|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:42 11.05.12
|
|
ההדבקה היא תמיד פועל יוצא של המצאות מספיק נגיפים בחומר המדביק וחשיפה או כניסה של חומר זה לתאים של המודבק. המקרים בהם נמצאה הדבקה ממחטים מזוהמות היו בעיקר בין מכורים לסמים שהיו נשאים ודמם הכיל כמויות גדולות של נגיף. לעומת זאת לא תוארו כמעט מקרים של הדבקה מדקירת מחט מזוהמת בעיקר במערך רפואי שרופאים או אחיות נחשפו. על כן הסיכוי להדבקה ממחט מזוהמת מאוד מאוד נמוך..
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:11 08.05.12
|
צוהריכם טובים ,
הצילו אותי... כן כתבתי אותה נכון ומתייחסת לכל אות ואות ...
הצילו אותי ! וחוזרת עליה ומדגישה הצילו אותי ... כבר נמאס לי על רוב האבחנות הרפואיות המושגיות ... נמאס לי והסבלנות מדהה בחוזק רב ...
המצב התחיל כך : כשלפני חמש שנים התחלתי לסבול מבעיות בריאותיות רבות וחוזרות פעם אחרי פעם ... ללא סיבות עיקריות רפואיות ישיריות לפגיעה בהם ...
ותחלתי לנוע מרופא לרופא ומהתמחות להתמחות ומאשפוז לאשפוז אפילו בזמנו חשבתי על התייעצות פרטיות וכך היה ... עד לפני כשנתיים ביקשה ממני המשפחה אפילו להחליף לא רק הרופאים שלי אלא גם בית החולים והקופה שלהם , ולצערי הרב הסכמתי עם המשפחה והייתי והייתי פעם הולכת לרופא X ופעם לרופא Y וזה משהחמיר את המצב במתחרטת שנייה - שנייה על כך .
וואלה נראה לי שסיבכתי אותכם , אבל מתוך אנשי מקצוע אני מבינה שממה שכתבתי עד כה אתם בקלי קלות אבחנתם אותי "כסובלת תסמונת מינכהאוזן " . כמו ששמע אותה באוזניו מפיו של רופאים אחרים שכך טען פסיכיאטר בב"ח וכתב במכתב השחרור שלי לפני כשנתיים ועד עכשיו אפילו אם שולחים אותי לביצוע בדיקה או מפנים אותי למיון בגלל כאב כל שהו יכתבו את האבחנה הזאת . וילחשו בה הצוות הרופאית "כסובלת תסמונת מינכהאוזן " בכל פעם יראו אותי ...
את האמת כששמעתי אותה בפעמיים הראשונים השתגעתי , מענישה את עצמי ומעליבה אותה , הייתי אני ומשפחתי בשוק גדול – צעקנו , זעמנו , מרדנו ...
ובסוף הסכמנו במשפחה (בין עצמנו –אני ובצדי השני הוריים, אחים, אחיות, וכמובן חברות קרובות ) אם יש כאב כלשהו או מחלה כלשהי נטפל בה עכשיו ומיד ולא יכול שהיא מדמייננת או היא גרמה למחלה הזאתי או משקרת עלינו .... למשל דוגמה פשוטה מאוד ובכוח ביצעתי את הבדיקות שלה כאבי ראש פניתי למיון עם כאבי ראש חזקים ( מתוך הבדיקות שביצעתי בדיקות דם וct ראש שהראה ציסטה מאוד גדולה שגורמת להלחץ תוך גולגלתי וצריך לשקול ניקוז הציסטה ונתנו לי תרופות חזקות יותר אבל אחרי ........... אחרי שעות ארוכות של כאב וסבל רב גדול ...
באמת רק מילות , איך אפשר להתמודד עם המצב הזה ?
איך אפשר לשכניע את הצוות הרפואי שאיני סובלת מהמחלה הזאת ?
בת 28
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:10 08.05.12
|
צוהריכם טובים ,
הצילו אותי... כן כתבתי אותה נכון ומתייחסת לכל אות ואות ...
הצילו אותי ! וחוזרת עליה ומדגישה הצילו אותי ... כבר נמאס לי על רוב האבחנות הרפואיות המושגיות ... נמאס לי והסבלנות מדהה בחוזק רב ...
המצב התחיל כך : כשלפני חמש שנים התחלתי לסבול מבעיות בריאותיות רבות וחוזרות פעם אחרי פעם ... ללא סיבות עיקריות רפואיות ישיריות לפגיעה בהם ...
ותחלתי לנוע מרופא לרופא ומהתמחות להתמחות ומאשפוז לאשפוז אפילו בזמנו חשבתי על התייעצות פרטיות וכך היה ... עד לפני כשנתיים ביקשה ממני המשפחה אפילו להחליף לא רק הרופאים שלי אלא גם בית החולים והקופה שלהם , ולצערי הרב הסכמתי עם המשפחה והייתי והייתי פעם הולכת לרופא X ופעם לרופא Y וזה משהחמיר את המצב במתחרטת שנייה - שנייה על כך .
וואלה נראה לי שסיבכתי אותכם , אבל מתוך אנשי מקצוע אני מבינה שממה שכתבתי עד כה אתם בקלי קלות אבחנתם אותי "כסובלת תסמונת מינכהאוזן " . כמו ששמע אותה באוזניו מפיו של רופאים אחרים שכך טען פסיכיאטר בב"ח וכתב במכתב השחרור שלי לפני כשנתיים ועד עכשיו אפילו אם שולחים אותי לביצוע בדיקה או מפנים אותי למיון בגלל כאב כל שהו יכתבו את האבחנה הזאת . וילחשו בה הצוות הרופאית "כסובלת תסמונת מינכהאוזן " בכל פעם יראו אותי ...
את האמת כששמעתי אותה בפעמיים הראשונים השתגעתי , מענישה את עצמי ומעליבה אותה , הייתי אני ומשפחתי בשוק גדול – צעקנו , זעמנו , מרדנו ...
