|
- פורום אורולוגיה, ניתוחים אורולוגים, מחלות הערמונית
- פורום אורטופדיה אונקולוגית, גרורות בעצמות
- פורום אורטופדיה ילדים
- פורום אחרי לידה
- פורום איסוף דם טבורי, שימור דם טבורי, תאי גזע
- פורום אקנה, פצעי בגרות
- פורום הרניה, שבר, בקע, קילה
- פורום השמנת יתר - התמודדות
- פורום מחלות פרקים בילדים, כאבי פרקים
- פורום מתיחת פנים, מתיחת בטן
- פורום ניתוחי גב, כאבי גב, עמוד שדרה
- פורום סרטן ריאות, סרטן ריאה
- פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער
- פורום שאיבת שומן
- פורום שיקום הפה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:35 12.05.12
|
המטרה צריכה להיות אימוץ הרגלי אכילה נכונים במסגרת אורח חיים חדש מבוסס על תזונה נכונה ופעילות גופנית סדירה.
קורנפלקס הוא מוצר מתועש ומתוסף בסוכר, חומרי טעם, חומרי שימור, חומרי צבע , שומן טרנס וכו" ומקומו איננו בין המאכלים שעונים על עקרונות התזונה הנכונה, בעיקר עבור הסובלים מהשמנה.יש להתייחס אליו כאל ממתק. הוא גם לא משביע להרבה זמן ומשאיר "טעם של עוד".
נסה להגמל ממוצרים אלה והחלף אותם במאכלים טבעיים. אמנם, תקופת השירות הצבאי איננה מיטיבה עם הרוצים לרזות או לשמור, אבל אם המטרה הראשית שלך היא הרזיה, עם הרבה כוח רצון והתייעצות פרטנית עם איש מקצוע, אפשר למצוא פתרונות למיגבלות של חיותך בבסיס.
מה יתן לך גלידה פעם בשבוע? כדאי לוותר ובמקומה לאכול פרי.
למרות הנאמר, אם אתה בטוח שתוכל להגביל את הצריכה וזה לא פתח לשבירת המשמעת התזונתית, אפשר לשמח את הנשמה ( אם כי הייתי מחפש דרכים אחרות)ולאכול מאכלים אלה לעתים רחוקות ובכמות קטנה. עד פעמיים בשבוע זה לא נורא.
|
|
|
אהרון רזון
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי? ( מסכת אבות, פרק א)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:55 05.05.12
|
שלום, יש לי 2 ילדים בת בגיל 15 בקרוב, בת בגיל13ו, ביתי בת ה15 יפה מאוד,תלמידה מוצלחת, משקיעה בלימודים, אחראית חרוצה, עצמאית מגיל מאוד צעיר, יש לה מלא חברים וחברות פעילה בתנועת נוער ועוד, באמת יש לי נחת רב.
יש דבר שמאוד מפריע לי וכואב לי לראות כאמא, מאז שביתי הבינה (בגיל 13 סיימה לגבוה)שהיא תהיה נמוכה מאוד 150 ,,חל איזה שינוי בהתייחסות שלה לעצמה,העלתה המון במשקל, לקחה כיוון של קצת פריקיות,,לא הכי דואגת לגוף שלה, המרפקים שלה שחורים הידיים יבשות לפעמים ציפורניים של הרגלים היא לא גוזרת עד שאני מעירה לה ואז היא מתעצבנת(אף פעם לא אהבה לשים בשמים וקרמים בגוף, ,היא כן מתאפרת ושמה דאודורנט), כאשר חברותיה צריכות ממנה משהו היא תשים הכל בצד וישר תרוץ לעזור להן ותפנה הכל בשבילן, לדוגמא-צריכה ללמוד מבחן, חברה תיתקשר אז היא תעזוב הכל ותיתפנה לחברה, חברה תגיד לה שתבוא בשעה מסויימת והחברה מאחרת אז ביתי תקבל זאת ותידחה את הדברים שהייתה אמורה לעשות,, , יש לה עוד חודשיים יום הלדת, היא לא רוצה לחגוג, אותי זה מרגיז, מכיוון שביתי לכל יום הלדת או לחברה טובה רצה ומשקיעה את הנשמה וקונה מתנה, ודברים שנוגעים אליה היא לא רוצה לקבל, לים היא לא הולכת -כי לא רוצה לשים בגד ים, בגלל שהיא נראית מאוד קטנה לגילה ושאר חברותיה מאוד מטופחת וגבוהות ממנה, היא תעשה למען אחרים הכל אבל כשזה קשור אליה היא "מבטלת" את הצרכים שלה וקודם דואגת לצרכים של האחר. אני גם רואה שהיא לא רוצה להיות במרכז העיניינים, אני כאמא מלמדת אותן לעזור ולהתנהג בכבוד לאחרים, אך יש גבול לכל דבר, ממש כואב לי לראות איך שביתי מתייחסת לאחרים בכבוד ולפי הצרכים שלהם והזמנים שנוחים לחבריה, ולעצמה היא לא כל כך דואגת, איך אוכל "לפקוח" לה את העיניים ולהדריך אותה לא לבטל את עצמה בלי לבקר אותה ובלי לגרום לה להרגיש תסכול?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:39 25.03.12
|
שלום רב
הבן שלי היה מחובר למכונת הנשמה למשך 3 ימים. כשהוא מדבר הקול שלו צרוד והלשון שלו התעקמה טיפה לכיוון ימין.
