|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:26 25.05.12
|
לרונית שלום רב,
צר לי מאוד על מצבך ומצב הילדים.
את מתארת מצב קשה של אלימות במשפחה.
נכון שהוא לא מכה אותך פיזית, אולם הוא אלים בשאר המישורים.
את/ם זקוקה/ים לטיפול דחוף במחלקה למניעת אלימות במשפחה.
אנא פני למחלקה למניעת אלימות במשפחה באזור מגוריך בדחיפות.
את צריכה לקבל סיוע, טיפול, ליווי והדרכה.
בכל עיר יש, צלצלי לעיריה או למשטרה הם יפנו אותך לסניף הקרוב.
בהצלחה!
בברכת חג שבועות שמח!
טלי מנדיוק
|
|
|
טלי מנדיוק
מטפלת אישית זוגית ומשפחתית. מטפלת זוגית קלינית בשיטת האימגו
ברקת 4 ד. 1 נווה סביון, אור יהודה 03-6349085
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:10 29.04.12
|
שלום מירי,
את אומרת שהיית בטיפול והבנת שאת אשה מוכה.
נשמע שהבנת שאת אשה מוכה על שום שבעלך הוא גבר מכה. לא ברור מה הבנת על עצמך, כאשה מוכה. כלומר, מהם המאפינים המאפיינים אותך והופכים אותך ל"אשה מוכה".
בניגוד לגישה של פעם שאמרה כי אשה מוכה מוכה מעצם היות בעלה מכה, היום אנחנו רואים את "הריקוד הזוגי" במצבים של אלימות בין בני זוג. רוצה לומר, שאחרי 16 שנים שאתם חיים ביחד, ודאי ישנן סיבות לכך שגם את עדיין נמצאת שם.
לכן, אני מציעה לך להמשיך בטיפול, כדי להבין מה משאיר אותך בזוגיות כזו, ואם לא טוב לך - לאיזה כוחות את זקוקה כדי לשנות את המצב. הטיפול הזה אולי יהיה קשור בטיפול שעברת ובודאי גם בעבר שלך, אבל עם התמקדות בנושא של אלימות בין-זוגית.
הטיפול המקצועי ביותר בנושא אלימות בין-זוגית הוא על ידי מי שהוכשרו לכך במרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה, הנמצאים בשרותי הרווחה. פני אליהם.
בהצלחה,
פנינה
|
|
|
פנינה דובו
מטפלת בנשים ובזוגות המעורבים בקשר זוגי אלים,
"ביחד" - טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי, בקיבוץ להב, 050-7511873
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:36 29.04.12
|
י' שלום
ראשית - כל הכבוד לך במיוחד על היכולת שלך לתאר את הרגשות שלך ואת הצורך העז שלך לתשומת לב ויחס. וגם על כך שאתה מכיר באחריות שלך לאלימות ומבין שהתנהגות שכזאת כדאי שתפסק.
הרצונות והצרכים שלך- ליחס ותשומת לב, הם הכי לגיטימיים שבעולם.
אך כאשר אתה מנסה להשיג אותם דרך אלימות, זה אולי עוזר לאותו רגע (לא בטוח) אבל בטווח הארוך אתה משיג את ההפך. אין לך שום יכולת לשלוט על ההתנהגות של אשתך.
לשאלתך בדבר טיפול
לאור הדברים שתיארת לא הייתי ממליץ להתחיל עם טיפול זוגי.
כדאי שאתה ובת זוגתך, כל אחד מכם בנפרד, תתחילו טיפול פרטני ורצוי אצל מטפלים נפרדים.
טיפול זוגי מומלץ בהמשך הדבר ובהתאם להתרשמות והכוונת המטפלים הפרטניים.
באפשרותכם לפנות למרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה במקום מגוריכם.
שם תקבלו טיפול מעובדים סוציאליים הנחשבים למומחים בתחום האלימות במשפחה.
מומלץ מאוד שתנסה להשתלב בקבוצה לגברים- קבוצה לניהול כעסים.
שיהיה בהצלחה
מני
|
|
|
מני מלכה
מני מלכה M.S.W מטפל באלימות בין בני זוג ובילדים חשופים לאלימות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:26 01.04.12
|
שלום לך יערה,
אתחיל מהסוף.
במרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה (ישנם הקוראים להם בשמות אחרים כמו "שלום המשפחה"), אשר תחת מחלקות הרווחה בכל אזור ואזור בארץ, מתקיימות קבוצות לנשים ולגברים (בנפרד). שם תוכלי לשוחח ולהקשיב לנשים אחרות, ביחד עם אנשי המקצוע האמונים על תחום הטיפול הזה.
את צודקת בכך שאת מחפשת את מי לשתף ואף צודקת מאד ברצון לשתף נשים במצב דומה לשלך. זהו המפתח שעוזר א. לפתוח את הסוד שכל כך קשה לגלותו, מפני הבושה, האשמה, הפחד שמשהו ישתנה בבית, הפחד מתגובת הסביבה (משפחה, עבודה, חברים ועוד),ב. להתמודד ולא להרגיש לבד ג. לקבל את התמיכה, הכח והלגיטימציה שרק קבוצה יכולה לתת כמוהם.
למרות כל אלה, צריך הרבה רצון, אומץ וכח כדי לפנות לעזרה ולא פחות - להצטרף לקבוצה. נשים רבות (וגם גברים, אגב) נרתעות מכך ודוקא משום החשש להחשף בפני אחרים.
לכן, אני מעריכה את פנייתך ורוצה לעודד אותך להמשיך בדרך הזו, בידיעה כי זו דרך ארוכה, אבל בסופה נפתחות גם אפשרויות חדשות.
בהצלחה,
פנינה
|
|
|
פנינה דובו
מטפלת בנשים ובזוגות המעורבים בקשר זוגי אלים,
"ביחד" - טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי, בקיבוץ להב, 050-7511873
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:13 01.04.12
|
יערה שלום לך,
אני מציע לך לפנות למרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה- במקום מגורייך- ברוב המקרים מופעלת במרכזים מסוג זה קבוצת תמיכה לנשים החיות בקשר זוגי עם עם גבר אלים\סובלות מאלימות בין-זוגית.
מהתיאור שלך עולה כי מופעלת כלפייך אלימות פסיכולוגית.