ובסוף הסכמנו במשפחה (בין עצמנו –אני ובצדי השני הוריים, אחים, אחיות, וכמובן חברות קרובות ) אם יש כאב כלשהו או מחלה כלשהי נטפל בה עכשיו ומיד ולא יכול שהיא מדמייננת או היא גרמה למחלה הזאתי או משקרת עלינו .... למשל דוגמה פשוטה מאוד ובכוח ביצעתי את הבדיקות שלה כאבי ראש פניתי למיון עם כאבי ראש חזקים ( מתוך הבדיקות שביצעתי בדיקות דם וct ראש שהראה ציסטה מאוד גדולה שגורמת להלחץ תוך גולגלתי וצריך לשקול ניקוז הציסטה ונתנו לי תרופות חזקות יותר אבל אחרי ........... אחרי שעות ארוכות של כאב וסבל רב גדול ...
באמת רק מילות , איך אפשר להתמודד עם המצב הזה ?
איך אפשר לשכניע את הצוות הרפואי שאיני סובלת מהמחלה הזאת ?
בת 28
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:07 08.05.12
|
צוהריכם טובים ,
הצילו אותי... כן כתבתי אותה נכון ומתייחסת לכל אות ואות ...
הצילו אותי ! וחוזרת עליה ומדגישה הצילו אותי ... כבר נמאס לי על רוב האבחנות הרפואיות המושגיות ... נמאס לי והסבלנות מדהה בחוזק רב ...
המצב התחיל כך : כשלפני חמש שנים התחלתי לסבול מבעיות בריאותיות רבות וחוזרות פעם אחרי פעם ... ללא סיבות עיקריות רפואיות ישיריות לפגיעה בהם ...
ותחלתי לנוע מרופא לרופא ומהתמחות להתמחות ומאשפוז לאשפוז אפילו בזמנו חשבתי על התייעצות פרטיות וכך היה ... עד לפני כשנתיים ביקשה ממני המשפחה אפילו להחליף לא רק הרופאים שלי אלא גם בית החולים והקופה שלהם , ולצערי הרב הסכמתי עם המשפחה והייתי והייתי פעם הולכת לרופא X ופעם לרופא Y וזה משהחמיר את המצב במתחרטת שנייה - שנייה על כך .
וואלה נראה לי שסיבכתי אותכם , אבל מתוך אנשי מקצוע אני מבינה שממה שכתבתי עד כה אתם בקלי קלות אבחנתם אותי "כסובלת תסמונת מינכהאוזן " . כמו ששמע אותה באוזניו מפיו של רופאים אחרים שכך טען פסיכיאטר בב"ח וכתב במכתב השחרור שלי לפני כשנתיים ועד עכשיו אפילו אם שולחים אותי לביצוע בדיקה או מפנים אותי למיון בגלל כאב כל שהו יכתבו את האבחנה הזאת . וילחשו בה הצוות הרופאית "כסובלת תסמונת מינכהאוזן " בכל פעם יראו אותי ...
את האמת כששמעתי אותה בפעמיים הראשונים השתגעתי , מענישה את עצמי ומעליבה אותה , הייתי אני ומשפחתי בשוק גדול – צעקנו , זעמנו , מרדנו ...
ובסוף הסכמנו במשפחה (בין עצמנו –אני ובצדי השני הוריים, אחים, אחיות, וכמובן חברות קרובות ) אם יש כאב כלשהו או מחלה כלשהי נטפל בה עכשיו ומיד ולא יכול שהיא מדמייננת או היא גרמה למחלה הזאתי או משקרת עלינו .... למשל דוגמה פשוטה מאוד ובכוח ביצעתי את הבדיקות שלה כאבי ראש פניתי למיון עם כאבי ראש חזקים ( מתוך הבדיקות שביצעתי בדיקות דם וct ראש שהראה ציסטה מאוד גדולה שגורמת להלחץ תוך גולגלתי וצריך לשקול ניקוז הציסטה ונתנו לי תרופות חזקות יותר אבל אחרי ........... אחרי שעות ארוכות של כאב וסבל רב גדול ...
באמת רק מילות , איך אפשר להתמודד עם המצב הזה ?
איך אפשר לשכניע את הצוות הרפואי שאיני סובלת מהמחלה הזאת ?
בת 28
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:05 08.05.12
|
צוהריכם טובים ,
הצילו אותי... כן כתבתי אותה נכון ומתייחסת לכל אות ואות ...
הצילו אותי ! וחוזרת עליה ומדגישה הצילו אותי ... כבר נמאס לי על רוב האבחנות הרפואיות המושגיות ... נמאס לי והסבלנות מדהה בחוזק רב ...
המצב התחיל כך : כשלפני חמש שנים התחלתי לסבול מבעיות בריאותיות רבות וחוזרות פעם אחרי פעם ... ללא סיבות עיקריות רפואיות ישיריות לפגיעה בהם ...
ותחלתי לנוע מרופא לרופא ומהתמחות להתמחות ומאשפוז לאשפוז אפילו בזמנו חשבתי על התייעצות פרטיות וכך היה ... עד לפני כשנתיים ביקשה ממני המשפחה אפילו להחליף לא רק הרופאים שלי אלא גם בית החולים והקופה שלהם , ולצערי הרב הסכמתי עם המשפחה והייתי והייתי פעם הולכת לרופא X ופעם לרופא Y וזה משהחמיר את המצב במתחרטת שנייה - שנייה על כך .
וואלה נראה לי שסיבכתי אותכם , אבל מתוך אנשי מקצוע אני מבינה שממה שכתבתי עד כה אתם בקלי קלות אבחנתם אותי "כסובלת תסמונת מינכהאוזן " . כמו ששמע אותה באוזניו מפיו של רופאים אחרים שכך טען פסיכיאטר בב"ח וכתב במכתב השחרור שלי לפני כשנתיים ועד עכשיו אפילו אם שולחים אותי לביצוע בדיקה או מפנים אותי למיון בגלל כאב כל שהו יכתבו את האבחנה הזאת . וילחשו בה הצוות הרופאית "כסובלת תסמונת מינכהאוזן " בכל פעם יראו אותי ...