רציתי לשאול אתכם בבקשה האם הקול שלו יחזור לקדמותו? והאם הלשון שלו תוכל לחזור לצורה הקודמת חזרה?
תודה רבה לכם מראש
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:34 22.03.12
|
בהומאופתיה ניתן לאסוף את כול רסיסי הנשמה לאחד אותם ולחזק אותם
אחרי פגיעה מהסוג הזה
את פשוט צריכה לחזק את מערכת החיסון שלך מבפנים בנקודות שהוא פצע
וזה אפשרי יש את כול התשובות -לכול מה שאת מרגישה בפועל
וזה לא דורש ממך מאמץ -של חפירות פנימיות אין סופיות להיפך
את משתחררת מהעול המצוקה והכאב ללא מאמץ
בהצלחה
דר דניאל
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:30 18.03.12
|
שלום שרון
אני מטפלת בהצלחה במקרים של ריבוי פרסונות
אני לא מכירה תופעות גופניות מכול סוג בזמן לקיחת רמדי
הרמדי הומאופתית לא עובדת על הגוף אלא על הרובד של הנשמה
מצבים בהם מתחילים סימפטומיים פיזים בזמל תהליך הומאופתי קשורים -למה שהאדם בישל בתוך עצמו לאורך כול השנים והיו פורצים בכול מקרה ומופיעים בכל מקרה ללא קשר ואו תלות לרמדי ההומאופתית שלא עובדת במישור הפיזי
גם בבדיקת מעבדה את תראי שאין חומר מכול סוג שיכול להשפיע על הפיזיות
אם תרצי מידע יותר מעמיק אנא פני במייל אישי
בברכה ד"ר דניאל
|
|
|
ד''ר אדית דניאל
ND. PhD. D.A.M. דר בהומאופתיה נטורופתיה - פתרונות למקרים חסרי פתרון ברפואה. תאמו תור- 077-9613596
קאוייפמן. נווה- צדק. תל אביב. 03-5165923
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:15 18.03.12
|
שלום,אני ובעלי מזה כמה חודשים מנסים להכנס להיריון.היום אני נמצאת 6 ימים לפני המחזור, כל השבוע האחרון אני מרגישה סחרחורות לפעמים כאבי ראש ובחילות.
קניתי בדיקת היריון ביתית של יס אור נואו שמזהה היריון 6 ימים לפני המחזור, בדקתי היום בשתן של בוקר ויצא שלישי.אחרי כמה שעות התעוררתי והיתה לי כזאת בחילה שהקאתי את הנשמה כמו שאומרים.
האם יכול להיות שבכל זאת יש היריון ולמרות הרגישות של הבדיקה אולי היא לא זיהתה את ההורמון במועד מוקדם כ"כ ?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
02:19 02.03.12
|
שלום יעל,
שאלתך הובנה כהלכה ועניתי לך בכל הכנות על מצב שקיים ואף נוירולוג שאני מכיר באף מדינה מתוך 70 המדינות שבהם קיימים חולי מיאסטניה שאיתם אני בקשר לא חושבים או לוחצים להקים מערך של שיקום או טיפולי פזיוטרפיה שיכולים לעזור במחלה זו.
אני מסכים שאולי קיימים חולים מסויימים שנמצאים במצב מסוים שנידרשים אולי לשיקום מסוים, אולם . . . . לצערי לא קיים מתקן שיקומי שיודע או מכיר או מסכים שזה נחוץ, או לעזור לחולי מיאסטניה.
כפי שכבר ציינתי, מה שידוע לי הוא שישנם חולי מיאסטניה שעקב משבר מיאסטני הגיעו לטיפול נמרץ נשימתי, חוברו למכשיר הנשמה ולאחר תקופה מסויימת כאשר לא הצליחו לשחרר אותם מהמכשירים הם הועברו למכוני שיקום נשימתי.
לגבי פיזיוטרפיה, המקרה היחידי שאני מכיר הוא כאשר חולה חווה סימפטום של "דיבור מיאסטני" (Dysparthria) ממליצים לו לגשת לטיפול אצל "קלינאי תיקשורת" - (Speech Therapist) שזה משהו שמזכיר פזיוטרפיה.
שמעתי על חולים שפנו לקבלת עזרה למחלקת השיקום בבי"ח תל-השומר ומהר מאוד הבינו שלצוות במקום אין את הידע והכלים לטיפול במיאסטניה.