נשים רבות מדווחות כי אלימות זו קשה שבעתיים מאלימות פיסית (לדעתי אין מקום להשוות בין שתי האלימויות- אך השוואה זו נועדה להדגיש את חומרת האלימות שממנה את סובלת).
אלימות פסיכולוגית היא אלימות מקטינה, גורמת להפחתת ערך, ולחיים בתחושת איום מתמדת.
הייתי ממליץ לך לפנות ולבקש סיוע במרכז למניעת אלימות.
לבחון שאלות כמו לאן נעלם האומץ שלך ושל מי הבושה ובעיקר למצוא מסגרת בה תוכלי לשתף ולגלות שזו אינה אשמתך.
בהצלחה
מני
דרך אגב- הלוואי שגם בעלך ישכיל לגלות שדבריו פוגעים וייתגייס אף הוא לבקש עזרה.
|
|
|
מני מלכה
מני מלכה M.S.W מטפל באלימות בין בני זוג ובילדים חשופים לאלימות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:09 15.03.12
|
מור שלום
תוכלי לפנות בבקשה לעזרה למרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה במקום מגורייך.
שם תוכלי לקבל ייעוץ ראשוני- גם אם לא מדובר באלימות שמתרחשת כיום בפועל. וייתכן שתוכלי להשתלב שם בטיפול ממושך, לאור היותך ילדה מוכה והקושי את סוחבת איתך לאור מה שעברת.
כאלטרנטיבה - תוכלי לנסות ולקבל עזרה טיפולית דרך קופת החולים והביטוח הרפואי שלך- לשם כך עלייך לבדוק מהם הזכויות שלך בקבלת סיוע מסוג זה.
מני
|
|
|
מני מלכה
מני מלכה M.S.W מטפל באלימות בין בני זוג ובילדים חשופים לאלימות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:32 07.02.12
|
שחר שלום,
במ ר כ ז י ם למ ני ע ת אל ימ ו ת, המופעלים על ידי אגף הרווחה בעיר, בדרך כלל מתקבלים מהר יחסית ובתשלום סמלי. מרכז כזה קיים בשכונת בית הכרם. טלפון 02-6524801 או 02-6551145. יש גם מרכז חרדי ב-02-6444566 ומרכז בירושלים המזרחית, 02-5815194/094
את יכולה לברר גם בקו חירום ארצי למניעת אלימות במשפחה: 1-800-220-000.
בהצלחה,
פנינה
|
|
|
פנינה דובו
מטפלת בנשים ובזוגות המעורבים בקשר זוגי אלים,
"ביחד" - טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי, בקיבוץ להב, 050-7511873
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:14 05.02.12
|
מני, לצערי, פספסת את המסר העיקרי.
גבר אלים אפשר לרסן רק בכוח. אישה נפגעת אלימות, אין לה שום אפשרות להגן על ילדיה מפני פגיעתו הרעה. והרשויות פועלות לאט, וקשה להוכיח אלימות במשפחה כפי שקשה להוכיח אונס (גירסת הקורבן מול גירסת התוקפן)......וגם במקרה בו מושג צו הרחקה או צו מניעת הטרדה מאיימת, גבר מופרע לא בהכרח יכבד אותו, והמשטרה לא מגיעה מספיק מהר גם כשיש קריאה לעזרה. לעתים דווקא לאחר הגירושין, הגבר האלים מתוסכל יותר, וכשאין לו גם מה להפסיד, הוא מסוכן יותר. אני סבורה שנשים נפגעות אלימות צריכות להיות מצוידות בנשק להגנה עצמית.
אפילו היום, 9 שנים לאחר גירושי, אני עדיין פוחדת מפניו פחד מוות.
הדבר היחיד שאני מסכימה איתך: צריך ללמד כל נערה את תמרורי האזהרה מפני גבר אלים....וברגע שיש סימן ולו הכל ביותר, לנתק את הקשר. לנערה יש עדיין את הגנת בני משפחתה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:52 04.02.12
|
שנים רבות הייתי נשואה לגבר אלים. בתחילת הדרך ניסיתי לרצות אותו בכל דבר ועניין כדי לא להרגיז אותו, כי כאשר היה מתרגז היה מכלה את זעמו בילדים. עם הזמן גיליתי שכל מה שאעשה לא ירצה אותו. עצם קיומי תסכל אותו באופן בלתי נסבל.
בתחילה פחדתי אפילו לערב את הרשויות (כי פנייה שלי אליהם הגבירה את זעמו) וכשערבתי את הרשויות (רווחה, פסיכולוג חינוכי) הטילו ספק במצב אותו תיארתי, נתפסתי כאישה היסטרית. התלבטתי האם להתקשר למשטרה או לפסיכיאטר מחוזי וזאת מחשש שילדי יחשפו לטראומה בראותם את אביהם מוצא בכוח מהבית. לצד הטלפון רשמתי לילדי את מספרי הטלפון של המשטרה, מד"א והרווחה, חלילה יהיה צורך להזעיק עזרה ואני לא אהיה מסוגלת לעשות זאת. אפילו שקלתי להתאבד (לביים תאונה, כדי שלא להשאיר את ילדי עם טראומה של הורה שהתאבד) מאחר ונאמר לי שאני המקור לתסכוליו וזעמו, ושהוא בבסיסו אבא טוב. קיוותי שהעלמותי מחייו וחיי ילדי (מבלי שחלילה יחושו שאמא נטשה אותם מבחירה) תאפשר להם לחיות יותר טוב מאשר חיו כשאני בחיים. אם אני כותבת, משמע עצרתי את המהלך ברגע האחרון.
הזכרתי זאת כדי להסביר עד כמה הייתי במלכוד, כשאני רואה את הכאב והפחד בעיני ילדי.....ואין מה לעשות......בשלב מסוים שקלתי להימלט איתם למעון לנשים מוכות, אך לא היה מעון שיכול היה לקלוט אותי עם ארבעת ילדי, ולהימלט ולהשאירם מאחור, לא הייתה אופציה. נשארתי בבית עם גבר אלים כדי להגן על ילדי, קמתי ועזבתי כשגדלו וידעתי שהם כבר מספיק בוגרים וחזקים פיזית כדי להגן על עצמם.