את האמת כששמעתי אותה בפעמיים הראשונים השתגעתי , מענישה את עצמי ומעליבה אותה , הייתי אני ומשפחתי בשוק גדול – צעקנו , זעמנו , מרדנו ...
ובסוף הסכמנו במשפחה (בין עצמנו –אני ובצדי השני הוריים, אחים, אחיות, וכמובן חברות קרובות ) אם יש כאב כלשהו או מחלה כלשהי נטפל בה עכשיו ומיד ולא יכול שהיא מדמייננת או היא גרמה למחלה הזאתי או משקרת עלינו .... למשל דוגמה פשוטה מאוד ובכוח ביצעתי את הבדיקות שלה כאבי ראש פניתי למיון עם כאבי ראש חזקים ( מתוך הבדיקות שביצעתי בדיקות דם וct ראש שהראה ציסטה מאוד גדולה שגורמת להלחץ תוך גולגלתי וצריך לשקול ניקוז הציסטה ונתנו לי תרופות חזקות יותר אבל אחרי ........... אחרי שעות ארוכות של כאב וסבל רב גדול ...
באמת רק מילות , איך אפשר להתמודד עם המצב הזה ?
איך אפשר לשכניע את הצוות הרפואי שאיני סובלת מהמחלה הזאת ?
בת 28
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:20 07.05.12
|
|
אחיות מוסמכות לתת הדרכה בתחנות מורשות אשר ניתנת בעזרת תוכנת מחשב שנותנת פלט. הדרכה זו בנויה על פי מצב המשפחתי ורקע האתני המדווח למפעיל התוכנה. הדרכה זו הינה סטנדרטית. במידה וקיימת שאלה או בעיה ספציפית מעבר לביצוע בדיקות סקר שגרתיות, יש לקבוע תור עם גנטיקאי ליעוץ גנטי פרטני.
|
|
|
פרופ' אנטוני לודר
מנהל מח' ילדים ושרות גנטי
מרכז רפואי זיו, צפת
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:49 01.05.12
|
הניתוח שלי נקבע ליום ראשון 22.04.12 בבוקר מה שאומר שצריך
להתאשפז במוצ"ש החבר שסיפרתי לכם בהודעות קודמות שאמור
להתנתח איתי בבוקר מתקשר אלי במוצ"ש ושואל אותי איפה אני
,אמרתי לו שאני בבית ושאלתי איפה הוא אז הוא מודיע לי שהיה
בבית חולים להתאשפז אבל שחררו אותו כי אין מקום ואמרו לו
להגיע בבוקר או לישון במסדרון מחוסר מקום (תל השומר)כמובן
שחשבתי לעצמי אם לא קיבלו אותו אז בשביל מה לנסוע בכלל
ובאותה שניה אני מקבל טלפון מהמחלקה ושואלים איפה אני ,אז
אני אמרתי שכמה דקות אני מגיע(לקח לי שעה בערך)ובינתיים
נפרדתי משני ילדי הקטנים וסיפרתי להם שיוצא לטיול עם חברים
(לא שיקרתי כי חבר היה ומיטת בית חולים גם יש אז טיילנו
שנינו במחלקה...חחח)
וכך מצאתי את עצמי מגיע למחלקה וישר הרופא שרואה אותי כבר
ידע לנחש מי אני כי חיכו רק לי.
ואז קיבלתי את ההודעה שזכיתי במיטה האחרונה במחלקה (שמרו לי
מיטה).
כמובן ששמחתי שלא צריך לחזור הבייתה שוב ,התחילו קבלה
למחלקה שכוללת לקיחת דמים ומדדים ואז הגיע הרגע לו ציפיתי
,לראות את מיטת האישפוז שכל כך חלמתי עליה(חחחח בצחוק
כמובן).
קיבלתי חדר ואמרו לי שאני ראשון בתור מה שאומר שאני קם בשעה
שש בבוקר כי מורידים אותי בשעה 07:15 בבוקר ,וביקשו ממני
להיכנס לצום מוחלט החל מחצות.
ניחשתם נכון ,לא עצמתי עין עד שעה 04:00 בבוקר כי מי יכול
לישון לפני הלידה שהוא הולך לעבור???
קמתי בחמש וחצי התקלחתי בלי שום סבון מגעיל שמספרים עליו
שחייב להתקלח איתו ,התפללתי
ואז קיבלתי את החלוק הסקסי הזה שכולם מדברים עליו וחיכיתי
לסניטר שיוביל אותי לחדר ניתוח ,
יצויין שאישתי הגיע לבית החולים בשש וחצי בבוקר ולא עזבה
אותי לשניה ועל כך מגיע לה שאפו, כי לא קל איתי...
הסניטר הגיע ויצאנו לטיול לעבר חדר ההמתנה לניתוח שם נפרדתי
מאישתי והוכנסתי לחדר ההמתנה.
כל כמה דקות בא מישהו אחר עבר על התיק שאל שאלות בכדי לזהות
אותי ואת הניתוח שאני אמור לעבור ואז מגיע בכבדו ובעצמו ד"ר
גויטיין המדהים נותן חיוך ושואל מה אני עושה כאן?אמרתי לו
בא לי לעשות ניתוח שרוול אז הוא עונה לי בשביל מה זה
טוב...חחחחח
יש לו חוש הומור שחבל לכם על הזמן (ולוק של טייס).
ואז העבירו אותי למיטה הצרה הזאת שנראת כמו מיטת עינויים
ויאלה יצאנו לכיוון חדר ניתוח מס 3 שם חיכה לי צוות מכובר
של מרדים ועוד כמה אחיות.
