|
|
|
00:34 25.04.12
|
שלום רב!
מסקירה מאוחרת שביצעתי בשבוע 22 התגלתה קשת אאורטה ימנית בעובר (ללא מומי לב נוספים וכן נשללה תסמונת דיג'ורג' מבדיקת מי שפיר) וכן היפראקוגניות באונה תחתונה של ריאת ימין בעובר. היום אני בשבוע 27.
ממעקב שערכתי לפני שבוע בסורוקה הרופאה הופתעה לגלות שרמת האקוגניות פחתה משמעותית (היא לא ציינה שזה פרופורציוני לגדילת הריאה) ,ואילו ממעקב אחר שביצעתי אתמול בשערי צדק, לא הייתה תשובה ברורה (מצד אחד נאמר לי שבקושי מבחינים באקוגניות על פי תמונה מסויימת אך מצד שני נאמר גם שכניראה אין שינוי בממדי האקוגניות ביחס לפעם הקודמת). אציין שהרופא שערך את המעקב משערי צדק לא נכח פיזית במעקב הראשון אחר הממצא הריאתי (לפני כחודש). איני יודעת אם זה יכל להשפיע על אבחנתו, כיוון שכנראה רק עיין בסיכום הממצאים הראשונים אך לא בחן אותם באולטרסאונד של הסקירה המורחבת בעצמו (שבוצעה אף היא בשערי צדק).
כיצד אוכל לדעת איזו אבחנה סבירה יותר?
האם מכשיר האולטרסאונד יכול ליצור רושם אחר אצל רופאים שונים?
האם יש למדוד את הממצא בפני עצמו כלומר ללא קשר לפרופורציה של הגודל הכולל של הריאה אשר עשוי להשתנות בהריון? תודה רבה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:06 21.03.12
|
הי אתי
LSVC הוא תופעה שכיחה (יש אומרים 0.5% מהילודים) . הוא שכיח יותר עם מומי לב.
במקרה שלכם עד כמה שזכור לי לא נמצא מום לב.
רוב הסיכויים שאין בעיה, אך זה נראה לי רעיון טוב לידע גם את היועץ הגנטי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:30 19.03.12
|
|
הרופא שלנו אמר לנו שיש צורך לפנות שוב לייעוץ גנטי בעקבות הממצא כי יכול להיות שהממצא של LSVC הוא אינדיקציה למומים נוספים. האם LSVC מופיע גם במקרים של מומים שאינם מומי לב?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:04 18.03.12
|
שלום מורן.
הגנטיקה של מומי הלב מורכבת. בד"כ ברוב המקרים של VSD אין תורשה מידית ופשוטה אך קיום מום בילד אחד מעלה קצת! את הסכוי למום בילד נוסף ויש המלצה אז לעשות אקו לב עובר.
ה VSD עצמו לעתים נסגר ספונטנית ואם לא, ניתן לתקנו בצנתור או ניתוח (תלוי במקומו של הפגם) בד"כ בתוצאה טובה ולכן רק בגלל VSD בד"כ לא עושים הפסקת הריון.
נא לא לשכוח, אצלכם לא מצאו VSD!!
אם יש VSD בברור באזור הקרומי, חשוב לעשות מי שפיר.
שוב, נראה לי שצריך להרגע קצת ולחזור על בדיקת אקו לב עובר
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:01 07.03.12
|
ערב טוב
נקודה לבנה בלב, מוקד אקוגני בלב, כדור גולף, Echogenic intracardiac focus (EIF)
הגדרה: לעיתים קרובות בבדיקת העל-קול רואים מוקד לבן, המוכנה מוקד היפראקוגני (היפראקוגני= המחזיר את גלי העל-קול בעוצמה חזקה) ,לעיתים מדובר במוקד אחד ולעיתים מדובר בכמה מוקדים. ממצא זה איננו מום לב, אלא סימן סטטיסטי חלש. כלומר המשמעות הקלינית מוגבלת ואין הוא קשור למומי לב. במחקרים שונים תואר קשר סטטיסטי חלש בין נוכחות מוקד אקוגני לבין הסיכון לתסמונת דאון או טריזומיה 13.
