|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:15 02.02.11
|
התחילו איתי כל כך הרבה בחורים במשך פרק הזמן הזה מאז הניתוק....וזה לא שלא היו לי הזדמנויות.....לצורך המחשה...מאות פניות באתר הכרויות......מבטים של גברים/בחורים ברחוב......מחמאות מגברים.....היה לי גם דחף מיני....אבל פשוט לא הצלחתי לממש אותו....
כי לא משנה מה.
חשבתי עליו.
את לא חושבת שיש לי משהו יותר מידי עמוק אל הבחור הזה? הרי אני לא מסוגלת לצאת מהגעגועים אליו.....כל הזמן הוא מופיע לי בלילה,בחלומות......ואם הייתי בטוחה ב- 100% שהוא לא שווה את כל זה....
אז כבר מזמן הייתי אומרת לעצמי שדיי! מספיק! תשכחי ממנו! הוא לא שווה את זה!!
אז למה אני עדין מרגישה שהוא כן שווה את זה?
לא יצא לי להכיר הרבה גברים כדוגמתו....אפשר להגיד שבכלל לא יצא לי.....לפי מה שהבנתי הוא מתכנן להיות ראש של ארגון גדול שמטרתו גם עבור נוער בסיכון.....
בתקופה ההיא שהיינו בקשר,הוא היה האדם קרוב אלי ביותר.
מצטערת על המגילה ועל זה שאני כותבת כל כך הרבה פשוט מפח הרגש הזה...יש לי דחף כל הזמן לספר את זה למישהו שיבין אותי עד הסוף ושירד לסוף דעתי ויצליח לעזור לי לנתח את כל זה....
סליחה,שזה כל כך ארוך....ושוב תודה מראש על הכל........ :(
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:50 08.11.10
|
שלום שיר, מדובר במקרה קשה, אחיך במצב לא טוב, קשה לי לדעת מה גרם להתפתחות מסוג זה, אך מה שרואים שמכל הבחינות אינו מטפח את עצמו, התנהגותו מתחילה להיות עבריינית כמו בגניבת אפניים, אינו רוצה ללמוד, לא חושש מהוריו ולא מכבד אותם. עובר לי בראש שמלבד עישון סיגריות אולי משתמש בסמים כי להם השפעה הרסנית על הגוף ומצב הרוח.... אני לא יודעת אם זה נכון אך כדאי לנסות לבדוק זאת.
כרגע, הסמכות הכי טובה הינה בית הספר אם עדיין הוא תלמיד והרווחה, יש ברווחה עובדים סוציאליים שעובדים עם נוער בסיכון, יש להם גם מועדונים חברתיים ומשמשים כמעין חונכים לנערים בסיכון, מנסים להכניס אותם למעגל העבודה או להחזיר אותם ללימודים. הכי טוב לפנות לרווחה ולבקש עבורו עזרה.
דבר שני: לטובתו לא הורייך לא צריכים לחפות עליו יותר אם עושה משהו פלילי, הוא זקוק לגבול חיצוני של משטרה כדי להזדעזע. מכיוון שהוא עדיין לא בן 18המשטרה מתייחסת יחסית בסלחנות אך מעמידה קציני מבחן לפיקוח ומעקב.אני מתכוונות שהורייך עם ההתנהגות הפייסנית שלהם וחוסר הסמכות שלהם גרמו לו להיות חסר יראה מדמויות סמכותולא לדעת לעצור את עצמו ואת הדחפים שלו.
אני מקווה שעזרתי,
אני מעריכה את המעורבות שלך לטובת אחיך
שלי ורדי
|
|
|
שלי ורדי
פסיכולוגית חינוכית מדריכה
הרואה 193,רמת גן 054-6228070
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:49 07.11.10
|
|
שלום-הייתי מעוניין להישתתף ביום עיון\קורס\הישתלמות בתחום בארצות הברית. אני לומד לימודי תעודה בתחום נוער בסיכון,ואני עובד עם נערים עם בעיות פסיכיאטריות. הייתי מעוניין לדעת אם וכיצד ניתן להירשם לקורס בנושא בארצות הברית!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:46 12.10.10
|
לאור שלום
לאלימות יש מדדים אובייקטיביים וסובייקטיביים.
החלק האובייקטיבי- שייך לשיקולים של מערכות החוק (בית משפט\משטרה) כדי לראות האם התמלאו תנאים מסויימים כדי להגדיר התנהגות מסויימת כאלימה ולפעול בהתאם.
החלק הסובייקטיבי- נוגע בעיקר לחוויה של הנפגע\ת.
מהתיאור שלך עולה כי את ובעלך פוגעים האחד בשני\ה. מעבר לשאלת החוק - נראה כי איכות חייכם נפגעת והזוגיות הופכת לשדה של הרס משותף. אתם שותפים לזוגיות אלימה.
