|
- פורום אספרגר - PDD, חינוך מיוחד
- פורום אף אוזן גרון
- פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות
- פורום הריון ולידה
- פורום טיפולי ורידים, דליות, מחלות כלי דם
- פורום יופי
- פורום לוקמיה, המטולוגיה, קרישת דם, סרטן הדם
- פורום לידה בבית, לידה טבעית, לידה פעילה
- פורום מחלות חניכיים
- פורום פסיכולוגיה
- פורום קואצ'ינג זוגיות, אימון זוגי
- פורום רפואת עור משלימה
- פורום רפואת עיניים, מחלות עיניים, בעיות ראיה
- פורום תאומים ושלישיות
- פורום תזונת ספורט
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:38 25.05.12
|
שלום הילה,
בהתנהגות שלכם יש מעין "פאסיב-אגרסיב." ז"א, במקום לדבר על הדברים, אתם מתנהגים ברמות של שתיקה רועמת, חוסר תקשורת, יציאה מהבית וכו'- הכל במעשים אם תשימי לב.
זה לא דבר מאוד נדיר במערכת יחסים, בעיקר ארוכה- שיש הרבה "במפרים" כאלו שנובעים מחוסר תקשורת רצוף. בינתיים הדברים נערמים ומקבלים תוקף ארוך יותר. בינתיים- לא מדברים על מה שקרה, ועוברים חזרה לשיגרה.. אבל, הסיכון מחכה אחרי הסיבוב ממש- אז הוא אוסף את חפציו ויוצא מהבית. את מרגישה שאת חייבת שקט ומעדיפה מרחק וחוזר חלילה.
אני לא בטוחה שהסיבה היחידה מצידו היא לחץ בעבודה, נראה שיש משהו מעבר לזה שקשור יותר לטיב התקשורת ביניכם ולאופן בו אתם מתייחסים זה לזו ברגעים קשים יותר. עינין העזיבה הפתאומית מהבית בכל פעם יכולה ללמד שבאופן סימבולי, פיזית, הוא לא יכול להישאר במקום הזה של העימות והויכוח. ובגלל שהוא לא רוצה להיות במקום הלא נעים הזה- הוא בוחר ב"שקט מדי"... עד שזה שוב מתפוצץ. אולי, בגלל שהריב הוא קשה עבורו- הוא פשוט מתרחק ממנו בכל מאמץ אפשרי, עד שכבר אי אפשר יותר. ושוב, מעין מעגל- הריב קשה והוא רוצה לעזוב.
בגלל שזה דפוס שמלווה אתכם הרבה זמן, אולי יש מקום לשקול יעוץ זוגי, או סדנה, שילמדו אתכם לגבי תקשורת טובה יותר. כי הסיבה לכל הדבר שאת מתארת- היא נטו תקשורת. ואפשר לעבוד על זה.
בהצלחה רבה,
|
|
|
עדי בדיחי
עובדת סוציאלית M.A
052-5987445
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:48 20.05.12
|
שלום סיגל
לא ניתן לנחש את כוונתו, ייתכן שיש רמיזה ליצירת יחסים בינאישיים אבל ייתכן ולא!
מה שחשוב זה מה שאת מרגישה, ואם התנהגותו גרמה לך להרגיש לא נוח סימן שהבנת שיש ביניכם התנהגות שלא הולמת מערכת יחסים קורקטית שבין מורה בבי"ס לאמא.
במקומך הייתי נמנעת להיפגש עם כל מורה ב"מקום מסויים" המקום היחידי שמומלץ הוא בית ספר, כמו כן חשוב לקבוע את זמן הפגישה במסגרת השעות הפעילות של בית הספר. אין ספק שההערה שלו יוצרת תחושת לא נעימה של חיזור (אלא אם את רוצה בכך) לא ציינת אם מישהו מכם פרוד..גרוש..או רווק? כי מן הראוי היה לכתוב במאכסימום תודה על שיתוף הפעולה..וגם זה היה יחסית מיותר.
כל-טוב
גלאי סיגלית
יעוץ זוגי בדרום
|
|
|
סיגלית גלאי
ייעוץ והדרכה בזוגיות ("מרתון זוגי")
אזור הדרום, ב"ש והסביבה 050-7682700
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:47 07.05.12
|
ניבה שלום
מכיוון שעברת חוויה חדשה וזוגיות ראשונה זה נורמאלי בהחלט להרגיש את כל הרגשות שאת מתארת הנעות בין אכזבה, כעס ותסכול. אבל הבחירה הנתונה בידייך היא אם להיתקע ברגשות שליליים אלה או לעבוד על עצמך ולצאת משם חזרה אל האופטימיות והשמחה. הדרך לחזור אל עצמך היא קודם כל להאמין ולאהוב את עצמך. נכון שגברים מסתכלים קודם על החיצוניות של האישה אבל זה לא אומר שהנשים צריכות להסכים עם זה. אם את לא אוהבת את המראה שלך אולי זה הזמן להתחיל לשנות את זה בשביל עצמך והבריאות שלך. אבל אל תאבדי את האמונה שתמצאי את האדם המתאים שיראה אותך מעבר לחיצוניות.
בהצלחה
גלאי סיגלית
יעוץ זוגי
|
|
|
סיגלית גלאי
ייעוץ והדרכה בזוגיות ("מרתון זוגי")
אזור הדרום, ב"ש והסביבה 050-7682700
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:22 18.04.12
|
היי
יחסים זוגיים נבנים על "תן וקח" גם אם אנחנו לא מודעים לכך, הבחירה שלנו בבן זוג מסוים תמיד יש לה סיבות. יחסים הם דינאמיים משתנים ומתפתחים ולכן אין אמת מוחלטת אחת והחופש לבחור ולהחליט קיים בכל רגע נתון. אך מכיוון שאנחנו לא חיים בבועה מנותקת מהעולם סביבנו, טבעי הדבר שכל אחד מאיתנו עושה את שיקולי ה"סיכוי מול הסיכון" או אם תרצי העלות מול התועלת, במצבים שונים בחיים האישיים והזוגיים.
נראה שהגעת לשלב שבו את צריכה לעשות חשבון נפש כדי להחליט איזה "מחיר" את מוכנה לשלם, בלבד או בביחד. בכל מצב, כדאי שתיפרדי מתחושת הקורבנות ובמקום זאת קחי אחריות על החיים שלך ותבחרי.