תיאור: איזור היפראקוגני הוא אזור בעובר בו צפיפות החומר היא גבוהה יותר מאשר סביבתו, ולכן הוא מחזיר את גלי הקול של האולטרה-סאונד בצורה חזקה יותר מאשר סביבתו. המוקד נוצר כנראה בעקבות הצטברות מלחי סידן על השריר הסוגר ופותח את שסתומי הלב. בתמונת האולטרה-סאונד מוקד אקוגני נראה כמו נקודה בהירה יותר מאשר האזור הסובב אותו
שכיחות: השכיחות באוכלסיית העוברים הכללית נאמדת בין 3%-5%. כאשר בדר"כ עוברים הללו בריאים והממצא מהווה שונות של הנורמה.
בתמונה- EIF מוקד אקוגני בלב 1 מ"מ.
משמעות להיריון: הנקודה ההיפראקוגנית איננה מום לב והיא נעלמת במהלך ההיריון. אין משמעות קלינית לממצא של נקודה היפראקוגנית בלב ואין קשר בין נוכחותה לבין מומי לב. בעבודות שונות הראו קשר בין נוכחות מוקד אקוגני לבין בעיות כרומוזמליות בעובר. במקרה של זיהוי מוקד אקוגני בחדר השמאלי של הלב (המיקום הנפוץ יותר) הסיכוי לבעיה כרומוזומלית בעובר , כמו תסמונת דאון, מוגבר פי 1.5-3 . כלומר אם הסיכוי שלך עפ"י גיל ותוצאות בדיקות הסקר היה 1:10,000, הסיכון כעת הוא אחד ל1:5,000 או 1:3,000. להלן טבלה המדגימה את עליית הסיכון לתסמונת דאון בהמצא נקודה היפראקוגנית בלב, בהשוואה לממצאים חריגים אחרים, על פי מס' מחקרים שונים:
|
|
|
ד''ר עפר תדמור
מנהל המרכז הירושלמי לעל קול וארבע מימד
1-700-700-013 רח' בית הדפוס 12 גבעת שאול ירושלים 02-6421869
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:14 27.02.12
|
הדר שלום רב
כן ,היא נקראת חולת לב ומומלץ בהמשך לגשת לרופא קרדיולוג ילדים שמטפל בחולים עם מומי לב.
בהצלחה
ד"ר תובר ריקרדו
|
|
|
ד''ר ריקרדו תובר
קרדיולוג
03-5028402
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:48 29.01.12
|
ערב טוב
שקיפות עורפית מבצעים בשבוע 11-12
שקיפות עורפית בדיקה פרטית את פונה בעצמך.
בבדיקה זו נמדדת באולטראסאונד קיום בצקת תת-עורית בעורף העובר נמדדת שכבת נוזל דקה בין העור לבין הרקמה הרכה של העורף אשר נעלמת בד"כ בשבועות 15-16. נמצא יחס ישיר בין עובי האזור לסיכויי העובר ללקות בתסמונות כרומוזומליות, ביניהן תסמונת דאון ןמחלות עובריות אחרות, כגון: ליקויים אנטומיים, מומי לב, מומים בכלי הדם הגדולים. שקיפות עורפית של 3 מ"מ ומעלה היא שקיפות בלתי תקינה.
בהצלחה
|
|
|
ד''ר עפר תדמור
מנהל המרכז הירושלמי לעל קול וארבע מימד
1-700-700-013 רח' בית הדפוס 12 גבעת שאול ירושלים 02-6421869
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:57 17.01.12
|
בוקר טוב
לכל מימצא יש מעט משמעות , הסבר לכל מימצא
הממצא של CPC איננו מום במוח העובר. רוב הציסטות יעלמו עד שבוע 30 להיריון ובאופן כללי אין להן כל השפעה על התפתחות מוח העובר. תוארו מספר מקרים נדירים בהם ציסטות,CPC, שגדלו גרמו להפרעה בניקוז הנוזלים בחדרי המוח, ועקב זאת להידרוצפלוס, אך מקרים כאלה נדירים ביותר.