כמו כן- עלי להפנות את תשומת ליבך כי ילדת הקטנה (אולי בדומה לך ולו) הינה ילדה שחשופה לאלימות במשפחה ובין הוריה. מבחינה זו היא מוגדרת מבחינת החוק כילדה שחיה בסביבה מסכנת- כלומר סביבה שאיננה מספקת תנאים טובים לגדילה והתפתחות.
אציע לך להעמיד ולשקול את הבושה שאת מתארת מול ההרס והפגיעה בילדה.
לטעמי - אם לא תלכו לטיפול- הבושה לא תיעלם היא רק תלך ותגדל.
מניסיוני - יש בידי המרכזים לטיפול ומניעת אלימות את הידע הנדרש ביחס לבעיית האלימות במשפחה. אמנם תמיד אפשר ללכת לפרקטיקה פרטית- אך בכך את מוותרת על זכות אלמנטרית שהמדינה מציעה לך.
עבודתך עם בני נוער בסיכון רק יכולה לשמש משאב שיעזור לך להכינס לטיפול ולהכיר בחשיבותו.
לבסוף אציין כי הבושה היא מנת חלקם של מטופלים רבים שמגיעים למרכזים למניעת אלימות, בין אם מדובר בטיפול קבוצתי או פרטני. רובם המכריע עוברים מחסום זה שהופך לשולי בתהליך העזרה שהם מקבלים.
בהצלחה
מני
|
|
|
מני מלכה
מני מלכה M.S.W מטפל באלימות בין בני זוג ובילדים חשופים לאלימות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:50 12.10.10
|
שלום אני ובעלי רבים המון ב 4 שנים האחרונות מאז לידת ביתי.
אני מאד רגישה ופגיעה וכאשר הוא פוגע בי מאד היו מקרים בהם צעקתי קללתי בעטתי בארונות ירקתי עליו כאשר כעסתי מאד קרעתי תמונות קללתי אותו אפס ופעמים אחדות אני רבתי עימו ליד הילדה ומצטערת על כך מאד
אני מרגישה כאילו המח שלי "נתפס" ואני לא קשובה לשום דבר,אני בתוך ההתפרצות זעם הזו אני באמוק.
האם אני אשה מכה? היו מקרים כשהייתי מאד עיפה אפילו אאחזתי בחזקה בילדה.
בעלי מצדו היה רגוע לאחרונה התחיל לענות לי והפסיק "לשתוק" לי.
כאשר נקרעו מספר תמונות הוא "החזיר "לי והעיף לי את הדברים מהארון הפך את החדר ואיים שאם אקלל אותו שוב הוא יהרוס את כל הבית ולא אכפת לו מהילדה. אותי הוא לא הכה -פעם אחת סטר לי ולפני שנים רבות גם "החזיר " לי סטירה .
כשעצבנתי אותו הוא קרא לי בנכחות הילדה מטומטמת ,תסתמי את הפה שלך.
ממש הפחיד אותי האם גם הוא נחשב גבר מכה?
אביו היה אלים כלפיו והוא חי בטרור ואציין כי אבי הכה לעיתים רחוקות את אימי (לא לידי)אבל שמעתי זאת בחדר שליד וצעק עלי והשפיל אותי (הוא היה ילד מוכה).
ברור לי שאנחנו צריכים טיפול אבל נתבייש ללכת לתחנה לאלימות במשפחה לאיזה גורם ניתן לפנות?
נ.ב אני עובדת עם נוער בסיכון ממשפחות מצוקה-כמה אירוני.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
02:20 07.07.10
|
אני שמח שאת פונה אליי בשאלה זו, שכן זו מעניקה לי הזדמנות להרחיב את השיח בנושא נוער עם בעיות התנהגות, או "נוער בסיכון". הביטי, ילדים אלימים מאד מפחדים מעצמם, שכן ההרגשה בזריעת הרס ופגיעה באחר היא נוראית. ילדים אלו תמיד פונים לעזרה, אלא שברוב המקרים אין הסביבה יודעת כיצד לעזור להם. התוצאה היא שאותם ילדים מאבדים את האמון בעצמם, ומיד לאחר מכן בחברה כולה.
