|
- פורום אולטראסאונד בהריון
- פורום אפילפסיה - תמיכה
- פורום בעיות מפרקים, החלפת מפרק, בעיות ברכיים
- פורום גניקולוגיה - רפואת נשים
- פורום דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פורום מחלות כבד, השתלות כבד, סרטן כבד
- פורום סרטן ריאות, סרטן ריאה
- פורום פוד קואצ'ינג, אימון להרזיה
- פורום פסיכולוגיה ילדים
- פורום קואצ'ינג זוגיות, אימון זוגי
- פורום קרדיולוגיה - רפואת לב
- פורום רפואת משפחה
- פורום רפואת שיניים
- פורום רצפת האגן, בריחת שתן, דליפת שתן, צניחת רחם
- פורום תרופות ייעוץ תרופתי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:07 14.05.12
|
שלום, יש לי ילד בן 3 שקיבלתי דרך הקופה הפניה לרכיבה טיפולית, בשל בעיות של חוסר בטחון ובעיית ריכוז קטנה
הגעתי איתו לחוות הסוסים לשיעור הראשון, לפני שהגיעה המדריכה הוא נורא שמח רצה ללכת לסוס לגעת בו, אבל ברגע שהגיעה המדריכה וירדנו לכיוון הסוס הוא קיבל רתיעה ולא רצה כלום, לא לגעת לא לעלות עליו, רק שאני ירים אותו על הידיים, המדריכה לא הסכימה שאני ירים אותו מכיוון שאמרה שאם אני ירים אז הוא בכלל לא ירצה ללכת לסוס, כי יש לו חרדת נטישה שאני יעלה אותו לסוס ויעזוב אותו , והוא פשוט לא הפסיק לבכות רצה רק ללכת , תמיד יש לי את הבעיה הזו איתו, שאנחנו פעם ראשונה נמצאים במקום, כך היה לי איתו גם בגן בפעם הראשונה, אני חוששת האם ירצה ללכת שוב לחווה לשיעור השני ע"פ שאחרי שהלכנו הוא דיבר וסיפר שהיה בסוסים בהתלהבות,
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:42 28.04.12
|
ניא בשלב הזה החלה עם חרדת נטישה ויש מקום להישאר עימה קצת כל ערב- להתחיל כרגיל ולהוריד זמנים.
לגבי שעות שינה- שעון קיץ הוא האשם- וזה יעבור
הקפידו לתרום לחדר חשוך ובית מוחשך לקראת הערב ולא להסתמך על השמש בקטע הזה
|
|
|
ד''ר שי מרקו
מומחה בנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, מומחה ברפואת ילדים ורופא שינה
רמת גן, (מרפאה 03-6700021 ביאליק 13 רמת גן), אזור חיפה. מוכר להחזרי הוצאות למבוטחי קופ"ח לאומית 052-3381926
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:22 16.04.12
|
הי מורן
זה הגיל לחרדת נטישה.
יש תאוריות רבות להתמודדות עם חרדת הנטישה אצל ילדים והן מתחום הפסיכולוגיה.
אני יכולה להציע מספר דברים שעשויים להועיל בהתמודדות-
* חפץ מעבר- יכול לסייע לילד במעברים חדים- במעבר לגן, בהליכה לישון או בהשארות עם מטפל (אבא , סבתא). יש להרגיל את הילד לא לפתח תלות בחפץ המעבר ולהציב גבולות גם כאן.
* לא להעלם. להכין את הילד לפרידה הקרבה (בכמה מילים ) ולהפרד תוך אמירה שתחזרי .
* לא לייחס לבכי משמעויות דרמתיות. הבכי הוא כלי לתקשורת. זו דרכו של בנך להביע מחאה. בדרך כלל הבכי חולף לאחר מספר דקות (או פחות מזה...
|
|
|
נירה מירון
ליווי התפתחותי לתינוקות וייעוץ שינה
052-7226248
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:14 16.04.12
|
שלום,
בני בן 10 חודשים ונראה שבחודש האחרון התפתח אצלו כמו סוג של חרדת נטישה כלפיי.
ז"א שיש מצבים (לא תמיד) שגם אם אני מעבירה אותו רק לידיים של אביו ואני נמצאת בסביבתו הוא בוכה ורוצה לחזור אליי או שאם אני לשנייה יוצאת מחדר הוא מחפש אותי
או שאם הוא בוכה הוא מחפש אותי בלבד.
האם זהו מצב טבעי? האם יש לי תרומה כולשהי לזה הכוונה לתרומה לא "בריאה".
ומה צריך לעשות לגבי זה ? אם צריך בכלל?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:22 08.04.12
|
שלום שירלי
אמנם פנייתך היא מתחום הפסיכולוגיה ופחות מתחום המוטוריקה אך זהו נושא שמטריד אמהות רבות ואני שמחה לתת לו התייחסות מכיוון הליווי ההתפתחותי.
הגישה שלי היא שהצרכים העיקריים של תינוק בחודשים הראשונים לחייו , פרט לשינה ואוכל הם מגע , תנועה וקול. נשיאה על הידיים אינה מעצבת תינוק מפונק אלא תינוק בעל ביטחון עצמי ומודעות גופנית. הנשיאה בידיים עוזרת להתפתחות תקינה מבחינה ריגשית ומוטורית. עם זאת כדאי גם להניח את התינוק על הרצפה על בטנו ועל גבו.