בהצלחה
גלאי סיגלית
יעוץ זוגי
|
|
|
סיגלית גלאי
ייעוץ והדרכה בזוגיות ("מרתון זוגי")
אזור הדרום, ב"ש והסביבה 050-7682700
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:20 02.04.12
|
"עקב (בוגד) הלב ואנוש הוא, מי ידענו?" (ירמיהו י"ז:ט)... הלב שלנו בוגדני. והדחף לריגושים ולקירבה הוא אנושי ומובן. אבל תחשבי, עד כמה שזה קשה, לרגע, עם הראש:
התאהבת, לפני שנים, בבעלך. רצית אותו. חלמת עליו. כמה מאושרת היית כשהוא הציע לך נישואין! כמה יפה היית ביום כלולותיך! וכמה את מעריכה אותו על כל מה שהוא בוודאי עשה למענך לאורך השנים, על אף הטעויות והמשגים - כל בני האדם אינם מושלמים. וזה בסדר לטעות. אבל כמה מדהים מצידו לסלוח לך ולרצות לתקן הכל!
עכשיו תחשבי על התסריט הבא: את והמאהב יחד. אתם מפרקים את המשפחות ומתחתנים, ביום מן הימים. אבל הסרט חוזר על עצמו. התשוקה דועכת, האהבה שמבוססת עליה אט אט עוברת גם היא. והוא בוגד בך שוב. כי הוא כבר בגד פעם - האם תאמיני שאתך זה יהיה אחרת? שבך הוא לא יבגוד?
נסי לחזור לתחושה שהיתה לך ברגעים הטובים והיפים ביותר עם בעלך. אולי כתבת אותם, אולי נהלת יומן? אולי יש לך סרט מהחתונה? מכתבים? תמונות?
האהבה לא יכולה למות אם היא מבוססת על אמת, ולא על תשוקה עיוורת. וכמו כל מדורה, כשלא מוסיפים לה עצים - נכבית.
תציתי את האהבה הזאת שוב. בקשי מבעלך שיעזור לך. שיחזר אחריך שוב. שייתן לך בדיוק את מה שאת רוצה. חשוב להיות פתוחים! כי הסיבה שמלכתחילה בגדת בו - היתה כי לא ספרת לו אילו דברים את רוצה שהוא לא נותן לך .וכעת הזמן לתקן. עזבי יעוץ זוגי - זה הכל בך ובו! הלהבה, ההחלטה והאהבה. דברו על הכל הכי חופשי בעולם. ומניסיון אישי - אין דבר שאותו לא תוכלו לנצח אם שניכם תהיו בתמונה.
ואני רוצה לתת לך עוד טיפ קטן, אם זה בסדר... יועץ הנישואים הטוב ביותר הוא מי שהמציא את המוסד הזה. וזה יהוה, אלוהים. וספר המקרא - מלא בעצות שבהם גם פסיכולוגים משתמשים, לעיתים בלי לדעת. לא מדובר בדת, מדובר בספר החכם מכל, ומספיק לקרוא את ספר משלי ל"א או קהלת כדי לראות את החכמה האמיתית שלו, השונה כל כך מהפילוסופיה הרווחת כיום.
אני מאחלת לך את כל השקט והמרגוע, וגם את הריגוש - רק מצאי אותו קרוב אליך. הוא חייב להיות שם עדיין. מה דעתך?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:02 18.03.12
|
היי לכולם. שמי יהלי רווקה בת 40 וברצוני להתייעץ עמכם . אני רווקה ללא בן זוג כבר שנתיים לאחר מערכת יחסים ארוכה .לאחר הפרידה החלטתי להביא ילד בתרומת זרע ואני בטיפולים כמעל שנה.
אני בקשר חברי לייט עם החבר לשעבר ומבחינתי וגם מבחינתו הכל נגמר ואין שום קטע של רגשות בינינו .ואני מאוד שלמה עם זה ומוכנה להכיר בן זוג חדש. עקב הטיפולי פוריות החלטתי כי זה יהיה קשה להכיר בחור וגם להיות בטיפולים ולכן תקופה ארוכה התנזרתי מהיכרויות אך מאחר ועדיין לא נכנסתי להריון ואני מאוד מאוד רוצה זוגיות החלטתי לשלב בין השניים עד שמשהו מהדברים יסתדר. לפני כשנה החבר הראשון שלי מגיל 20 אשר שמרנו על קשר של פעם בכמה שנים טלפון, התאלמן. כמובן שהתקשרתי לנחם אותו ומאז נפגשנו מספר פעמים לקפה, כמובן ללא שום מגע בינינו.המפגש האחרון בינינו היה לפני כ4 חודשים שבהם התחלתי להרגיש כלפיו רגשות אך כמובן שלא עשיתי ולא אמרתי כלום.השבוע נפגשנו שוב אחרי שרוב הפעמים אני זו שיזמה טלפונים וניסתה לקבוע עימו קבענו השבוע.בפגישה התחלנו לדבר קצת יותר פתוח והבנתי שמלפני 4 חודשים הוא החל לצאת לבלות עם חברים ולהכיר בחורות ולצאת עימם והוא שאל לגבי איך יתכן שעד עכשיו אין לי אף אחד ואם אני בקשר עם האקס. אגב בזמן שיצאנו הוא הסתמס מס' פעמים וכשבאתי ללכת הוא קיבל טלפון , מדובר בשעה מאוחרת בלילה והוא ניתק ולא ענה, כמובן ברור שזו בחורה שהוא יוצא עימה או שהוא מנהל קשר מסויים איתה.הבהרתי לו שהסיפור שלי עם האקס נגמר מבחינתי מזמן וחוסר מזל הוא גם חלק מזה שלא הכרתי עדיין מישהו. לבסוף אמרתי לו שבסוף אני יבקש ממנו להתחתן עימי בהומור וביקשתי ממנו שיזמין אותי לראות את ילדיו. אגב אמרתי לו שהכרתי בחור אלמן עם ילדים ושלי אין בעיה להכיר אדם אלמן או גרוש פלוס ילדים. בקיצור ניסיתי לרמוז לו בעקיפין שהמצב שלו כאלמן פלוס לא מהווה בעיה מבחינתי.נפרדנו לשלום בכך שאמרתי לו שיזמין אותי לראות את ילדיו ושיהיה בקשר יותר קרוב ולא פעם ב4 חודשים(אציין שוב שרוב הזמן אני מתקשרת לשאול לשלומ וילדיוו- כפעם בחודש).
