|
 בריאות ויופי
|
האם אתם טובים במיטה?
|
|
|
|
|
כל מי שהיתה איתך טענה שהיה לה מעולה וחזרה עוד פעם? גברים שאת מכירה בטוחים שאת הס... |
- פורום אלרגיה, טיפול באלרגיות
- פורום אף אוזן גרון
- פורום ברית מילה
- פורום גסטרואנטרולוגיה ילדים, מחלות כבד ילדים
- פורום הפרעות אכילה
- פורום לחץ דם, מחלות כליה ילדים, הרטבת לילה
- פורום מחלות עור ומין
- פורום ניתוחי גב, כאבי גב, עמוד שדרה
- פורום ניתוחי ילדים, כירורגית ילדים
- פורום סרטן העור, מלנומה, נקודות חן
- פורום פגיעה מינית, תקיפה מינית, הטרדה מינית
- פורום רפואה אסתטית, רפואת עור אסתטית
- פורום רפואת עור פוטודינמית
- פורום שומנים בדם, מחלות לב
- פורום שיקום פציעות ספורט, שיקום אורטופדי
|
|
|
|
|
נמצאו 545 תוצאות חיפוש בפורומים עבור מריבות
|
דף 1
מתוך 19
|
|
|
|
|
15:28 08.02.07
|
היא תופעה שכיחה לצערנו
העדר תשוקה בין בני הזוג הממוסדים - היא נחלת שנינו
אך איך אומר לך ישר וכנה- גם בחוץ לא תמיד מושלם
אין מושלם- לא בבית ולא בחוץ
מינית- זה באמת יכול להיות מדהים, מרגש, מדליק, ממוגג
אך רוחנית- זה לא תמיד עובד, מתיחות, מריבות ודאגות מתחילות לנקר בלב שנחשף
מהחרמן המצפוני
ולכן מעדיף פנויה- פשוט יותר קל לי מצפונית ככה
וחוץ מזה אני מודע שזה לא הפתרון הבריא לבעיה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:12 23.07.09
|
היי
מזדהה איתך גם לי היתה אותה בעייה
בלי סקס פעם בשבוע + אולי
נכנסתי לאתר הכרויות הכרתי אשה בגילי אם אותה הבעיה והופ כולנו שמחים ומאושרים אני כבר לא מנדנד ומתי שהיא רוצה אז סבבה וכך אנו חיים בלי מריבות ובלי בעיות
אני לא אגיד לך שזה לא קשה ההתחמקויות באמצא היום או אחה"צ למצא מקום וכו........
זה קשה אבל שווה
בהצלחה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:40 27.02.07
|
תתפלאי..........................
מי שמשקיע רואה תוצאה.
שנים הייתי בבעיה- בבית היה רחוק מאהבה
היו קשיים, משברים, מריבות - וזה הרחיק פלאים.
אמרתי לעצמי- אם ככה אפשר לחפש בחוץ
הכרתי נשים......
אבל בפנים, בליבי, ידעתי שזה לא מתאים
למרות ש.... אלף ואחד דברים
ואמרתי לעצמי- אתה משקה את הגינה של השכן
מה אתה משקיע באחרת, בזרה, באחת שמחר מי יודע מה?
הבנתי ממחשבה עמוקה
שאין כמו בביתך..........
תשקיע באישתך !!!!
מה אתה נודד רחוק
בדרכים, בשבילים...... לא ישרים
למה לך כל המשחקים, הלחצים, המרוחקים
מה אתה דפוק ?
שב בשקט ותחשוב
חשבתי - על מה מושתתת (כל) מערכת יחסים (בכלל) ?
והבנתי
על כבוד הדדי
ואמון
ויש עוד רשימה נלוות ארוכה
כולל הפרחים, אהבה ותשוקה.....
אבל טהורה, נקיה, אמיתית !!!
קח את הזוגיות שלך לשם!
צעקתי לעצמי
אחרי ש.....הלכתי בדרכים....
אחרי שראיתי, שמעתי, תרתי ומצאתי...........
עזבתי - כי הבנתי
חזרתי לביתי
אמרתי לעצמי - כאן ביתי, זו אישתי, אילו ילדיי היקרים.
תבנה כאן, תשקיע כאן, זה הבית שלך, הגינה שלך, ריבון העולמים
וואלה..................., יצא פלא
אתה משקה ומתחיל לצמוח
פתאום דברים מסתדרים... ..ו.. צומחים פרחים
ממש בבית שלך...........
מתחת לאף שלך
נישארתי לטפל במסגרת שלי
בחלק שלי
ודי
למבין
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:56 24.07.09
|
שלום רב,אני דוד לאחיין מקסים בן ארבע. כבר מספר שנים שהקשר בן הוריו רעוע ורצוף משברים, התקפי היסטריה, מריבות קשות לפני הילד והצבתו באמצע בין הורים/סבים/סבתות וכו'. על אף ניסיונות של חברים אחרים במשפחה להעיר להם "לשמור" על הילד ממראות ומדברים קשים- לא נראה שנעשה כך. בתקופה הקרובה נראה כי יחלו בהליכי גרושין ואני חושש מהקצנה של ההתנהגויות בביתו (נדמה לי שמדובר בהתנהגויות שהן אבנורמליות גם בהתחשב במצב המורכב שבו הם נתונים). לי ולאחיין קשר מאוד טוב ואני תוהה מי באפשרותי לעשות כדי להקל עליו? כמובן שבהיותי דוד אינני מסוגל להתערב או להחליף דמויות אבל גם קשה לי לעמוד מנגד ולראות את נפשו של הילד נפגעת כך. האם צריך/רצוי לדבר איתו? האם כדאי לבקר יותר, להוציא אותו יותר מהבית? או שמא הדבר רק יבלבל אותו יותר שפתאום יש נוכחות מוגברת שלי(אם כי תמיד השתדלתי לבקר ולבלות איתו)?
אציין רק שההורים נרתעים מענף הפסיכולוגיה גם לצורך פתרון בעיות הזוגיות וגם בקשר למתן עזרה רגשית לילד(שהומלצה בעבר על ידי הגננת שלו בשל אלימות).
סליחה על הארכת הדברים ותודה על עבודת הקודש שאתם עושים בפורום.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:37 26.07.09
|
שלום ,שמי רוני (31) ו אני פונה בשאלה לפורום לשם קבלת הכוונה לאופן טיפול למקרה הבא :
אנו 7 אחים להורים בני 73-75 בריאים ומתפקדים כראוי .
מאז היותי קטן אני זוכר שאמא ואבא רבו על כל מיני שטויות , אבל בשנים האחרונות אמא מאשימה את אבא על כך שהוא מעביר כספים מחשבונם לטובת אחיו ואחיותיו ובעצם באופן אלגנטי מעלים את כספי ירושת הבנים לטובת הדודים . כמובן שלא ייחסנו חשיבות לתלונות הללו אבל ככל שהזמן עבר זה העסיק אותה יותר ויותר והאשמות כלפיי אבי הלכו והתרבו עד כדי שכל המשפחה שמעה על החשד הזה , כמובן שהחשד נבדק ואין בסיס לכך , הבעיה העיקרית שאבי שסובל מסכרת לא יכול לסבול יותר את החשדנות , וכמה שמסביר לה , נשבע לה , היא ממשיכה בצעקות וקללות כלפיו , ורמות הסוכר אצלו מתפסות ועולות , לכן לקח קצת ממטלטליו ועבר לגור בדירה שבחצר ביתם .