פעמים רבות יש הבדלי גישה בין האמאהות הצעירות לסבא וסבתא. זו סיטואציה שעשויה לערער את ביטחונך אך את וודאי יודעת שיש הרבה מאד גישות לגידול וחינוך ילדים ובסופו של יום מה שחשוב הוא שהתינוק יגדל מתוך תחושה של אהבה וקבלה.
לגבי הבכי- חרדת נטישה או חרדת זרים היא תופעה פסיכולוגית תקינה שמופיעה בגיל מאוחר יותר- סביב 7 -9 חודשים.
הבכי שאת מתארת נובע לדעתי מכך שבתך באמת חשה מוגנת יותר בידיים שלך.אני מניחה שסבא וסבתא "נעלבים" מהבכי ואז מאשימים אותך בפינוק יתר.
לתת לה לבכות או להביא אותה למקומות הומי אדם לא ייסיעו לה "להתחשל". מה שאני מציעה לעשות הוא לחשוף אותה לחוויות שפחות מוכרות לה מתוך מקום בטוח ומוגן. למשל להזמין את סבתא בסיטואציה רגועה ושקטה- לא כשכל המשפחה מסביב ולתת לבתך להתרגל בהדרגה.
באופן כללי חשוב לחשוף את התינוק למקומות שונים, ריחות שונים , מגע מסוג שונה אבל לעשות זאת כשהוא רגוע ומתוך הבנה לכך שזהוא תהליך שאינו קשור למידה בה התינוקת אוהבת או לא אוהבת את סבא וסבתא. בהצלחה!
|
|
|
נירה מירון
ליווי התפתחותי לתינוקות וייעוץ שינה
052-7226248
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:13 24.02.12
|
|
קשה לענות דנה תשובה באינטרנט מבלי לבדוק לעומר את הילד ומורכבותו. ברור שאתם חסרי אונים אך לדעתי כדאי לשקול חוות דעת נוספת ובהחלט להתייעץ עם המטפלים של הילד גם הפסיכולוג וגם הפסכיאטר. אני מצטער שאין בפי המלצות ופתרונות קסם.
|
|
|
ד''ר אבי שפירא
מנהל מרפאה להפרעות קשב וריכוז ותחלואה נילווית
זכרון יעקב 04-6291918
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:47 23.02.12
|
שלום רב,
בני בן 11 סובל מחרדת נטישה. הבעיה התפרצה לפני כשנה כשעברנו לדירה חדשה. אנו הורים גרושים כבר 10 שנים. הבעיה החלה בכך שהוא לא רצה ללכת לבית ספר החדש, לחברים, אפילו לא נותן לי ללכת לשירותים מבלי לשבת ליד הדלת. לבית הספר הוא הולך עם טלפון, מתקשר כל שעה מהשירותים מבלי שידעו, כדי לוודא שאני בסדר ולא קרה לי כלום. במשך שנה הוא מקבל טיפול על ידי פסיכולוגית בית הספר מדי שבוע. ובנוסף הוא מטופל אצל פיסיכאטר. ומקבל לוסטרל. כל התקופה הזו הבעיה לא נפתרה. הרופא שינה את המינון מחצי כדור לכדור וחצי, שוב הוריד ושוב העלה, אבל כלום לא קורה. המצב מסובך מאוד ואינני יודעת איך להתמודד עם זה. הוא לא יוצא מהבית בכלל, אלא רק בליווי מבוגר מהמשפחה הקרובה.. אציין שבלימודים קשה לו בגלל חוסר הריכוז. בנוסף בשנה זו אציין שהתווספו לו טיקים בפנים, שמופיעים מספר פעמים ביום. ביקרנו אצל נוירולוג והוא טען שלא כדאי לטפל בזה כרגע. ואולי זה בגלל החרדות.
אשמח לקבל ממך עזרה והכוונה.
תודה , דנה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:02 23.02.12
|
שלום אולגה,
הבן שלך מגיב בצורה טבעית לגילו. הוא עדיין לא יכול להבין שאת הלכת ותחזרי, ומצב זה יכול להימשך עד שהוא יבין יותר וכמו שאת בטח מבינה זה עוד ייקח זמן... בלי קשר למצב, עזיבת תינוק בגיל 8 חודשים לשבוע היא ממש לא מומלצת.
נסיעה כזו של הדמויות המטפלות לא מומלצת עד גיל שנתיים לפחות.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:57 22.02.12
|
|
שלום רב, בני בן ה-6 חודשים החל להראות סימנים של חרדת נטישה בשבוע האחרון, כל פעם שאני יוצאת מהטווח ראיה שלו, הולכת לחדר אחר הוא מתחיל לבכות. רציתי לשאול כמה זמן בממוצע נמשך השלב הזה של ההיצמדות לאמא ודבר נוסף , אנחנו מתכננים נסיעה לחו"ל , בני יהיה בן 8 חודשים ואמור להישאר עם הסבתות בידיים טובות ומוכרות מאוד. הנסיעה היא לשבוע, האם בעכבות הנסיבות עלינו לשקול לבלטל את הנסיעה? אודה מאוד לתשובתכם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:36 16.02.12
|
קונצי היקרה
תמשיכו אותו דבר . להיפרד מאבא בגן בבוקר. היא פיתח חרדת נטישה מסוימת . אבל היא תעבור ללא נזק . גם לא צריך את הטריק של הסחה. פשוט להפרד. עניינית.