הסיבה שבכל זאת מתייחסים אל ציסטה בחדרי המוח היא מאחר ונוכחות CPC מעלה במקצת את הסיכון לתסמונות כרומוזומליות - מחקרים גילו קשר בין הופעת ציסטה בכורואיד פלקסוס לטריזומיה 21 (down syndrome) וקשר חזק אף יותר לטריזומיה 18 (Edward's Syndrome). מחקרים הראו כי בעוברים הסובלים מטריזומיה 18 (תסמונת שהגורם לה הוא מצב של שלושה העתקים של כרומוזום 18 בתאי העובר במקום שניים) נראו לעיתים קרובות ציסטות CPC בחדרי המוח. לכן כאשר הרופא רואה CPC במוח, עובדה זו מגדילה במעט את הסיכוי כי העובר סובל מהתסמונת. עם זאת, יש לציין כי טריזומיה 18 מאופיינת בסימנים שונים שניתן לזהות בסקירות המערכות, לכן לרוב כאשר תמצא ציסטה בכורואיד פלקסוס, במקרה שבו העובר לוקה בתסמונת 18, ימצאו בסקירת המערכות סימנים נוספים שיעידו על הבעיה הכרומוזומלית. לעומת זאת, כאשר ציסטה בכורואיד פלקסוס תופיע כממצא יחיד בסקירת המערכות, הדבר יהווה אינדיקציה הרבה פחות משמעותית לתסמונות כרומוזומליות.
הנקודה ההיפראקוגנית איננה מום לב והיא נעלמת במהלך ההיריון. אין משמעות קלינית לממצא של נקודה היפראקוגנית בלב ואין קשר בין נוכחותה לבין מומי לב. בעבודות שונות הראו קשר בין נוכחות מוקד אקוגני לבין בעיות כרומוזמליות בעובר. במקרה של זיהוי מוקד אקוגני בחדר השמאלי של הלב (המיקום הנפוץ יותר) הסיכוי לבעיה כרומוזומלית בעובר , כמו תסמונת דאון, מוגבר פי 1.5-3 . כלומר אם הסיכוי שלך עפ"י גיל ותוצאות בדיקות הסקר היה 1:10,000, הסיכון כעת הוא אחד ל1:5,000 או 1:3,000. להלן טבלה המדגימה את עליית הסיכון לתסמונת דאון בהמצא נקודה היפראקוגנית בלב, באחרים, על פי מס' מחקרים שונים:
ביעוץ גנטי ידונו במשמעות השילוב בין המימצאים גילך השקיפות והחלבון העוברי
לרוב כאשר יש שני מימצאים מומלץ על בדיקת מי השפיר
|
|
|
ד''ר עפר תדמור
מנהל המרכז הירושלמי לעל קול וארבע מימד
1-700-700-013 רח' בית הדפוס 12 גבעת שאול ירושלים 02-6421869
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:54 26.12.11
|
העובר בתוך הרחם מוקף בנוזל מי השפיר מי השפיר נוצרים על ידי העובר והקרומים.
מי השפיר מספקים חומרים נחוצים להתפתחות תקינה
של העובר ומגנים על העובר מפני טלטלות ומכות.
ריבוי מי שפיר הינו מצב של עודף נוזל ברחם.
תיאור:
מי השפיר הינם הנוזל (האיזור השחור בתמונת העל –קול), המקיף את העובר. ניתן לאמוד את כמות מי השפיר בבדיקת העל-קול.האומדן יכול להיות סובייקטיבי או אובייקטיבי. סובייקטיבי- לפי עיניי הסוקר: ריבוי מוחלט, ריבוי יחסי, ריבוי קל . לבדיקה אובייקטיבית משתמשים במדד הנקרא "מדד מי השפיר" - (AFI) Amniotic fluid index ונמדד בס"מ.
כמות מי השפיר הינה וריבלית ומשתנה בין אישה לאישה, אולם נוהגים להגדיר מצב של ריבוי מי שפיר מוחלט ככמות מעבר לאחוזון ה-95 או כאשר AFI גדול מ24 ס"מ. (התוצאה יותר מ2000 מ"ל של מי שפיר). ניתן להגדיר גם מצבים קלים יותר של ריבוי מי שפיר קל או ריבוי מי שפיר יחסי.
שכיחות:
ריבוי מי שפיר מוחלט מופיע ב-1% מההריונות.
משמעות להיריון:
ריבוי מי שפיר יכול להיגרם מסיבות מרובות. אחת הסיבות הנפוצות הינה ריבוי מי שפיר על רקע לא ידוע.