אנחנו כל הזמן אומרים לה שזה לא נכון , שזה נבדק , שתעזוב את השטויות הללו ושזה לא נעים .. זה עוזר אולי ליומיים וחוזר שוב .. כך כבר כמה שנים .
בהרבה מקרים אחרים נוצרים אצלה עובדות של היו קיימות כלל כך למשל : החזירה לי מכנסים עם מכפלת שלא מסרתי לה בכלל , היא מחפשת 20 סירי בישול של אחת הכלות שהושארו אצלה וטוענת שאותה כלה מחפשת אותם-אין צורך לציין שזה הזוי .. , כשנפרדים ממנה לשלום שוכחת שנישקנו אותה לשלום ואז נעלבת ..
ראוי לציין , שהיא מתפקדת כראוי מבשלת , מכבסת , עורכת קניות , אמא למופת , אוהבת מנחמת ואין לה שום בעיות / מריבות עם אחרים (שכנים/ילדים/משפחה) .
ברצוני לדעת מה ניתן לעשות ? כיצד ניתן להסביר לה שהאשמות שלה חסרות בסיס ? חשבנו לקחת אותה לטיפול פסיכולוגי , אך היא מסרבת בתוקף !!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:18 15.05.10
|
אני לא מכירה את הסיפור כאן באמת אבל לפי מה שהבנתי מהמסר האחרון- האמת שאני ממש נמנעת מלשפוט מישהו! אי אפשר לדעת באמת עד שלא עומדים במקום עם האדם המדובר, זו דעתי. יש כל מיני מקרים ונסיבות ונתונים משתנים- כל מקרה לגופו. אני כרגע במצב שהחלטתי להתגרש אחרי 15 שנות נישואין. היו מריבות ומשברים בעבר וחשבתי פעם על גירושין אבל לא עשיתי כלום עם זה- לא הגיע לידי ביצוע כלשהו או עשייה בכיוון. עכשיו כן עשיתי ואני לא חושבת שזה נעשה ברגע של כעס וחוסר הגיון או משהו כזה- לא אגיד שזה קל- ממש לא! לי היה מאוד קשה המעמד של לשבת עם אדם זר שפגשתי בפעם הראשונה (עו"ד וכדומה) ולספר לו דברים כאלה אישיים כשהוא בכלל לא מכיר אותי ולהבין באותו רגע את הסיטואציה שאני מדברת על פירוק הבית שלי!! זה ממש שוק! אבל אני לא שופטת אחרות במצבי- כי יש כל מיני נסיבות וכל מיני סוגי אנשים. יכול להיות שגם לגבי יש שישאלו מדוע נשארתי עם בעלי כל השנים האלה כשלא התנהג אליי כראוי- חוסר כבוד וכו". וזה בסדר! היו לי הסיבות שלי שלא עשיתי זאת בעבר.
יש מקרים שבהם אפשר עוד להמשיך למרות הקשיים, יש מקרים שאישה לא חזקה מספיק ופוחדת להשאר לבד עם ילד/ים ולכן ממשיכה הלאה ולא מפרקת את הקשר, יש מקרים גם שאפשר לתקן אבל לא רוצים ולכן מפרקים את הקשר- כמו שאומרים "נגמרה האהבה" או "גיליתי שהוא/היא בוגד/ת בי"- כל אדם עושה את ההחלטות שלו וצריך לחיות איתן בשלום- זו דעתי!
אני לא שופטת אף אדם כי זה טפשי- זו לא בעיה לשפוט אבל אף פעם אתה לא יודע אם לא תגיע לאותו מצב ואיך תתנהג, אז באמת עדיף שלא לשפוט!
בהצלחה רבה ושדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר ותהיי מאושרת!!!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:34 25.03.07
|
שלום,
אני בן 32 וחברתי בת 28. הסיפור שלנו יחד מתפצל לשתי תקופות. היינו חברים 3 שנים ואז נפרדנו בעקבות חוסר היכולת להתגבר על מריבות חוזרות שהולידו מרירות גדולה. נפרדנו וחברתי טסה להודו לחמישה חודשים. היא חזרה לפני חודשיים וחצי וחזרנו להיות יחד. הפתרון לבעיית המריבות איננו שלם אך יש בינינו הידברות טובה יותר היום אם כי אולי זה רק בשל רעננות הקשר.
במהלך שהותה בהודו היו לה, לפי דבריה, 2 שותפים ליחסים מיניים מוגנים. בהתחלה היא סיפרה על שותף אחד ואז "התגלה" אחד נוסף שלטענתה שכחה אותו... מאחר ואני לא מצפה ממנה לכנות גמורה בנושא לא ייחסתי לכך חשיבות. לי לא היתה אף אחת בזמן הזה. הריב הראשון שלנו פרץ לאחר 10 ימים מחידוש הקשר והיא הזדרזה לשלוח עוד באותו היום תמונות לאחד השותפים המינים. גיליתי זאת מאחר ולא ביצעה sign out מה-gmail ולכן שרציתי לבדוק את הדואל שלי על המחשב שלה, ארבעה ימים לאחר מכן, הגעתי ישר לדואל של חברתי ללא צורך בשם משתמש או סיסמא. היה לה שם דואל חדש מאותו שותף בו הוא מודה לה על התמונות אותן שלחה לו. הדואל אותה שלחה היא, נמחק כליל על ידה למרות שאיננה נוהגת לעשות כן גם כאשר היא שולחת תמונות גדולות הדורשות נפח זיכרון גדול. שאלתי אותה על כך והיא החליפה גירסאות ללא הרף (תאריך השליחה שמתועד בדואל, סיבת המחיקה ועוד...). לאחר המקרה התחלתי לבלוש אחריה אך מלבד שקרים קטנים לא גיליתי דבר. אני מרגיש רע עם הבילוש ולכן הפסקתי איתו אך מצד שני השקרים הקטנים כגון אני עייפה אני הולכת להתקלח ולישון ולמעשה מדברת חצי שעה בטלפון עם ידידים לפני השינה, גרם לי לחוסר אמון כלפיה. היא לא מרבה בשקרים קטנים אלו אך מסוגלת להם.
לפני כחודש חליתי בדלקת בדרכי השתן עם הפרשה כך שכפי הנראה מדובר בכלמדיה המועברת במגע מיני בלתי מוגן. יכול מאד להיות שהיא נשאה את החידק עוד מהודו ולא מדובר בבגידה.