. . . איני מבין מדוע את חושבת שהתשובה מעליבה. אם יש למישהו תשובה אחרת, אני הראשון שמוכן לשמוע וללמוד.
|
|
|
משה פיק
קבוצת תמיכה לחולי מיאסטניה ובני משפחתם
רעננה 09-7727060
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:48 01.03.12
|
שלום יעל,
אם את מתכוונת למאמן/מטפל/פזיוטרפיסט/מכון שיקום... בארץ לפעילות גופנית/פזיוטרפיה/שיקום וכו' שמיועדת יחודית לטיפול בחולי מיאסטניה, עלי לצערי לאכזב אותך . . . . . "אין חיה כזו"
מה שיש הוא "שיקום נשימתי" וחולים מופנים לשם כאשר הם נמצאים "יותר מדי זמן" בטיפול נמרץ נשימתי מחוברים למכשירי הנשמה ששם לרופאים אין מה לעשות איתם לשיפור המצב.
|
|
|
משה פיק
קבוצת תמיכה לחולי מיאסטניה ובני משפחתם
רעננה 09-7727060
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:35 27.02.12
|
וזהי שאלה מורכבת
בהומאופתיה לא מטפלים בגוף ואו במחלות בגוף
אלא רק בגורם הנשמה שלהן
האם זה עונה לך על השאלה
לא בטוח כמו כן כול מקרה לגופו
כמו כן את חייבת לעשות קודם כול מה שהרופאים אומרים לך במצבים כאלו
בהצלחה דר דניאל
|
|
|
ד''ר אדית דניאל
ND. PhD. D.A.M. דר בהומאופתיה נטורופתיה - פתרונות למקרים חסרי פתרון ברפואה. תאמו תור- 077-9613596
קאוייפמן. נווה- צדק. תל אביב. 03-5165923
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:37 14.02.12
|
שלום,
בני בן חודשיים וחצי,
תינוק מתוק אך עם טמפרמנט:)... נוטה לבכות, הרבה פעמים הבכי הופך לצרחות..
התחיל לחייך מזמן אך בקושי מחייך (עד שמחייך יוצאת הנשמה)...
מאד פעלתן, עם מרץ, אך כל דבר שאינו מרוצה ממנו ישר מתחיל לבכות (כמו לדוגמה שכיבה על הבטן- בקושי מרים את הראש, ויש לו את היכולת כי עשה זאת בעבר, פשוט שונא להיות על הבטן).
האם תקין? האם מעיד משהו על אופיו העתידי?
איך ניתן לגרום לו להיות מרוצה יותר? חייכן יותר?
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:34 02.02.12
|
מור יקרה. את כזו מתוקה. ואני כל כך שמחה לשמוע איך את מתקדמת.
משהו חשוב לומר לך. ההתמתנות של התשוקה למתוק לא קוראת כי "מתרגלים". זה הרבה יותר עמוק. זה קורה, כי כאשר אוכלים בריא (רק חומרים טריים וטבעיים, חלבונים דלי שומן ומוצרי חלב עד 5%, רק דגנים ופחמימות מלאות, הרבה ירקות וכמות מדודה של פירות ליום, נמנעים מה"לבן" (סוכר, קמח ואורז), וצורכים מעט שמן לבישול), רמת האינסולין בדם מתאזנת ואז באופן טבעי התשוקה למתוק ופחמימות מתמתנת עד כדי היעלמות. את פשוט לא תרגישי צורך במתוק. לא שתרצי ותמצאי תחליפים או תלמדי להתאפק. אנחנו לא בונים על כושר האיפוק האנושי, החמקמק וההפכפך.
אפשר לאכול משהו אחד פעם בשבוע, משהו שאוהבים. צריך בשביל הנשמה.
ובכלל אנחנו אומרים שתזונה בריאה היא ביחס 80-20. כלומר 80 אחוז שומרים ו-20 אחוז קצת פורמים את העניבה. וזה בשביל הנשמה.
ככל שתתמידי בתזונה בריאה תרגישי את השקט הפיסי מתנחל לך בגוף.
לי זה קרה. וגם משתתפי הסדנאות שלי מדווחים על כך. חלקם מדווחים ש"נבנה להם טיימר פנימי" של שעות האוכל. חלקם מדווחים על שיפור משמעותי של בדיקות הדם שלהם, כולם מדווחים על ירידה משמעותית ברמות הסוכר והכולסטרול.
אצלי, על אף גילי המתקדם יש בדיקות דם של מישהי בת 20 (כך אמר הרופא שלי בשבוע שעבר).
אז אין תחליף לתזונה בריאה, מאוזנת, שפוייה והכי חשוב טעימה ומשביעה.