זה יעבור ללא נזק.
בהצלחה.
|
|
|
טובי פלד
פסיכולוג מומחה . מטפל ומאבחן.מגן לילד במערכת ה"חינוך". בברכה הצלחה.
גזית 4 גבעתיים 050-5406680
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:02 27.01.12
|
שלום רב,
ובכן אני לא יודעת כיצד להתחיל...
הילדה שלי בת שנתיים וחודשיים. לא היה לה שום בעיות שינה מאז שהיא נולדה.
עברנו לאה"ב לפני חצי שנה. אחרי תקופה של שנה (מאז שהקטנה היתה בת חצי שנה) שהיינו נוסעים לארה"ב לכמה חודשים וחוזרים לכמה חודשים לארץ.
בתקופה שהיינו בארץ בעלי היה בארה"ב והיה בא לבקר לשבוע אחת לחודש.
בארץ גרתי עם אימי מכיוון וילדתי בת שניה והיא עזרה לי בגידול 2 הבנות אחרי המעבר עצמו לא היה כל בעיה והילדה ישנה לילות שלמים.
מאז ביקור של הסבתא לפני חודש וקצת, הקטנה מתעוררת בבכי היסטרי בלילה ובצעקות , היא ממש לא מצליחה להרגע. וניכר שהיא מפחדת.
קשה לה להרדם בחזרה והיא צריכה שיחזיקו לה את היד או ישנו איתה צמוד לגוף.
(עלי לציין שלעולם לא הבאנו אותה למיטה שלנו ...עד עכשיו שאנחנו כל כך עייפים )
היא קמה החל מפעם אחת בלילה ועד- 4 פעמיים לפעמיים.
אני חושבת שיש לה חלומות רעים וגם שיש איזשהוא פחד מעורב של חרדת נטישה.
איננו יודעים מה לעשות וזה פוגע לנו בחיי היום יום בצורה משמעותית, כמו כן בזוגיות.
אנא אם תוכל לעזור הודה לך מאוד.
במיוחד שאנחנו כה רחוקים.
תודה מראש ושבת שלום.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:46 23.01.12
|
חרדת נטישה היא מצב דומה ומורכב גם ממה שאת מתארת
במצב שאת מתארת יש מקום ליעוץ פסיכולוגי ולא של שינה, שניראה כי ניפגעת מהבעייה
נסי בפורום של חרדות בילדים
|
|
|
ד''ר שי מרקו
מומחה בנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, מומחה ברפואת ילדים ורופא שינה
רמת גן, (מרפאה 03-6700021 ביאליק 13 רמת גן), אזור חיפה. מוכר להחזרי הוצאות למבוטחי קופ"ח לאומית 052-3381926
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:39 23.01.12
|
שלום רב
עד לפני חודש הילדה היתה אומרת לילה טוב לישון ועולה למיטה נרדמת לבד מאז היא קמה כל הלילה בצעקות ובכי וכל הזמן צועקת מתוך שינה איפה אמא יש לציין שהיא נכנסה לגן לפני חודש ולפני כן לא היתה קשורה אליי בכלל יש קושי רב שאני לוקחת אותה לגן היא ממש מושכת לי בשערות שאני לא אלך והגננת אומרת שגם בשנת הצהריים היא קמה וצועקת ובוכה איפה אמא גם השינה נהייתה טקס שאני חייבת להיות לידה עד שהיא נרדמת שאלתי היא האם זו חרדת נטישה (אגב היא כבר לא מתקרבת לא לאחיה הגדולים ולא לאבא היא רוצה רק אותי ) ואם יש דרך לטפל בזה תודה מראש
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
06:47 16.01.12
|
שלום דינת,
הילדה מתארת חרדת נטישה שנובעת מיציאת המורה לחופשת לידה וההישארות לבד עם עוד שני ידים אחרי שכולם הלכו. זו מצוקה שנראית לי יותר חשובה מהצלחה בחשבון, מה גם שאם היא כל כך סובלת - כמה היא כבר לומדת? אולי אפשר לדבר איתה על כך שהיא מרגישה לבד, להישאר עם שני ילדים אחרי שכולם הלכו, והיא מתגעגעת למורה שלה. ייתכן שלאחר שהנושא ידובר, יהיה לה יותר קל להישאר. אולי אפשר למצוא דרך להקל על החרדה שלה, כמו לדבר דבר איתה בטלפון דרך מזכירות בית הספר באותו יום, או בטלפון נייד, או למצוא דרך אחרת בה המורה לתגבור יכולה לנחם אותה ביחס אישי יותר מלבד הורת החשבון וכו', כדי שתרגיש קצת מוגנת ומוכלת בשעות האלה. אם זה לא הולך, כרגע לא הייתי מתעקשת.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:40 29.12.11
|
כלבתך קרוב לוקאי סובלת מחרדת נטישה. הדבר הנכון ביותר לעשות הוא לפנות למאלף שיודע לטפל בכלבים עם חרדת נטישה ולקבל ממנו/ממנה הכוונה וייעוץ לפתרון הבעיה.
באם הבעיה אינה נפתרת בעזרת מאלף מיומן ניתן להעזר בטיפול התנהגותי תרופתי - אך זאת מומלץ רק לאחר מיצוי נושא האילוף המתקן.