לי הייתה מרדימה שלדעתי היא הכי ותיקה שיש היום (משהו באזור
גיל 70)אז אני שואל אותה את המרדימה? והיא עונה לי כן, אז
אני אומר איפה הדובי והכרית והסיפור לפני השינה???(זה מה
שאני עושה לפני שאני מרדים את הקטנים שלי)...
אז היא אמרה שהיא כבר דואגת לכל זה ובינתיים קשרו אותי
למיטה והכניסו לי עירוי ואז המרדימה שמה לי מסכת חמצן ואמרה
שכבר נתחיל לספור עד 10 (לדעתי היא ספרה לבד כי אני כבר לא
הייתי שם)
זה מדהים איך אתה אפילו לא יכול לזכור מתי נרדמת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:43 24.04.12
|
שלום ורד.
עונשים לא עוזרים, אין בהם טעם. עם זאת, נשמע שהבת שלכם גילתה מה הנקודה הרגישה שלכם והיא מנגנת עליה. למרות שאני לא מאמינה בעונשים, אני כן חושבת שיש צורך בסמכות הורית. לא דיברת על ההתנהגות של הילדה בתחומים אחרים, אבל נשמע, לפחות לפי התאור המפורט שלך שבעניין הזה לפחות חסרים לה גבולות. חשוב להבהיר לה, בצורה ברורה, קצרה וחד משמעית, שלמרות שלדעתה גנבו לה את התהילה, אתם לא תסבלו התנהגות כזו. יש חשיבות לטון שבו אתם מדברים, ולביטחון שלכם. כמו כן, יכול שהמאמצים העצומים שאתם עושים כדי שאף אחד לא ירגיש מקופח הם מוגזמים ונותנים לילדה הרגשה של חולשה מצידכם. כאילו נורא חושב לכם שהיא תהיה מרוצה ואף םעם אף פעם לא תכעס עליכם. גם זה בקיצוניות לא בריא ולא טוב. בגיל תשע אתם לא חייבים לנשק גם אותה כל פעם שאתם מנשקים את אחותה או לעשות כזו השתדלות רק כדי לא להרגיז אותה. מותר לה להתעצבן, להרגיש מקופחת לפעמים, זה לא סוף העולם, אבל אסור לה בשום פנים ואופן להוציא את זה על אחותה.אם אתם לא מצליחים, כדאי לפנות להדרכת הורים מסודרת.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:22 23.04.12
|
|
לפני כמה שבועות שהרגשתי את התנועות ממש למטה, גם הרגשתי לפעמים בעיטות באזור שם שהורגשו עד לפי הטבעת. התקשרתי אז למוקד אחיות ואמרו לי שהכל בסדר ואחרי כמה ימים כנראה הקטנה הסתובבה לה וזה עבר למעלה..... שיהיה לך הריון קל
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:13 23.04.12
|
שלום! בתי בת ה-9 מקנאה מאוד באחותה בת שנתיים. קיוויתי שתחושת קנאה תעבור עם השנים, אך עברו כבר שנתיים מאז שהקטנה נולדה והבת הגדולה ממשיכה בעקביות להביע קנאה גם באופן פיזי וגם באופן מילולי, כלומר, היא יכולה לדחוף את הקטנה, לקחת ממנה צעצוע בכח,לחבק חזק בניגוד לרצונה, לצרוח עליה, לקלל וכו''. מה שהכי מעציב אותי זו עובדה שלמרות המודעות שלי בנושא קנאת אחים, למרות שאני משתדלת להתנהג בהתאם להמלצות של פסיכולוגים ויועצים, המצב כלל לא משתפר.
האוירה בבית מאוד חמה, יש הרבה אהבה ואהדה כלפי כל הילדים (יש לנו עוד ילד בן 12), אנחנו לא משווים בין הילדים, מפרגנים לכל אחד על הצדדים החזקים שלו, .בתי בת -9 מקבלת הרבה תשומת לב מכל בני המשפחה, משבחים אותה על ההצלחות ומעודדים אותה על דברים הטובים שהיא עושה, אני תומכת בה, מדברת איתה המון, יש לנו זמן פרטי שלנו, לא תתפסו אותי מנשקת את הקטנה ולא נותנת נשיקה לילדה הגדולה, אני מסבירה לה על אחותה הצעירה שהיא זקוקה עכשיו לעזרתינו, היא קטנה, עוד לא יודעת לדבר, קשה לה להביע את עצמה, היא דורשת קצת יותר תשומת לב בשלב הזה וכו'... ברצוני לציין כי בתי ילדה חכמה, פקחית ומבינה היטב מה עובר עליה.למשל היא הגדירה בעצמה את הקינאה כלפי אחותה במשפט הבא: "היא לקחה לי את התהילה" !!!!! ולמרות כל הדיבורים, הסברים,פירגון, אהבה שהיא מקבלת – אני שומעת שוב ושוב איך היא שונאת את הקטנה, היא לא רוצה אותה במשפחה, "היא מגעילה, מסריחה, מכוערת"....לפני יומיים היא גירשה את אחותה הצעירה מהחדר: "לכי מפה יאה מנוולת" ......אני כבר לא יודעת איך להגיב על משפטים מסוג זה???!!!!.האם יש טעם להעניש אותה על פליטות פה או על אלימות כלפי אחותה הקטנה??? איך להגיב נכון, מה לעשות ואיך לפתור את הבעיה המורכבת זאת??? אשמח לקבל תגובות בנושא כאוב זה
תודה רבה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:25 09.04.12
|
כיסוי רפואי בבית אבות
בבית אבות(בניגוד לבית חולים) אין ואין צורך ברופא צמוד לכל היממה. מאידך כן יש כיסוי והשגחה רפואית במשך כל היממה על ידי כוח אדם סיעודי(אחיות ומטפלות) שיכולות לסעוד את המטופל בעצמן וכן לדווח לרופא הכונן בבית שיכול להיות מופעל ולהיקרא במצבי חירום ואם על ידי הפעלת שרותי חרום של מד"א ושח"ל במשך כל היממה.
