|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:04 04.10.07
|
שלום לך. את נמצאת בתת משקל חמור (BMI=15.8) ועלייך לגשת לרופא המטפל בהקדם על מנת לערוך בדיקות פיזיולוגיות מקיפות. משקל כזה אכן מסכן את בריאותך- ייתכנו הרבה סיבוכים- חלקם מסכני חיים. את צרכיה לטפל בעצמך. אם הגורם לירידה הדרסטית במשקל הוא דיכאון , אז עלייך לגשת לאבחון פסיכולוגי ופסיכיאטרי במידת הצורך ולטפל בדיכאון.
לשאלתך האחרונה, אנורקסי קשורה עם רצון לרדת במשקל , עקב אי שביעות רצון מהמשקל , כשיש עיוות בדימוי הגוף. ישנם קריטריונים לאבחון אנורקסיה , כפי שישנם קריטריונים לאבחון דיכאון, ורק איש מקצוע יוכל לאבחן אותך.
קרן עמית
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:42 03.10.07
|
|
שלום ד"ר ביתי בת ה10 כיום קיבלה התקף ראשון לפני כ שנתיים.כשהיא היתעוררה משינה היא הרגישה שזה מגיע היא צעקה אבא ולאחר מכן הגיעו התנועות בגוף והרוק ואיבוד ההכרה.שהיא היתעוררה היא לא זכרה כלום . היא רק זכרה שהיא קראה אבא. הפרופסור שמטפלת בה אמרה לאחר התקף 1 לא נותנים טיפול. עברה שנה בלי התקפים. והגיע ההתקף השני גם מהיתעוררות.לא עשינו כלום זה עבר .אחרי יום של התקף .הילדה שלי הלכה אם בעלי לסרט בקולנוע ופיתאום היא התחילה להרגיש מוזר בפה היה לה טעם חריף והיא הירגישה שעומד להתחיל התקף והיא בהכרה החלטנו לינסוע לבית חולים שם החליטו לתת לה וליום לאחר הוליום היא הרגישה יותר טוב כלומר לא היה התקף אם איבוד הכרה זה היה חלקי.בבית חולים דיברו אם הפרופסור והיא החליטה לתת לה אספולוט כי אין לזה תופעות לוואי היא נתנה לה 400 מיליגרם.200 מיליגרם ביום וגם בלילה. הילדה הייתה מעולפת מזה זה עשה לה נשימה מהירה. דיכאון נוראי היא לא רצתה כלום רק לישון.סחרחורות ועוד הרבה. הרופאה החליטה להוריד להולתת לה 200 רבע ביום ואת שאר הכדור בלילה.יש לי המון שאלות.הסוג הזה של האיפלפסיה יכול לקרוא לה באמצע היום אם איבוד הכרה כשהיא משחקת או רק מתוך שינה?למה זה קרה לה בסרט?ואיך הכדור אספולוט?אודה לך אם תפרט לי קצת אני אמא מאד לחוצה.תודה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:14 02.10.07
|
|
קוראים לי גילעד,בן 27, ואני סובל מדיכאון קליני..הייתי מאד רוצה להכיר מישהי במצב שלי,שתוכל להזדהות ולהבין אותי..עם הזמן התחלתי להבין שכנראה רק ככה אוכל לתקשר עם בת זוג במקום לתרץ ולהסביר את עצמי כל הזמן..הלוואי והיתה דרך יותר אינטימית להכיר מישהי כזו אבל כרגע איני יכול לחשוב על אחת..אשמח אם יצרו איתי קשר (אפילו אם רק למטרת שיחה..)..
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:38 02.10.07
|
גור שלום,
סימבלטה שייכת לנוגדי דיכאון מקבוצת ה - SNRIs היא המעכבת ניצול חוזר של סרוטונין ונוראפינפרין במוח. היא מאפשרת הקלה בתסמינים הנפשיים, והן בכאבים הגופניים הנלווים לדיכאון, כגון כאבי גב וכתפיים. מרבית החולים שנוטלים סימלטה מסתגלים היטב לכדור.
כיוון שטיפול ב SSRIs כשל, הרופא שלך כמראה מנסה תרופות נוספות שהוכיחו את עצמן כיעילות.
בברכה,
אירנה נתנאל
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
06:12 02.10.07
|
שלום רב,
יכול להיות שכבר שאלו אותך בנושא הזה אז אני מצטער אם אני חוזר על כך.
אתמול בלילה במהלך האוננות יצא לי בפעם הראשונה נוזל זרע בצבע ורדרד . אני נורא לחוץ מזה
רצוי לציין שאני לוקח תרופה נגד דיכאון בשם ויפאקס . שכבר גם ככה השפיעה על התפקוד המיני שלי( אבל רוב התופעות נעלמו) זאת היתה פעם ראשונה שזה קורה.
האם זאת דלקת או מחלה נגיפית? מה לעשות אם זה חוזר עוד פעם?
תודה מראש
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:29 01.10.07
|
רוני שלום
עליך לפנות לרופא לצורך קבלת מרשם. קיימות תרופות נוגדות דיכאון שאחת מתופעות הלוואי שלהן ירידה בחשק המיני...
ניצן
|
|
|
ניצן פרימור
רוקח
נתניה 09-8850611
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:48 01.10.07
|
שלום לך,
כדאי לנסות טיפול התנהגותי - קוגניטיבי משולב בטיפול תרופתי (אישי או קבוצתי). שילוב זה הוכיח את עצמו כיעיל מאוד בשל רכישת כלים של שליטה בדיכאון.