רק בריאות
|
|
|
ד''ר סמדר טל
מנהלת המרכז הרפואי לחיות מחמד
ארלוזורוב 52 רמת גן 52481 03-6734407
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:28 27.12.11
|
הי נירית
פורום זה עוסק רק בהתפתחות מוטורית ולכן לא אוכל לתת תשובה מקצועית.
אני כן יכולה להגיד שלאף אחת משאלותייך אין תשובה חד משמעית של נכון או לא נכון.
מדובר רק בהרגשת הלב ובהחלטה משפחתית. אני מכירה הרבה אמהות שעזבו את התינוק ונסעו לחופש בגיל צעיר מאוד והרבה אמהות שהקפידו לא להשאיר את התינוק לבד עד גיל ממש מאוחד. ההשפעה העתידית בגין נסיעת ההורים לא יכולה להיות ידועה לפני ובוודאי שהיא לא גורפת.
הנקת לילה אפשר להפסיק בכל זמן שאמא מחליטה על כך, חרדת נטישה עלולה להיווצר לתקופה מסוימת לאחר חזרתכם אבל לא בהכרח.
לעזוב או לא לעזוב?.. זו רק החלטה שלכם..
בברכה
דבי גרוס דולב
|
|
|
דבי גרוס דולב
מדריכה להתפתחות תינוקות- איבחונים ושיעורים פרטיים
בכל הארץ 052-8240914
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:30 27.12.11
|
שלום לך אימא יקרה
אני לא אשת בשורות, הטיול יכול לחכות.
הפעוטה קטנה מדי על מנת להשאירה ללא אף אחד מההורים.
חרדת נטישה בכול מקרה מתחילה בגיל זה
גמילה משד גם כך היא לא פשוטה
מצאו אפשרויות אחרות להינות זה מזו וזו מזה, ערב אחד בשבוע שבו תצאו לבלות ללא הילדות לאחר שכבר נרדמו.
בשלב זה תוכלו לטייל יחד עם הילדות, בכול מקרה חשוב להבין כי אי אפשר לאחוז את החבל משני הצדדים. פעוטות כול כך קטנים זקוקים להורים.
בהצלחה אורה
|
|
|
ד''ר אורה רבר
ייעוץ אישי להורים, הרצאות וסדנאות בנושאי הורות
"העצמת כישורי הורות" אם המושבות פ"ת 054-7657585
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:28 27.12.11
|
הי,
אני אמא ל-2 נסיכות הגדולה בת 4 שנים והקטנה בת 8 חודשים.
בעלי ואני תכננו טיול עם חברים לשבוע וחצי בניו יורק שאמור להתרחש באפריל 2012.
אנחנו ממש מחכים לרגע ומאוד זקוקים לחופש...
כשהגדולה הייתה בת 3 עשינו טיול דומה והשארנו את הילדה אצל גיסתי עם כל האחיינים שלה והכל עבר מושלם. היא נהנתה בטרוף, אנחנו סוף סוף נזכרנו בעצם למה בחרנו לבלות את כל החיים יחד והכל היה מושלם!!!
הפעם אני מרגישה שנסחפתי אחרי בעלי לצאת לטיול ולאט לאט אני נסוגה אחורה ולא יודעת מה לעשות.
הכרטיסים נרכשו עוד כשהילדה הייתה בת 6 חוד' והיה נדמה לי שיש עוד ים זמן עד שנעלה למטוס.
התכנון היה לגמול אותה מהנקת לילה בערך בגיל 9 חודשים ולאחר כחודש לגמול אותה מהנקת בוקר ולהשאיר רק הנקת צהריים שאותה יהיה ניתן להחליף בחלב שאוב שאשאיר בבית במקפיא לתקופה של הטיול.
את הילדות כמובן נשאיר עם גיסתי בעלה והאחיינים ואנחנו סוף סוף נוכל לברוח לירח דבש הקצר והחשוב.
לצערי, אני ממש מתחילה לחשוש, אני מפחדת שמה אפגע בנסיכה שלי ומרגישה שאולי עשינו טעות שהסכמנו לצאת לטיול הזה...
בעלי שותף מלא לחששות שלי אבל הוא לוקח את הדברים בקלות ממני וטוען שגם אנחנו זקוקים לחופש הזה ולא נגרום שום נזק לטווח הארוך.
אנחנו עדיין מתלבטים וכמובן שמאוד רוצים לצאת לטיול אבל יחד עם זאת מוכנים לבטל את הטיול ולשאת בעלויות הביטול בלי בעיה אם נגלה שזה לא הזמן המתאים לעזוב את הנסיכה הקטנה שלנו.
אני ממש מבקשת את המלצתכם כיצד יהיה נכון לנהוג,
1. האם זה בסדר להפסיק הנקת לילה בגיל 9 חודשים ?
2. האם הילדה יכולה להיפגע מהנסיעה הזו (חרדת נטישה וכו) ?
3. האם זה בסדר לעזוב לשבועיים תינוקת בגיל שנה ?
4. האם לבטל את הטיול, למרות שגם אנחנו צריכים את החופש שלנו ?
תודה רבה,
נירית
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:28 27.12.11
|
הי,
אני אמא ל-2 נסיכות הגדולה בת 4 שנים והקטנה בת 8 חודשים.