|
|
|
ד''ר מאיר בראל
מנהל מרפאה פסיכוגריאטרית
ויצמן 14, ת"א, קומה 20 077-7779222
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:36 26.03.12
|
שלום,
מילדות יש לי רגישות בציפורניים גם בידיים וגם ברגליים. הרגישות היא מיידית בזמן ולאחר שגוזרים ציפורניים. רגישות מאוד לא נעימה, כך שלא ניתן לגעת בשום דבר. זה נמשך כיממה ועובר לאחר זמן מה. חשבתי שזה רק אצלי, אך כשגדלתי גיליתי שתופעה קיימת אצל סבא שלי אחרי שנולדו לי שני בנים, גיליתי שתופעה קיימת גם אצל אחד הבנים שלי. נראה לי כי זה עובר בתורשה ורק אצל בנים כי תופעה שכזו אינה קיימת אצל אמא ואחותה ולא אצל אחיות שלי. דבר נוסף, גם לסבא שלי, לי ולבן שסובל מתופעה זו יש קצת אלביניזם. הבן הגדול שלי שאין לו אלביניזם לא סובל מהתופעה. לאחרונה דיברתי עם מישהו בחו"ל וגיליתי שלנכד שלהם יש תופעהה דומה עם ציפורניים ואפילו עם שער וגם לו יש אלביניזם. לא מצאתי שום הסבר או תאור לתופעה זו בסיפרות ובאינטרנט. האם תופעה זו ידועה או שזה סינדרום עליו לא ידוע כלום?
אשמח לקבל תשובה רצינית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:45 14.03.12
|
לפני כ3 שבועות החל אצל בעלי שיעול טורדני שהסתיים כל פעם בהקאות
נבדק אצל רופאת משפחה שנתנה לו קודאין אינלציות עם מים וונטולין ואמרה זה ברונכיט ויעבור
כעבור מס' ימים המצב החמיר הגענו למיון לאחר התייעצות עם מוקד אחיות בכללית נלקחו בדיקות דם ונעשה צילום ריאות שוחרר כעבור מס' שעות לאחר שנבדק ע"י רופאה פנימאית שטענה שהכל תקין ונראה לה כי מדובר בדלקת בדרכי הנשימה ונתנה טיפול אנטיביוטי אריתרומיצין ל10 ימים כמו כן נשלח לאף אוזן גרון , בבדיקת א.א.ג הכל היה תקין.
בשבוע האחרון יש החמרה משמעותית שיעול שאינו נפסק שגורם להקאות מרובות כאבים חזקים בחזה נבדק שוב ע"י רופאת משפחה נשלח לבדיקות דם (עדיין אין תוצאות) לצילום ריאות וקיבל זינט.
תשובת צילום ריאות:
הצללה פסית בשדה האמצעי של ריאה ימנית המתאימה לקטלקטזה שטוחה, לא הייתה קיימת בצילום קודם.
שער ריאה ימנית מעט בולט , במידת הצורך המשך בירור.
סינוסיים קוסטופרניים חופשיים.
צל הלב לא מוגדל.
הופננו למרפאת ריאות נקבע לנו תור ליום שישי הקרוב.
אשמח לדעת מה פירוש ממצאי הצילום?
האם ייתכן ומדובר בשעלת ? יש מגיפה באזורינו
אשמח לתשובה מהירה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:03 12.03.12
|
|
אין כל חשש להדבקות בנסיבות שתארת!!
|
|
|
פרופ' צבי בנטואיץ'
ראש מרכז למחלות טרופיות ואיידס,אוניברסיטת בן גוריון
מרכז קובלר לאימונולוגיה ואיידס ,בי"ח איכילוב;פרטי- רח' קוסובסקי 56, תל אביב 052-2440060
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:05 11.03.12
|
|
שלום היום בבוקר במהלך בדיקת דם התלכלכתי מהמשענת שמניחים עלייה את היד בדם שהוא אינו שלי ידי אינה פצועה ושטפתי מיד במחטה ובאלכוהול לצערי בכל זאת אני מודאגת -אשמח לקבל מידע על הסבירות להידבק באיידס כתוצאה ממקרה זה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:42 09.03.12
|
|
אני בן 33 עו"ד במקצועי ולפני 8 חודשים התפוצצה עיסקה של מכירה של בית בעקבות יפוי כוח מזויףף הפרשיה מנוהלת בבית משפט כאמור מזה 8 חודשים ומאז נכנסתי לדיכאון, הנטכל האמיתי שזייף את המסמך ולקח את הכסף מסרב לשלם ואפילו החליט להפיל את כל התיק עליי בחקירת משטרה שהתנהלת בימים האחרונים לפני פורים, בעקבות הגירסה שלו נחקרתי באזהרה במשטרה ולקחו ממני טביעות אצבע ומאז אני פשוט נכנסתי לסטרס חזק שאני בטוח שאני הולך להשתגע כל רגע..לצערי הרב אני רווק ובעל אופי מופנם ולא הייתי מוכן לספר לאף אחד כבר 8 חודשים על מה שעובר עליי בגלל הבושה הגדולה שאני חש, אני בפחדים שייקחו לי את הרישיון לעריכת דין ואז גם לא היהי לי יכולת להתפרנס בכבוד , דבר שהיה העוגן שלי בחיים, איבדתי את שמחת החיים שלי ממזמן ואני פשוט מתקשה כבר להסתיר את הדיכאון שלי מאנשים שסובבים אליי לכן אני מתרקח מכולם, אני לא רוצה להיות מטופל בכדורים וגם אין לי עדיין מחשבות אובדניות אבל אני לא מצליח לישון יותר מ-4 שעות רצוף בלילה ואני מוטרד כל הזמן במה יהיה.. התקשרתי לקופ"ח שלי במוקד אחיות והמליצו לי ללכת לחדר מיון בגהה לשם איבחון ראשוני אבל עדיין לא עשיתי זאת כי אני מחפש עוד אלטרנטיבה כמו כדור ללא מרשם או איזה ויטמין שיוכל לעזור לי לפחות בימים הקרובים ורק אם זה לא יעזור לי אני אלך לפסיכיאטר..
