי היא שקופה. חשוב לה כנראה לראות ששום דבר לא הלך לאיבוד. מדוע זה כך אני לא יודעת, כפי הנראה סוג של חרדה. אני מציעה לך בשלב הזה לקנות לה תיק שקוף, עם השם שלה, ולדבר הרבה על כך שכל הדברים שלה נמצאים תמיד בתיק ושהי איכולה לראות אותם, ולהמתין ולראות אם זה מרגיע אותה עם הזמן. אם לא, ואם זה משהו שמפריע לה לתפקוד, כדאי לפנות לייעוץ מקצועי.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:15 26.03.12
|
|
אני טכנאי טלוויזיה הגיע אלי קליינט עם מסך מחשב בכדי לתקן,התחלתי לתקן ואז אחרי עשר דקות ראיתי שיש על ידי נוזל מסוים לא יודע מה זה , במקרה וזה נוזל מדבק שנמצא על המסך ובטעות אני שיפשפתי העניים או הכנסתי את האצבע בתוך האף או הפה אני יכול לדבק (אחרי עשר דקות)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:34 26.03.12
|
|
הבעיה מוכרת אצל מטופלים רבים, אני מטפל במכרים דומים, הפיתרון, תרופות צלפי השצורך וטיפול בשיחות פסיכוטראפיה , ניסיון להבין את המרכיבים לחרדה, לנסות לברר את המשמעות לחיים והערך העצמי, לזהות קונפליקטים ולנסות להשיג תובנות, מה שמוביל לשינוי מהותי בחיים.
|
|
|
ד''ר יונתן דוידאור
פסיכיאטר מומחה, CBT,חוות דעת משפטית.
כתובת הקליניקה: דרך רמתיים 69 , הוד השרון 052-6552269
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:07 25.03.12
|
שאלתי אותך לגבי רמוטיב (ראה שאלה בתכתובת למטה מתאריך 22/3).
אני נוטלת אותו מספר ימים עקב חרדות והוא הגביר לי את החרדות.
קראתי באינטרנט שישנם פסיכיאטרים רבים שטוענים שרמוטיב אינו מיועד כלל לחרדות רק לדיכאון קל עד בינוני, ועיקר פעילותה במנגנון האדנרגיועל ובגלל שהאפקט העיקרי של התרופה הוא הינו נוראדנרגי (היא בעלת מרכיב נוראדנרגי משמעותי)היא עשויה להביא להחמרה במצבי חרדה.
האם יכול להיות שזאת הסיבה שחלה אצלי החמרה בחרדות ובאי- שקט? וזה רק יגביר לי את החרדות שמהן סבלתי?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:36 25.03.12
|
שלום, מירל.
חרדה מוגברת ותחושת "ניתוק" מהעצמי או מהסביבה הינן תופועת מקובלות וקיימות בהפרעות פאניקה ואין מה לחשוש מהן.
יש צורך לתת זמן לתרופה לפעול. נוגד דכאון כמו פרוזאק מתחיל לפעול בהפרעת פאניקה רק כשבועיים-3 שבועות ומגיע לשיא פעולה עד חודשיים מהתחלת טיפול.
בינתיים את יכולה להיעזר בתרופות הרגעה ממשפחת בנזודיאזפיינם כגון לוריואן או קסאנקס וכן בתרופות שינה.
יכול להיות שתחושת החולשה הינה תופעת לוואי של הטיפול בפרוזאק והיא בד"כ חולפת.
ממליץ להתיעץ עם פסיכיאטר מטפל.
|
|
|
ד''ר אהוד רוזיצקי
פסיכיאטר מומחה, טיפולי CBT, חוות-דעת, רשיון הפנוזה
רחוב שמעון פרס 33, מרכז פרס נובל, ראשון לציון 054-9988824
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:52 24.03.12
|
שלום. היום בן 39 ולפני 12 שנים חליתי בנון סמינומה שכלל עליית מרקרים BHCG-LDH-AFP. בצעתי כריתת אשך ימין + 3 טיפולים כימו' BEP. מאז אין עדות למחלה ומרקרים בטווח.במעקב השנה בצעתי א.ס. בטן + אשך שמאלי בודד - ב.מ.פ, בבדיקת מרקרים ובדיקות דם כלליות הכל תקין למעט BHCG תוצאתו 10 IUL. כל השנים נכתב לי פחות מ10 ולעיתים היה גם פחות מ 5. השנה בדיוק 10. לאחר שבוע בדיקה חוזרת יצא 6 ולאחר שבוע נוסף שוב 10. האונקולוג הפנה אותי ל CT חזה בטן ואגן שיצא ללא ממצאים וללא שינוי מבדיקה קודמת לפני שנתיים. בנוסף הפנה אותי לבדיקות דם הבאות:
LH תוצאתו נמוך מ 0.2.