תודה שאת מספרת ואשמח לשמוע אך עוד מתקדמת.
|
|
|
שושי שטיינוביץ
מפתחת שיטת בישול גורמה לייט
גבעתיים 054-8342474
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:21 30.01.12
|
לעדי שלום,
כפי שכתבתי לך יעודה מספר 14/5 - ה 14 הקארמטי יקשה עליה להגיע ולהבין את יעודה עד שתתגבר על השלילי של המספר - פחד שילקח לה החופש האישי , או פחד שיגבילו אותה ודברים נוספים.
תמר - שם מלא בלי אותיות אהו"י (לא מומלץ) וגם דיס הרמוניה בקו המרכזי יעוד - יכולות. חופש מול מסגרת.
גלי - מפה הרמונית - כל המפה כמעט 1-5. יש כאן צרוף של חופש, עושה מה שבא לה, קלילה, זורמת, צעירה נצחית, ספונטאנית. יש לכבד את דרכה אולי השונה. כי היא תהיה פחות מיסגרתית ומתחשבת ותפעל לפי הצרכים האישיים והשיקולים שלה בלבד.
גילי - היעוד הקליל והחופשי סגור וחנוק עם מספרים זוגיים, רגישים, אוהבים את הביחד.
נויה - דיס הרמוניה בין היעוד ליכולות. היעוד חופש ותקשורת היכולות ביחד, רגישות, מופנמות.
הילי - היעוד חנוק עם מספרים רציניים ובוגרים וגם קושי רציני ביחסים הקרובים.
רומי - שוב היעוד חנוק עם מספרים מאוד שונים מהיעוד. היעוד חופש, קלילות, תנועה. מסביב - רצינות, בגרות, עומק ואיכות. עלול לגרום למשברים בחיים, בלבול רב ובלגן.
נועה - הדיס הרמוניה היא ביחסים הקרובים ובזוגיות. השאיפות והרצון הוא להיות ביחד ואינטימיות, אך הנשמה רוצה חופש. יוצר קושי בבחירות הלב.
אם ברצונך לחפש שמות נוספים - מומלץ שם מספר 6 או 7. אך כל שם אצטרך לבדוק לעומק האם הוא מתאים.
בהצלחה חנה
|
|
|
חנה עטיה
אסטרונומרולוגיה
חולתה 04-6915120
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:30 29.01.12
|
|
שלום אני נשואה 8 שנים +שתי בנות בנות 5 ושלוש יש לי ילד מהרווקות בן 15 גידלתי אותו לבד לאחר מלחמות עם האבא כיום הבן שלי מעוניין לראות את האבא לאחר שכבר חודש ימים הם מדברים בטלפון או דרך הודעות{תמיד אמרתי לבן שלי מתי שתרגיש שאתה רוצה לפגוש את אבא שלך תמיד אני לצידך לא משנה ענייני מזונות}כיום הבן שלי מאוד רוצה ואפילו נרגש אז בעלי נכנס לתמונה ואומר קודם שישלם מזונות אחורה וירשום את הילד בתעודה זהות {אני מאמינה אם אני ידרוש מזונות אולי הוא יקח צעד אחורה ואני לא רוצה שהבן שלי יפגע 1 מה עלי לעשות 2 אני רוצה רק ורק לטובת הנשמה של הבן שלי{לפני 8 שנים קיבלתי עורך דין מהמדינה ודקה לפני שנכנסנו לפסיקה בעלי אמר לי לא צריך מזונות אז בוטל הכל אני מאוד מאוד מבולבלת ופוחדת על הבן שלי שהוא מאוד רגיש תודה רבה מראש
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:29 27.01.12
|
שלום מיכאלה,
אפשר להשתמש בפרות יבשים (עדיף אורגנים) לעוגות במקום סוכר., העוגה תהיה בריאה יותר, אבל זה לא ממש פתרון לאנשים החייבים להקפיד על רמת הסוכר בדם, כי האינדקס הגליקמי של פרות יבשים גבוה.
בואי, נגיד את האמת, עוגות אינן מזון מתאים לאנשים הסובלים מסוכרת.. (לא רק הסוכר בעיתי , גם השמנים...)
מותר מדי פעם חתיכה קטנה, בשביל הנשמה, ופרות יבשים עדיפים על הסוכר כמובן.
יש עוד אופציה, להשתמש בסטיביה כממתיק. הסטיביה הוא צמח מתוק מאד, מהעלים מכינים נוזל או אבקה, זה ממתיק טבעי, הכי מומלץ למי שחייב להמתיק מעט את מזונו.
אני לא ניסיתי אותו בעוגות, אבל אפשר לנסות, (את הסטיביה אפשר לקנות בחנויות טבע ובפארמים).
בברכה
שושנה
|
|
|
שושנה שרשבסקי
תזונאית קלינית טבעית .R.Nu
רחוב מחלקי המים 2 ירושלים 02-5666180
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:20 22.01.12
|
תודה גם לך!
אם קצת יצירתיות אפשר להכין מאכלים בריאים נהדרים! אני קוראת לזה "גיור" מתכונים!