מדוע אני מספר לך זאת? בעיות התנהגות בקרב "נערים בסיכון" הינם תוצאה, ברוב המקרים, של אירועים סביבתיים, אירוע חיים. נערים אלו משוועים לעזרה, למפגש עם אנשים חיוביים, מרתקים, למורי דרך, לדמות לחיקוי, לדמות מופת. מפגשים עם נערים אלו תמיד מאתגרים משום החלוקה הברורה של "אנחנו" ו"הם". תפיסת עולמם שונה, תפוסי החשיבה שלהם שונים, והתנהגותם. חשוב להבין כי המוטיבציה הפנימית של נערים אלו סבה סביב "הישרדות", "כבוד" ו"מאבקים". ולכן, ברוב המקרים הם נוהגים להעמיד במבחן את אלו המבקשים לשנות אותם. אלא שכאשר הסכר נפרץ מתגלים, בחלק מהמקרים, נערים רגישים, חכמים, ואוהבים. זוהי מלאכת אומנות הטומנת בחובה הנאה וסיפוק. השאלה שאת מעלה היא שאלה שכל מטפל ששוקל עבודה עם נערים מסוג זה שואל את עצמו. אם יש בך נתינה, מוטיבציה, סקרנות, רצון לתרום לחברה, תשוקה בהרפתקה, רצון ריגוש ולחוויה בלתי שגרתית בחירה בעבודה עם נערים אלו עשויה להיות הנכונה עבורך. ישנו משפט שאת בוודאי מכירה: "מי שמציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו". זוהי המטרה העומדת בפנייך.
ישנו סרט מצוין שעשוי לעזור לך להבין את התופעה, ואת שניתן לעשות כדי לעזור לנערים אלו. שם הסרט הוא "סיכון מחושב". בסרט זה מגיעה מורה לעבוד עם כיתה מאתגרת (בלשון המעטה). למרות שרבים מקודמיה נכשלו, היא מצליחה, ובגדול!!!
כולי תקווה שהצלחתי לסייע לך בקבלת החלטה נכונה.
חזק ואמץ, ובהצלחה!!!
|
|
|
יניב רוזן
מטפל התנהגותי, ומומחה בטיפול קבוצתי (M.A)
קבלת קהל: חיפה, ותל - אביב. 077-9109201
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:18 13.07.09
|
שלום- ראשית עלי לציין שאורך המכתב הוא כדי לתת לך תמונה ברורה ובהירה...
אני בחודש תשיעי עם הריון תאומים ונמצאת בשמירת הריון כבר חודשיים בערך עקב לחצים.
בחודש שביעי המליץ לי הרופא לצאת לשמירת הריון למרות שאין בעיה ממשית לי או לעוברים ( תודה לאל) אך זאת כדי לשמור על ההריון ולמנוע לידה מוקדמת.
במהלך תקופה זו אושפזתי פעמיים בעקבות הלחצים שהתבררו כצירים ולכן השאירו אותי למעקבים.
לפני כשלושה שבועות שלחתי את כל הטפסים לביטוח לאומי יחד עם טפסי אישפוז.
שבוע שעבר נשלח אלי מכתב מביטוח לאומי כדי שהבהיר מספר נקודות, להלן הנוסח:
1.האם הסיבה לשמירת הריון מסכנת את האישה או את עוברה?
2.האם חופשת מחלה ומנוחה אינה מתאימה יותר למצבה הרפואי?
3.האם הגברת נבדקה עך ידי רופא מקצועי? אם כן, איזה רופא?
פניתי חזרה לרופא שענה להם, להלן הנוסח:
1, בקשת שמירת ההריון הינה בכדי למנוע לידה מוקדמת שכן זהו הריון תאומים
2.איני יודע אם חופשת מתאימה יותר, זה תלוי במעביד והקצבת הזמן המיועד לחופשה
3. הגברת נבדקה על ידי רופאים גניקולוגיים מומחים במיילדות וגניקולוגיה.
תגובתו של הרופא היתה קשה- הוא טען שהם לא ממש מבינים מה זה לסחוב 2 תינוקות... ( צודק).
אני עובדת עם בני נוער בסיכון,עבודה שמצריכה התאמצות פיזית ונפשית לאורך כך שעות היום.
בנוסף, שעות העבודה הם רבות ועד שעות הערב המאוחרות.
את זה לא ציינו בפני הביטוח הלאומי.
והגעתי סופסוף לשאלות- מהם לדעתך הסיכויים שיאשרו לי שמירה לפי התיאור הנרחב הנ"ל?
במידה ולא יאשרו לי שמירה האם ניתן לערער על החלטת ביטוח לאומי?
האם עלי לעשות זאת דרך עו"ד?
תודה מראש
הילה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:27 30.06.09
|
מה שלומך? אני מבינה שהיום הגדול שכ"כ יחלת לו הגיע! אני ממש גאה בך,באמת!בזכות כל הכוחות שידענו שיש בך את הצלחת להלחם ולמצוא את דרכך אל מה שנראה בשבבילנו כחיים האמיתיים, תזכרי תמיד שכוחות אלו תמיד תמונים בך ואולם כולנו מרגישות שזה לא תמיד שם- בימים הקשים תזכרי איך הרגשת פעם ממש בהתחלה ואיך את מרגישה כיום עם ההתקדמות המדהימה שחלה בך למרות ,ודווקא עם כל הקושי שיש בעניין..אני ממש שמחה בשבילך ומחקה לשמוע ממך יותר כל זמן שתרגישי צורך..