FSH נמוך מ 0.8 (טווח מעבדה 1.4-18.1).
טסטוסטרון טוטל- 13.1 בתוך טווח נורמה ,
FREE ANDROGEN INDEX -47.8 (בתוך טווח נורמה),
SHBG 27.4 (בתוך טווח נורמה).
ביקרתי אצל אורולוג הקופה אשר התייחס בביטול לנתונים הנמוכים. מקריאה באינטרנט - מבהיל מאוד- נתונים נמוכים (LH-FSH)מצביעים על גידול בבלוטת יותרת המוח. עד ליום הבדיקה החשק והיכולת המינית היו נורמלים, לאחר קבלת התוצאה ומקריאה על משמעות ערכים נמוכים, פתאום הכל נראה לי מתאים - יכולת וחשק מיני ירדו משמעותית, וכאן אני לא יודע אם עקב חרדה ודיכאון בו אני שרוי בשבועיים האחרונים (עקב חשש מהישנות המחלה) או באמת מהשפעה של הורמונים נמוכים אלה. מבחינת פוריות פחות מעניין אותי (3 ילדים שיהיו בריאים)
דבר נוסף: בשלושה חודשים אחרונים השלתי ממשקלי 18 ק"ג (מתוך בחירה ודיאטה).מ 117 עד 99 קג.
מבקש לדעת מה דעתכם? סיכוי לסרטן? האמת שאם המצב אינו מסכן חיים אין לי עיניין לחפור בו.
מקווה שתוכלו להרגיעני.
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:43 24.03.12
|
מזה שנים אני נוטלת רסיטל לסיוע בתופעות של חרדה חברתית.
עשיתי מידי פעם הפסקות יזומות אך חזרתי לכל.
לפני מעל לחודש קיבלתי החלטה להגמל מכך ולנקות את גופי מאחר ואיני בטוחה שזו הדרך לסייע לי .
ההפסקה המוחלטת היתה בהדרגה של כחודש כאמור - ירידה לחצי כדור ואז הפסקה מוחלטת.
יש לי תופעות של חולשה, חלומות רבים, רפיון שרירים...
האם זה קשור. האם עשיתי כשורה מבחינת ההדרגה? (לא התייעצתי עם רופא מאחר ואני נוטלת אותם כבר שנים ללא ליווי רופא אלא רק בהתחלה)
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:58 24.03.12
|
מריאנה שלום,
שני העניינים שציינת אכן קשורים זה לזה. הבת שלך היא בגיל שנתיים, גיל בו הילדה מבינה כמה היא ילדה קטנה ועד כמה היא תלויה בסביבה. נסיונות המרידה הינם ניסיונות להפוך את ההורים לחלשים וכך לחזק את.עצמה. במקביל להכרה בכך והכבוד הניתן לקשיים הללו, התפקיד של ההורים הוא להציב גבולות הגיוניים ולהתוות את הדרך. בנוסף, ילדים צריכים לחוות את ההורים כחזקים ויציבים, אחרת הדבר מעורר בהם חרדה רבה.
לעניינינו - הכרחי להציב גבולות להתנהגויות שציינת. מריחת הצואה חשוב שתיעצר מיידית ושלא יווצרו תנאים שמאפשרים זאת מלכתחילה. כשאתם מפסיקים לה את הפעילות כשהיא אלימה או מסיבה אחרת יש להשאיר אותה מספר דקות קצר במקום המסוים. העקביות בין ההורים ובין מצבים הינה חשובה אף היא.
בהצלחה,
שירי
|
|
|
ד''ר שירי שדה שרביט
פסיכולוגית קלינית
תל אביב, 052-3833484
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:24 24.03.12
|
היי אסף,
אתה כותב על סימפטומים פיזיים רבים ולא נעימים שאתה חווה. לכאורה, הבדיקות הרפואיות יצאו תקינות, ולכן ייתכן מאוד שאתה סובל מחרדה או מסטרס (לחץ/מתח כללי). ציינת שאתה חווה לחץ, ולפיכך ייתכן שהסימפטומים שלך קשורים בכך. כמו כן, חלק מהסימפטומים שציינת (כמו דפיקות לב) נקשרים בדרך כלל בחרדה. לא ציינת בהודעתך שום דבר שעשוי להצביע על דיכאון, אבל ייתכן גם שהמידע שנתת חלקי.