בתחילת הקשר שלנו, הקשר שלפני הפרידה, הרגשתי שהיא רוצה אותי כל הזמן. היא רצתה מין כל יום ותמיד היתה רטובה. לאחר מספר חודשים הפסיקה ליזום וגם שהתחלנו אקט מיני, היא הגיעה לרטיבות רק בעקבות מגע ישיר עם האיבר ובקושי מסוים שהעיב על האקט. היא טענה שהיא מגורה אבל איננה רטובה.
התופעה חזרה על עצמה עם חידוש הקשר. בחודש הראשון היא מאד רצתה ויזמה ולא הופיעה בעיית רטיבות, לאחר מכן נרגעה (הפסיקה ליזום והתחילה להגיב באדישות מה ליזמה מצידי) והפסיקה להרטיב, אך עדיין טוענת שהיא מגורה.
לסיכום, אני נמצא בחוסר ודאות ובחוסר אמון כלפיה. אני מעוניין שהיחסים בינינו יעבדו ויש ימים שהאהבה בינינו פורחת ומלאת חמימות אך המיניות בדעיכה. אני לא יודע אם היא טיפוס בוגדני או לא ומה לעשות עם השקרים הקטנים. ההידברות איתה קשה מאחר והיא נוהגת לצעוק ולהאשים בכל מיני תרוצים שונים. איך אוכל להפריד בין החרדות שלי לחוסר החשק מצדה?
איך אוכל לבנות אמון ולהמנע משקרים קטנים?
איזה קריטריונים להציב לקשר בכדי לדעת האם להמשיך?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:38 25.03.07
|
רציתי רק לחדד נקודה מסויימת
אני יודעת שיש לי עוד הרבה מה ללמוד ולשפר, ואני מבינה שהמצוקה של בעלי אמיתית, אך מה שמקומם אותי זה שמבחינתו הלבוש שהוא מבקש זהו תנאי הכרחי שבלעדיו אין סיכוי שיהיה מסופק. לדעתי ניתן למצוא פתרון שבו שננינו נרגיש בנוח, ואני מאמינה שכאשר ארגיש שבעלי מכבד את רגשותי יהיה לי גם יותר חשק ואנרגיות להשקיע במיטה - כרגע כל האנרגיות הולכות על מריבות...
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:21 26.03.07
|
תמימי היקר. סלח לי אבל נראה לי שאתה נאחז בקשר בעייתי עבורך ומשמר אותו בדיוק כמו שהוא. כבר בשלב הראשון של יחסיכם אתה מספר על חוסר יכולת להתגבר על מריבות גדולות ועל פרידה, ועכשו על אובדן התשוקה המינית, ועל חשדות וחוסר אמון. האם שווה להשקיע כל כך הרבה תיקונים בקשר כפי שאתה מתאר אותו?
עד כמה אתה אוהב ומעריך את עצמך בקשר הזה?
אתה נגרר למעשים שאינך אוהב, לשקרים, להסתרות, לחרדות, מרגיש "אדיוט או פחדן" ונראה לי שגם היא אינה חופשייה להגיד לך הכל ונאלצת להשתמש בתירוצים ובסיפורים עקיפים, רמזים.
אני מציעה לך לפתוח איתה בשיחה כנה את הכל (אין לך מה להפסיד אז תפוס אומץ), לא להאשים אותה אלא לשתף אותה איך אתה מרגיש עם עצמך בקשר הזה עם כל אי הנעימות בחשיפת הריגול שלך...
ואם תוכלו להגיע ליחסים נינוחים יותר, חופשיים יותר, אולי יקרה משהו טוב גם למיניות, אשר ככל שיש יותר הסתרות, ויותר מתח - היא נפגעת.
ואם לא תצליח להביא את עצמך לשיחה כזאת גלוייה, וותר על הקשר הזה ויישם את הכללים של גילוי לב מלא בקשר הבא שלך.
|
|
|
דורית כהן
פסיכולוגית
054-4438580
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:08 29.03.07
|
דורית, בוקר טוב.
אני בת 32 , נשואה ואם ל-2 ילדים.
בעלי בן 37. אנו נשואים 10 שנים.
יצאתי עם בעלי 4 שנים לפני הנישואים, אך לא גרנו יחד. בעלי מגיע ממשפחה עם מצוקה כלכלית והתגורר במרחק גיאוגרפי רב מהאזור בו אני התגוררתי. הוא העתיק את מקום מגוריו לאזורי ולמד לימודים על תיכוניים בכדי לרצות אותי (אני הייתי אז סטודנטית לתואר ראשון). מכיוון שלא היו לו אמצעים רבים הוא נהג להגיע לעיתים תכופות לבית הוריי ואכל שם, מידי פעם הניח את בגדיו לכביסה וכדומה.
אציין גם שאני גדלתי אמנם בבית עם אמצעים, אך ללא אהבה, בעקר מצד אימי, שהפלתה אותי לרעה בעניין לעומת שאר אחיי. גם מבחינה חברתית לא היה לי טוב באותה התקופה ומי שהיום בעלי הרעיף עליי אז אהבה רבה. הוא היווה עבורי את האור בקצה המנהרה. לאחר 4 שנים הוריי אמרו לי שאי אפשר להמשיך ככה ושאו שאתחתן איתו או שאעזוב אותו, אמרתי את דבריהם לחברי והחלטנו בלחץ שכזה להתחתן. התחתנו כאשר אני הייתי סטודנטית והוא עבד דרך חברת כח אדם. בהמשך הסתדרנו ושנינו עובדים בעבודות טובות ומסודרים כלכלית. אבל דווקא אז החלו לצוץ ויכוחים, מריבות לא יפות והפערים החברתיים. אני מרגישה כעס רב על המעשה של הוריי ועל עצמי - לאן מיהרתי בגיל 22?
היינו גם בטיפול זוגי שעזר לזמן מה בלבד. בעלי לא מחזר, לא מפרגן ואדיש כלפיי. כאבא הוא מושלם. אובדת עצות.. אשמח אם תוכלי להגיב להודעתי. תודה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:53 05.11.08
|
הבנים שלי תאומים בני 6.5 עלו השנה לכיתה א'.
הבעיה שלי עם אחד מהם - ילד נבון ומקסים, המורה מספרת שהוא עובד יפה ובין המבריקים בכיתתה מבחינה לימודית.
הבעיה הקשה היא התנהגות - בהפסקות תמיד נתקל בתקריות, זרק אבן שכמעט פגעה בילד אחר וטוען שסתם זרק אבן לחול, שיחק עם חברות הטוב וכנראה בהתלהבות לחבקו חנק אותו והפיל אותו.
ועוד הרבה תקריות קטנות שאני כבר לא זוכרת.
המורה השבוע אמרה לו שהוא יהיה בעונש כל השבוע ולא יצא להפסקות.
ניסיתי בכל הדרכים להסביר לו למתן את התנהגותו.
מה אני יכולה לעשות ? לפטל בו בבית ? או בשיתוף עם ביה"ס ?
אשמח לתשובה.