לאחר המפגש ישבתי עם עצמי והבנתי שהרגשות שלי כלפיו הם אמיתיים והיתי רוצה לנסות לקרב אותו ופשוט לנסות זוגיות עימו.וכאן הבעיה אני קצת נבוכה מלהגיד לו את הדברים למרות שאני בעלת ביטחון עצמי אך אני חושבת שחלק מההתנזרות שלי להעמיק היכרויות לאחרונה היא הפחד להפגע שוב.
מה דעתכם? מה המלצתכם עבורי? מה לעשות בנדון?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:58 18.03.12
|
היי לכולם. שמי יהלי רווקה בת 40 וברצוני להתייעץ עמכם . אני רווקה ללא בן זוג כבר שנתיים לאחר מערכת יחסים ארוכה .לאחר הפרידה החלטתי להביא ילד בתרומת זרע ואני בטיפולים כמעל שנה.
אני בקשר חברי לייט עם החבר לשעבר ומבחינתי וגם מבחינתו הכל נגמר ואין שום קטע של רגשות בינינו .ואני מאוד שלמה עם זה ומוכנה להכיר בן זוג חדש. עקב הטיפולי פוריות החלטתי כי זה יהיה קשה להכיר בחור וגם להיות בטיפולים ולכן תקופה ארוכה התנזרתי מהיכרויות אך מאחר ועדיין לא נכנסתי להריון ואני מאוד מאוד רוצה זוגיות החלטתי לשלב בין השניים עד שמשהו מהדברים יסתדר. לפני כשנה החבר הראשון שלי מגיל 20 אשר שמרנו על קשר של פעם בכמה שנים טלפון, התאלמן. כמובן שהתקשרתי לנחם אותו ומאז נפגשנו מספר פעמים לקפה, כמובן ללא שום מגע בינינו.המפגש האחרון בינינו היה לפני כ4 חודשים שבהם התחלתי להרגיש כלפיו רגשות אך כמובן שלא עשיתי ולא אמרתי כלום.השבוע נפגשנו שוב אחרי שרוב הפעמים אני זו שיזמה טלפונים וניסתה לקבוע עימו קבענו השבוע.בפגישה התחלנו לדבר קצת יותר פתוח והבנתי שמלפני 4 חודשים הוא החל לצאת לבלות עם חברים ולהכיר בחורות ולצאת עימם והוא שאל לגבי איך יתכן שעד עכשיו אין לי אף אחד ואם אני בקשר עם האקס. אגב בזמן שיצאנו הוא הסתמס מס' פעמים וכשבאתי ללכת הוא קיבל טלפון , מדובר בשעה מאוחרת בלילה והוא ניתק ולא ענה, כמובן ברור שזו בחורה שהוא יוצא עימה או שהוא מנהל קשר מסויים איתה.הבהרתי לו שהסיפור שלי עם האקס נגמר מבחינתי מזמן וחוסר מזל הוא גם חלק מזה שלא הכרתי עדיין מישהו. לבסוף אמרתי לו שבסוף אני יבקש ממנו להתחתן עימי בהומור וביקשתי ממנו שיזמין אותי לראות את ילדיו. אגב אמרתי לו שהכרתי בחור אלמן עם ילדים ושלי אין בעיה להכיר אדם אלמן או גרוש פלוס ילדים. בקיצור ניסיתי לרמוז לו בעקיפין שהמצב שלו כאלמן פלוס לא מהווה בעיה מבחינתי.נפרדנו לשלום בכך שאמרתי לו שיזמין אותי לראות את ילדיו ושיהיה בקשר יותר קרוב ולא פעם ב4 חודשים(אציין שוב שרוב הזמן אני מתקשרת לשאול לשלומ וילדיוו- כפעם בחודש).
לאחר המפגש ישבתי עם עצמי והבנתי שהרגשות שלי כלפיו הם אמיתיים והיתי רוצה לנסות לקרב אותו ופשוט לנסות זוגיות עימו.וכאן הבעיה אני קצת נבוכה מלהגיד לו את הדברים למרות שאני בעלת ביטחון עצמי אך אני חושבת שחלק מההתנזרות שלי להעמיק היכרויות לאחרונה היא הפחד להפגע שוב.
מה דעתכם? מה המלצתכם עבורי? מה לעשות בנדון?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:26 15.03.12
|
שלום אנמונימי אחד,
ראשית טוב שאתם רוצים לפנות לעזרה. אין שום סיבה להמשיך לחיות בתסכול כזה ויש פתרונות רבים שאפשר לחשוב עליהם עם יעוץ מתאים.
אז למי פונים? אני חושבת שכל מה שהזכרת הוא רלוונטי. אני בעד "לתקוף" מכל הזוויות- רופא נשים טוב יכול לעזור בכל נושא אי הנוחות ולבדוק פזיולוגית האם יש גורמים לבעיה או כאלה שמוסיפים לה. יעוץ זוגי עם דגש על הבעיה בנושא האינטימי יכול לסייע- וכאן אני ממליצה על דורית שזה חלק מהמומחיות שלה- ואני מאמינה שהיא כבר תוכל לסייע ולכוון לטיפול סקסולוגי- אם בכלל יהיה צורך.
חשוב לדעת- יש אפשרות שהפער ביניכם נובע ממשהו עמוק שטבוע בכל אחד מכם. הצורך והתשוקה אצל כל אחד שונה, ולכן יש סיכוי שתצטרכו ללמוד איך בכל זאת לבוא אחד לקראת השני למרות הפערים ביניכם (אם לא תצליחו ממש לצמצם אותם). דבר שני- יתכן והאינטימיות נפגעת כי חסר משהו מהותי בקשר- לא פעם הגוף מאותת לנו על משהו עמוק הרבה יותר. למרות שזה נראה כרגע דמיוני, אולי יש משהו שישתחרר בטיפול הזוגי שתיקחו- והמגע ביניכם יהפוך למשהו אחר תוך כדי כמעט מבלי "לעבוד" עליו באמת.