ריבוי מי שפיר יכול להיות סימפטום של בעיה אימהית או עוברית. אחד הגורמים הנפוצים לריבוי מי שפיר על רקע אימהי – סכרת הריון אצל האם.
בעיות בעובר הקשורות לריבוי מי שפיר: שפה שסועה, חיך שסוע, מומי לב, בקע סרעפתי, תאומים מונוכריונים ( זהים בעלי שליה אחת), חסימה במערכת העיכול , חסימה בין הוושת לקיבה, בעל קול מודגמת קיבה קטנה או לא מודגמת קיבה כלל, הפרעה נוירולוגית שמונעת מהעובר לבלוע את מי השפיר ותסמונות כרומוזומליות – טריזומיה 21 (תסמונת דאון),טריזומיה 18 או 13.
....
בחלק גדול מהמקרים הסיבה לריבוי איננה מתגלית.
במקרים קשים עודף מי שפיר עלול להגדיל את הרחם בצורה ניכרת, ולהביא ללידה מוקדמת. בריבוי מי שפיר העובר מוקף בהרבה מים, מתקשה להתייצב באגן לקראת הלידה. במקרים מסוימים המצב עלול אפילו לגרום למצב שלמנח רוחבי של העובר או לצניחת חבל הטבור.
טיפול מומלץ:
על מנת לנסות לקבוע את הגורם לריבוי מי השפיר יש :
לבצע העמסת סוכר
לבצע סריקת מערכות קפדנית
אקו לב עובר
לפנות לייעוץ גנטי על מנת שיוכלו לשקלל את מלוא הממצאים השונים.
מבחינת טיפול - במקרים קלים-בינוניים אין צורך לטפל. במקרים קשים הטיפול הוא על-ידי ניקוז מישפיר (לעיתים יש לבצע זאת מספר פעמים בהריון).
|
|
|
ד''ר עפר תדמור
מנהל המרכז הירושלמי לעל קול וארבע מימד
1-700-700-013 רח' בית הדפוס 12 גבעת שאול ירושלים 02-6421869
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:38 22.12.11
|
|
ביום שלישי ה27 לחודש תהיה תכנית על מומי לב בילדים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:31 24.10.11
|
|
וריד ימיני הינו ממצא חריג לרוב נגרם על ידי לחץ וחסימה של וריד השמאלי. לפעמים ניתן לזהות גורם אחר (תרופה, טרטוגן). יש קשר סטיסטי עם מומים כמו מומי כלי דם, לב, כליה, מעי ושלד. כל אלה אמור להיות מאובחנים בבדיקה על שמעית. מוקד אקוגני הינה ממצא שכיח 2-3% מהריונות, לרוב נעלם ולא מפריע הלב. כל ממצא לחוד אינו קשור לבעיה כרומוזומלית אבל כאשר שניים מופיעים הסיכון עולה בקצת וקיים הגיון לבדוק כרומוזומים בעזרת בדיקת מי שפיר. יחד עם זאת, עדיין הסיכוי גדול שהעובר בריא.
|
|
|
פרופ' אנטוני לודר
מנהל מח' ילדים ושרות גנטי
מרכז רפואי זיו, צפת
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:09 26.09.11
|
לאחר ילד תסמונת דאון בריא בד"כ אני שוב בהריון [שבוע חמישי]
התחילו חששות גדולים
רציתי לשאול אם יש אפשרות סטיטסטית לילד שני עם תס"ד? האם יש משפחות שילדו שני ילדים כאלו?
האם כדאי לעשות סיסי שיליא או להמתין לשבוע 24 לעשות מי שפיר
והאם התשובה בסיסי שיליא היא שלילית אם היא ודאית או שיש צורך גם במי שפיר.
כמו"כ האם בדיקות אלו מגלות בעיות נוספות כמו מומי לב וכד'
שמעתי שהסיכון בסיסי שיליא גדול יותר מדיקור מי שפיר האם זה נכון?
אודה על תשובה מפורטת ככל שניתן כי כאמור הלחץ גובר והולך
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:42 16.09.11
|
שלום מיטל
בעבר היו מאמרים שטענו שממצא כזה יש לו קשר סטטיסטי לקיום מומי לב.
בהמשך היו גם מאמרים ששללו זאת.
מניסיון, ברוב המקרים איננו מוצאים בעיה בלב.