כיום אני מאובחנת ומטופלת כבעלת הפרעת חרדה עם דיכאון משני, הפרעה פוסט טראומטית, והפרעת אישיות גבולית, המיוחסים במידה רבה לחוויותי כאמא לילדים תחת טרור של גבר אלים. עד לאותו טיפול הדחקתי את אותם זכרונות קשים הקשורים לפגיעה שלו בילדים, היום הזכרונות האלה מתעוררים ומעוררים בי רגשות אשמה קשים על חוסר האונים שהפגנתי לנוכח הפגיעה המתמשכת בהם. היום אני יודעת מה היה עלי לעשות בארוע הראשון הזכור לי בו פגע לנגד עיני באחד מילדי (על ראשה של תינוקת בת 10 חדשים שפך את בקבוק המים שלה, לאחר שהבכי שלה בלילה היה מוציא אותו מדעתו). היה עלי להגן עליה מפניו באמצעות נשק להגנה עצמית. אני מפנטזת שאילו אז היה ברשותי נשק להגנה עצמית, הייתי מכוונת אותו אליו, מרימה טלפון למשטרה, מסבירה את הסיטואציה, ומבקשת את הגנתם
אני סבורה שאם היה בידי שוקר חשמלי או תרסיס פלפל, המיועדים להגנה עצמית (ולא עשויים להיחשב כאמצעי לתקיפה), הייתה לי לפחות האפשרות לשתק אותו עד אשר המשטרה הייתה מגיעה.
מבקשת את חוות דעתכם. האם לא כדאי להציע לנשים נפגעות אלימות במשפחה אמצעים להגנה עצמית, שלא חלילה יואשמו בתקיפה, יורחקו מהבית, והילדים יושארו בחזקתו של אב אלים, או יוצאו מחזקת הוריהם?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:36 23.01.12
|
אימך ולא רק היא, סובלים מאלימותו של בעלה, מילולית, נפשית ופיזית.ואולי מעוד סוגי אלימות, כמו אלימות כלכלית (הגבלות כספיות) אלימות מינית (יחסי מין בכפייה ולא מרצון), השלטת טרור בבית, עליהם לא דיברת.
אני מבינה שאת כבר בעלת משפחה והוריך אינם צעירים. אני מעריכה כי ככל שאתם הילדים מתבגרים ועוזבים את הבית, כך תחושת האחריות שאתם מרגישים כלפי ההורים גדלה.
המצב יכול להשפיע גם על הקושי של חלק מכם להיפרד מההורים ולהתחיל חיים עצמאיים משלכם, אך יכול גם לגרום להוריכם, אפילו שלא במודע, להשאירכם בבית וליצור מספיק סיבות כדי שלא תעזבו אותם לבדם.
כדי להתגרש באמת, מה שכנראה אביך איננו מעוניין בו ולאימך אין את הכח לעשות בעצמה, הם יצטרכו הרבה עזרה, מכל הסוגים. גם אם יחליטו לא להתגרש, האפשרות להתלקחות של אלימות והסבל שנגרם מסכנים את המשפחה ומחייבים טיפול.
בכל מקרה, גם אם קיימת האפשרות להתלונן במשטרה וגם לגבי אפשרויות אחרות, אני מציעה לך לפנות לייעוץ דרך שרותי הרווחה באזור מגוריך. היום בכל אזור קיימים מטפלים המתמחים בתחום של אלימות במשפחה והם יוכלו לייעץ לך מה לעשות.
אם הוריך כבר בגיל הפנסיה, הכתובת בשרותי רווחה היא המחלקה לקשיש. הם ידעו מה לייעץ לך, בהתאם לגילם של הוריך.
זו הכתובת וזה המקום.
בהצלחה,
פנינה
|
|
|
פנינה דובו
מטפלת בנשים ובזוגות המעורבים בקשר זוגי אלים,
"ביחד" - טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי, בקיבוץ להב, 050-7511873
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:10 14.01.12
|
שלום יוסי,
קשה לטפל בנושא שאתה מציג מבלי להיות מוכן לחשיפה ולו מינימלית. חלק מהטיפול הינו היכולת להתמודד עם כך שיש לך בעיה וההכרה שכדי לטפל בבעיה אתה חייב לחשוף אותה.
חשוב לדעת כי גם כאשר אתה פונה לרשויות, כמו ברווחה, חלה חובת שמירת סודיות על המקום והמטפלים. במסגרת הטיפול ברשויות יכולים גם להציע לך סוגי טיפול מגוונים ושימוש בשרותים נוספים, העומדים לרשות השירות הציבורי ולא נמצאים בהכרח כאשר אתה פונה לטיפול פרטי (אם כי ישנם גם מרכזי טיפול פרטיים, בעיקר במרכז, בהם תוכל להשתלב בסוג טיפול שיותאם לך).
אם אתה מחליט ללכת לטיפול פרטי, תוכל לחפש מטפלים המתמחים בתחום הטיפול המכונה "אלימות במשפחה". זהו תחום התמחות שלא כל מטפל/ת עשוי להתמצא בו ולכן עליך להקפיד לברר מראש כי המטפל/ת אכן עבר הכשרה מתאימה לכך.
אתה יכול לחפש מטפל/ת באנטרנט, על פי מילות מפתח כמו: טיפול זוגי ומשפחתי, אלימות במשפחה, סוגי אלימות, מניעת אלימות, טיפול בכעסים, ניהול כעסים, גברים אלימים, נשים מוכות, שלום המשפחה, טיפול נפשי ועוד.
תוכל להתייעץ בקו חירום ארצי 1-800-220-000, ב"אוזן קשבת" 03-6204999, ובער"ן 1201.
בהצלחה,
פנינה
|
|
|
פנינה דובו
מטפלת בנשים ובזוגות המעורבים בקשר זוגי אלים,
"ביחד" - טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי, בקיבוץ להב, 050-7511873
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:00 29.12.11
|
שלום לכם,
אני בת 33, בחורה עצמאית חיה בזוגיות, יחסית רחוק מהמשפחה. אחותי, בת 26, חיה עם ההורים.
מזה רבה זמן אמי מתלוננת על כך שאחותי מאוד אלימה כלפיה, דורשת כספים וברגע שאינה מקבלת - מתפרעת , צועקת, מקללת, ( יכולה גם לנעול את אמי בחדר ולא לתת לה לצאת..)
אני בטוחה שלאחותי בעיה נפשית ( ישנם ביטויים נוספים להתנהגות לא שגרתית, אך מכוון שאינה מסוכנת כרגע לזולת - אין אפשרות למתן עזרה בכפיה. ( אשמח לדעת אם אני טועה) . אני חייבת לציין שבית הוריי לצערי , באופן כללי נמצא במצב של הזנחה קיצונית, ואמי לא מוכנה להכניס אף אחד הביתה ...( הצעתי לה להזמין עובדת סוציאלית) .