כל טוב
שושנה
נ.ב. מותר מדי פעם לאכל משהו בשביל הנשמה, תסכול עלול לגרום לבעיות קשות הרבה יותר...
קצת אבקת אפיה, זה בסדר!
|
|
|
שושנה שרשבסקי
תזונאית קלינית טבעית .R.Nu
רחוב מחלקי המים 2 ירושלים 02-5666180
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:09 16.01.12
|
שלום,
בתי בת ה- 7 (כיתה א') ילדה נהדרת ורגילה. קשורה אלי, לאחיה הקטן ובכלל אל הבית. בעבר הלא רחוק היו לנו מספר מקרים של שקרים מצידה. ע"פ רוב היא התוודתה די מהר אחרי אמירת השקר (מיוזמתה) או לאחר מספר שאלות ממני (כשחשדתי..). השקרים הללו הפריעו לי מאוד בכל פעם שקרו על אף שהתדירות לא היתה מאוד גבוהה אך כמו שאמרתי, חזרו על עצמם. כאן המקום לציין כי תמיד היתה "סיבה" לשקר (למשל: פחד שאכעס על משהו לא טוב שעשתה).
אתמול לקח אותה בעלי לחוג ובמהלך הנסיעה סיפרה לו כי המורה מבקשת לשוחח עם אחד ההורים שלה כי היא (הילדה) מאוד טובה והמורה רוצה להעבירה לקבוצה של גדולים יותר. שניה לפני הכניסה לכיתה, כשבעלי עומד לשוחח עם המורה אמרה לו הילדה כי היא שיקרה וזה לא נכון. לשאלתו למה עשתה זאת ענתה - סתם, בשביל הכיף! אני מאוד מודאגת, מה עושים? איך מגיבים?
הבוקר אמרתי לה שהיא "הנשמה שלי" ואני כל כך אוהבת אותה והיא אכזבה אותי והסתובבתי והלכתי מחדרה. שמעתי אותה בוכה ואח"כ יצאנו לביה"ס. אודה לכל עזרה שהיא. אגב, אין דבר חדש (למיטב ידיעתי) בחיי הילדה ובחוג המדובר היא נמצאת כבר שנתיים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:19 10.01.12
|
שלום ד.מ
לצערי לא התחדש דבר.
שרותים אלה כנראה בנויים על כסף ולכן אינם נלהבים להוסיף על עצמם "הוצאות מיותרות" למרות שזה יכול לעזור לחלק מחולי המיאסטניה שיחוברו כבר בהתחלה למכשיר BPAP, תהליך פשוט שיכול למנוע את "החוויה" של חיבור למכונת הנשמה במחלקת טיפול נמרץ נשימתי.
אני הצעתי בזמנו את עזרתי בהסבר והדרכה ראשונית והם סירבו.
אני מאמין שעם לחץ של חולים המצב עלול להשתנות.
|
|
|
משה פיק
קבוצת תמיכה לחולי מיאסטניה ובני משפחתם
רעננה 09-7727060
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
03:28 08.01.12
|
|
תראו שמעתי הרבה שאמרו שאוננות רבה וקיום יחסי מין והתמכרות לזה הורסת את הנשמה יכולה לגרום לחרדות לדיכאון מחלישה את הגוף מבחינת דתית זה נאמר גם אבל עם הבחינה הרפואית ?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:37 02.01.12
|
|
השאלה אם היה צינור הנשמה. אם כן- זו סיבה טובה. אם לא, האם היה צינור אחר או מכשיר בחלל הפה לצורך הנשמה? הסבירות הגבוהה שזה קשור למכשיר כלשהו ולא לתהליך דלקתי.
|
|
|
ד''ר רועי הוד
רופא
במחלקת אף-אוזן-גרון וכירורגית ראש וצוואר, מרכז רפואי רבין, פתח תקוה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:09 02.01.12
|
ערב טוב
היום בבוקר עברתי פרוצדורה של שאיבת ביציות (IVF) בהרדמה מלאה.
זו איננה הפעם הראשונה לצערי.
משום מה כמה שעות לאחר ששבתי הביתה החלו כאבי גרון חזקים
בעיקר בזמן הבליעה.
אינני מרגישה מקוררת או חולה כלל.
האם יכול להיות שזוהי תופעת לוואי של ההרדמה?
למיטב ידיעתי, לא הוכנס צינור הנשמה.
אודה לתשובתכם
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:49 28.12.11
|
כאילו דיברת מהרהורי לבבות חברותיי ושלי :)
הלבד הזה, הוא צובט לנו איפה שכואב. בריק הזה שהולך ונפער מאז שנולדנו.
בנוסף לבדידות הזו שמייסרת אותנו, כולם סביבנו מזכירים, מצפים וממתינים לבן הזוג שלנו בדיוק כמונו. כך שאנחנו מותקפות מבפנים ומבחוץ.