אם עם ביתי בת 10.5 יש בעיות בזמן האחרון - ילדה מבריקה בלימודים, נמצאת בתוכנית מצטיינים בביה"ס. הבעייה היא חברתית. קוראים לה בכל מיני שמות גנאי והיא פגיעה ובוכה מהר וילדים גילו את חולשתה. אפילו חברה טובה שלה כבר לא טובה ויש בינהם מריבות סביב הבנות.
השפה בכיתה זולה. ישנם 2 ילדים שמשתמשים בשפה זולה ובקללות.
אומרים לה אז מה את בפרוייקט לא של מצטיינים אלא של מפגרים, וכל הזמן יורדים עליה.
הסברתי לה שלא תענה ובשקט שלה היא חכמה יותר וחזקה יותר ושתחכה עוד שנתיים היא מסיימת את היסודי. אבל זה לא פיתרון כשילד מגיע לכיתה ולא טוב לו שם - מה עלי לעשות ?
אשמח לתשובה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:44 29.07.09
|
.היי יש לי בעיה שזה הרבה בעיות אני בת יחידה ויש לי 3 אחים. אחד גדול מימני שכל המזמן רב איתי ומעצבן אותי ושניים שאחרי יש לנו בית קטן מאד 3 חדרים :חדר הורים .חדר ילדים. וסלון קטן .אני ישנת בחדר אם כל האחים שלי במיתה קומתיים ונימאס לי כבר אני רוצה חדר לבד אין לי פרטיות בכלל כל הזמן אני בוכה לאבא שלי שאני רוצה חדר לבד כי הבית שלנו ממש קטן .ואפילו לחדרים אין דלתות ולא שיש לנו בעיה אם הכסף יש לי את כל מה שאני רוצה בדברים האלה אבל שאני מבקשת באבי שאני רוצה לעברו דירה אז הוא אומר שאמא תילך לעבוד .אמא שלי לא עובדת ויש לי הרבה מריבות בבית בגלל זה .ויש סיכוי שהם רוצים להתגרש
סתם ככה ההורים שלי כל יום רבים .אבא שלי תמיד צועק אין יום שלא גם אלי גם על אחי על כולם
הוא לא מרשה לקום מאוחר הוא אומר כמו שהוא קם מוקדם אז ככה אנחנו צריחים לקום הוא מאיר
אותנו
גם שיש חופש מתי שהיה לימודים אחי היה מאחר הרבה לבצפר אז אבא שלי היה שופך עליו מים ..
גם עם אמא שלי אני לא מסתדרת כל פעם אנחנו רבות היא אוהבת אותי היא קונה לי כל מה שאני רוצה אבל לא נותנת לי את אהבה שאני צריחה מימנה אני בוכה הרבה בלילות שאין לי כלום אין לי חברה טובה ואמיתית ובחיים לא היה לי אין לי הורים טובים .אחיות .חדר וכל זה...
הרבה אנשים אומרים לי שאני סגורה מאד זה.אני מאד אוהבת להיות לבד .אפילו שאני רוצה חברים ץ
יש לי עוד הרבה בעיות .
יש לי חברה שדיי נחמדה אבל מעצבנת היא מדברת אם אמא שלי הרבה החברה הזאות הייתה פעם שמנה והיא רזתה ממש הרבה אז אמא שלי אומרת לי להרזות ולהיות כמוה אני לא שמנה ולא רזה מאמצה אני מאד רוצה להרזות ה.חברה הזאות באה אלי כמעט בכל יום היא יותר מדברת אם אמא שלי היא כל הזמן רוצה להראות שהיא צודקת היא מורידה לי את הביטחון העצמי שאין לי .
היה לי חברה שאני לא מדברת איתה כבר 4 חודשים וזהה סיפור ארוך אני מחכה הרבה זמן שתגיד לי סליחה אבל לא ..
עוד בעיה :
אני לא אוהבת את בצפר שלי ורצתי לעבור בצפר לשנה הבאה ניסתי שני בצפרים ולשניהם לא היה מקום .אפילו שהשנה אני עולה לכיתה ח' אז אני יצטרך לסבול עוד שנה בכל הבעיות האלה אני רוצה לעבור מקום להתנתק מהעולם
אני חושבת על לעבור לפנימייה אבל אני פוחדת לספר להורים שלי שאני רוצה ללכת לשם
מה אני יעשה
אני מרגישה שאני מתחילה להיות בדיכאון אני עצובה ופחות מחייכת מה לעשות איך לצאת מהדכאון הזה איך ????
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:35 16.05.10
|
אלון שלום,
מריבות עם אדם קרוב לנו בהחלט יכולות לגרום למצוקה רגשית, אך אינה גורמת לירידה קוגניטיבית.
|
|
|
גל גפן-ריטר
נוירופסיכולוגית קלינית פסיכולוגית שיקומית מומחית
052-3443816
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:33 18.05.10
|
שלום
אני ובעלי נשואים כבר שנתיים, היחסים בינינו טובים מאוד, לפני שנהיינו זוג היינו ידידים טובים וסיפרנו כמעט הכל אחד לשני והוא סיפר אז שהוא "ירד" פעם אחת רק לחברה הקודמת שלו, הזמן עבר התחתנו, נולד לנו תינוק מקסים, והוא פשוט מסרב "לרדת"לי, הוא אומר שהוא לא יכול וזה לא קשור אליי זה קשור אליו בלבד, זה מאוד פוגע בי נותן הרגשה שאולי הוא חושב שאני לא מספיק נקייה? (דבר שאני מאוד מודעת לו זה הניקיון האישי והאינטימי שלי) היו לנו המון מריבות וויקוחים בכיתי המון ופשוט אותם תשובות : הוא אומר מתי שהוא זה יבוא כרגע אני לא מרגיש שאני יכול....מה אתם אומרים? איך להתייחס לזה? זה מאוד מתסקל אותי ולא נותן לי מרגוע, למה לה כן ולי לא???
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:50 30.03.07
|
היי יעלי, אני מצטערת , פספסתי את הודעתך...
צר לי על המצב בו את נמצאת. נראה כאילו נגררת למערכת יחסים בלי שבאמת בחרת בו. תראי, אני חושבת שהרבה מן האנשים נישאים בגלל הסיבות הלא נכונות: לחץ סביבתי, החלום של החתונה, הכיף של להיות מחוזרת ונאהבת, לברוח ממציאות מסויימת, ויש עוד סיבות.
מן הבחינה הזו (של מה הביא אותך לנישואין האלו) את באותה נקודת התחלה כמו הרבה אחרים. אלא שאם תשימי לב, מכתבך עוסק המון ב"זמן עבר", במה קרה, למה קרה, מי אמר מה ומי לחץ. ואת מרגישה כעס רב על הורייך שלחצו ועל עצמך, למה מיהרת... השאלה שעומדת היום היא לדעתי לא איך ולמה זה קרה, אלא האם ומה ניתן לעשות עכשו בנוגע למערכת היחסים אותה את מתארת - בה יש ויכוחים, מריבות, פערים, וכן בעלך לא מחזר, לא מפרגן ואדיש כלפייך. נראה לי שאת יכולה לשאול את עצמך עד כמה בעלך, בגרעין , במהות שלו, הוא בן אדם שאת יכולה לאהוב, או שככל שאת מכירה אותו יותר את מתאכזבת יותר ואינך מעריכה אותו ואינך רואה בו פוטנציאלית בן זוג שיכול להתאים לך?