מאחלת לכם הרבה מאוד הצלחה.
|
|
|
עדי בדיחי
עובדת סוציאלית M.A
052-5987445
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:32 25.01.12
|
שלום אלי
האם היא הקשר הראשון שלך?? אני משערת שגם לך היו התנסויות כאלה ואחרות, חשוב על כך שזאת הדרך שאנו לומדים על עצמנו, מה טוב לנו, מה אנחנו אוהבים בשני וכד'. כדי שתשקיע את מחשבותיך בכל הדברים שציינת שאתה אוהב בה. אם תחשוב כל הזמן על ההיסטוריה שלה, זה בוודאי יחבל בקשר שלכם וחבל..
בהצלחה וכל טוב
סיגלית גלאי
יעוץ זוגי
|
|
|
סיגלית גלאי
ייעוץ והדרכה בזוגיות ("מרתון זוגי")
אזור הדרום, ב"ש והסביבה 050-7682700
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:19 30.12.11
|
תודה על התייחסותך.
שוחחתי איתו על כך אין ספור פעמים באין ספור צורות (יעוץ זוגי, חדר המיטות, בתי קפה)... ועכשיו מה שיותר מעניין אותי זה איך אני מתגברת על כך. לקח לי זמן להבין אך סוף סוף הבנתי שהמקום של ה"דחויה" מאוד כואב ופוגע !
חוסר האיזון היה קיים לאורך כל הנישואין למעט לתקופה קצרה לפני כמה חודשים שהוא מאוד רצה ואני לא רציתי כלל (גם לא אחר) !!
אנחנו מתאוששים ממשבר רציני בזוגיות בעקבות התעוררות שלי ולא נראה לי שהוא לוקח את העניינים ברצינות, כשסיפרתי לו שאני פגועה מכך ועדיין קיימת התעלמות
- מה נשאר???
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:43 24.12.11
|
רצוי לקבל טיפול ע"י מטפל/ת מיני/ת בעל הסמכה. יש רשימה של מטפלים ומרפאות ציבוריות באתר האגודה הישראלית לטיפול מיני (איט"ם) - תגגל. כדאי לבחור משם , שכן התחום פרוץ ויש הרבה "מטפלים" לכאורה, אשר מכנים עצמם סקסולוגים ובפועל אין להם הכשרה מתאימה.
ההדרכה והטיפול הם תיאורטיים, אך בדרך כלל תקבלו תרגול אותו תתבקשו לבצע בין המפגשים ולהגיע עם תובנות, שיאפשרו להתקדם בטיפול.
|
|
|
ד''ר רפי חרותי
מומחה ברפואת שיקום ומטפל מיני מוסמך
שלמה המלך 103, ת"א 03-7441004
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:21 22.12.11
|
אני ואשתי מתעניינים בקבלת יעוץ והדרכה מינית, אשר תשפר את חיי המין שלנו.
אנו בזוגיות ארוכת שנים ומאוד אוהבים ומאושרים, אולם חיי המין שלנו די משעממים ואף מוגבלים. ברצננו "לשפר" את ביצועינו במיטה, אולם איננו יודעיםם למי מומלץ לפנות, אילו תעודות הסמכה וכו' יש לבקש מאת המטפל, ובאיזה אופן מקובל לתת הדרכה/יעוץ (האם רק תיאורטי או גם תרגול בנוכחות מטפל?)
נשמח לקבל תגובות המלצות...
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:41 12.12.11
|
יעוץ זוגי לא בא בחשבון מבחינתו. היינו פעם ביעוץ והוא בשום פנים ואופן לא מסכים ללכת שוב. כרגע אנו מנסים לפתור את הדברים לבד. שנינו הבנו שזה או לפתור את הסוגיות או להתפצל. אני מקווה שזה יצליח, ואם לא - אז נהיה אמיצים ונקפוץ למים...
תודה רבה על התגובות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:00 08.12.11
|
|
אני בת חמישים נשואה כמעט 28 שנים. אני ובעלי מסתדרים היטב בתור חברים ושותפים. אך בעניין הזוגיות לא. בעלי לוקה בחסימה רגשית וזה תוקע לנו את הזוגיות. הוא גם כמעט ולא נוגע בי. לא פתוח בנושאים אישיים. אני לעומתו מאוד שונה פתוחה ויכולה לדבר על הכל מהכל. רגשנית מאוד. ניסיתי כל מיני דרכים כולל יעוץ זוגי. כל זה נעשה ללא רצונו אלא ממש גררתי אותו. כל הדרכים שניסיתי לא עזרו ואם הוא לא ירצה להיפתח אז שום עזרה לא תפתור לנו את הבעיות. לאחרונה שקלתי גירושים עם כל הצער שבכך. אני ממש ממש מתוסכלת. מה לעשות?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:46 05.12.11
|
שמרית היקרה, אין הרבה מה להוסיף מעבר לניתוח של מעיין שאני מאוד מסכימה איתו. כמה שיותר מהר תגיעו לייעוץ זוגי ותראו שכל אחד בדרכו "תורם" לבעיות ביניכם: הוא ע"י הימנעות מעשייה והימנעות ממגע ומשיחות, וכן האשמות כלפייך, ואת אולי בדרך פסיבית משלך, דרך של אומללות, התכנסות. אולי גם את מתלוננת על התנהגותו וקשה לו עם התלונות שלך.
הרבה זוגות צעירים מגיעים למצב כזה וניתן לעזור ולתקן, אבל חשוב להגיע מהר, לפני שקורה נזק בלתי הפיך לאהבה ולתשוקה המינית. כי להמשיך לחיות כך זה עם זו ללא אהבה ועם כל כך הרבה כעסים ותלונות והאשמות - זה בלתי אפשרי וזה יתפוצץ עד מהרה. לרבות האפשרות שאחד מכם ימצא לו אהבה חדשה ש"תציל" אותו רגשית מן המצב העגום שקיים בבית.
|
|
|
דורית כהן
פסיכולוגית
054-4438580
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:00 02.11.11
|
אני מסכימה עם כל מה שאת אומרת ובטח עם מה שאת מרגישה.
עם זאת אני רוצה לשאול אותך שאלה אמיתית: איך את מרגישה עם איך שאת נראית?
אם את שלמה עם זה לגמרי - לא נראה לי שאת צריכה להתרגש יותר מדי מהערות בעלך.
אבל אם גם את חושבת שאת יכולה להיראות יותר טוב ןאם גם את רוצה להיראות יותר טוב - אני מציעה לך להשקיע בזה.