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:28 04.03.12
|
שלום רב,
בתי בת שנה ו-8 חוד', תאומה, נולדה פג שבוע 34.
בבית אחות גדולה בת כמעט 5.
הילדה מזה כשנה אוספת שערות מהרצפה, לועסת ואוכלת אותן (יוצאות בצואה!! ואני חוששת מחסימת מעיים). חשבנו שהבעיה תיפתר כשתתחיל ללכת (שנה ו-4). אך היא רק החמירה כי לאחרונה היא גם מושכת שיערות לעצמה ולאחרים.ניסינו לכעוס בהתחלה ולהבהיר שזה אסור, אך זה לא עזר. ניסינו לומר לה שצריך לזרוק לפח וזה עזר לשבוע וחזר. לאחרונה אני רק מוציאה לה מהיד, מלטפת אותה ואומרת ברוך שזה מסוכן ואסור לשים בפה. זה לא עוזר.
ברקע- הילדה יחסית "נדבקת" אליי במהלך היום. כמעט ואינה משחקת לבד או עם אחיותיה. בגן- ההיפך הגמור - קוראים לה "הילדה של החבר'ה" וטוענים שהיא מאוד נוחה ולא מרבה לתלוש שערות או לאכול אותן (בקיצור- לא מתרגשים...).
אני כבר מאוד מודאגת, היא רוצה הרבה ידיים. אם אני בסביבה- היא ישר תבוא "אימא, אימא", ואם בעי איתן- היא כן תשחק עם אחיות שלה. יצויין שאני מרבה לשחק איתן ולהיות איתן (אם כי אין לי זמן איכות עם כל אחת בנפרד). מרגע שמגיעים הביתה ועד שהולכים לישון (כשעתיים וחצי)- אני רק איתן- משחקים, אוכלים, עושים אמבטיות.
ועוד דבר- היא יחסית מפחדת מהאחיות שלה: אם מישהי מתקרבת מהר מדי היא בורחת כמו מנמר (התאומה שלה והיא רבות הרבה מכות, מושכות בשיער, דוחפות. עם הגדולה-לא). אם יחטפו לה צעצוע- היא תבכה ותבכה ולא תמיד תנסה להחזיר לעצמה.היא רק תנסה לברוח אליי לפני שחוטפים לה...אני סבורה שזה יושב על משהו רגשי ולא יודעת מה לעשות כדי לשפר את המצב. אנחנו בית של הרבה נשיקות וחיבוקים- כל היום אנחנו "מתמזמזים" עם הילדות, אך ברור שיש גם הרבה מתח כתוצאה מלחץ להספיק דברים וכו'.
אודה לעצה טובה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:51 04.03.12
|
שלום רב,
בתי בת שנה ו-8 חוד', תאומה, נולדה פג שבוע 34.
בבית אחות גדולה בת כמעט 5.
הילדה מזה כשנה אוספת שערות מהרצפה, לועסת ואוכלת אותן (יוצאות בצואה!! ואני חוששת מחסימת מעיים). חשבנו שהבעיה תיפתר כשתתחיל ללכת (שנה ו-4). אך היא רק החמירה כי לאחרונה היא גם מושכת שיערות לעצמה ולאחרים.ניסינו לכעוס בהתחלה ולהבהיר שזה אסור, אך זה לא עזר. ניסינו לומר לה שצריך לזרוק לפח וזה עזר לשבוע וחזר. לאחרונה אני רק מוציאה לה מהיד, מלטפת אותה ואומרת ברוך שזה מסוכן ואסור לשים בפה. זה לא עוזר.
ברקע- הילדה יחסית "נדבקת" אליי במהלך היום. כמעט ואינה משחקת לבד או עם אחיותיה. בגן- ההיפך הגמור - קוראים לה "הילדה של החבר'ה" וטוענים שהיא מאוד נוחה ולא מרבה לתלוש שערות או לאכול אותן (בקיצור- לא מתרגשים...).
אני כבר מאוד מודאגת, היא רוצה הרבה ידיים. אם אני בסביבה- היא ישר תבוא "אימא, אימא", ואם בעי איתן- היא כן תשחק עם אחיות שלה. יצויין שאני מרבה לשחק איתן ולהיות איתן (אם כי אין לי זמן איכות עם כל אחת בנפרד). מרגע שמגיעים הביתה ועד שהולכים לישון (כשעתיים וחצי)- אני רק איתן- משחקים, אוכלים, עושים אמבטיות.
ועוד דבר- היא יחסית מפחדת מהאחיות שלה: אם מישהי מתקרבת מהר מדי היא בורחת כמו מנמר (התאומה שלה והיא רבות הרבה מכות, מושכות בשיער, דוחפות. עם הגדולה-לא). אם יחטפו לה צעצוע- היא תבכה ותבכה ולא תמיד תנסה להחזיר לעצמה.היא רק תנסה לברוח אליי לפני שחוטפים לה...אני סבורה שזה יושב על משהו רגשי ולא יודעת מה לעשות כדי לשפר את המצב. אנחנו בית של הרבה נשיקות וחיבוקים- כל היום אנחנו "מתמזמזים" עם הילדות, אך ברור שיש גם הרבה מתח כתוצאה מלחץ להספיק דברים וכו'.
אודה לעצה טובה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:20 23.02.12
|
שלום,
מבשת להתייעץ - תינוק בן 3 חודשים שנולד במשקל תקין (3100 ג"ר בסוף שבוע 37). ניזון מסימילק. נמצא בעקומה 10-25% ושוקל 5200 ג"ר.