אז ברור שאת לא מפסיקה לשאול את עצמך איפה הוא לעזאזל?! מה לא בסדר בי?!
את צעירה (אל חשש, שתינו צעירות, אין בכוונתי להגיד לך "כשתגדלי תביני"), רוב הסיכויים שתכירי את הגבר איתו תתחתני עד גיל 30. בטח תרצו להיות קצת יחד לפני שתתחתנו..נאמר שנתיים? אז נגיד שתכירו בגיל 28.
יש לך 5 שנים עד שתפגשי את אהבת חייך.
את יכולה לערוג ולכמוה אליו בחמש השנים הקרובות, לבכות על מר גורלך, להתייסר, להטיל בעצמך ספק, להשתגע מבדידות. העניין הוא כזה: אם זה הנתיב שאת בוחרת, ייתכן מאוד כי בעוד 5 שנים, כשתפגשו, את בכלל לא תזהי אותו והוא לא אותך, פשוט כי תהיי עסוקה בכל החוסר הזה.
אבל נניח שכן זיהית אותו (הוא בכל זאת הנשמה התאומה שלך), והוא מוכשר ומיוחד וחכם ורגיש וחתיך ומוצלח וכל הדברים שהוא..לא בטוח שהוא יראה כמה את כזו מדהימה כי התעסקת בחוסר ב-5 השנים האחרונות ושכחת לחוות חוויות, להתבגר, להתרחב כאדם, להעמיק, להתאהב בעצמך וכל הדברים הכייפים שעושים בגיל שלנו.
אבל יודעת מה? הוא בכל זאת הנשמה התאומה שלך והוא בכל זאת ממש מוצלח וגם את כזו, אז כן זיהיתם זה את זו והתאהבתם והכל! אז אתם מתכרבלים יחד ועוברים לגור יחד, ומתחתנים יחד ועושים ילדים יחד ועוברות 10 שנים.
את מתעוררת בבוקר ומגלה שאת בכלל לא מכירה את עצמך ואת מרגישה מרוקנת ומתוסכלת - למה? כי לא ניצלת את הזמן כדי להכיר את עצמך ולהתענג על הלבד שלך.
השורה התחתונה היא שאת החצי השני שלך את תפגשי, עכשיו או אחר כך. התזמון לא תלוי בך, אף אחד לא שואל אותך, אתם פשוט תפגשו מתי שתפגשו. הרי את מחפשת מישהו בגילך +- (אני מקווה) אז הוא כבר נולד ומהלך לו ברחובות. הוא גם בטח תוהה איפה את ומתי תיפגשו כבר.
מה שתלוי בך זה מה תעשי עד שתיפגשו, איך תנצלי את הזמן כדי לפתח את עצמך, ולחגוג את היותך.
מקווה שזה שם קצת בפרופורציה את הלבד הזה שכל כך מלחיץ.
שלך,
מעיין, שבגיל 26 משכילה ליהנות קצת מהלבד שלה.
:)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:24 19.12.11
|
במשך כשבוע יש לי צרבת חריפה מאוד הכוללים המון המון גרעאפסים (סליחה על המילה) שנתקעים לי בגרון ויוצאים לאחר המון מאמץ מצידי, ואז כשהם יוצאים כבר - שורפת לי הנשמה...
וכל היום ככה בלי קשר למאכלים מהבוקר עד הלילה
הייתי אצל רופא משפחה ולא עזר אלא רק נתן תרופה לצרבת
ככה כבר שבוע! טאמס עוזר למעט זמן, אבל זה לא פתרון לבעיה...
מה עושים?
איזה בדיקות לדרוש מהרופא??
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:51 19.12.11
|
ערב טוב לך פאני
הטיפול הכי טוב בעיני הוא שהאדם רואה עצמו כפי שהוא כלומר אדם רזה מבין ויודע שהוא רזה באותה מידה אדם שמן רואה עצמו כשמן ושום דיאטה לא תאפשר לו לרזות גם אם הוא יורד במשקל הוא יחזור בחזרה לממדי גופו בהתאם למה שהוא רואה עצמו במחשבתו, בדמיונו.
לכן הטיפול הטוב ביותר זה לשכנע ולראות עצמנו כרזים וכך המערכת הנשמה, התת מודע שלנו יובילו אותנו למצב הזה וזאת רק כשהאמונה שלנו תהיה מוחלטת ביחס להרגשתנו.
בברכה אבנר
|
|
|
אבנר חי
מכון לרפואה משלימה וקוסמטיקה טבעית
גבעתיים 052-3691861
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:50 15.12.11
|
האמת שאין לי אבא, ואמא שלי נורא שקועה בעבודה תמיד.. חתיכת קלישאה, הא?