בעלי ואני תכננו טיול עם חברים לשבוע וחצי בניו יורק שאמור להתרחש באפריל 2012.
אנחנו ממש מחכים לרגע ומאוד זקוקים לחופש...
כשהגדולה הייתה בת 3 עשינו טיול דומה והשארנו את הילדה אצל גיסתי עם כל האחיינים שלה והכל עבר מושלם. היא נהנתה בטרוף, אנחנו סוף סוף נזכרנו בעצם למה בחרנו לבלות את כל החיים יחד והכל היה מושלם!!!
הפעם אני מרגישה שנסחפתי אחרי בעלי לצאת לטיול ולאט לאט אני נסוגה אחורה ולא יודעת מה לעשות.
הכרטיסים נרכשו עוד כשהילדה הייתה בת 6 חוד' והיה נדמה לי שיש עוד ים זמן עד שנעלה למטוס.
התכנון היה לגמול אותה מהנקת לילה בערך בגיל 9 חודשים ולאחר כחודש לגמול אותה מהנקת בוקר ולהשאיר רק הנקת צהריים שאותה יהיה ניתן להחליף בחלב שאוב שאשאיר בבית במקפיא לתקופה של הטיול.
את הילדות כמובן נשאיר עם גיסתי בעלה והאחיינים ואנחנו סוף סוף נוכל לברוח לירח דבש הקצר והחשוב.
לצערי, אני ממש מתחילה לחשוש, אני מפחדת שמה אפגע בנסיכה שלי ומרגישה שאולי עשינו טעות שהסכמנו לצאת לטיול הזה...
בעלי שותף מלא לחששות שלי אבל הוא לוקח את הדברים בקלות ממני וטוען שגם אנחנו זקוקים לחופש הזה ולא נגרום שום נזק לטווח הארוך.
אנחנו עדיין מתלבטים וכמובן שמאוד רוצים לצאת לטיול אבל יחד עם זאת מוכנים לבטל את הטיול ולשאת בעלויות הביטול בלי בעיה אם נגלה שזה לא הזמן המתאים לעזוב את הנסיכה הקטנה שלנו.
אני ממש מבקשת את המלצתכם כיצד יהיה נכון לנהוג,
1. האם זה בסדר להפסיק הנקת לילה בגיל 9 חודשים ?
2. האם הילדה יכולה להיפגע מהנסיעה הזו (חרדת נטישה וכו) ?
3. האם זה בסדר לעזוב לשבועיים תינוקת בגיל שנה ?
4. האם לבטל את הטיול, למרות שגם אנחנו צריכים את החופש שלנו ?
תודה רבה,
נירית
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:27 27.12.11
|
הי,
אני אמא ל-2 נסיכות הגדולה בת 4 שנים והקטנה בת 8 חודשים.
בעלי ואני תכננו טיול עם חברים לשבוע וחצי בניו יורק שאמור להתרחש באפריל 2012.
אנחנו ממש מחכים לרגע ומאוד זקוקים לחופש...
כשהגדולה הייתה בת 3 עשינו טיול דומה והשארנו את הילדה אצל גיסתי עם כל האחיינים שלה והכל עבר מושלם. היא נהנתה בטרוף, אנחנו סוף סוף נזכרנו בעצם למה בחרנו לבלות את כל החיים יחד והכל היה מושלם!!!
הפעם אני מרגישה שנסחפתי אחרי בעלי לצאת לטיול ולאט לאט אני נסוגה אחורה ולא יודעת מה לעשות.
הכרטיסים נרכשו עוד כשהילדה הייתה בת 6 חוד' והיה נדמה לי שיש עוד ים זמן עד שנעלה למטוס.
התכנון היה לגמול אותה מהנקת לילה בערך בגיל 9 חודשים ולאחר כחודש לגמול אותה מהנקת בוקר ולהשאיר רק הנקת צהריים שאותה יהיה ניתן להחליף בחלב שאוב שאשאיר בבית במקפיא לתקופה של הטיול.
את הילדות כמובן נשאיר עם גיסתי בעלה והאחיינים ואנחנו סוף סוף נוכל לברוח לירח דבש הקצר והחשוב.
לצערי, אני ממש מתחילה לחשוש, אני מפחדת שמה אפגע בנסיכה שלי ומרגישה שאולי עשינו טעות שהסכמנו לצאת לטיול הזה...
בעלי שותף מלא לחששות שלי אבל הוא לוקח את הדברים בקלות ממני וטוען שגם אנחנו זקוקים לחופש הזה ולא נגרום שום נזק לטווח הארוך.
אנחנו עדיין מתלבטים וכמובן שמאוד רוצים לצאת לטיול אבל יחד עם זאת מוכנים לבטל את הטיול ולשאת בעלויות הביטול בלי בעיה אם נגלה שזה לא הזמן המתאים לעזוב את הנסיכה הקטנה שלנו.
אני ממש מבקשת את המלצתכם כיצד יהיה נכון לנהוג,
1. האם זה בסדר להפסיק הנקת לילה בגיל 9 חודשים ?
2. האם הילדה יכולה להיפגע מהנסיעה הזו (חרדת נטישה וכו) ?
3. האם זה בסדר לעזוב לשבועיים תינוקת בגיל שנה ?
4. האם לבטל את הטיול, למרות שגם אנחנו צריכים את החופש שלנו ?