קודם כל משום שזה יעזור לך להרגיש יותר טוב עם עצמך, ושנית, כי זה עשוי להשפיע גם על יחסו של בעלך כלפיך (עשוי, לא מספיק, כי הרי ברור שיש עוד דברים שעליו לעשות עם עצמו). אולי כך הוא ירגיש שאת עושה משהו באמת למענו ובשבילו (ולא רק בשביל הילדים, הבית, המשפחה וכו'...), כמו שאת רוצה גם ממנו.
אבל כל הטיפים שאני יכולה לתת כאן לא יחליפו טיפול או יעוץ זוגי. שווה לכם לבדוק את הדברים יותר לעומק.
פנינה
|
|
|
פנינה דובו
מטפלת בנשים ובזוגות המעורבים בקשר זוגי אלים,
"ביחד" - טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי, בקיבוץ להב, 050-7511873
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:32 25.10.11
|
שלום חסויה,
כבר בהתחלה הצגת את הבעיה המרכזית שסוחפת אליה את כל העימותים ביניכם- בעיית אמון. בעיית אמון עלולה להיות הרסנית בקשר צעיר או ותיק, ועם השנים כשיש משפחה, יותר מחויבויות ויותר צורך בגמישות- הבעיה עשויה להחמיר. כשאין אמון מספיק חזק למעשה קשה לחיות זה לצד זה ולהיות מאושרים, תמיד תהיה איזו תחושה לא נוחה באויר ולא ניתן להרגיש חופשיים בקשר, לא ניתן לקיים זוגיות שהיא מיטבית, אידיאלית עבור בני הזוג, בגלגל הזה חוזר וכדור השלג ממשיך להיערם.
את מאוד מחפשת ומבקשת אישורים מבעלך לגבי עד כמה את טובה לו, אטרקטיבית בשבילו, עד כמה אוהב אותך. כל אלו לגיטימיים במיוחד בגלל שאת אינך מרגישה את זה בקשר ומתקשה להאמין לו- ושוב חזרת לנושא האמון. ככה שכל בעיה שננסה לפתור אותה נגיע לנעלם מסוים במשוואה- מה עושים עם נושא האמון ביניכם..? נסי להבין שגם הוא, כמוך, מתוסכל ולא תמיד יודע מה התשובה הכי טובה ונכונה להגיד לך. הוא לבטח גם מרגיש את הקשיים ואת הרצון העז כן לפתור את הבעיות.
אז מה לייעץ לך? אין לנו פתרונות קסם , אבל יש מצב אחד שברור שאתם צריכים להגיע אליו- יעוץ זוגי ולא לאחר עם זה. כרגע כשהתינוקת עוד קטנה, כשהנישואים עדיין ברי תיקון- בבקשה פני ליעוץ זוגי, גם אם זה רק עבורך בהתחלה ואח"כ גייסי אותו (עדיף שתגיעו ביחד אבל צריך להתחיל) ואם את צריכה סיוע אשמח לעזור ולהפנות אותך.
בברכה, והחזיקי מעמד- אפשרי לפתור.
|
|
|
עדי בדיחי
עובדת סוציאלית M.A
052-5987445
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:58 23.10.11
|
בוקר טוב אפרת,
את מתארת מצב מאוד קשה ומצער. נשאלת השאלה האם במהלך ה-15 שנה האלו חלו עליות וירידות, היו מצבים שהיה שיפור בהתנהגות עקב שיחה או איום שלך על עזיבת הקשר- משהו שזיעזע אותו, או שמאז ומעולם ההתמכרות שלטה בו?
חשוב שתדעי שמדובר במחלה כמו כל מחלה- צריך לדעת איך להתנהג איתה ואילו מכשולים לשים לה כדי לנסות להתמודד- וגם פה לא כל תרופה מבטיחה שהיא תעזור. האם ניסה להיגמל? האם ניסית להניע אותו לתוכנית כזאת?
יש ילדים גדולים מעורבים שבעצם חיים בצל אבא שיכור לא פעם, אני חושבת שגם הם פקטור מאוד משמעותי. סה"כ המצב וההתמכרות שולטים בו ובעקיפין בבית ובילדים ולך כביכול יש פחות שליטה. אני מציעה שתתחילי לדבר איתו על פרידה מסודרת כיוון שאינך יכולה להמשיך ככה- פרטי בפניו את כל ההשלכות של ההתנהגות שלו. אם הוא מעוניין להישאר במערכת היחסים הוא חייב חייב לקחת עזרה- זה לא חייב להיות בכותרת "מוסד גמילה" או תכנית זו או אחרת. בשלב ראשון הוא צריך להראות נכונות לעזרה מקצועית כלשהי- יעוץ זוגי, יעוץ פרטני, והלאה לנסות להיגמל (פה יש שאלה גדולה- האם בכלל יכול, מסוגל ורוצה להיגמל?).
אשמח לשמוע דעתך.. היי חזקה ואל תוותרי- אכן לא ניתן לקיים זוגיות באופן הזה בשלום.
|
|
|
עדי בדיחי
עובדת סוציאלית M.A
052-5987445
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:15 29.09.11
|
שלום,
אני ובעלי נשואים כמעט 10 שנים ולנו יש 3 ילדים ואחד מבינהם אוטיסט, לי ולבעלי יש חלוקי דעות ומריבות, הרב זה נושא ענין חינוך הילדים ועוד כל מיני ויכוחים, אני הצעתי לבעלי שנלך ליעוץ זוגי אבל הוא לא מוכן בשום פנים ואופן,
השאלה שלי איך לשכנע אותו, כי זה הפך כבר ליותר מידי?
תודה רבה!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:48 29.08.11
|
היי,
אני אמא טריה לתינוק בן חודש וחצי , אני ובעלי מנהלים זוגיות מופלאה ומאז שלירוני נולד ,אז גם פחות ישנים יחד ,מתווכחים הרבה ,אבל שומרים על זוגיות וזה הכי חשוב! כי זוגיות זה לא רק ממי ופוצי ,זה עזרה אחד לשניה וחלוקת תפקידים הוגנת וחשוב לא לוותר על האינטמיות והסקס !!!כי זה בסיס לדו קיום .
לכן לדעתי שיפור היחסים עם בן זוגך יקל עלייך פיזית ונפשית ולפעמים יעוץ זוגי יכול לעשות סדר בבלאגן ...
אני לא יועצת או משהו כזה פשוט מכירה מסיפורים על זוגות כמה שזה עוזר
ובקיצור ממליצה בחום!!!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:41 19.07.11
|
שלום ,
אני נשוי מעל 15 שנים ובעקבות קשיים בזוגיות התחלנו בהליך של ייעוץ זוגי מתוך כוונה לשפר את הזוגיות ולשמור על המשפחה.