אני לא רוצה להטריד אותה בבעיות שלי. זה נורא קשה לי לנסות לספר לה שאני נורא מדוכאת לפעמים, כי היא משקיעה את כל הנשמה שלה בשבילי ובשביל אחותי ואחי, בת עם הפרעות אכילה זה לא בדיוק יקל עלייה..
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:25 13.12.11
|
איך?? איך מתמודדים עם אהבה נכזבת? עם הידיעה שמי שאת מאוהבת בו כבר שנים התחתן עם אחרת והוא נשוי לה? ואת עדיין אוהבת אותו... :(
למישהו יש עצות?? הכאב כל כך חזק..הלב פצוע..הנשמה נשרפת,משהו חונק מבפנים והיאוש הולך וגובר...
קשה להרים את הראש,קשה לחייך,קשה לתפקד..הדמעות מציפות..מה עושים?!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:58 03.12.11
|
חמצון נמוך כביטוי של אי ספיקה נשימתית כרונית הינה תוצאה של מחלות כרוניות שונות. בחולים המטופלים בחמצן ביתי קבוע עקב אי ספיקה נשימתית כרונית, במידה וקיימת החמרה נשימתית נוספת - יש לפנות לרופא המטפל (במקרה של מחלת לב- לקרדיולוג, במקרה של מחתת ריאות - רופא ריאות) לצורך החלטה על המשך טיפול במצב הקיים.
הנשמה ביתית קבוע ע"י מכשיר הנשמה לא פולשני (מסוג BIPAP ) לעיתים מקל על החולים האלה.
|
|
|
ד''ר דניאל סטרובין
מומחה ברפואה פנימית ומחלות ריאה. רופא בכיר במכון ריאות, ב"ח קפלן
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:35 03.12.11
|
קראתי ונראה בריא לגוף,אם זה לא יגרום לבלאגן בקיבה.מנסיון רע ומר קניתי לפני כמה חודשים באחת היוגורטיות (בריאותי)משקה על בסיס סלק ,תפוחים וגזר..
היו לי התקפים נוראיים בקיבה ובהמשך במעיים ,שפשוט יצאה לי הנשמה ,כמה שעות של סבל ועיוותים ,לחץ דם,נשימה הכל התערבב לי.. רק חסר לי שגם המשקה הזה שאומרים שגם בריא וגם מנקה..מה נשאר לנקות.חחח
או שלא לחפש הרפתקאות //
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:47 13.11.11
|
אני לא רופאה או מומחית, פשוט אמא שעברה לפני שנה את מה שאתם עוברים כעת. בני נולד בשבוע 27 במשקל 850 גרם שצנחו אחרי שבוע ל-730 גרם. גם אני ביקשתי סטטיסטיקות כי לא היה לי במה להיאחז והתשובה שקיבלתי היא "כל פג הוא 100 אחוז סטטיסטיקה של עצמו". רק אחרי שהתעקשתי ולחצתי (וגם מיררתי בבכי) ראש המחלקה אמר שבעיקרון בשבוע כזה ובמשקל כזה 20 אחוז לא שורדים ו-80 אחוז כן. רבע מאותם 80 אחוז ישארו נכים לכל החיים, והשאר יחיו טוב. מה זה טוב? אולי יהיו להם הפרעות קשב וריכוז, דיסלקציות, משקפיים או מכשירי שמיעה, אבל הם יוכלו לנהל אורח חיים נורמלי.
זה לא ציטוט מדויק אבל די נאמן למקור.
בכל שלושת החודשים ששהינו בפגיה רק רציתי שאהיה כבר שנה אחרי, שאדע כבר מה קורה. עברנו נק, כמעט ניתוח לב שלא היה בו צורך ברגע האחרון, ניתוח הרניה, חודש של הנשמה בטיפול נמרץ, שלושה זיהומים קשים, חשש לאיבוד שתי אצבעות בעקבות חסימת כלי דם עקב עירוי, חשש לחרשות ולעיוורון.
התינוק שלנו חוגג בעוד שבועיים שנה לחייו. לא יהיה לו צורך במשקפיים לעולם- אלא אם הוא קיבל את הגנים הדפוקים שלי -, הוא שומע מעולה, כל איבריו שלמים, הוא זוחל ומקשקש וצוחק ויפה תואר. הוא רק קצת קטן והרבה מתחת לעקומת הגדילה אבל הוא בריא וחיוני.
אתם עומדים לעבור את התקופה הקשה ביותר בחייכם (אני מקווה שהיחידה), תקופה של רכבת הרים רגשית קשה ומתישה. תהיו אופטימיים גם כשזה כמעט בלתי אפשרי, תשהו ליד התינוקות שלכם כל יום כל היום ודברו אליהם - הם שומעים אתכם ומרגישים את ההורות שלכם. שירו להם, תנו להם שמות, אהבו אותם. כל יום מתחילים מחדש, ולעיתים כשנדמה שהכל בסדר מקבלים שוב אגרוף לפרצוף ושוב מתחילים מהתחלה. תעזרו זה לזו לעבור את הייסורים האלה ביחד, תהיו משענת ותנו כתף זה לזו, הקשיבו האחד לשני, ובקשו תמיכה מחברים ומשפחה, תתפלאו כמה הם מוכנים לתת.