לאבא שלי אין כל כך מילה בנושא, והוא ץופס צד פאסיבי בעניין.
אמי מסרבת בכל תוקף לפנות למח' הרווחה בעיר.
האם אני יכולה לפנות במקומה ולדווח על אלימות במשפחה?
לאמי חנות במרכז העיר, והיא חוששת ש"כולם יידעו".
ואני...אני פוחדת שזה יכול להסתיים באסון.
האם אני יכולה לפנות למרכז כלשהו לבריאות הנפש ולגרום לטיפול /אבחון בכפיה?
מה עושים??
תודה רבה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:49 17.12.11
|
הי דניאל
מבחינת החוק את עומדת ברשות עצמך בגיל 18.
יחד עם זאת, אותו חוק גם אוסר על אביך לעשות לך מה שאת מתארת שהוא עושה לך.
כך שאם את מתכוונת להיעזר בחוק, את יכולה לעשות זאת כבר כעת.
מומלץ לפנות ליועצת בית הספר ולהתייעץ.
יש מוקד לילדים בסיכון שגם כן אפשר להתקשר אליו.
לגבי האלימות שלך- טוב מאוד שאת שמה לב לכך. כמובן שאפשר לטפל בכך. גם כאן תוכלי לפנות ליועצת.
אפשר גם לפנות למרכז טיפולי- למשל למרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה.
אך שם לא יוכלו לטפל בך מבלי ליידע את ההורים.
ודרך אגב- מה עם אימך ? האם היא מודעת למה שאת עוברת?
שבוע טוב
מני
|
|
|
מני מלכה
מני מלכה M.S.W מטפל באלימות בין בני זוג ובילדים חשופים לאלימות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:29 04.10.11
|
1 - לשרותי הרווחה באזור מגוריך, רצוי אם יש מרכז לטיפול ומניעת אלימות.
2 - קו חירום ארצי יפנה אותך לכתובת המתאימה: 1-800-220-000
אם את רוצה לדבר עם מישהו:
"אוזן קשבת": 03-6204999
ער"ן: 1201
במרכזים למניעת אלימות במשפחה יכולים להציע לך כמה סוגי פתרונות, אם אינך יכולה להשאר יותר בבית (במחיצת בעלך, מן הסתם): החל מאמצעי החוק ואכיפתו (הוצאת צו הגנה בבית משפט, הגשת תלונה במשטרה), דרך סיוע בשכר דירה (שלוקח בסביבות חודש וחצי לסדרו) ועד מקלט. כמובן שאם יש לך אפשרות לעבור ולהתגורר זמנית אצל בני משפחה או חברה טובה, זהו גם פתרון. לפחות עד שתוכלי לממש פתרון לטווח ארוך יותר.
אגב, אני לא כל כך מאמינה בפולסים שבאים מתוך תחושת "נמאס לי"... כדי לבצע מהלך של יציאה מהבית ופרידה, תצטרכי הרבה יותר כוחות מרגע אחד של שבירה. אז תנוחי קצת, אבל דעי שתצטרכי בהמשך עוד הרבה כוחות ואורך רוח, כדי להשיג שינוי ממשי. כדאי לך מאד לפנות לעזרת אנשי המקצוע בתחום אלימות במשפחה. יש דרכים לסייע לך לעבור את זה.
קחי נשימה ארוכה וצאי לדרך,
בהצלחה,
פנינה
|
|
|
פנינה דובו
מטפלת בנשים ובזוגות המעורבים בקשר זוגי אלים,
"ביחד" - טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי, בקיבוץ להב, 050-7511873
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:39 04.10.11
|
שלום לך
תגובתך היא תגובה נפוצה אצל נשים הסובלות מאלימות מצד בן הזוג.
יש לכך סיבות רבות.
הדבר המומלץ ביותר הוא לא להיחפז בקבלת החלטות ובעיקר לפנות לייעוץ ולטיפול.
בתוך מסגרת טיפולית - במרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה- תוכלי לקבל בסיס טוב לבירור שלך עם עצמך, בעיקר בנוגע לבחירות שלך ולשינויים המהירים שחלים בעמדות וברגשות שלך- שינויים שאת ערה להם. תוכלי לקבל גם הערכה של מידת הסיכון בו את מצויה ופתרונות לכך.
נקודת הזמן הנוכחית טובה גם להפנייתו של בן זוגך לטיפול.
בהחלט ייתכן שהוא מעוניין לפנות לטיפול משום שהוא מנסה "לרצות" אותך כדי שלא תעזבי.
אבל זה בסדר- זו גם כן נקודת פתיחה סבירה להתחיל טיפול.
חשוב גם להבין שאם הוא מגיע לטיפול אין זה אומר שמדובר בעסקה "תלך לטיפול ואני לא אעזוב אותך". כל אדם שהולך לטיפול חשוב שיילך עבור עצמו.
לכן כדאי יותר להתבסס על הרעיון של "שנינו צריכים את הזמן כדי להבין טוב יותר כיצד נכון להמשיך הלאה...".
ודבר נוסף- אולי כדאי לך בנקודת הזמן הזו, שאת כל כך מבולבלת לאמץ את הרעיון שפחות חשוב מה השופט חושב עלייך. מה שחשוב זה מה שאת חושבת עלייך...
בהצלחה
מני
|
|
|
מני מלכה
מני מלכה M.S.W מטפל באלימות בין בני זוג ובילדים חשופים לאלימות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:39 27.09.11
|
ל - י שלום רב,
הצטערתי מאוד לקרוא את פנייתך.
אני מציעה לך לפנות "למרכז למניעת אלימות במשפחה" הקרוב אליך, או לאחד המרכזים הפזורים בארץ, שם יש צוותים רב מקצועיים הכוללים: פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, עורכי דין, קבוצות טיפול ועוד.
אני בטוחה כי מרכז שכזה יהווה עבורך גורם טיפולי מקצועי תומך ומלווה.
כל המשפחה זקוקה לעזרה באופן דחוף.
בינתיים, עד שתפנה העצה הטובה ביותר היא לקחת את אמא והאחות ולצאת מהבית למקום בטוח.