בת זוגתי מצפה שאתוודה אודות בגידה שהיתה כחלק מהתהליך ואני אובד עצות.
מה עושים?
האם להתוודות או שמה עליי להמשיך ולהכחיש?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:37 22.06.11
|
שירי יקרה,
את שמה אותך על המוקד. את חוששת שאת אינך מספיקה לו, שאת לא טובה, שמשהו בך אינו מספק אותו. ויתכן שזאת הסיבה. אבל לפני שניכנס לזה, חשוב לי שתדעי.. חופש של בן זוג הוא קריטי לזוגיות, רק כך הוא מרגיש שהוא ממצה את האינדיבידואל שלו. אבל, כן, צריכים להיות גבולות. את צריכה לחשוב עם עצמך ואפילו לכתוב- את כל הרגשות שעולים לך מהסיטואציה, ואיפה הרגש הוא קשה לך מדי. שם לנסות להגדיר- מהו הגבול שלי? האם פגישה היא גבול? האם אשה מהעבודה מוגדרת כידידה? האם ניתן להיפגש איתם ברביעייה, אולי ככה תחושי טוב יותר את המצב? אם יפגש איתה- האם את מאמינה שהמפגש לצורך אלפטוני? הרי יש ויהיו קשרים כאלו, אולי גם לך היו כאלה בעבר ללא שום עינין מיני.
כל השאלות ששאלת לגבי עצמך הן מאוד מאוד חשובות. הכי נכון יהיה שתשאלי אותו את השאלות האלה, בדיוק פכי ששאלת אותי. פשוט וישר. להכין ארוחת ערב, לשבת איתו ולאחר שאכלתם (הצבא צועד על קיבתו) תגידי לו שאת חוששת שאת לא מספיק טובה לו. שאולי יש משהו בקשר עם האחרת, שמספק אותו היכן שאת לא. אולי תתפלאי לגלות שדווקא הקשר הזה מסמל משהו אחר עבורו, אולי הקשר הזה הוא סימול להיותו גבר, להיותו חופשי בתוך המערכת הזוגית, לדעת שאני גם אדם פרטי בתוך מחויבות זוגית. לא באמת בטוח שיש שם "משהו". אבל- אם הקשר נראה לך אובייקטיבית כקרוב מדי, אם אין לך מספיק פרטים, חשוב שכן תרגישי נוח, ואולי באמת תזמיני את הזוג אליכם, ותנסי להתקרב? אולי תגלי שמקשר של בעלך ושלה- תוכלו ליצור קשר של זוגות?
אני מאמינה שכדאי שתעשי את השיחה איתו לפני שאת טסה, אחרת את תחושי יותר חושדת ויותר לא בטוחה.
ולשאלתך האחרונה- גבר שבוגד- בת הזוג לא צריכה לחוש אשמה, מי שחש אשמה קודם כל זה הגבר שבגד. הוא צריך לחוש אשמה, ומלבד זה- אחריות. האשה כן צריכה לשאול- מה קרה, מה היה חסר, אבל כפי שכתבתי לך- בגידה היא התנהגות, היא לא מילים ולא הסברים. היא צעד קיצוני שאחד מבני הזוג מחליט לנקוט, כאשר יודע את גודל האחריות. את, לא אמורה לסחוב עלייך את האחריות שלו למעשה. בפירוש לא לחוש כך. חוסר ביטחון הוא דבר טבעי שנובע מחווית בגידה של בן הזוג, כי אוטומטית את חשה שמישהי אחרת מספקת לו את מה שאת לא סיפקת. אבל תדעי, שהרבה מהבגידות, הבסיס שלהן הוא שיעמום, רצון לריגוש, רצון לחדש ולדעת שאני עדיין גבר מושך וש"יש לי את זה". 95% מהבוגדים יתחרטו חרטה עזה לאחר מכן ולא יוכלו לחזור לקשר שהיה קודם, כי האמון נשבר. האחריות היא על מבצע הפעולה. מאידך- לאחר הבגידה, יש הרבה זוגות שלוקחים יעוץ זוגי ומצליחים לעלות את הקר על המסלול הנכון.. אם אכן יש פרמטרים שאפשר לשפר והבגידה רק היתה טריגר.
אבל את כל זה את תדעי רק אחרי שתשבי איתו, שתשאלי אותו עלייך- מה אתה מרגיש, מה חסר, מה לשפר, איפה אתה חושב שיש מקום להתקדם? אני מרגישה שאת לא בטוחה קודם כל במה שהוא חש כלפייך. אם את תשמעי ממנו כמה את חשובה לו וכמה הוא אוהב אותך, אולי תהיי רגועה יותר.
|
|
|
עדי בדיחי
עובדת סוציאלית M.A
052-5987445
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:28 12.06.11
|
לדעתי לך לטיפול מיני
יעוץ זוגי מיני יעזור לך
הענין של אשתך הוא עינן פסיכלוגי
אולי תצע לך רגישושים חדשים
כמו סקס בחוף או משחק תפקדים
חכה שמנהל הפרום יגיב לך ויתן לך תשובה טובה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:35 29.05.11
|
כאב לי הלב כשקראתי את מה שכתבת. האם אני יכולה להגיד שאני מבינה מה את מרגישה? מכיוון שאני בעצמי כרגע חווה בזוגיות שלי משבר על רקע בגידה באמון (לא בגידה פיזית- וזה לפחות משהו שלא ידוע לי עליו, האם אני תמימה?), אני יכולה להבין ממש קצת. זו מין תחושה כזאת של חוסר אונים טוטאלי, המון שאלות "למה?" ובעיקר, איך ממשיכים הלאה.
אני יכולה לתת לך אולי עצה קטנה: אם את מחליטה להמשיך לחיות לצידו- אז אולי תנסו יעוץ זוגי? כמובן, שניכם צריכים להסכים לתקן את הזוגיות- את להיות מוכנה לסלוח והוא להיות מוכן להיות נאמן. אם לא זה, אז תלכי לטיפול פסיכולוגי לבד. לשפר את מצב הרוח, להחזיר את הדימוי העצמי, להתחזק....
מחבקת אותך
שיהיה בהצלחה
ותמיד תזכרי, שאחרי פס שחור בחיים תמיד בא הפס הלבן....