כדאי לעשות אקו לב עובר אצל קרדיולוג ילדים שיש לו ניסיון בבדיקות אלה באזור מגוריך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:53 12.09.11
|
שלום רב!
רציתי לקבל את דעתך על משמעויות בדיקת סקירה מוקדמת ושקיפות עורפית
כיום אני בת 34
שקיפות עורפית שבוצעה ב12+2 הראתה תוצאות הבאות:
CRL:58.3 שקיפות: 1.7 מ"מ . סיכון לפי גיל+שקיפות: 1:1359 (רק לפי גיל זה 1:480)
בדיקת דם לסקר ביוכימי של שליש ראשון הראתה תוצאות הבאות: סיכון משוכלל 1:780 (PAPP-A הוא 1.01 MOM, וFree Beta HCG הוא 1.17 MoM)
בסקירה מוקדמת (שבוצעה ב14+0)היו ממצאים הבאים:
שתי ציסטות צוואריות ועיבוי עורף ל4.2 מ"מ
לאור הממצאים הנ"ל רופא המטפל שלי המליץ לבצע דיקור מי שפיר.
רציתי לשאול האם :
1)האם עיבוי עורף של 4.2 מ"מ בשבוע 14+0 נחשב לעיבוי ניכר?
2) האם אפשר לדעת מה הסיכון המשוכלל מתוצאות אלה (עוד לא עשיתי ייעוץ גנטי, לא יודעת האם כדאי לעשות אם בכל מקרה אני מתכוונת לעשות דיקור מי שפיר)
3)האם כל הסימנים האלה מגדילים את הסיכון אך ורק לתסמונת דאון ואם יש תשובה שלילית למי שפיר אז זה אומר שאין בעיה? או שייתכנו סיכונים נוספים (ראיתי איפשהו שעיבוי עורף ניכר יכול להצביע גם על מומי לב).
4)האם יש מקום לעשות עוד בדיקות, כמו אקו לב עובר וייעוץ גנטי, או שאין טעם אם עושים מי שפיר?
5)האם יש טעם לעשות בדיקת חלבון עוברי אם אני עושה דיקור לפני (בשבוע 16)? או שחלבון עוברי מצביע אך ורק על דאון?
מצטערת על אורך הרשימה, אני פשוט מאוד מודאגת, מאוד אודה לתשובותכם!
תודה רבה מראש!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:16 24.08.11
|
דניאל שלום.
זה יהיה ממש לא אחראי מצידי לענות על שאלה מורכבת הדנה במקרה מסובך ולא שגרתי כמו שלך דרך הפורום. לצורך כך, אגב, רצוי להתייעץ עם קרדיולוג שתחום ההתמצאות שלו הינו מומי לב מולדים במבוגר, ד"ר הירש. (במרכז הרפואי רבין). ממש לא דרך הפורום אצל רופא שלא מכיר את פרטי המקרה שלך.
|
|
|
ד''ר אריאל פינקלשטיין
מנהל מעבדת הצנתורים, המרכז הרפואי תל-אביב
רחוב ויצמן 14 תל אביב 03-6973395
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:55 23.08.11
|
שלום. התופעה שאת מתארת נראית מוזרה. יש תופעה של הכחלה של גפיים בעקבות קור, אך אז היית רואה את שינוי הצבע הזה גם בידיים באותו זמן (נקרא אקרוציאנוזיס). יתכן גם שינויים בצבע הגפיים בעקבות מומי לב/כלי דם שונים ונדירים... אך גם אז, שינוי הצבע בד"כ קבוע ולא משתנה כתלות בתנוחה.
הייתי ממליץ לך לפנות לבדיקת רופא ילדים אשר יראה את התופעה במו עיניו, ויוכל לחוות דעה לפי הממצאים אותם הוא רואה, לשקול ביצוע אקו לב ובדיקת דפקים פמורליים (במפשעות). על בסיס מה שיראה רופא הילדים, יתכן שיבקש ביצוע של בדיקת דם (גזים בדם).