ד.א אם מדובר בסכנת חיים ממשית, אפשר להגיע למקלט דרך המשטרה (24 שעות ביממה) או דרך המרכז למניעת אלימות במשפחה.
שנה טובה ומאושרת - שנה של שינויים חיוביים!
חג שמח!
טלי מנדיוק
|
|
|
טלי מנדיוק
מטפלת אישית זוגית ומשפחתית. מטפלת זוגית קלינית בשיטת האימגו
ברקת 4 ד. 1 נווה סביון, אור יהודה 03-6349085
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:47 22.08.11
|
אני מבינה שנלחצת מאד ואולי רצית 'ללמד אותה לקח' ואני שמחה שאת מבינה שלא עשית את הדבר הנכון.
אמנם כן צריך להתלונן במקרים של אלימות במשפחה,אך נראה שכאן המצב אחר לגמרי...
האלימות אינה על בסיס קבוע ומדובר בטעות אנושית שאני מאמינה שגם היא(אמא שלך)לא התכוונה אליה.
אני לא חושבת שיש הרבה מה לעשות,אם את מסוגלת,חכי כמה ימים ואז תלכי לדבר איתה,תאמרי לה שאת מאד מאד מצטערת שזה יצא ככה.
כרגע אל תנסי להצטדק,פשוט תצטערי ותאמרי שהיא צודקת.
אחרי שתפייסי אותה והיאתרגע ותקשיב לך באמת,ולא מתוך כעס(אחרי כמה ימים),תדברי איתה ותאמרי לה מה את מרגישה.
אולי תלכו יחד לטיפול?
בצהלחה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:11 17.08.11
|
שלום לך,
אכן אירוע שכזה עלול להציץ במגוות רגשות, חלקם סותרים.
לכן מומלץ לפנות לפגשית ייעוץ- רצוי במרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה במקום מגורייך.
את צודקת בהחלט שאין לעבור לסדר היום כאילו כלום לא קרה.
מני
|
|
|
מני מלכה
מני מלכה M.S.W מטפל באלימות בין בני זוג ובילדים חשופים לאלימות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:39 16.08.11
|
שלום עדן,
קיצרת במכתבך, אבל הכאב שלך עובר בכל מילה ומילה.
צר לי אולי לאכזב אותך ולחזור על אמירות שנאמרות כאן שוב ושוב: הפתרון שאני יכולה להמליץ עליו הוא טיפול בשיחות.
אנשי טיפול מיומנים יוכלו לבדוק ביחד איתך ולראות מהו הטיפול המתאים לך ביותר, בהתאם למצבך ולמידע שיאספו ממך. ישנן הרבה אפשרויות של טיפול וחשוב שהטיפול יענה על הבעיה שלך.
טיפול הוא לא תהליך פשוט. קודם כל כדי להתחיל טיפול, חשוב מאד שיווצר קשר של אמון ובטחון מצידך כלפי המטפל/ת. רק כך יהיה זה אפשרי לך לפתוח ולדבר על דברים שמן הסתם קבורים עמוק עמוק בתוכך. את יכולה להביו מכך שטיפול דורש זמן, סבלנות והשקעה. וגם אמונה בסיכוי שלך לעשות שינוי.
אני אומרת לך שזה אפשרי. זה תלוי בהחלטה, בנחישות ובעקביות שלך.
נסי לפנות דרך שרותי הרווחה: דרך תחנות לטיפול משפחתי או דרך מרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה. אם יש לך עו"ס משפחה הוא/היא אמורים לכוון אותך למקום הנכון.
ישנם גם קווי חירום שונים, איתם את יכולה לשוחח ואולי הם יוכלו לכוון אותך באופן יותר ספציפי, על פי מקום מגוריך.
קוו חירום ארצי למניעת אלימות במשפחה ולמען ילדים בסיכון:1-800-220-000
אוזן קשבת: 03-6204999
ער"ן - עזרה ראשונה נפשית - 1201
מסל"ן - לנשים נפגעות אלימות ותקיפה מינית בדרום - 08-6422626
בהצלחה לך!
פנינה
|
|
|
פנינה דובו
מטפלת בנשים ובזוגות המעורבים בקשר זוגי אלים,
"ביחד" - טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי, בקיבוץ להב, 050-7511873
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:09 17.07.11
|
שלום לך,
קראתי ופשוט נדהמתי כיצד היטבת לתאר את מה שאנחנו מגדירים כאלימות, אלא שאנחנו נפגשים עימה בדרך כלל אצל גברים, המטופלים במרכזים לטיפול ומניעת אלימות בשרותי הרווחה, או שומעים עליה באמצעות הנשים המוכות, הפונות לעזרה.
את מדברת על פתיל קצר, על המעבר החד מאדם רגוע למפלצת, על אלימות מילולית ופיזית (אגב, התעללות בבעלי חיים היא אחד המדדים בקביעת רמת המסוכנות).
יותר מכך, את מתארת דימוי עצמי והערכה עצמית נמוכים, פחד נטישה, היסטוריה של אלימות במשפחה, כעס על עצמך, תחושת כשלון, אלימות השמורה לבית ולמשפחה בלבד, לעומת ההצלחה בחוץ (עם הביקורת העצמית המחמירה שלך).
המדהים הוא שאת כל זה אומרת את ואת אשה. רוב רובם של הגברים האלימים אינם מבטאים עצמם במלים אלה, כשהם מגיעים כבר לטיפול אין להם את התובנות שלך, את ההתבוננות הפנימית שלך וההכרה שיש להם בעיה. אני אומרת את הדברים לא ממקום שיפוטי אלא מהעובדות כפי שהן מוכרות לי מנסיוני המקצועי.
אין לך מושג עד כמה את קרובה (לעומתם) למקום שממנו תוכלי לצמוח ולהשתנות, כי את ממש בשלה ומשוועת לכך.
שוב נחזור, כמו במנטרה: פני למרכזים בהם מטפלים מקצועיים בתחום טיפול באלימות במשפחה. הם ידעו איך לעזור לך. נראה לי שהם אפילו ישמחו לקבל אותך, עם המודעות הנפלאה שלך.