דברו עם עוד הורים. זה ממש עוזר.
אני מקווה שהכל יהיה בסדר. אני יכולה רק להבטיח שזה יחשל אתכם גם אם בעוד כמה חודשים תבינו שאתם פוסט טראומטיים לחלוטין, תדעו שאתם חזקים יותר ממה שהיים כל חייכם.
הילד שלי עבר דברים נוראיים שרוב הילדים, תודה לאל, לא עברו. כעת הוא כמעט כמו כולם, אבל אין ספק שהוא מיוחד הרבה יותר.
מאחלת לכם שתהיו כבר שנה אחרי.
החזיקו מעמד
קרן
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:21 05.11.11
|
היי,אני בת 18 ונמצאת בטיפול להפרעת אכילה כבר כמה שנים.
אני בולמית וההפרעה הזו לקחה ממני המון מבחינה פיזית ונפשית..
בהתחלה התמכרות לכדורים משלשלים[20-25 כדורים ביום בגיל 15]
לפנייכן דיאטות רצחניות שירדתי במשקל עד לכמעט תת משקל..
אחרי זה הגיעו בולמוסים ואז פיתחתי בולמיה ממש קשה שעימה אני מתמודדת עד היום.
אני מאוד אובססיבית למשקל שלי מנסתם,ודואגת שהוא לא יזוז בגרם..ירדתי בחצי שנה האחרונה המון במשקל כ15 ק"ג. אני שוקלת עכשיו 49 ק"ג על 1.61.. על פי הBMI זה לא תת משקל למרות שאני סובלת מקור תמידי,נשירת שיער מטורפת וכו'..
**השאלה שלי היא כזאת: לאחרונה אני שותה המון המון מים,בין 2 ליטר ל4 או יותר[לא כולל התה והקפה שזה גם נחשב כי אני גם לא שמה סוכר ובקושי חלב]
אני שותה הרבה כדי שהמשקל שלי יהיה יציב לפחות ולא יעלה ..
אני כן בפיקוח של הדיאטנית והפסיכאטרית שלי אבל זה לא היה נראה לי נחוץ לשתף אותן בזה כי זה בסה"כ מים..
אבל זה מסוכן ?
ובימים שאני עושה ספורט[כן גם בימים שאני מקיאה את הנשמה שלי וכואב לי בקיבה ושורף לי בחזה אני ירוץ על ההליכון במהירות של 12 קמ"ש ] אז אני שותה אפילו יותר!!
אני כל כך אובססיבית להכל..ואני מרגישה שכל הזמן בוחנים אותי למרות שאני מתקמדת בכמה צעדים בטיפול -מבחינה נפשית קשה לי יותר.
זה נראה לי בלתי אפשרי ככה. ככל שדורשים ממני יותר אני יותר רוצה לשמור את ה-"קונטרול" לעצמי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:40 11.10.11
|
|
אני כרגע בחודש השלישי להריון ,ומעל חודשיים אני מרגישה סבל נוראי שכולל חולשה תמידית , סחרורות וחוסר יציבות ,קושי להירדם , קושי לבצע מטלות מאד בסיוסיות כגון להתלבש להתקלח וכו ,חוסר ריכוז, בקושי יוצאת מהבית ,לא יכולה לעמוד הרבה זמן על הרגליים, לא מצליחה לקום בבוקר ..לוקח לי שעה בערך להתאושש , המון בחילות לאורך כל היום , הקאות יום כן יום לא וכשאני מקאיה זה כאילו הנשמה שלי יוצאת החוצה , הקאות מאד קשות , ירידה במשקל , שילשולים,אני גם ככה בתת משקל ואני נחלמת בשביל לא לרדת אלא רק לשמור על אותו משקל , חוסר תאבון , אוכלת מאכלים מאד יבשים כמו קרקרים , צנימים , בננות ואם אני נוגעת במשהו חומצי הגוף יגיב לזה מאד לא טוב אני עדיין לומדת מה אני כן יכולה לאכול , לסיכומו של עניין המצב שלי מאד קשה אני דיי מבודדת מהעולם כי מעדיפה שאף אחד לא יראה אותי ככה , אני יכולה להגיד שיש רגעים שהסימפטומים נחלשים ואז אני הבנאדם הכי מאושר עליי האדמות ומתפללת לא להרגיש ככה שוב אבל עד כה זה חוזר חלילה ,כרגע יש טיפה שיפור בכל התופעות המתאורות אך יחד עם זאת בסופו של יום רוב שעות היום אני מרגישה מאד רע...האם טיפול הומפאתי יכול לעזור לעבור את התקופה הקשה הזו\? תודה על ההתייחסות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|