כי אם אינך יכולה לראות בו את הגרעין החיובי, אז כנראה חבל על הזמן, וזה לא ישתנה. אבל אם את מוצאת בו פוטנציאל, אלאשקשה לך עם זה שהוא לא מבטא אהבה כלפייך - על כך ניתן לעבוד, וכאן אני מאמינה שאם רוצים להביא אהבה בחזרה לזוגיות, אז האחריות לכך היא על כל אחד לחוד.
שמתי לב שאת מצפה להרבה מאחרים (שבעלך יחזר, יפרגן, באה בטענות להורייך על העבר) כאילו את אדם שהוא קורבן של הנסיבות מסביבך. אבל זה לא באמת כך. הגעת בעצמך להישגים בעבודה ולמצב כלכלי טוב, יש לך ילדים וודאי יש עוד דברים שאת השגת בכוחותייך ועליהם את גאה בעצמך.
מה דעתך לראות בעצמך אחראית למה שקורה החל מהיום? אחראית להכניס אהבה ליחסים, לפרגן, לחזר, לחדש... לפעמים אנחנו שבויים של הציפיות שלנו ממישהו אחר, ועד שהוא לא מממש את הציפיות אנחנו לא נזוז. מעניין מה יקרה ליחסים אם את תזוזי ותזיזי מכוח החלטה שלך שאת רוצה להכניס דברים חדשים לזוגיות. במקום להיות בהמתנה, תפעלי. לא בטוח שיקרה משהו אחר, אבל לפחות תדעי שפעלת, שניסית. זה נקרא לקיחת אחריות על החיים שלך.
|
|
|
דורית כהן
פסיכולוגית
054-4438580
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:31 18.04.07
|
גם חתונה, גם דירה...
החיים מאירים אליכם פנים. זה לא מובן מאליו שההורים נותנים כזו מתנה וזה באמת יפה מצידם.
במיוחד שאביך לקח על עצמו גם את כל השיפוץ.
כשמקבלים מתנה, בדרך כלל, מה עושים?
בדרך כלל נהוג להודות לנותן המתנה, גם אם היא לא בדיוק מוצאת חן. נכון?
יש להעריך את הכוונה הטובה, גם אם היא לא קולעת בדיוק לטעם ולצורך.
מתנות מהורים זה כמובן דבר מורכב יותר וקשור גם למטענים קודמים (את מציינת למשל עקשנות ושתלטנות). ההורים שלך ממשיכים, ככל הנראה, לפעול בדרכם השתלטנית ולא תמיד מתחשבים ברצונותיכם. במקום להקציב לכם סכום, על-פי יכולתם ולאפשר לכם לבחור מה שמתאים לכם, הם קובעים עובדות עבורכם. זו בעיה שתצטרכו למצוא דרך להתמודד אתה גם בהמשך חייכם המשותפים. אולי אפילו תשקלו לפנות ליעוץ בנושא זה בעתיד.
מריבות וכעסים יכולים לגרום לקרע במשפחה וכדאי שתשתמשו בידע שיש לכם על ההורים משני הצדדים ותנסו לתכנן את צעדיכם לעתיד בהתאם.
בהצלחה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:51 23.04.07
|
בחיי הנישואין שלי היו הרבה מורדות יותר מאשר עליות , הרבה ויכוחים , מריבות , שלושה ילדים קטנים שגם נהגו לישון איתנו , הקטן בן ארבע עד היום נוהג לישון איתנו , בעלי עובד המון , פיסית , עד שעות מאוחרות , מגיעים עייפים שנינו מהעבודה , אין כוח למין אין חשק. כבר חודשיים לא נגענו אחד בשני. אין נשיקות אין חיבוקים , האמת שאני לא יזמתי אף פעם כלום, תמיד הוא זה שיזם , לי אין אומץ ליזום אפילו לא חיבוק אפילו לא נשיקה , אולי זה בגלל היחסים המעורערים שהיו לנו ?
למה אני לא מספיק אמיצה ליזום ?
למה אני תמיד צריכה לחכות לו שהוא יזום ?
אם אני צריכה לחכות לו אז אני צריכה לחכות הרבה זמן כי בד"כ הוא טיפוס קר.השאלה שלי היא האם זה נכון שכל הגורמים הללו גורמים לירידה ברצון לקיים יחסי מין ?
תודה סי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:55 30.04.07
|
שלום ,
כאשר חיים עם בעל שמתנהל לאיטו בקצב חיים משלו- הכל אצלו נעשה בעצלתיים-החל ממטלות יומיומיות פשוטות וכלה בדברים יותר מהותיים,
נגרם תסכול עמוק אצלי, משום שאני יודעת שרק דברים שחשובים לו ביותר-כגון חדשות וספורט-הוא מסוגל לדייק בהם בזמנים.
כל השאר-בסדר עדיפות שני אצלו.
הייתי שמחה לקבל טיפים חכמים כי דיבורים לא ממש מסייעים איתו לטווח ארוך,(למשל בבוקר-כשאני מעוניינת שהוא יקום מוקדם אני מזיזה את הפלאפונים והשעונים קדימה בחצי שעה)אני נוהגת איתו בצורה בה אני אומרת לעצמי כל הזמן-תיהי חכמה ולא צודקת והכל כדי למנוע מריבות ומתחים.
כמו כן-הייתי מעוניינת לדעת כיצד אם בכלל אפשר להיות המטפלים של עצמנו במקום ללכת לצד שלישי-כי זה עסק יקר. אני קוראת המון ,מתייעצת
וכשיש אנרגיות טובות בביית-אנחנו מדברים על בעיות וזה מאוד מקל-אך לא תמיד פותר.אני חיה באמונה שזה בריא להיות המטפלים של עצמינו?
האם זה נכון ואפשרי?
האם יש לך עצה לגבי בעייתי?
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:11 06.05.07
|
שלום ,
בן זוגי נפרד ממני מאחר ולטענתו
אני בת זוג היחידה איתה הוא רב.
ועם חברותיו הקודמות שהיה לו במשך כמה שנים ,
כאשר היה צעיר יותר הוא לא רב כלל.
יש לציין שאני החברה הראשונה איתה הוא גר.
אני מאמינה שבזוגיות צריך לדעת לנסות להתמודד ולהתגמש.
שאלתי היא האם תתכן זוגיות ללא כל מריבות.
יש לציין שהוא יכול להיות עקשן ועצבני לעיתים.
כלומר האם יש משהוא בהתאמה שלנו או בי שלא תקין , או שזוגיות זה דבר שצריך לעבוד
עליו ולנסות גם שקשה.