סה"כ התזונה היומית שלו נעה סביב 450 - 500 סמ"ק. אחיות טיפת חלב לא התרגשו יותר מדי, רופא הילדים דווקא כן ואמר שאוכל פחות מהמינימום הנדרש (ניהלתי טבלת מעקב במשך שבוע). המליץ לעבור לסימילק אנשור - לפגים.
האם יש מקום לבדיקות נוספות או יעוץ לדעתכן?
תודה
מהאמא המודאגת
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:45 22.02.12
|
אכן הצוות שמחבר אחיות דיאליזה מאד נחמדות ובעלות ניסיון ומהם קיבלתי את ההמצלה לגשת לרופא כלי דם.
אחד הדברים ששונים בפיסטולה שלי לעומת אחרים היא שהפיסטולה שלי למרות שהיא בת שנה וחצי היא לא בולטת כמו של האחרים מבחיניתי זה מצוין רק שמבחינת האחיות זה יוצר תמיד בעיה וברוב המקרים לוקח כמה פעמים עד שמצליחים לחבר.
מיכל
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
06:46 21.02.12
|
עדי שלום,
השאלות שעולות אצלי בראש:
האם היא היתה מתעצבת ומתנתקת אחרי שינקה כמה דקות או מיד בהתחלה?
האם נהגת לסבול מכאבים בהנקה כאשר היא היתה יונקת?
האם התחלת לקחת גלולות למניעת הריון, אפילו כאלה שמותר לקחת תוך כדי הנקה?
אכן הדרך להגביר את ייצור החלב היא לשאוב ובתדירות גבוהה.
אפשר לעשות שגרה בה בכל ארוחה את מאכילה את הילדה ואז כשהיא רגועה ונינוחה את מתיישבת לשאוב.
יש נשים שנהנות מהספקטרה. יש ביד שרה גם ספקטרה 2 בה ניתן לשאוב משני הצדדים בבת אחת - זו שאיבה שלוקחת פחות זמן ומגרה יותר טוב את השד לייצר חלב.
אפשר להיעזר בצמחי מרפא בנוסף לשאיבה.
אני מצטערת אך יש גבול כמה אפשר לעזור דרך האינטרנט.
אני חושבת שכדאי שתלווה אותך יועצת הנקה באופן אישי. ישנן אחיות טיפת חלב שהן גם יועצות הנקה, ישנן מדריכות נהדרות בליגת לה לצ'ה שהיא על בסיס התנדבותי ויש גם יועצות פרטיות שמקצוען הוא ללוות בתהליכים כאלה.
כל הכבוד לך על נחישותך, אני בטוחה שתמצאי את הדרך לקבלת סיוע מקצועי שיעזור לך להתגבר על המכשול.
לילי
|
|
|
לילי עוזיאל
יועצת הנקה מוסמכת IBCLC, מדריכה באהבה מהריון ועד גמילה, באזור המרכז.
050-6797828
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:49 20.02.12
|
שלום עדי,
עליה של קילוגרם בחודש היא מעט (אבל מעט!) על הצד הגבוה.
תינוקת במשקל כזה אמורה לאכול בערך כ100-120סמ"ק לארוחה בהנחה שהיא אוכלת 8 ארוחות ביממה.
כדי להמנע מהאכלת יתר הקפידי להאכיל אותה מהבקבוק כאשר היא זקופה יחסית, הבקבוק כמעט מקביל לרצפה ולא מגיע מעליה. ככה היא תאכל לאט יותר, תוכל להסדיר את הנשימה בנחת ותגיע לתחושת שובע בלי לאכול יותר מדי.
אני לא מכירה את הרקע, ואינני יודעת למה היא יונקת פחות.סביר להניח שאם היא מקבלת הרבה בקבוקים היא תעדיף יותר ויותר את הבקבוק, שהוא גירוי מאוד חזק בשבילה.
אם תרצי לחזק את ההנקה - כדאי להתייעץ ביועצת הנקה. יש אחיות טיפת חלב שהן גם יועצות הנקה. יש ליגת לה לצ'ה הנהדרת. יש יועצות פרטיות בשוק שמגיעות אליך ומסייעות.
וגם אנחנו פה...
בהצלחה!
|
|
|
לילי עוזיאל
יועצת הנקה מוסמכת IBCLC, מדריכה באהבה מהריון ועד גמילה, באזור המרכז.
050-6797828
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:41 14.02.12
|
|
שלום, אני יוצאת עם בחור שבדיעבד התגלה שהסבתא רבא שלו והסבתא שלי הן אחיות, האם יש סיכון? הם אפשר להמשיך את הקשר? אשמח לתשובה בנושא תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:08 10.02.12
|
|
שלום רב!אשמח אם תענו לי במהרה. אבי אובחן השבוע בסרטן הלבלב עם גרורות. רק אתמול היינו בפגישת ייעוץ באונקולוגיה לין.לאורך כל התהליך ראינו אדישות וחוסר רצון לזרז תהליכים. הרופאה אמרה שאין למה למהר. וששבוע הבא יצרו עימנו קשר לגבי כימותרפיה, או יותר נכון ייעוץ עם אחיות לגבי כימותרפיה. בנתיים הוא סובל מכאבים עזים שמתגברים מיום ליום והתחילה גם בריחת שתן. מ עןשים?איך אפשר לזרז את הטיפולים. ניסיתי לקבוע תור לרופא מומחה בפרטי אבל גם זה רק שבוע הבא. האם הרופא יוכל לזרז את התהליך. מה עושים?אנחנו לא מוצאים שוב עזרה. גם באגודה למלחמה בסרטן לא מדברים איתנו אלא מפנים לאתר שלהם. פשוט לא יואומן!!!!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:09 02.02.12
|
בני הבכור בן שנה וחצי, ואני עתידה ללדת תאומות בעוד כחודשיים.