תודה רבה,
נירית
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:24 27.12.11
|
הי,
אני אמא ל-2 נסיכות הגדולה בת 4 שנים והקטנה בת 8 חודשים.
בעלי ואני תכננו טיול עם חברים לשבוע וחצי בניו יורק שאמור להתרחש באפריל 2012.
אנחנו ממש מחכים לרגע ומאוד זקוקים לחופש...
כשהגדולה הייתה בת 3 עשינו טיול דומה והשארנו את הילדה אצל גיסתי עם כל האחיינים שלה והכל עבר מושלם. היא נהנתה בטרוף, אנחנו סוף סוף נזכרנו בעצם למה בחרנו לבלות את כל החיים יחד והכל היה מושלם!!!
הפעם אני מרגישה שנסחפתי אחרי בעלי לצאת לטיול ולאט לאט אני נסוגה אחורה ולא יודעת מה לעשות.
הכרטיסים נרכשו עוד כשהילדה הייתה בת 6 חוד' והיה נדמה לי שיש עוד ים זמן עד שנעלה למטוס.
התכנון היה לגמול אותה מהנקת לילה בערך בגיל 9 חודשים ולאחר כחודש לגמול אותה מהנקת בוקר ולהשאיר רק הנקת צהריים שאותה יהיה ניתן להחליף בחלב שאוב שאשאיר בבית במקפיא לתקופה של הטיול.
את הילדות כמובן נשאיר עם גיסתי בעלה והאחיינים ואנחנו סוף סוף נוכל לברוח לירח דבש הקצר והחשוב.
לצערי, אני ממש מתחילה לחשוש, אני מפחדת שמה אפגע בנסיכה שלי ומרגישה שאולי עשינו טעות שהסכמנו לצאת לטיול הזה...
בעלי שותף מלא לחששות שלי אבל הוא לוקח את הדברים בקלות ממני וטוען שגם אנחנו זקוקים לחופש הזה ולא נגרום שום נזק לטווח הארוך.
אנחנו עדיין מתלבטים וכמובן שמאוד רוצים לצאת לטיול אבל יחד עם זאת מוכנים לבטל את הטיול ולשאת בעלויות הביטול בלי בעיה אם נגלה שזה לא הזמן המתאים לעזוב את הנסיכה הקטנה שלנו.
אני ממש מבקשת את המלצתכם כיצד יהיה נכון לנהוג,
1. האם זה בסדר להפסיק הנקת לילה בגיל 9 חודשים ?
2. האם הילדה יכולה להיפגע מהנסיעה הזו (חרדת נטישה וכו) ?
3. האם זה בסדר לעזוב לשבועיים תינוקת בגיל שנה ?
4. האם לבטל את הטיול, למרות שגם אנחנו צריכים את החופש שלנו ?
תודה רבה,
קובי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:51 17.12.11
|
שלום שוב.
נשמע מדברייך שאת אכן נעזרת במסגרת טיפולית, וטוב שכך. טוב שיש לך מקום לברר את השאלות שאת מפנה כאן, ולעצמך, בנושא הקשר עם בן זוגך. אכן, נשמע שזה קשר מורכב, שמעלה אצלך את הספק האם יש להמשיך אותו, והאם את ממשיכה אותו בעיקר בגלל שיש לך חרדת נטישה.
הייתי ממליץ לך להמשיך ולהיעזר במסגרת הטיפולית שבה את נמצאת. בקשר לבן זוגך, כמובן היה רצוי שגם הוא יהיה בטיפול. הבעיה היא שמידת ההשפעה שיש לנו על החלטות של אחרים ועל שינויים של אחרים היא מוגבלת. אי אפשר לעשות שינוי בשביל מישהו אחר, וגם את הנושא הזה (ואולי את הקושי שלך לקבל עובדת חיים זו) הייתי מברר בטיפול שבו את נמצאת.