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:42 04.05.11
|
|
שלום רב! אני בת 26 נשואה +2 מזה כ3 שנים בערך אני לא ישנה עם בעלי באותה מיטה ישנם כמה סיבות הוא נוחר בלילה ושנית אני מניקה את הילדה בלילה ואני לא רוצה שזה יפריע לו אז הוא ישן בחדר סמוך הזוגיות שלי איתו טובה אנחנו מבינים אחד תשניה אבל אני לא מוכנה לנסות שהוא ישן איתי התרגלתי לישון בלעדיו האם זה דורשטיפול זוגי ?האמת שלאחר הלידה הראשונה זה התחיל לפני הנישואים היינו ישנים יחדיו . מאז שנולדו הילדים הקרבתי את עצמי אליהם יתר על המידה שאני אפילו מרגישה שהזוגיות שלי קצת נהרסה מה עליי לעשות האם אני צריכה לגשת ליעוץ בלעדיי בעלי? בתודה ! מאיה אריאל
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:47 30.03.11
|
שלום שמי ליטל אני בת26 יש לי שתי ילדים קטנים.
בעלי בן גילי בחור עדין שקט ומופנם .
לפני מספר ימים רבנו ממש התפוצצנו העלבנו השפלנו בקיצור שנינו ממש הגזמנו
הוא היה ממש מתוסכל והרביץ לי בעיטות ואגרופים פתאום לא הכרתי אותו כאילו הפכתי לזרה לסמרטוט בעיינו הוא ביקש ישר סליחה אמרתי לו לעוף ומאז הוא מחוץ לבית .
מבחינתו הוא רוצה לחזור ולקבל טיפול . אני לא יודעת מה לעשות אין לי הורים ומשפחה ואין מי שיכול לייעץ לי אני לא יודעת אם יש בכלל טעם לעשות עוד ניסיון לפני שמתגרשים אני לא מאמינה לו ומרגישה פחד גדול מימנו מההתפוצצות הבאה .
השאלה שלי אם הוא יקבל טיפול נגד אלימות ונקבל ביחד יעוץ זוגי זה יוכל להחזיר לי את האמון והביטחון בו ומה הכי כדי לילדים ולי.
חשוב לי לציין שהוא מבין שהוא חצה קו אדום ולמרות שיתנצל לא הביעה חרטה וצער בעייני אני לא ממש מרגישה שהוא מודע עד כמה זה חמור.
אז בבקשה אמרו לי מה לעשות אני ממש לבד אבי נפטר לפני חודש וממש קשה לי אם הכל אני לא מרגישה חזקה להתמודד כרגע אם גירושין ומהצד שלו לוחצים עלי להגיע לפתרון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:51 28.03.11
|
אורית יקרה,
כדי שהתא המשפחתי יוכל להתרחב, לקבל בן משפחה חדש ולהכיל אותו בצורה נכונה ובריאה, על התא המשפחתי להיות יציב.
עם הגעתו למשפחה, התינוק החדש יוצר טלטלה, שינוי. כתוצאה מהשינוי הזה יש לבנות "חוקי משחק" חדשים וללמוד להתנהל בשגרה חדשה.
תא משפחתי בעל יסודות עמוקים ואיתנים מספק לכל אחד מבני המשפחה, הן להורים והן לילדים, תחושה של ביטחון, של אחדות, של יציבות וקביעות, שקט ושלווה נפשית.
מציאות חייכם אינה יציבה, אינה מספקת ביטחון ושקט והתא המשפחתי שלכם גם הוא אינו יציב ולא קיימת בו תקשורת בריאה, הסכמה, שיתוף, פרגון הדדי ותמיכה.
תינוק חדש עלול להגדיל מאוד את הכאוס וחוסר התקשורת ביניכם וכך ייווצר מצב בו כל אחד מכם יהיה ב"מקום" הרבה פחות טוב אפילו יחסית למצבו כיום.
בחרת שלא להרחיב לגבי היעדר הקשר עם הסבא והסבתא, אך משהו בהתנהלות הכללית לשכם לוקה בחסר. לא רק שבין שניכם התקשורת לקויה, לא מתקיימת אינטימיות פיסית ולא קרבה נפשית, אינם מצליחים לקיים קשר אף לא עם המשפחה המורחבת הקיימת, הורי בעלך, הסבא והסבתא של בתך.
אם הנישואין האלה חשובים לך, אם מעבר לרצון שלך בילדים נוספים את רוצה לחיות את חייך לצד בעלך, יהיה עליכם לעשות מעשה ויפה שעה אחת קודם. הדברים לא יסתדרו מעצמם.
יעוץ זוגי או אימון לזוגיות יכול להיות לכם לעזר. התחלה טובה תהייה שתתחילו לדבר אחד עם השני במטרה לשקם את מה שאפשר ולבנות מחדש את חייכם, את משפחתכם.
אם שניכם תיקחו אחריות על חייכם, על ילדתכם ועל המשפחה שלכם ותחליטו שאתם עושים למען מטרה זו את כל הדרוש ובאמת תעשו זאת, אני מאמינה שתתחילו לראות אור במנהרה החשוכה שלכם.
האור הזה ישפיע על שניכם ועל התנהלותכם הכללית.