בהצלחה לך, תמשיכי, את אשה אמיצה,
פנינה
|
|
|
פנינה דובו
מטפלת בנשים ובזוגות המעורבים בקשר זוגי אלים,
"ביחד" - טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי, בקיבוץ להב, 050-7511873
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:49 13.07.11
|
אני מסכימה עם מה שכתב לכם מני ומשוכנעת, גם מתוך תגובתכם השניה, ששניכם תוכלו להוסיף חוכמה ודעת ואולי גם אריכות ימים במשותף, בעזרת טיפול של אנשי המקצוע בנושא אלימות במשפחה. אני מדגישה אלימות במשפחה, במובן הרחב, אליו אנחנו מתכוונים, בלי להכנס כאן לפרטים.
תלונות חוזרות, דיווח על "אלימות מילולית בלבד", ילדים חשופים לאלימות, התנגחות במערכות המשפט/משטרה/רווחה, המחשבה שהפתרון בידינו, אבל גם תחושת קורבנות, ההמנעות מלפתוח את הנושא בטיפול והאחיזה בתקווה שיש דרך פורמלית ומקוצרת לפתרון הבעיה - אלה ואחרים הינם מסממני הבעיה עצמה. לא משום שאתם לא רוצים לפתור את הבעיה אלא משום שהדרך לפתרון היא באמת קשה, ארוכה ומחייבת לשנות דפוסים שהתקבעו. וזה לא קל.
מסלול השיקום הוא חלק מהטיפול שתוכלו לקבל בשרותי הרווחה. הטיפול נועד לסייע לכם להשיג את המטרות שאתם מציבים לעצמכם, אלא שאינכם מצליחים לעמוד בהם כפי שהייתם רוצים. מטפל זוגי או יועץ נישואים חסרים לעתים את הידע והנסיון בתחום הספציפי של אלימות במשפחה ולכן אנחנו ממליצים על מי שהוכשר לעניין זה במיוחד.
ולשאלתכם - לפי ההגיון הפשוט עליכם לנסות לשכנע את התובעים (עורכי הדין שייצגו את כתב התביעה בדיון בבית המשפט), כי הארוע הינו יוצא דופן, חריג, איננו מהווה סכנה לאיש מבני המשפחה; כי אתם מסוגלים להתמודד עם הבעיה בהצלחה ואף עשיתם כך בעבר; להביא נימוקים משכנעים כיצד ביטול הצו יתרום למניעת אלימות חוזרת בעתיד; לשכנע שהנזק רב על התועלת וכד'.
לדעתי, הדבר שישפיע ביותר על התביעה יהיה, אם תודיעו שאתם פונים לטיפול (ודאי שירצו מכם גם אישורים לכך בהמשך). אז כפי שאתם רואים, חזרנו שוב להתחלה.
בסופו של דבר האחריות היא שלכם וההחלטה בידכם. החיפוש אחר אשמים לא יועיל לאיש.
בהצלחה,
פנינה
|
|
|
פנינה דובו
מטפלת בנשים ובזוגות המעורבים בקשר זוגי אלים,
"ביחד" - טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי, בקיבוץ להב, 050-7511873
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:48 19.06.11
|
|
האם הפורום מיועד רק לאנשים שכרגע נמצאים במעגל האלימות או שגם כפורום תמיכה לאנשים שחוו בעבר אלימות במשפחה וכיום רק מתמודדים עם ההשלכות של זה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
06:51 19.06.11
|
שלום מיכל,
בתך מרגישה שהיא חייבת להזדהות בבית עם מי שהיא מזהה כחזק יותר, וכרגע זה בעלך. הברירה השניה שלה היא להזדהות עם מי שהיא תופשת כקורבן, ולהיות קורבנית גם היא. את זה לא את רוצה ולא היא.זו הסיבה להתנהגות שלה. הפיתרון למצב שלכם כרגע הוא עבודה על הזוגיות שלכם. אם בעלך לא מוכן לפנות איתך לטיפול זוגי, חשוב שאת תפני לטיפול עבור עצמך, כדי להתחזק ולשנות את הדינמיקה בבית. אם אין לך אפשרות כספית יש מקמות בהם ניתן לקבל טיפול בחינם או באופן מסובסד. החל ממרכזים למניעת אלימות במשפחה של הרווחה (גם אלימות מילולית היא אלימות) או המרכז לייעוץ לאשה שנותן טיפול מסובסד לנשים ויש לו סניפים ברמת גן ובירושלים, מרפאות לבריאות הנפש של משרד הבריאות, או טיפול מסובסד דרך קופת החולים.
בהצלחה.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:11 06.06.11
|
לסובלת
עושה רושם שדרכך עד כה לא הייתה קלה במיוחד.
יחד עם זאת, יש דברים שתוכלי לעשות כדי לשפר את המצב. זה עדיין לא מבטיח שהחיים שלך יהפכו במהרה לקלים יותר.
לגבי הגירושים.
יש כאן עניין פרוצדורלי טכני ועניין רגשי, שנהם בטח קשורים זה לזה.
בעניין הפרוצדורלי- את זכאית לסיוע משפטי וגם לליווי מקצועי של המרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה, כדי להסדיר את הזכאויות שלך, הן ביחס לרצונך להתגרש והן ביחס לחלוקת הממון במשפחה. ידוע שאלימות כלכלית הינה חלק מהאלימות שמופעלת כלפייך.
העניין הרגשי- את כותבת שאת נותנת לו צ'אנס שוב ושוב. וזוהי סיבה מספיק טובה, לדעתי, לפנות לייעוץ טיפולי. זהו נושא שדורש בדיקה- למשל האם את מפחדת להישאר לבד, או שאולי את לא סומכת על עצמך שתסתדרי או שאת פוחדת ממנו, וכך הלאה. ישנן סיבות רבות לכך וכדאי שתנסי להבין אותן, לעצמך ובשביל עצמך.
גם לגבי הילדים- את זכאית לדמי מזונות.
לגבי הדיור- תוכלי לקבל סיוע בשכ"ד במידה ויתברר שאת זכאית. אי מדובר בפתרון מלא לדיור אבל זוהי עזרה שתוכלי לקבל במשך שנה ואולי שנתיים.
בהצלחה
מני
|
|
|
מני מלכה
מני מלכה M.S.W מטפל באלימות בין בני זוג ובילדים חשופים לאלימות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:11 10.04.11
|
לנועה שלום
מדברייך ניתן להבין כיצד האלימות עוברת בין הדורות. בנך שהיה עד וחשוף לאלימות בתוך המשפחה הפך בעצמו לגבר שנוהג באלימות כלפי בת הזוג שלו.