בהצלחה.
|
|
|
ד''ר אבישי קרן
מומחה ברפואת ילדים, מאבחן ומטפל בהפרעות קשב וריכוז בילדים. אחראי מיון ילדים בית חולים מעייני הישועה
בית רופאים "גני-טל" חזון איש 56 בני ברק, קליניקה פרטית בצפריה (התאנה 248) 03-5795630
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:58 21.08.11
|
|
תמיד כדאי לעשות אקו לב.מומי לב הם המומים המופיעים בשכיחות הגבוהה ביותר בעובר.
|
|
|
ד''ר יוליוס הגש
מנהל קרדיולוגיה ילדים בי"ח שיבא
כ"ג 26 גבעתיים 03-7329297
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:02 03.08.11
|
שלום לירון
מוקד אקוגני הוא ממצא שכיח גם בעוברים נורמלים ואין לממצא זה השלכות אנטומיות/פתולוגיות. אפשר להתייחס לזה כמו נקודת חן. הדבר היחיד הרע שנאמר על ממצא זה שזהו אחד הסמנים החלשים לתסמונת דאון. בהריון כל הזמן מחפשים סמנים לדאון, למשל שקיפות ערפית, חלבון עוברי ועוד. החשיבות של ממצא זה היא קטנה מאד ומקובל שאם זה ממצא יחיד לא מתייחסים אליו. יש שעושים גם אקו לב עובר, לא כדי לראות המוקד, אלא לבדוק את מבנה הלב. זאת בגלל שבילדים עם דאון יש שכיחות גבוהה מאד של מומי לב. אם בבדיקה יש מום לב ובמיוחד כזה ששכיח בדאון אז ממליצים על בדיקת מי שפיר
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:53 17.07.11
|
שלום רב שמי עמי ואני עומד שנתיים בראש עמותה למען ילדים שנולדו עם מומי לב,יש באפשרותנו לתת לך את האפשרות הקצרה ביותר לקבל חוות דעת מקצועית ממיטב הקרדיאולוגים שיש היום בישראל,גם בנושא אקו וגם בנושא הטיפול.
0572777177
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:04 14.07.11
|
הי יקרה,
כמובן שהכי כדאי זה למנוע אותם.
סימני מתיחה שכבר קיימים - לא ראיתי משהו שהצליח להעלים אותם באמת. ואני לא מאמינה שיש אפשרות לטפל בהם.
בהריון שלי, מרחתי קרם נהדר בשם "קרם למניעת סימני מתיחה" של חברת מומי קר.
בכל האזור שמרחתי לא נוצרו סימני מתיחה בכלל!
באזור אחד שלא שמתי לב אליו ושכחתי אותו נוצרו סימנים שקיימים עד היום.
אם את בהריון רצוי לא לשכוח אזורים כמו החזה, מתח לחזה, כל הבטן, האגן והירכיים.
חשוב לזכור שגם הגנטיקה של העור שלך והגמישות שלו תקבע רבות בנושא סימני מתיחה.
בברכה
איה הוד
|
|
|
איה הוד
נטורופתית Rna, בעלת קליניקה ואתר מוביל לנטורופתיה ורפואה משלימה בכפר סבא
09-7677621
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:22 03.07.11
|
אני עומד בראש עמותה לילדים שנולדו עם מומי לב,כול חברי העמותה הם הורים לילדים שנולדו עם מון לבבי,מה שנותן לנו את היתרון והאפשרות לדבר אתכם בגובה העיניים,פנו אלינו נשמח לעזור אנחנו כבר עברנו את זה.
דוא"ל nmrservic@gmail.com
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:33 03.07.11
|
|
יש לנו אתר באתר זה אנחנו נותנים אפשרות להורים לילדים בעליי מומים להבין להרגע ולשאול שאלות שיפיגו קצת את המתח האדיר שבו ההורים נימצאים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:41 03.07.11
|
|
מזה שנתיים אני עומד בראש עמותה לילדים שנולדו עם מומי לב,עיקר פעילותינו היא סביב תמיכה נפשית להורים היות וכול חברי העמותה הם הורים לילדים בעליי מום בלב.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:34 12.06.11
|
מבצע
שבוע 32 לערך
מומי מוח כליות לב ומעקב גדילה לשלילת גמדות
|
|
|
פרופ' יריב יוגב
מנהל חדרי הלידה ומומחה להריון בסיכון גבוה- בי"ח בילינסון
מרפאה פרטית: רחוב בוני העיר 9 ת"א. לקביעת פגישה 054-4232899
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:21 12.06.11
|
בדיקה זו יכולה לשלול את מומי הלב הקשים: העדר חדר או מסתם היפוך כלי הדם, מומים קשים במסתמים וכ'. מומים אחרים לא תמיד ניתן לראות ומומים במסתמים יכולם להחמיר עם השנים.