בכל אופן, לא יזיק לפנות לטיפול פסיכולוגי. רצוי לפנות לטיפול התנהגותי קוגניטיבי, מאחר שטיפול זה נותן לך כלים מעשיים להתמודד עם הלחץ או החרדה (וגם עם דיכאון במידה שקיים), ועושה זאת תוך תקופת זמן קצרה. בנוסף, הרמוטיב הינה תרופה טבעית לטיפול בדיכאון/חרדה, ואצל אנשים מסוימים הטיפול בה אינו מספיק. ייתכן שזה המצב גם במקרה שלך, וייתכן מאוד שפסיכיאטר יוכל להתאים לך תרופה אחרת שעשויה לשפר מאוד את מצבך. בדרך כלל נהוג לטפל בתרופות מסוג SSRI או SNRI- אתה יכול לחפש מידע באינטרנט על קבוצות אלה של תרופות. באופן כללי, מומלץ מאוד גם לעסוק בפעילויות מרגיעות ולתרגל טכניקות הרפיה.
בהצלחה!
|
|
|
שרון לויט
פסיכותרפיסטית התנהגותית קוגניטיבית
כספרי 24, חיפה 052-6794957
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:50 23.03.12
|
שלום רב, אני בן 24 ואני לא יודע מה לעשות כבר, מקווה שתעזר לי בבעיה.
זה קצת ארוך אבל חשוב לי שתקבל את התמונה הכללית ( תודה על הסבלנות).
אני יוצא יחידה קרבית בצבא, בריא בד"רכ ולא סובל ממחלות במשפחה. שומר על תזונה בריאה, לא מעשן, עושה פעילות גופנית באופן קבוע - בכללי אדם בריא
לפני 8 חודשיים חזרתי מטיול בדרום אמריקה והתחלתי לעבוד.. הכול היה מעולה.
כמו כן אני עדיין גר אצל ההורים ובזמן האחרון אני מתלבט מה ללמוד ואם להתחיל להשכיר דירה.
בתור התחלה ההחלטתי לעשות בפסיכומטרי , לפני חודשיים ובמהלך הקורס התחלתי להרגיש עייפות, בחילה לפעמים, חוסר ריכוז, צרבת, אוכל תקוע / עולה לגרון ובעיקר מרגיש במתח ולחץ גם במצבים מאוד פשוטים שאני קורא ספר או יושב על בירה עם חברים.
בנוסף לפעמים שהייתי יוצא עם חברים או נוהג הייתי מרגיש שאני לא בפוקוס וכאילו לא נמצא מאה אחוז במקום... לא בשליטה מוחלטת.
הפסיכומטרי לא הלך לי כל כך טוב..... הייתי מבין את החומר אבל לא הייתי מספיק מבחינת זמן לתרגל. בזמן הפסיכומטרי הלכתי לרופאת משפחה - היא ישר אמרה דיכאון וחרדה, אני אמרתי שלא נראה לי והתחלתי בשורת בדיקות : דם,חיידק במערכת העיכול,מבחן בעיית קשב וריכוז ועוד... ראיתי שזה לא נגמר ואף אחד לא יודע מה הבעיה וישר שולח אותי לעוד בדיקה ורושם לי עוד כדורים... רמוטיב, ריטלין, משהו נגד חומציות וכו.... ראיתי ששום דבר לא עוזר ורק כול הבדיקות רק גורמות לי יותר נזק.
המצב רק הידרדר וראיתי שאני לא מוכן לבחינה ולכן החלטתי לדחות מועד בחינה ליולי. היה לי שבועיים מנוחה שלא עשיתי כלום חוץ לנוח כמו חופש גדול... חשבתי שזה יפתור את הבעיה או שאני אצליח להבין מה זה ואז להתחיל קורס חדש.
הכול נשאר אותו דבר גם שאני רואה סרט אני במתח.... שאני יושב עם חברים אני מרגיש דפיקות לב... אני לא יודע מה לעשות כבר ....
דיברתי עם ההורים, עם אחותי, עם רופאת משפחה, כמובן שכולם רוצים לעזור אבל אף אחד לא יודע למי לפנות ומה זה יכול להיות... חשוב לי להגיד שאצלנו במשפחה אין בעיות כאילו.