והוא מצייר תמונה ורודה מדי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:33 08.05.07
|
|
חבר שלי ואני רבים הרבה בגלל סקס. שנינו עובדים הרבה וכמעט ולא שוכבים באמצע שבוע, לי מאוד קשה עם זה ואני מרגישה כאילו הוא לא רוצה אותי, למרות שהוא אומר שזה לא נכון וזה גורם להרבה מריבות. הוא אומר שהמצב נורמלי (לא המריבות, התדירות) ואני סתם מגזימה ואין לי סיבה להרגיש שהוא לא רוצה אותי. מה אתם אומרים, אני באמת מגזימה או שיש בעיה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:39 11.05.07
|
נסעתי לטיול עם חברי. חשוב לי לציין כי במשך שבועיים הוא ביקש שוב ושוב שאבוא לטיול עמו למזרח. לא נענתי ישירות, אך החלטתי לבסוף לצאת לחופש וגם לבדוק את הזוגיות.
תחילה הסתדרנו טוב, אך כעבור שלושה ימים התחלנו לריב. רבנו על דברים " קטנים", תוך האשמות אחד כלפי השני. התחלנו להתרחק זה מזו ולריב - ריב קולני, מרחיק. כל הזמן הוא איים לעזוב אותי במהלך הטיול. לא הצלחנו להשלים זה עם זו, למרות שניסיתי מספר פעמים.. להתחנף אליו, אך הוא הרחיק אותי ממנו והתבצר בעמדתו. אחרי כמה ימים גם אני פיתחתי אנטי כלפיו. הוא טען שאני מתלוננת על כל דבר. למרות זאת הוא לא הפסיק לדאוג לי וגם יותר מאוחר הוא ניסה להתקרב אליי, אך אני התחלתי להתרחק ממנו. שכבנו מספר פעמים, אך לא לשביעות רצוני.
חזרנו מן הטיול כעוסים ומרירים אחד כלפי השני.
לפני הטיול לא גרנו ביחד כי לא הייתי סגורה על עצמי במשך 8 חודשים. (הקשר לא היה רציף).
ונפגשתי עם מספר אנשים - מבחינתו זו היתה בגידה. לא עשיתי דבר עמם פשוט הוא לא היה איתי כל הזמן.
האם יש סיכוי לזוגיות כזו? אני כן אוהבת אותו וקשה לי להחליט אם זה טוב בשבילי. הוא מאד רוצה וכרגע מחזר.. האם עליי לזרוק אותו אחרי התנהגות כזו במהלך הטיול?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:04 10.11.08
|
שלום,
אני בן 36 ונשוי מזה 10 שנים + שתי ילדים קטנים (4,7)
לכאורה הכל מתנהל כשורה בחיי הנשואים. כמו כל זוג נשוי יש מריבות פה ושם, יש חיי חברה וזוגיות, יחסי המין טובים ופתוחים, אבל...
לאורך כל השנים אני חיי בספקות. אני לא מרגיש שאני מספיק נמשך אליה (גם פיזית וגם מנטלית). אני לא מרגיש שהיא מעוררת את היצר האינטלקטואל שלי. בכלל החיים נכנסו לאיזה מן שגרה שאני מרגיש שאני לא יכול יותר איתה. אני מנסה לעורר את האהבה בכל מיני דרכים, אך ממש לא מרגיש את זה מתעורר. אני מביא ארוחות רומנטיות, אני יוזם כל מיני פעילויות...
נסענו לאחרונה לטיול בחו"ל ללא הילדים. קיוויתי ששם תתעורר האהבה אבל זה ממש לא קרה. לכל היותר הרגשתי שאני בטיול עם שותף.
כבר המון זמן אני שואל את עצמי האם זאת האישה שבחרתי להתחתן איתה? האם איתה אני רוצה להמשיך לחיות כל חיי.
נראה לי יותר ויותר שאין מצב שאני ממשיך את המערכת לכל החיים.
הילדים היום קטנים ואני יודע למה יכולה לגרום פרידה, אבל אני שואל את עצמי האם בגלל השיקולים האלו, אני צריך לחכות למשהו שסביר להניח שיקרה בעתיד? האם צריך לחכות לגירושין שיקרו בגיל 50 ולסבול "בשקט" עד אז?
בנוסף (ואני בטוח שזה קשור, אם כי זה לא מה שגורם לתחושות הכלליות), בשנתיים האחרונות אני מרגיש שאני מפלרטט עם כל דבר שזז. לא עשיתי כלום חוץ מלדבר עד היום ותמיד זה סתם שיחות של 5-10 דקות (בעבודה, בלימודים...) ולא משהו רציני.
לאחרונה הכרתי מישהו בלימודים. גם היא נשואה 10 שנים + שתי ילדים וגם היא במצב דומה. אנחנו מדברים בפתיחות ביננו ומרגישים שמשהו מתרחש. שתינו חוששים מאוד מהתוצאות ואם זאת מתרגשים ומרגישים את הפרפרים בבטן ואת הזיעה בידים. עוד לא עשינו כלום, אבל זה יגיע...
אני מפחד מאוד להמשיך עם הבחורה מהלימודים אבל בו בעת רוצה מאוד.
לא יודע מה לעשות.
הדולפין.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:47 11.11.08
|
אני בת 29 , גרושה ואם לידה בת 3 וחצי , התגרשתי לפני כשנה, הבעיה שלי שכולם רוצים שאני יחזור לאקס שלי, אניאספר בקצרה על למה התגרשנו שתיבנו את התמונה.
האקס שלי בן אדם מאוד קשה ומאוד קר הוא בן אדם טוב אבל לא יודע להביע רגשות , ומאוד קשור למשפחה שלו ברמה שהם נורא משפיעים עליו, והמשפחה שלו תמיד ניסו לשנות אותי אתה מראה החיצוני שלי (אני נראית טוב מאוד) אבל בשבילהם הוא צריך נערת פלייבוי לא קיבלו את הדעות שלי והיו לנו המון מריבות והקשר הלך ודעך בקושי מדברים בקושי יוצאים ובקושי עושים סקס , התרגלנו למצב הזה ואז קרה דבר ששבר הכל, אני עברתי ניתוח פשוט והסתבכתי והייתי במצב קריטי והאקס שלי לא היה שם בשבילי ולא בשביל הבת שלנו בקושי היה בא לבקר אותי בבית חולים וגם שהיה מגיע היה מגיע כמו אורח, בכל מקרה אחרי שהחלמתי החלטנו להתגרש 0יעתי שזה הדבר הכי טב לעשות) אני הייתי בן אדם מאוד תמים, כנוע, וותרן, היום אחרי שנה עשיתי מהפך שלם, אני בן אדם חזק, עומדת על שלי , בן אדם שמח, ואחותו של האקס שלי רצתה לפגוש אותי ולדבר וניפגשנו והיא רוצה שאנחנו נחזורהיא חושבת שהסיבה שהתגרשנו היא שטותית וחסרת טעם והסיבה היא חוסר ניסיון של שנינו בזוגיות , היא טוענת שהיא השתנה וחשובה לו מסגרת המשפחה והבת שלנו מאוד
היא שאלה אותו עם הוא שונא אותי ואמר לה בדיוק להפך...