צינור עוברי פתוח, היצרות באבי העורקים, פתח במחיצה הבין חדרית והבין פרוזדורית לרוב לא ניתן לזהות מראש. כנ"ל מומי לב אחרים כגון מסתם אאורטלי דו-צניפי פגמים במיבנה העורקים הכליליים וכו'
אבל אם נאמר לך עי דר מתיתיהו שהבדיקה תקינה אז את יכולה להיות בטוחה שכל מה שניתן לבדוק ניבדק ותקין.ושלא יהיו לך יותר מדי דאגות.
|
|
|
ד''ר יוליוס הגש
מנהל קרדיולוגיה ילדים בי"ח שיבא
כ"ג 26 גבעתיים 03-7329297
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:40 12.06.11
|
שלום,
רציתי לשאול עד כמה בדיקת אקו לב עוברי תקינה (שנעשתה, אגב, אצל ד"ר מתתיהו)היא ערובה להיעדר מומי לב אצל הילד. האם את כל המומים המולדים (הנפוצים) אפשר לגלות בבדיקה? והאם יש מומי לב שמתפתחים בגיל מאוחר יותר?
תודה רבה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:38 05.06.11
|
|
תמיד צריך לבצע אקו לב. זו בדיקה שאינה פולשנית, שליש מהמומים בעובר הם מומי לב וכדאי לודא שלב העובר תקין, בדיקת קריוטיפ(מי שפיר) אינה שוללת מומי לב.
|
|
|
ד''ר יוליוס הגש
מנהל קרדיולוגיה ילדים בי"ח שיבא
כ"ג 26 גבעתיים 03-7329297
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:04 26.05.11
|
סמים אינם מומלצים ואינם רצויים גם באנשים ללא מומי לב.
מאחר ואיני יודע מהו מום הלב הספציפי שלך, ומה מצבך הבריאותי - לא אוכל להתייחס מעבר לכך.
נסיעה טובה ובריאות שלמה!
|
|
|
ד''ר רפי ביצור
רופא בכיר, מרכז הליפידים ע"ש ברוך שטרסבורגר
המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר 03-5304582
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:16 05.04.11
|
שלום א
פגם מולד אינו בהכרח גנטי ובהרבה מקרים של מומי לב מולדים איננו מוצאים ספור דומה בבני המשפחה. (לא יודעים עדיין את כל הסבות הגנטיות והסביבתיות ליצירת מומי לב)
כשיש דליפה מיטרלית עקב CLEFT MV הגישה תלויה במידת הדליפה. כאשר הדליפה היא משמעותית ויש הגדלה של ממש של פרוזדור וחדר שמאל, אז יש הצדקה להתערבות כירורגית שהיא בד"כ לא מסובכת מאד ולרוב מוצלחת במום זה. במקרה כזה לא נראה לי שיש טכניקה אחרת לטפול מלבד ניתוח. זמן ההחלמה הוא לא גדול בד"כ והרעיון כמובן הוא שהילד יחזור לתפקוד תקין (ובמצב טוב יותר מאשר לפני הניתוח)
ההחלטה לגבי ההתערבות תלויה כמובן בבדיקה ובאקו ובהתרשמות מחומרת הדליפה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:48 05.04.11
|
שלום גיל
הכחלה בגפיים בתינוקות בד"כ נובעת מכווץ כלי הדם מגירויים שונים (למשל קור, אחרי אמבטיה וכו') במקרים אלה החמצון בדם הוא תקין. (ניתן לבדוק זאת בקלות ע"י מכשיר שבודק ריווי חמצן= סטורציה , נמצא בד"כ בכל מרפאה). בד"כ אין לכך משמעות.
כחלון אחר הוא כחלון מרכזי שנובע מירידת רמת החמצן בדם בגלל מומי לב מסוימים ובעיות נשימתיות שונות.
קרוב לוודאי אתם שייכים לקבוצה הראשונה וניתן לבדוק זאת בקלות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|