שום דבר לא עוזר ואני מרגיש שזה רק מחמיר...
הפחד הגדול שלי שזה אחרי הפסיכומטרי לא יפסק וכול עוד אני לא מטפל בזה כרגע זה רק יחמיר ויחמיר.
כרגע מה שאני מרגיש : בבוקר באופן קבוע יש לי בחילה וכאבי בטן שמלווה בטעם מר בפה לאורך היום. מתח במהלך היום גם בדברים מאוד פשוטים.
מה אתה חושב שזה ? בוודאות חרדה ודיכאון ?? למי לפנות ? פסיכולוג / רופא מומחה / פסיכיאטר/ להמשיך עם הרמוטיב ??? אני לוקח כבר חודש ואין שינוי...
מקווה שתוכל לעזור לי...
תודה רבה רבה ושוב סליחה על המגילה .
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:10 23.03.12
|
שאלתי אותך לגבי רמוטיב (ראה שאלה בתכתובת למטה).
אני נוטלת אותו מספר ימים עקב חרדות והוא הגביר לי את החרדות.
קראתי באינטרנט שישנם פסיכיאטרים רבים שטוענים שרמוטיב אינו מיועד כלל לחרדות רק לדיכאון קל עד בינוני, ועיקר פעילותה במנגנון האדנרגיועל ובגלל שהאפקט העיקרי של התרופה הוא הינו נוראדנרגי (היא בעלת מרכיב נוראדנרגי משמעותי)היא עשויה להביא להחמרה במצבי חרדה.
האם יכול להיות שזאת הסיבה שחלה אצלי החמרה בחרדות ובאי- שקט?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:00 23.03.12
|
הי נטע,
התרוממה לי לא גבה אחת אלא שתיים!
איזה סיפור משונה..
כל אדם רשאי וצריך לקבל הסבר על האבחנה הרפואית המשוערת, על אבחנות אלטרנטיביות, על מהות הטיפול הרפואי הניתן לו ועל סיכונים ותופעות לואי אפשרויות. בודאי ובודאי כשמדובר בנערה. (ולא משנה כרגע איזה סוג של טיפול זה).
כללים אלו מעוגנים ב"חוק זכויות החולה" (1996)
קיבלת שיעור לחיים, ומעתה תדעי להבא לבקש מידע מפורט על ההתרשמות והטיפול, על אלטרנטיבות ועל סיכונים, מכל מטפל אליו תפני במהלך חייך.
מן הסתם, הרופא התרשם שהסיבה לתאבון המוגבר הוא מצב נפשי כמו מצוקה סמוייה או חרדה. לא ברור על סמך מה הוא הגיע להתרשמות זו, ואילו כלים עומדים לרשותו. עדיף שהיה משתף אותך בהתרשמותו ומפנה אותך להמשך בירור אצל פסיכולוג, או אצל פסיכיאטר המומחה לבני נוער, ואולי גם לנוירולוג כדי לבדוק אם יש לך קושי בקשב ובריכוז.
הרישום של כדורים נוגדי דכאון בקלות כה רבה, מבלי לחשוב יחד עם המטופל אם זה מתאים, ומבלי להציע חלופה, כמו טיפול נפשי, הוא מקומם.
חשוב לי לציין שכדורים נוגדי דכאון וחרדה ממשפחת ssri (מאיצי סרטונין) הם המצאה גאונית, שהקלה ואף הצילה את חייהם של רבבות בני אדם! אין כל רע, ויש אף הרבה טוב, בטיפול כזה, גם בקרב האוכלוסיה הנורמטיבית ובמצבים לא חמורים במיוחד. אך יש דרך ותהליך מסודר כדי לודא את הצורך בהם, ולקבל את הבנת והסכמת המטופל.
אנא התחילי את התהליך מחדש, עם רופא זה או אחר, או עם איש מקצוע אחר (כמו דיאטנית).
ובעניין התאבון המופרז, בכל מקרה כדאי לחשוב אם יש לזה רקע נפשי כזה או אחר (גם צמיחה והתרגשות חיובית יכולה להגביר תאבון). אם כן, עזרה מקצועית בטח יכולה לעזור.
בהצלחה!
|
|
|
רוני פרישוף
פסיכולוגית קלינית בכירה
הירקון 179, תל אביב 054-6544985
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|