שיהיה בהצלחה,
|
|
|
דניאל זק
פסיכולוג קליני מומחה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:28 23.11.11
|
|
אני נשואה, אם לשתי בנות: בת שבע וחצי (תלמידת כתה ב') ובת שבעה חודשים. הבעיה היא עם בת השבע וחצי. כבר מאמצע החופש הגדול בתנו מסרבת ללכת לחברים וחברות ורוצה רק לארח בביתנו. בתנו מוזמנת לחברים אך מסכימה ללכת רק אם אני נשארת איתה (גם לחברים קרובים מאוד שאני ואמן חברות קרובות) ואכן לעיתים הדבר קורה, אם כי בעיקר מתארחים אצלה. בפעם האחרונה שהתארחה לבדה אצל חברה (בספטמבר, בחופש הגדול) התקשרה אלי אמה של החברה כעבור חצי שעה מרגע הגעתה אליהם שאבוא לקחת אותה כי היא בוכה ומרגישה לא טוב. מאז היא מסרבת ללכת לבד (לא היה שום דבר חריג במפגש). גם תחילת שנת הלימודים בבית הספר (עלתה לכתה ב') עברה לא בקלות, קושי רב בפרידה בבוקר ובכי. מהבחינה הזאת, מהר מאוד היא הסתגלה וכיום אין שום בעיה בפרידה בבוקר. בעלי מביא אותה בדרך כלל אך גם כשאני מביאה אותה אין בעיה בבוקר, היא הולכת בשמחה לבית הספר. חשוב לציין שהדבר לא קורה רק מול חברים וחברות אלא גם מול סבא וסבתא, דודים, דודות ובני דודים – מסרבת להיות בלעדנו. הדבר הזה מפריע לי מאוד ואני מוטרדת ממנו. מדובר בילדה שמחה, חברותית, חכמה, תלמידה טובה מאוד, נורמטיבית לחלוטין מכל הבחינות. בשנה שעברה (כתה א') לא היתה שום בעיה והיא היתה מתארחת אצל חברים וחברות. היא מצידה אומרת שהיא רוצה להיות איתנו כל הזמן ואני מסבירה לה שגם אנחנו רוצים להיות איתה אבל לפעמים צריך גם ללכת לחברים שמזמינים, להתארח ולחזור הביתה, למשפחה, בתום האירוח. הנטייה שלי היתה לייחס את זה להולדת האחות הקטנה. שבע שנים היא היתה בת יחידה, מלכה, עכשיו הצטרפה עוד מישהי שאולי "תתפוס את מקומה"? אולי היא מרגישה שעליה "לעמוד על המשמר"? לא "להפקיר" את השטח? או שפשוט מדובר ב"חרדת נטישה"? (היתה פעם שהיינו עם חברים באירוע כלשהו ו"נעלמתי" לה לשלוש דקות. הילדה נכנסה ללחץ, בכי, ממש לחרדה). הגעתי למצב שאני "משחדת" אותה... "אם תלכי לחברה, אקנה לך X" - לא משנה מה אציע לה, היא מוותרת על ההצעה ומעדיפה להישאר אתי, עם בעלי. אשמח מאוד לקבל חוות דעת מקצועית וטיפים, מה עלי לעשות. המון המון תודה מראש.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:04 22.11.11
|
|
אני נשואה, אם לשתי בנות: בת שבע וחצי (תלמידת כתה ב') ובת שבעה חודשים. הבעיה היא עם בת השבע וחצי. כבר מאמצע החופש הגדול בתנו מסרבת ללכת לחברים וחברות ורוצה רק לארח בביתנו. בתנו מוזמנת לחברים אך מסכימה ללכת רק אם אני נשארת איתה (גם לחברים קרובים מאוד שאני ואמן חברות קרובות) ואכן לעיתים הדבר קורה, אם כי בעיקר מתארחים אצלה. בפעם האחרונה שהתארחה לבדה אצל חברה (בספטמבר, בחופש הגדול) התקשרה אלי אמה של החברה כעבור חצי שעה מרגע הגעתה אליהם שאבוא לקחת אותה כי היא בוכה ומרגישה לא טוב. מאז היא מסרבת ללכת לבד (לא היה שום דבר חריג במפגש). גם תחילת שנת הלימודים בבית הספר (עלתה לכתה ב') עברה לא בקלות, קושי רב בפרידה בבוקר ובכי. מהבחינה הזאת, מהר מאוד היא הסתגלה וכיום אין שום בעיה בפרידה בבוקר. בעלי מביא אותה בדרך כלל אך גם כשאני מביאה אותה אין בעיה בבוקר, היא הולכת בשמחה לבית הספר. חשוב לציין שהדבר לא קורה רק מול חברים וחברות אלא גם מול סבא וסבתא, דודים, דודות ובני דודים – מסרבת להיות בלעדנו. הדבר הזה מפריע לי מאוד ואני מוטרדת ממנו. מדובר בילדה שמחה, חברותית, חכמה, תלמידה טובה מאוד, נורמטיבית לחלוטין מכל הבחינות. בשנה שעברה (כתה א') לא היתה שום בעיה והיא היתה מתארחת אצל חברים וחברות. היא מצידה אומרת שהיא רוצה להיות איתנו כל הזמן ואני מסבירה לה שגם אנחנו רוצים להיות איתה אבל לפעמים צריך גם ללכת לחברים שמזמינים, להתארח ולחזור הביתה, למשפחה, בתום האירוח. הנטייה שלי היתה לייחס את זה להולדת האחות הקטנה. שבע שנים היא היתה בת יחידה, מלכה, עכשיו הצטרפה עוד מישהי שאולי "תתפוס את מקומה"? אולי היא מרגישה שעליה "לעמוד על המשמר"? לא "להפקיר" את השטח? או שפשוט מדובר ב"חרדת נטישה"? (היתה פעם שהיינו עם חברים באירוע כלשהו ו"נעלמתי" לה לשלוש דקות. הילדה נכנסה ללחץ, בכי, ממש לחרדה). הגעתי למצב שאני "משחדת" אותה... "אם תלכי לחברה, אקנה לך X" - לא משנה מה אציע לה, היא מוותרת על ההצעה ומעדיפה להישאר אתי, עם בעלי. אשמח מאוד לקבל חוות דעת מקצועית וטיפים, מה עלי לעשות. המון המון תודה מראש.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
05:42 20.10.11
|
שלום אמא
בנך מרגיש חרדת נטישה . עדיף לך ולו בעיקר לו להיות אתו רוב הזמן , לישון אתו.
את לא צריכה לשעשע אתו אבל כן להיות אתו. את יכולה למצוא גם מסיחים כמו מוזיקה
או תמונות.
|
|
|
טובי פלד
פסיכולוג מומחה . מטפל ומאבחן.מגן לילד במערכת ה"חינוך". בברכה הצלחה.