ברור לי שבני יחווה משבר כלשהו לאחר הלידה ואני מקווה לצמצם את עוגמת הנפש כמה שניתן. ניסיתי לפני זמן מה להחזיק תינוק קטן ולראות מה תהיה התגובה של בני והיה מאוד קשה לראות כמה הוא נפגע, הוא ממש נכנס להיסטריה של בכי.
איך אוכל לעזור לו?
אני כעת בשמירת הריון בבית - האם נכון להוציאו מוקדם יותר מהגן ע"מ לאפשר לו זמן איכות רב יותר איתי כל עוד ניתן? האם נכון כעת לבצע שינויים כמו מעבר למיטת מעבר או בהמשך גמילה מחיתולים?
אני די אובדת עצות כיצד להתייחס אליו כדי לא לערער אותו עוד יותר ואיך להסביר לו שבבטן של אמא אין כדור אלא שתי אחיות...
אשמח לעזרתכם
בתודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:01 01.02.12
|
4.באילו משקאות ואוכל לא אוכל לגעת יותר? לא תוכל לשתות משקאות מוגזים.
5. איך מתרגלים לשינוי הדרסטי הזה? לאט לאט מתרגלים תאמין לי...אני אוכלת מעט מאוד ואני מרגישה שבעה, קלילה ומאושרת! :)
6. מה ההבדל בין ניתוח בבית חולים לבין ניתוח פרטי? לדעתי רק המחיר!אני עברתי את הניתוח אצל המנתח דר"נחום ביגלייפטר,בן אדם מקסים עם ידי זהב,שיהיה לי בריא! :) הניתוח היה בהדסה הר הצופים בירושלים. קופת החולים שלי (מאוחדת)מימנה לי את הניתוח. אמנם,יש עוד הבדל - זמני ההמתנה.נאלצתי לחכות שנה לניתוח...ופרטי (למשל באסותא בתל אביב) זמני ההתנה קטנים בהרבה יותר. אבל לדעתי עדיף לעבור את הניתוח בבית חולים ציבורי, כיוון שהם משיכים במעקב גם אחרי הניתוח,ולא עוזבים אותך לעולם! יש מנתחים,אחיות,פסיכולוגים ודיאטניות שעוזרים ועושים מעל ומעבר!!!
אז זהו,זה מה שרציתי להגיד . מקווה שהצלחתי לעזור לך ונתתי מענה לכל השאלות...ואולי הפחתתי קצת את החשש שלך לגבי הניתוח.אליהו,הניתוח הזה לא קל ולא פשוט,אבל בעדזרת ידיו של המנתח ועבודתו ובעזרתו של הקדוש ברוך הוא עוברים את הניתוח בשלום! הניתוח הזה מציל חיים!!! אני הפסקתי ךהזריק אינסולין, הפסקתי להיחנק בלילה ולנחור,קל לי יותר ללכת.אני מאושרת יותר.החיים שלי מתחלקים ללפני ואחרי הניתוח - והחיים שאחרי טובים הרבה יותר!!!! :)
כל הכבוד לך על ההחלטה לעבור את הניתוח ושיהיה במזל,בשעה טובה ו בהצלחה!!!!
בברכה,
אנה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:45 31.01.12
|
לפני כשלושה חודשים החלו טיקים בפנים ובגוף אצל ביתי בת 6.5.
לאחר מספר ימים בהם נסינו לייצר אווירה רגועה ככל האפשר - חלפו הטיקים אך תופעה אחת טרם זאת.חלפה.
בכל פעם שאחותה משתעלת היא חייבת להשתעל גם כן בקול. כמו כן מפריע לה מאוד כל רעש שאחותה עושה בין אם באכילה/שתיה או נשימה. לעיתים רבות התופעה מלווה בקללות. לדעתנו דבר זה בלתי נשלט שכן אחרי זה הן יכולות לשחק ולאהוב כמו אחיות טובות.לטענתה של ביתנו היא לא מצליחה לשלוט על כך.
נשמח לקבל עצות כיצד לנהוג בתופעה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:36 28.01.12
|
שלום רב.ביתינו בת השנה סובלת מדלקות חוזרות בדרכי השתן.
הרופא מבקש בכל פעם שיש חשד לדלקת לבצע בדיקת שתן לתרבית דרך קטטר בלבד ולא דרך שקית.
בסניף הקופה בה אנו חברים,אחיות המרפאה לא מבצעות בדיקה כזו.
איפה אפשר לבצע בדיקה כזו מבלי לרוץ בכל חשד למיון בבית חולים?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:49 28.01.12
|
בעקרוןמכל אחיות טיפת חלב לומדות גם על פגים.
התמחות בטיפול פגים נעשית רק לאחיות פגיה, לאחר שנה לפחות של עבודה בפגיה
|
|
|
צביה קרל
אחות מומחית בפגים ותינוקות
התינוק שבליבנו - ליווי להורי תינוקות 054-7898702
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:15 22.01.12
|
שלום רב זה די דחוף.
הבן שלי בן שנה ו-4 חודשים חולה בפעם הרביעית החודש
יש לו חום כמעט 40 מעלות מהבוקר, הבאתי לו נר נורופן בנר בשעה 3 והתקשרתי למוקד אחיות עכשיוואמרו לי להביא לו אקמול. הבאתי לו אקמול בסירופ, אבל מהבוקר החום לא ירד אפילו בחצי מעלה, ואני ממש מודאגת הוא ישן ונאנח, כל היום בכה לא אכל כמעט כלום,שתה מים, לא מקיא או משלשל, אבל יוצאות לו ה 4 שיניים, 2 לפני שבוע ןעוד שתיים היום ראיתי.
פעם שעברה היה לו וירוס עם שלשולים והקאות והבאתי לו "מינרלי",
השאלה מה לעשות עכשיו? לגשת למיון? לחכות?
אשמח לתשובה
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|