ברמה הפשטנית ביותר- תוכלי לשוחח עימו ולהציע לו לפנות לקבל עזרה באחד מהמרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה. ככל הנראה אם הוא לא ייעשה זאת, הוא עשוי להמשיך ולסבול ובסופו של דבר להמשיך ולהרוס את מערכת היחסים שלו עם בת הזוג שלו.
אך הדברים מורכבים יותר. מדוע שבנך יאות לשמוע בקולך ולפנות לטיפול? לרוב גברים מגיעים לטיפול לאחר סבל רב. הם לא ממהרים להכיר בכך שיש להם בעיה ועלולים להסתגר ולהתגונן כאשר מעירים להם על כך. עד כמה את יכולה ומוכנה להיכנס עימו לעימות בעניין (אתה כבר מבוגר וברשות עצמך ואני לא יכולה לקבוע לך דברים אבל אני לא מסכימה שתתנהג כך בביתי ובנוכחותי) ועד כמה את יכולה לשוחח עימו על החוויות שהיה חשוף אליהן בבית –כילד (אולי כדי לבנות איתו סוג של אמון שנדרש כאן).
את בהחלט צודקת ואכן הסימנים שאת מתארת מדאיגים. ואכן כדאי שתנקטי בצעדים שיעודדו את בנך להגיע לטיפול ולמצוא דרכים אלטרנטיביות וראויות לביטוי של כעסיו. אך יחד עם זאת עלייך לקחת בחשבון שיכולתך מוגבלת ונראה כי ככל שתצליחי לבנות קשר טוב עם בנך הוא יוכל להקשיב לך ולעצותייך בעניין. ייתכן ופנייה שלך לעזרה וייעוץ במרכז לטיפול ומניעת אלימות יוכלו לעזור לך בעניין
בהצלחה
מני
|
|
|
מני מלכה
מני מלכה M.S.W מטפל באלימות בין בני זוג ובילדים חשופים לאלימות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:05 09.04.11
|
אני מאד מאמינה באנשי הטיפול שעוסקים או לפחות עסקו בטיפול במרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה, השייכים לשרותי הרווחה.
מנסיוני, תחום התמחות יחודי זה נלמד שם, על כל היבטיו. למשל גם, כיצד ובאיזה שלב לעבוד ביחד עם שני בני הזוג או בנפרד עם כל אחד.
לעתים יש המלצה לטיפול תרופתי, ביחד עם הטיפול השיחתי. זו בהחלט שאלה עד כמה ומאיזה שלב להתעקש על הטיפול התרופתי, אבל לא הייתי מציעה לפסול אותה על הסף.
מה שחשוב הוא שאת תקבלי את הטיפול המתאים, שיוכל לעזור לך להתמודד עם המצב בו את נמצאת, ולחשב את צעדיך בהתאם למטרה שאותה עליך להגדיר לעצמך. הטיפול אמור לסייע לך להגיע לכך.
זה ממש לא משנה איך בעלך יגיב או מה יעשה, כל עוד את מטפלת בעצמך. אסור שבעלך הוא זה שיקבע עבורך את הדרך שלך להבריא. אם יהיה צורך להתארגן מול מצבים חדשים שבעלך יוזם, יש לעשות זאת, כמובן, אבל לא במחיר ויתור על מה שיכול לעזור לך.
אנחנו לא יכולים לעזור לך בהתכתבות וגם לא לייעץ לך בעניין התרופות. חשוב שתסמכי על המטפלת שלך. זו תחושה פנימית שאת אמורה לחוש בה לאחר כמה מפגשים איתה. אם תרגישי שהמטפלת היא הסיבה לבעיה, תוכלי לפנות למקום אחר. אבל קודם תבדקי היטב איפה באמת הבעיה בטיפול שלך ומהו החלק שלך. דברי על זה עם המטפלת שלך.
מקווה שתצליחי,
פנינה
|
|
|
פנינה דובו
מטפלת בנשים ובזוגות המעורבים בקשר זוגי אלים,
"ביחד" - טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי, בקיבוץ להב, 050-7511873
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:35 02.04.11
|
שלום לך ע. למונית,
רצוי כמובן לפנות לאיזשהו תהליך ריפוי, כלומר טיפול בנפש.
ישנם סוגי טיפול שונים, לגביהם כדאי יהיה לך להתייעץ בשלב ראשון, לפני שאת מחליטה במה לבחור.
יש לך אפשרות לפנות דרך שרותי הבריאות (את יכולה להיעזר ברופא המשפחה למטרה זו), דרך מרכזי טיפול של הרווחה (יש קו חירום ארצי 1-800-220-000, שיוכל להפנותך למקום ספציפי לפי מקום מגוריך), או באופן פרטי (חפשי באינטרנט או קבלי המלצות).
ישנם גם מרכזי טיפול שמנהלים ארגונים ועמותות אזוריים וארציים, כמו מסלן (בנגב), ויצו, נעמת ועוד.
נסי והצליחי,
פנינה
|
|
|
פנינה דובו
מטפלת בנשים ובזוגות המעורבים בקשר זוגי אלים,
"ביחד" - טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי, בקיבוץ להב, 050-7511873
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:09 02.04.11
|
כן, או חלקכם יקראו את הכותרת הזאת ויחשבו שמשהו קצת ישתגע. אבל אתם תגלו פה איזה קשר מדהים יש בין השניים.
אז מה קרה בעצם ב- 200 שנה האחרונות שפתאום צצה לה האלימות של הגבר במשפחה?
מעניין לא?
הסיבה היא פשוטה:
פעם, לפני מאות שנים, האישה ידעה את מקומה במשפחה. היא ידעה שתפקידה להביא ילדים לעולם, היא ידעה שתפקידה להעניק להם אהבה, לנשק, לחבק ולהוליד ילדים ולהכין אוכל טעים לכל המשפחה.
אלימות כמעט ולא תועדה, מכיוון שהאישה עשתה את המצופה ממנה.
אז מה קרה פתאום ב- 200 שנה האחרונות שהתחילה האלימות של הגבר במשפחה?
האלימות התחילה כתוצאה משינוי דפוסי ההתנהגות של האישה. פתאום האישה לא מכינה יותר אוכל, פתאום היא מביאה פחות ילדים לעולם, פתאום היא מתחילה להלתבש כמו זונה עם מכנסיים חושפניות וציצי בחוץ, פתאום היא היא לא מקדישה לילדייה כמו שפעם הקדישו, פתאום היא יוצאת לבלות בלילות במועדונים ועושה עיניים לבנים.