גזית 4 גבעתיים 050-5406680
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
06:47 11.10.11
|
שלום בר,
קוןדם כל כדאי לעזור לו למצוא חברים. צרי קשר עם אימהות בגן ונסי לתאם מפגשים חאה"צ. למדי את הילד להתקרב לילדים, לשחק איתם, וכו'. ובעת הפרידה בבוקר נסי לא להתרגש ולבצע פרידה קצרה ועניינית.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:33 10.10.11
|
שלום רב שמי בר אני אם חד הורית בת 41גרה עם בו זוג מזה כשנה וחצי ,מורה במקצועי.יש לי בן יחיד,בן חמש וחצי,
לפני כחצי שנה האב החל להיות בקשר עם הבן ובכל יום רביעי בשבוע הם נפגשים. מתחילת השנה בני הולך בבכי לגן .חשוב לציין כי הגננת חדשה אך הגן לא .יש לו מספר חברים משנה שעברה,כל יום בני לא רוצה ללכת לגן ,הפרידה מאד קשה ,הוא לא מפסיק לבכות גם אחרי שאני עוזבת אותו הוא ממשיך לבכות,אני משוחחת איתו על הנושא ושום דבר לא עוזר. הגננת טוענת כי הוא מפותח שכלית וזה לטענתה מפינוק. הבן טוען כי אין לו חברים ומשעמם לו והוא מאד מתגעגע אלי במשך היום .אני מרגישה תיסכול .מה עלי לעשות?
אודה לכם אם תעזרו לי
בר
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:59 10.10.11
|
שלוםו מושי,
אין שום סיבה שבנך יפתח חרדת נטישה. טבעי שהוא יתגעגע ויהיה לו קשה תוך כדי, אבל זה בסדר גמור וממש לא סוף העולם. להבא, אול כדי לספר לו את האמת, אין בה שום דבר שלא מתאים לגילו או עלול לעורר חרדה.
חשוב מאוד שלא תגזימי עם החששות שלך, כי אז הילד עלול לחשוב שאולי כן משהו לא בסדר פה וזו לא האמת.
נסי להרגע ולשדר לילד קור רוח, אין סיבה לדאגה במקרה הזה.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:43 09.10.11
|
למושי שלום,
ברור שהנסיעה של בן זוגך לוחצת על כפתורים ישנים השייכים להיסטוריה שלך.
ברור שלילד יהיה קשה אבל אם אמא שלו תהיה רגועה ומרגיעה הכל יעבור בשלום.
אם את עדיין זוכרת את החוויה שעברת לפני עשרות שנים, משמע שחווית משהו שממשיך להשפיע עלייך באופן שלילי.
אין מה לעשות עבור הילד מחוץ ללהכין אותו לנסיעה/פרידה, להיות איתו לאורך הדרך, ולהיות רגועה ובטוחה שהכל יהיה בסדר (למרות הלחץ של הילד).
אם את מתקשה, הייתי ממליץ לך על טיפול EMDR. תוכלי למצוא מטפל באתר המרכז הישראלי ל-EMDR.
בהצלחה,
אודי
|
|
|
ד''ר אודי אורן
פסיכולוג קליני ורפואי, יו"ר עמותת EMDR.
מנהל המרכז הישראלי ל-EMDR. 073-7370993
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:47 09.10.11
|
בוקר אור,
בן זוגי נוסע ל- 10ימים לסדנת ויפאסנה שבסדנה לא מתקשרים לא מדברים בעצם ושומרים על שתיקה מה שזה אומר שגם לא יצור קשר עם הבית.
לבני בן ה- 5 הסברנו שאבא נוסע לחו"ל ושאין קליטה בפאלפון ולכן לא נוכל לדבר איתו.
בני ילד מאוד בוגר, מפותח מאוד לגילו.
לציין שבני מאוד קשור אליו ומבלה איתו המון במשך היום - ובאמת מקדיש לו מעל ומעבר הקשר בינהם מאוד חזק כך שאני חוששת מהנתק הזה עבורו.
לציין שגם עבורי זה יהיה מאוד קשה הניתוק הזה כי אף פעם לא נפרדנו לתקופה כל כך ארוכה, ובכלל מבלי לדבר שזה יהיה קושי עצום ביותר, ואיפה שהוא כנראה שאני בתוך תוכי חרדה בעצמי.
אך אני בטוחה שאסתדר - זה כנראה שיעור טוב עבורי קצת להתנתק, להתגעגע ובאמת לאפשר לו את החופש הזה וההתנסות בויפאסנה שמאוד מעניינת אותו.
השאלה האם יש מקום להגיד לילד עוד משהו בהקשר זה? האם הניתוק הזה לא עלול לעורר איזה שהם פחדים או חרדות? איך ניתן להפיג פחדים וחרדות בהקשר הזה?
לי כילדה זכורה חוויה בגיל הזה שכנראה ליוותה אותי שנים ומי יודע אם לא פיתחתי איזה שהיא חרדת נטישה, שאבי נסע למילואים וזה היה נתק של שבוע שבועיים ואני ממש זוכרת את הקושי שלי שאמא שלי השכיבה אותנו לישון והוא לא היה..
אנחנו כהורים שחווים חוויות או חרדות נורא חוששים לילדנו מן הסתם לא הייתי רוצה שהחוויה זו תגרום לאיזה שהייא חרדה??
אודה לתשובתכם
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|