הבעיה שמוזר לי שהוא גר עם מישהי כבר שנה ונראה לי מוזר שהוא רוצה לחזור אלי...
אני בדילמה ולא ידעת מה להחליט, אני מאוד רוצה שלבת שלי יהיה משפחה אמיתית (אחים אחיות) ואני לא יודעת עם כדאי לי לנסות לחזור אליו....
אשמח לעזרה
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:48 30.07.09
|
שלום
אני בת 33 נשואה +2 , חיי הנשואים שלי הם קטסטרופה בלתי איפשרי להיות ככה , בעלי בן אדם מאוד עצבני והוא ילד שלא גדל הוא בן 33 אבל מתנהג כמו ילד, אוהב את עצמו מאוד , אנו נשואים 6 שנים ו6 שנים אני לא יודעת מה זה חיי נשואים מאושרים . כל יום יש לנו מריבות בבית בעלי כל הזמן מקלל גם עלי וגם על ילדים , הילדים שלי הם בני 4.5 ו3.5 , אני רוצה להיתגרש אבל אני לא יודעת ממה להתחיל? ואיך להתחיל את תהליך הגירושים .
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:58 30.07.09
|
שלום רב,
אני בת 34 נשואה כ 8 שנים ויש לנו ילד בן 5,
מאז שהתחתנו לבעלי יש תחביב מרכזי בחיו שהוא משקיע בו לא מעט שעות בכל חודש, לפעמים השקעת השעות נופלת על חגים, על שישי או שבת. לאחר שנולד הילד כמובן שזה התחיל להפריע לי יותר - הוא היה יוצא לעיניניו ואני הייתי נשארת עם הילד.
ומעבר לזה הוא רוצה גם לשמור על חיי החברה שלו (להיפגש עם החברים שלו - שמקיימים מפגשים לעיתים תכופות כמובן ללא הנשים) היו הרבה שיחות, מריבות צעקות ומה לא, שבהם התלוננתי על זה שהוא לא משקיע מספיק בבית ובבן שלו. אמנם אחרי תקופה ארוכה היה שיפור במעורבותו בנעשה בבית ובחיי הבן שלנו והיום כשהוא בבית הוא מאוד משתדל אבל מבחינתי עדיין יש בעיה.
אני מרגישה שהוא חייב הרבה דברים בחייו שיהיו לו מחוץ למסגרת, שהוא רוצה "לתפוס את העולם" מכל הכיוונים. את רוב ימי החופש שלו מהעבודה הוא לוקח עבור התחביב, אמנם הוא עצמאי ומרוויח טוב יחסית, ולא חייב דין וחשבון למעסיק אבל - עדיין, יש כמות מוגבלת של ימי חופש שאפשר לקחת.
ובגלל שהוא מוציא המון אנרגיה על דבריו הפרטיים, דברים שיש לעשות ביום יום (סידורים, בנק וכ"ו) נשכחים ונדחים הרבה פעמים עד שאני ממש מתעצבנת. הדבר גורם למתיחות רבה ביננו, וטענתו היא שגם אני צריכה למצוא לי עיסוקים "שימלאו" אותי, הוא לא מבין שביום שגם אני אמצא לי עיסוקים ברמות האלה אנחנו נאבד את הזוגיות.
מה עושים ?
איך גורמים לו להבין שיש כיף גם בדברים קטנים יותר? כמו לבלות עם הילד מתוך רצון אמיתי ולא "כי צריך", או לטפח ולסדר דברים בבית?
בתודה מראש
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:03 02.08.09
|
שלום רב
בתך נמצאת בעיצומו של גיל ההתבגרות כך ששיחות ובקשות או עונשים לא עוזרים.
יש לשנות את הגישה למתן חופש בחירה ואחריות . שני דברים שהולכים יד ביד.
אם היא רוצה שיתיחסו אליה כבוגרת אז יש לכבד אותה עד הסוף וזה אומר לאפשר לה לקחת אחריות קודם כל על ניהול חייה בביתכם.
את מתארת מצב של חוסר שיתוף פעולה עם הרבה דרישות וזה לכשעצמו מעלה את השאלה של האם בתכם לוקחת אתכם כמובן מאליו?
גיל ההתבגרות מאופיין בהתנגדות להורים, זאת הדרך שלהם לגלות את כוחם ויכולותיהם. מכיוון שכך, לא ממומלץ להכנס לויכוחים או מריבות כי הם יכולים להתיש אותנו בקלות. יש להגיע להסכם שכולל את כול ההתנהלות שלהם בפרטיותם ובשטחים המשותפים ולהתנות זאת בדברים שהם מעלים כדרישות. זאת הזדמנות מעולה להורים ללמד את ילדיהם שיעור במנהיגות ולקיחת אחריות.
יש לקחת בחשבון שהתקופה הראשונה יכולה להיות קשה אך אם מתמידים תוצאות יגיעו.
בהצלחה
|
|
|
אייל קנדינוף
אימון הורים,טיפול בהפרעות קשב,גימגום,הפרעות שינה אצל ילדים
מושב פתחיה 050-2451581
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:03 20.05.10
|
|
שלום, בני בן ה- 13, ילד טוב ביסודו אך מקבל את גיל ההתבגרות בצורה לא קלה. מאז נכנס לחטיבה לא מצא ולו חבר אחד טוב שיוכל ללמוד איתו ולחלוק איתו דברים אישיים. הוא טוען שיש לו המון חברים בבית הספר אבל חבר טוב שבא אלינו הבייתה אין לו. החברים איתם הוא מעדיף להתרועע הם למרבה הצער ה"מופרעים" של השכבה, ילדים שאין להוריהם הרבה שליטה עליהם וכך יוצא שאם הם חוזרים הבייתה בשעות מאוחרות מאוד והבן שלי מבקש להצטרף אליהם, אני לא מרשה והוא חושב שהוא נורא מקופח וזה יוצר מריבות קשות בינינו. בנוסף, כל דבר שאני מבקשת ממנו נתקל בחומה הוא פשוט אומר "עזבי אותי בשקט" ואי אפשר לדבר אתו יותר. הוא לא כל כך מבין שהוא רק ילד וחושב שהוא נורא גדול ויכול לחזור הבייתה לבד במונית אם הוא נתקע מאוחר וחושב שאנחנו מחמירים מידיי שלא נותנים לו לעשות מה שהוא רוצה. איך מרחיקים אותו מהחברה הרעה שהוא נמשך אליה? דיבורים לא עוזרים לצערי וכל הילדים ה"טובים" נקראים אצלו חנונים ואין לו מה לעשות איתם. יש לציין שיש לו המון הפרעות בבית הספר הוא מפטפט כל השיעורים, והיה מושעה פעמיים עקב התחצפויות למורים גם הציונים שלו ירדו מאוד. את כיתה ו' סיים עם תעודת הצטינות מהמנהלת והתנדב שנתיים במועצת תלמידים כל התעודה שלו היתה מעל 90. אני ממש לא מבינה איך הוא עבר מקיצוניות כזו לשניה ההסבר היחיד ההגיוני זה שהוא מושפע מהחברה הרעה שהוא נמצא בתוכה. - מה עושים?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:44 21.05.10
|
למה הדליק אצלך נורה אדומה??????. אנא הסבר ונמק!