|
|
|
מוניקה הרשקוביץ
מאמנת אישית רב תחומית
052-4033683
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:40 26.03.11
|
שלום רב,
אנחנו זוג בשנות ה- 30+ אני בת 34 ובעלי בן 38 אנחנו נשואים 7 שנים ,ויש לנו שני ילדים מקסימים בן בגיל 5 אוטוטו ובת בת 3.5. כבר מזה כחצי שנה ואף יותר אני מנדנדת לבעלי על ילד נוסף הוא לא מוכן לשמוע על זה. הוא העלה הרבה תירוצים: עבודה , בית , כסף ,רכב וכד'. הוכחתי לו שאף אחד מתירוציו לא מחזיק מים כמו שאומרים, בסופו של דבר הוא אומר שאין לו כוח ,יש לו ילדים משני המינים וזה מספיק לו, כל פעם שאני מעלה את הנושא זה נגמר בריב קשה ובמשפטים ששנינו מצטערים עלהם לאחר מכן. בעלי לא מוכן לשמוע על יעוץ זוגי. מה אני יכולה לעשות כדי לדבר על ליבו??? למה אני צריכה לחיות בתחושת פספוס, החמצה, למה אני זו שצריכה לוותר???? אני ממש מדוכאת מהכל העיניין הזה ,אמרתי לו שאני לא אסלח לו לעולם על כך שהוא מונע ממני לממש את ההורות בשלישית , זה לא ממש הזיז לו. אני ממש נואשת, מה ניתן לעשות? גם חברים לא מצליחים לדבר על ליבו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:12 04.03.11
|
הי שרון,
לא נעים כל מה שאתה עובר.. יש כמה נקודות שאני רוצה לציין:
1. הסיפור של אשתך עם הגבר הנשוי והעובדה שקראת על זה בפייסבוק שלה מלמדים על איזשהו סימן דרך שלה- אני לא בטוחה שהיא ממש רצתה להסתיר את זה, או שממש התחרטה על הרגע שעשתה את זה. לי נשמע שיש סיכוי טוב שהרבה דברים נסחבים מהעבר שלכם ויתכן והיום היא קצת מגיבה לזה- השערה אחת. השערה שניה שמה שהיא מספרת קבל עם ועדה - יתכן וזו באמת החוויה האמיתית שלה, ואז נשאלת השאלה מה עושים.
2. כתבת לגבי יעוץ זוגי- לא הייתי חושבת שיהיה נכון שהיא תזיז עניינים- אתה צריך להזיז עניינים. זאת הצעה הכי טובה שאפשר לתת לך לפני שאתה "זורם" איתה לגירושין.
3. היא נורא רוצה להיות גרושה- נשמע שאכן קל לה ללכת עם רוח החברות, ומה שאולי נשמע נורא "טרנדי" - להיות גרוש ו"משוחרר" כ"כ.. היא נשמעת לי מאוד מושפעת מכל המסביב, ואולי זה עוד משהו שגורם לה להיות בקלחת הזאת של לספר מה עובר עליה בתוך הנישואין ולהוציא אותך לא טוב.
4. העובדה שבעבר היית דואג רק לעצמך ושהיו פרידות וחזרות יכולה לספר לנו שיש קשיים באמון ובהיוצרות ביטחון במערכת היחסים שלכם- מובן שלבנות קשר מנקודה כזאת הוא הרבה יותר קשה.
5. לסיכום אני חושבת שאתה צריך לקיים איתה שיחה- שאתה מוכן להתחיל מהתחלה בתנאי שהולכים לטיפול זוגי (ואתה מזיז עניינים), ואם היא לא מקבלת את ההצעה הזאת, ואין בה רצון לגשר ולראות אם יש בה גם צד שלא רוצה להתגרש (עם כל ההשלכות על הילדים וכו') - רק אז לחשוב על להיפרד, וגם כאן אני מסייגת- אולי פסק זמן ופרידה כאשר אתה לא ישן בבית, אבל מבחינתי עד שלא ניסית הכל- לא לפרק את החבילה. חשוב מאוד לנסות לבדוק האם כן אפשר להתעלות מעל הקשיים ולגייס שיתוף פעולה כלשהו מצידה.
בהצלחה רבה
|
|
|
עדי בדיחי
עובדת סוציאלית M.A
052-5987445
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:14 12.01.11
|
שלום.
שמי א' ואני בת 28. נשואה + 1
בשלוש שנים האחרונות אני חשה שחל עלי עומס כבד מבחינה נפשית, בעיקר. אשתדל לפרט בקצרה: גם אבי נפטר, גם עברתי טפולי פוריות, גם ילדתי בקייסרי (מה שממש לא רציתי ולאחר מכן גם סבלתי מאוד מכאבים), גם בני סובל מבעיה בעיכול עד היום (הוא בן שנה וחצי ועד היום לא מצאו פתרון לבעיה), גם פיטרו אותי מהעבודה (שבמהלכה היו תככים רבים עם הצוות המנהלי), וגם אני ובעלי מאז הלידה כל הזמן רבים, הוא מתייחס אלי בזלזול, הוא מקלל, צועק, מתרגז - מה שלא היה קיים לפני הלידה. בנוסף גם אצלו חלו שינויים בעבודה וגם הוא סובל מלחץ בעבודה. הוא בעצמו אדם פרפקציוניסט שחשוב לו תמיד שיגידו עליו שהוא טוב ולא פחות ממושלם, גם אם זה בא על חשבוני ועל חשבון הבן שלנו!!! הוא מרבה לשכוח מה הוא אומר או עושה ומאשים אותי כשאני טוענת שהוא אמר משהו מסויים שהוא בכלל לא זוכר שהוא אמר... לפעמים הוא אפילו אומר שאני ממציאה ושהוא לא אמר את זה, למרות שהוא כן אמר - בוודאות
וכאילו לא די בזה, גם אימו (בעיקר אימו) ומשפחתו התערבו לנו בכמה תחומים והוא מעולם לא העיר להם, גם בצורה הנעימה ביותר. לי נראה שהוא מפחד מהם מאוד. הוא מרבה לעשות דברים שאינו אוהב או רוצה, הוא לא יודע או לא מסוגל להגיד "לא" וכבר הספקנו להפסיד בגלל זה הרבה כסף, כי אנשים ביקשו ולמרות שבתוך-תוכו היתה לו הרגשה שהכסף לא יחזור אלינו לעולם- הוא בכל-זאת הסכים לתת, לעיתים גם ללא ידיעתי או הסכמתי... וכך קרה שעד היום אנחנו בעלי חובות רבים שאנחנו בקושי מצליחים להחזיר...
בקיצור, אני במצב דיי נואש מהחיים שנקלעתי אליהם. על פניו אני נראת בסדר. אני בחורה יפה, אינטלגנטית וחכמה. אבל אני מרגישה שאני על סף התמוטטות... נראה לי שמה שאני צריכה זה קודם-כל לדבר על מה שקורה לי, להוציא את המועקה הזו שיש לי בלב, כי אני לא יכולה לדבר על זה עם מישהו שמכיר אותנו. אני צריכה מישהו נטרלי, חיצוני, שיקשיב, יגלה הבנה וכמובן שיתן פתרונות.
רציתי לדעת האם ניתן למצוא יעוץ-זוגי או פסיכולוגי באזור ירושלים במסגרת השירות של קופות-החולים? (כי מבחינה כלכלית, אין באפשרותינו ללכת למטפלים פרטיים)?
בתודה מראש על תשובתכם, א'.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|