אלימות של גברים לנשים? בחייכם, זה הכל עדות למצוקה, בה הגבר מביע את מצוקתו בכך שהוא רוצה שהאישה תחזור לדפוסי ההתנהגות שהיו פעם בעולם.
אז מה השתנה פתאום בעולם במאה השנים האחרונות?
השינוי הוא פשוט מאוד, והוא הפמיניזם. הפמיניזם שיבש את תכלית הייעוד של האישה כפי שנתפסה במשך מיליוני שנים והפמניזם ערער את יציבות הסמכות וקבלת ההחלטות במשפחה.
עכשיו, שלא תבינו אותי לא נכון, אני נגד אלימות ואוסר בתכלית האיסור על הרמת יד על אישה. הבעיה היום, שאנשים לא יודעים למצוא את קו השווה.
מצד אחד אנו נולדנו לדור חדש, מיוחד במינו, שלא היה כמותו לעולם בכדור הארץ, בו מצד אחד נשים קוראות לעצמן שווה ערך, אבל מצד שני מזדיינות ערומות בשירותים של מועדון (ממש ערך עצמי יש פה) ונולדנו לדור בו הגברים מנסים להחזיר לעצמם את השליטה שאבדה ע"י אלימות.
אז אם הייתי מסכם את זה, הייתי אומר את זה כך:
נולדנו לדור, בו האישה לא מניקה יותר את ילדה עד גיל 4 וילדים היום גדלים על קופסאות שימורים שכתוב עליהם "מטרנה", נולדנו לדור בו ילדים לא מקבלים מספיק אהבה, חום, מגע של אימא מכיוון שנשים זורקות את ילדיהן בגיל חצי שנה וחוזרות לעבוד, נולדנו לדור בו לאישה מותר להתלבש כמו זונה עם ציצי בחוץ ומכנסיי טייץ שמראות את קווי המתאר של הכוס והתחת שלה, והגענו למצב שתינוקות נמצאים במצוקה נפשית מכיוון שהאישה איבדה את תכלית ההבנה הנפשית בתוכה של איך מגדלים ילד.
הפיתרון הפשוט ביותר, הוא למצוא את אמצע השווה.
מצד אחד, אסור בתכלית האיסור שגבר מעולם ירים יד על אישה או על ילד.
ומצד שני האישה צריכה לוותר על יותר מחצי משרה כדי שילדים היום יגדלו שפויים ויקבלו מספיק חום, ציצי, אהבה, נשיקה וחיבוק של אימא, שאם היא לא תעניק אותו שהם תינוקות, היא לעולם לא תוכל להעניק את אלו בחזרה.
עדן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:33 31.03.11
|
שלום
אני בת 26, אימי התעללה בי נפשית ופיזית בהיותי ילדה וגם באחי. אבי עצם עין. כיום כולנו ילדים גדולים עם בעיות שקשורות בתופעות אותם חווינו.
למי אני צריכה לפנות כדי להפטר מהנזקים שנגרמו לי ושכיום תוקעים אותי בכל רמה בחיי החל בזוגיות ובעבודה בקשרים וכו?
תודה ע.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:58 28.03.11
|
שלום לך אדם יקר,
אני לא בטוחה שתהיה מוכן לשמוע אותי, משום שיש לך דעות מוצקות וברורות לגבי הדברים עליהם אתה כותב ויש לך כבר התייחסות ועמדות מגובשות מראש.
אבל היות וגם יש לך כמה שאלות ואתה מבקש עצה, אנסה לענות כמיטב יכולתי.
א. אני לא חושבת שאתה צריך להוכיח משהו שלא עשית. אני דבקה בדעה שאם אתה שלם עם עצמך ועם מעשיך, כל שעליך לעשות הוא להיות אמיתי, כפי שאתה, ואם אתה נדרש לענות על שאלות, אמור את האמת שלך והיא תדבר בעד עצמה (ובעדך)
אתה לא צריך להוכיח שאתה אדם ישר, אם אתה כזה ואתה גם לא צריך להקליט שום דבר מאותה סיבה.
ב. ה"מערכת", מנסיוני, יודעת לעמוד גם על מקרים בהם נעשה עוול לגבר. בעבודתי עם נשים אני פוגשת דוקא את הנשים שטוענות שפקידות הסעד "דופקות" אותן ואותו דבר אני שומעת מהן גם לגבי שוטרים. לכל אחד יש תפקיד במערכת, גם אם לא תמיד קל לראות את התמונה כולה.
אדם במצב רגיש מצפה וזקוק להרבה אמפטיה ולכן לעיתים נוטה לחשוב שמי שלא תומך בו הוא נגדו, ולא בהכרח כך הוא הדבר.
ג. את ההבנה והתמיכה לה אתה זקוק, כמו כל אחד במצבך, תוכל לקבל ממטפל אישי שלך. זה יכול להיות פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, כאשר תפקידם הוא לסייע בידך להתמודד עם מצב לא קל. אם אתה מטופל היום, אני מקווה שיש לך כתובת כזו ואם לא, נסה להתעניין מי יכול למלא תפקיד זה עבורך.
מטפלים בנושא אלימות במשפחה ישנם גם בקופות חולים וגם בשרותי הרווחה (עדיין בשביתה...).
ד. למרות שאני יכולה להבין מהיכן באות תחושותיך, אני מציעה לך שלא לפסול על הסף ולא לבוא בדעות קדומות אל מי שאתה מופנה או פונה אליו. כשם שאתה לא רוצה שיתייגו אותך, אל תעשה כך לאחרים. אני מאמינה שבדרך זו תוכל להיעזר הרבה יותר טוב על ידי מי שתפנה אליו.
ה. אם אתה מתכוון להתגרש, כדאי שתיעזר בעורך דין, ואז כל תביעותיך יזכו לגיבוי החוק, בהתאם לזכויותיך. אין שום סיבה שתקופח על ידי החוק.
ולבסוף, הכי חשוב שתאמין בעצמך, במה שאתה רוצה ובמה שאתה עושה. אם תלך עם האמונה הזו, אני מאמינה שתצליח.
בהצלחה לך,
פנינה
|
|
|
פנינה דובו
מטפלת בנשים ובזוגות המעורבים בקשר זוגי אלים,
"ביחד" - טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי, בקיבוץ להב, 050-7511873
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|