מה מוזר כאן? עכשיו זרקת לי אתגר באמת כי אין לי מושג למה אתה חושב כך!
אני פשוט לא מאמינה שצריך לבזבז אנרגיות על שנאה. אני מאוד משתדלת ללכת בקו הזה.
מה שאמרת שאני לא מעוניינת לקבל את האתגר- לא מדוייק להצהיר דבר כזה- אני באמת מאוד נאורה ומפותחת כמו שנקרא, אבל אין לי פה פרטנר למעשים מסוג זה, באמת שלא. בעבר גם הצעתי טיפול זוגי והוא לא היה מעוניין כי הוא לא אדם פתוח שידבר על הרגשות שלו- מאוד סגור ולא ידבר עם אדם זר על דברים פרטיים.
זה לא שלא הייתי עושה מאמץ להתגבר על הקושי כאן- אבל זה כרגע כל כך פגום והגיע למקומות שאני לעולם לא אוכל לשכוח את הצורה שדיבר עליי ואיך קילל אותי והשמיץ אותי, ואני- מה בכלל עשיתי???? כיבדתי את אמו כל השנים למרות שעשתה לי מריבות עם בעלי? נמנעתי מלענות לה או לריב איתה? כיבדתי וכיבדתי ועכשיו מה? זה התפוצץ לי בפנים וקיבלתי סטירה מצלצלת שלא קיבלתי בחיי. האבסורד הוא שבעלי לא התנהג בכבוד למשפחתי- כשהם מאוד מאוד כיבדו אותו- עד שלאחרונה הרגשתי שכואב לי כשהם מתאמצים עבורו כשאנו באים והוא גומל להם בחוסר כבוד, טיפוס שאף פעם לא מרוצה ולא מכבד ודורש כבוד. אמרתי לו כבר פעם שהוא חייב ללמוד מה זו ענווה, קצת צניעות לא תזיק... הוא שחצן ומסתכל על כולם מלמעלה ומעיר הערות וחומרני בצורה קיצונית (מחפה על חוסר חומרי בילדות) כי אחרת לא יהיה מאושר אף פעם וזה חבל מאוד.
אני לא אוהבת את התכונות האלה כ י אני מאד לא חומרנית ולא שופטת אנשים בכלל ורגישה מאד ולא פוגעת באחרים גם- אלא אם כן זה לא במודע...
בקיצור- נא הסבר את האימרה ושתהיה לך שבת שלום!!!!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:33 24.05.10
|
שלום רב לכם
היני בת 31 בן זוגי בן 35 אנו ביחד כ- 10 שנים עם הרבה ירידות מעט עליות. בשנתיים האחרונות נולדה לנו ילדה. כשנודע לי שאני בהריון רציתי להתחתן אבל משהו עצר בעדי. אמרתי לעצמי זה רק בשביל הילדה (שזה המון) אבל לא יכולתי להרשות לעצמי להגיד ,הנה הוא בן זוגי,. אז ביטלתי. (רק כדי להכניס אותך לתמונה, הוא טיפוס טוב אבל הוא מרבה לפגוע מילולית ונפשית )המון פעמיים עד לא מזמן רציתי לעזוב ותמיד הוא היה עושה משהו טוב או דווקא רק מאיים כדי שאני לא יעזוב ואז למחרת הכל היה בסדר וכך זה ממשיך.
היום אנחנו גרים ביחד בגלל הילדה אמרנו שננסה כי גרנו אצל הורי תקופה. אנחנו בבית כחודש וקצת, שלושה שבועות מתוכם אנחנו רק רבנו ברמה שלראשונה הוא הרים יד וזרק דברים בבית וצעק כשהילדה ישנה וממש רציתי לעזוב את הבית לילה אחד מאוחר. אבל הלכנו לישון ולמחרת הוא ישב איתי בשיחה אישית ואמר לי טוב אני ממש ממש מצטער אני מתכוון לא לקחת כלום יותר קשה אני הולך להשתנות תנסי אותי צ'אנס אחרון, אין יותר קללות אין מריבות אין כעסים תנסי, והאמת ששבועים בערך הכל מצויין הוא ממש מתנהג יפה. אבל אני מרגישה כאילו אני מחזיקה רימון ביד ועוד מעט מישהו ימשוך את הניצרה וגם אני מרגישה שעמום בבית , אפרופו הוא לא סובל את המשפחה שלי גם לא המורחבת אז איני מזמינה אף אחד אלי אני פשוט הרבה אצל אמא או הולכת לדודים עם ילדים בגיל הבת שלי.
לא יודעת מה לעשות אני כל הזמן אומרת בלב בא לי להיות עם מישהו אחר בא לי להרגיש באמת סיפוק ואהבה ומצד שני אני אומרת לא יודעת אני אולי טועה . מה עושים עוזבים ממשיכים אני ממש כמו מת מבפנים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:14 24.05.10
|
שלום אני מיכל ואני בת 19
רציתי להתייעץ בנושא ממש מסובך ,אני מנהלת מערכת יחסים עם הבעל של בת דודה שלי כבר 3 חודשים, הוא בן 38 ונשוי פעם שנייה איתה ויש לו 5 ילדים ,
הקשר בינו לביין הדודה שלי כבר לא קשר של זוג נורמלי יש המון מריבות והגירושים שלהם בדרך..
היא מאוהבת בו עד מעל הראש ואין לה מושג שהוא הולך לעזוב אותה בקרוב והקשר שלה איתי מאוד חזק היא נורא אוהבת אותי בתור הדודה הקטנה שלה..
אנשים לא יבינו למה דווקא אני הולכת עליו וההפך.יש לנו קשר מיוחד עזבתי את החבר שהיה לי שנתיים בגלל שכבר לא היתה לי משיכה אליו וגם בגדתי בו אז היה עדיף לסיים את זה וכמובן הוא חושב שזה מסיבות אחרות.
כל המשפחה שלי אוהבת את הבעל שלה אבל יש לי הרבה חששות מאיך יגיבו אנשים על הקשר ואיך יסתכלו עלי כי זה לא מתאים לי אני ממש זקוקה לתגובה,
חייבת לציין שנתפסתי בו ואני וגם הוא מאמינים שהקשר הזה יכול להצליח ושאנחנו נלך נגד כולם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
...
|
|
|
|
 | מנהל | |  | הודעה מקורית | |  | תגובה | |  | ללא תוכן | |  | הודעה חדשה | |  | הודעה עם תמונה | |  | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|
|
|