קרן אור היקרה: מה שלומך? איך את מרגישה? מה עם כל הטיפולים? רציתי לשתף אותך במשהו שקרה לי היום- יצאתי עם חברה שלי למסעדה, היה לה איזה שובר שאחותה נתנה לה על שתי ארוחות במחיר אחד והיא החליתה להזמין אותי.. שהגענו לשם שמתי לב שזה הבית קפה שהיתי בו כמה פעמים עם ההורים שלי אחרי שאבחנו אותי בהתחלה ואחרי הטיפולים הראשונים שלי, נזכרתי איך אז רק הסתקלתי על האוכל והלב שלי נפל וכל מה שרציתי לעשות הוא לקבור לעצמי חור ובחיים לא לצאת ממנו והיום היתי שמחה לראות בעצמי שעם הקושי אכלתי את הארוחה וגם הודתי שהאוכל דווקא היה לי טעים ושנהנתי ממנו באיזשהו מקום.. בד"כ קשה לי להגיד איך אני מרגישה לגבי הטעמים של האוכל גם עם זה טעים וגם עם פחות והרגשתי פשוט שאני בדרך הנכונה למרות הכל..
קיבלתי היום גם מכתב על המסלול הסופי שלי בצהל- אני אעבוד עם נוער בסיכון במסלול שנקרא קהילה זה דווקא מה שרציתי אז אני מקווה להפיק מזה כמה שיותר..
תקווה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:02 03.05.09
|
שלום לך,
המשמעות של נוער בסיכון מתייחס לכמה אשפרויות חיים:
א. נוער שאינו לומד והסיכון שיהיו אנשים בוגרים ללא השכלה וללא פוטנציאל או כוחות מקצועים מינימאלים.
ב. נוער בסיכון זה נוער הנגרר לאורח חיים עברייני, המרגיש בשולי החברה, לא מזדהה עם חוקים ונורמות החברה.
ג. נוער בסיכון , זה נוער עם נטיות התמכרות כגון לאלכוהול, סמים וכו', אורח חים מופקר כמו מיניות ללא הגנה, סיכון להידבקות במחלות שונות וכו'.
ד. נוער בסיכון זה גם נוער עם נטייה לפגיעה עצמית, כגון התאבדויות, דכאונות, או נטייה לקורבניות ולאי יכולת לנהל את החיים שלו בעצמו באופן עצמאי.
ה. נוער שחווה התעללות, הזנחה מהמשפחה, או פגיעה והתעללות מתמשכים מגורמים חיצונים למשפחה, נחשב גם כנוער בסיכון לאיכות החיים, להתפתחות האישית וליצירת פסיכו טראומה.
דווקא נוער עני לא בהכרח בסיכון, אלא אם כן קיימים תנאי עוני מחפירים המאלצים לגנוב כדי לשרוד או יש סכנה לתזונה ולבריאות..
מקווה שהברתי כמה דברים,
שלי ורדי
|
|
|
שלי ורדי
פסיכולוגית חינוכית מדריכה
הרואה 193,רמת גן 054-6228070
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:12 27.04.09
|
שלום.
רציתי לדעת מה זה אומר 'נוער בסיכון'
איזה סוגי נוער משתייכים להגדרה הזאת?
האם רק בני נוער עניים שאין להם מה לאכול ובני נוער עבריינים?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
04:35 25.11.08
|
שלום אני שוהה בארהב ויש לי הזדמנות ללמוד את המקצוע לתואר שני. יש לי תואר ראשון ושניבחינוך מיוחד ונסיון רב בעבודה עם נוער בסיכון כולל ביצירת אמנות במחשב
שאלתי היא איך אדע שאני מתאימה לתחום. זה מאוד מושך אותי אבל אני מפחדת שההשכלה שלי היא לא מתחום הפסיכולוגיה והטיפול וגם אני לא רוצה להגיד לאנשים מה לעשות כמו פסיכולוגים או יועצים למיניהם.
אני טובה בלהקשיב לאחרים אבל לפעמים לוקחת ללב את הסיפורים יותר מדי וממשיכה לחשוב עליהם גם בבית. אני חוששת שזה חסרון רציני.
איך תהליך התרפיה עובד?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:49 03.07.07
|
|
אני מדריך בפנימיה של נוער בסיכון והרבה פעמים צריך להיכנס שם בין הנערים ולהפריד ביניהם בכוח. בתור מדריך אני לא יכול להיות אלים מן הסתם, אבל אני גם לא יכול להרשות להם לפגוע אחד בשני או בי. הייתי רוצה ללמוד שיטה שתשמש לריסון בלי פגיעה פיזית, יש שיטה כזאת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|