אשמח לענות על שאלות נוספות
בברכה,
אירנה נתנאל
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:55 30.09.07
|
יובל שלום,
אתה מציין שמסוגל להתמודד עם מצבך ללא כדורים (מבחינה פסיכולוגית) אך עדיין יש לך סימפטומים גופניים ניכרים (הפרעות בשינה, חולשה וכו'). הייתי מציעה לך להתיעץ עם פסיכיאטר לגבי כדור בשם רמרון / מירו שעתים לפני שינה. אלה תרופות נוגדות דיכאון שמסעיות בהפרעות שינה.
סימפטומים גופניים חוזרים כשבוע לאחר הפסקת כדורים.
תודה על פניתך לפורום,
אשמח לענות על שאלות נוספות.
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
02:15 30.09.07
|
אני אספר קצת על הרקע שלי לפני שאשאל את השאלות שמענינות אותי על מנת שתוכלו להבין את
מצבי יותר טוב.
אני לוקח זה 4 שנים ציפרלקס 20 מ"ג פעם ביום.הכדורים ניתנו לי בשל חרדות עמוקות שהרגשתי וכן דיכאון עמוק.באופן משולב הלכתי לטיפול פסיכולוגי שעזר לי המון ולאחר כשנה בחו"ל החלטתי לנסות ולהפסיק עם השימוש בכדורים.חשוב לציין שאת הניסיון להפסיק עם הכדורים ניסיתי בעבר אך לאחר חודש-חודשיים הרגשות העזים של חרדה ודיכאון הציבו בפניי את העובדה הפשוטה שבאותה תקופה (לפני כשנתיים)איןמ אני יכול להתמודד עם מצבי ללא כדורים.
כפי שציינתי הפסקתי לאחרונה עם הכדורים ולמרות שכרגע הדיכאון והחרדה נמצאים במצב נשלט
החלו להופיע כמה תופעות גופניות שמשפיעות עליי מאוד ואין אני יודע מהו הפתרון הרצוי שכן בזמן
תקופתי בחו"ל הפסיכיאטר שלי עזב את הארץ גם כן.
השינה שלי הושפעה מאוד מאז התחלת הורדת המינון.קשה לי מאוד להירדם ואני פשוט שוכב שעות במיטה,מתוסכל מאוד וחסר מנוחה.גם לאחר שהצלחתי להירדם נדמה שאיכות השינה היא ירודה מאוד,אני קם עייף מאוד עם תשישות נוראית וכמובן שההשפעה על המצב הנפשי שלי היא שלילית מאוד.שמתי לב שאני חולם המון ואני גם זוכר את החלומות שלי וזמן השינה ירד מכ9-10 שעות ממוצע ללילה ל5-6 שעות ממוצע בלילה.
במהלך היום אני מרגיש רמת אנרגיה ירודה מאוד בגוף,חולשה פיזית וסחרחורות.
הזמן שעבר מאז שהפסקתי לגמרי עם הכדורים הוא 10 ימים וחשוב לציין עוד פעם שמבחינת גורמי
החרדה והדיכאון כרגע אני לא מרגיש שום שינוי מהתקופה אשתקד.
האם עליי לחכות עוד זמן מה ולקוות שהגוף שלי יסתגל למצב או שאולי מומלץ לקחת כדורי שינה?
האם התגובות הפיזיות שלי הו דבר שכיח לאחר הפסקה של ציפרלקס או שמא עליי לבדוק זאת עם
רופא משפחה,פסיכיאטר אחר?
כמה זמן למעשה מרגע הפסקת לקיחת התרופה נפסקת ההשפעה של הכדורים על הגוף?
אשמח לשמוע חוות דעת אישית על מצבי בנוסף לתשובה על שאלותיי..
תודה רבה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:17 29.09.07
|
שלום לך,
צר לי על הסבל שלך. בטיפול תרופתי נכון משולב עם שיחות תוך התמדה ומחויבות לשני סוגי הטיפול אפשר לטפל במצבך. אף אחד לא יכול לחייב אותך לקבל טיפול ולהתמיד בו זו אך ורק החלטתך. יחד עם זאת יש מושג "אשפוז כפוי" שבהוראת פסיכיאטר מחוזי ניתן לאשפז אנשים שמסוכנים לעצמם או לסביבה. נראה, שאת מאוד סובלת, כדאי שתדאגי לעצמך ותקשיבי למטפל שלך.
אירנה נתנאל
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:53 28.09.07
|
האמת..שגם אני ניסיתי את התה טיבתי,
שמעי לומר לך את האמת?
אם תיקחי אותו אומנם תחושי פסיכולוגית וכמובן שגם פיזית את הירידה במשקל לא יודעת באיזה עוצמה כל אחד זה אחרת אבל תרגישי
אבל מה שכן גם תרגישי כאבי בטן נוראיים ותבלי בשירותים יותר מכל חדר אחר בבית אם את מבינה למה אני מתכוונת..
מה גם שאומרים שהוא ממכר ולכן לא כדי לקחת אותו לתקופה ארוכה כי הגוף מסתגל להוציא יציאות רקעם התה ואזז...תלך לך הקיבה..וחבל.
אני כ"ב מבינה אותך כי גם אני במצב שלך ללא דיכאון אומנם אבל גם באותה סיטואציה..
חמודה בת 18.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:51 26.09.07
|
אני יודעת שזו הדיעה הרוווחת בקרב רופאים ופסיכיאטרים כיום. אך השורה התחתונה היא שאנשים רבים אינם משנים את הרגלי האכילה ועדיין מעלים במשקל. לפני מספר שנים נטלתי ציפרמיל ועליתי 7 קילו שרק בימים אלו אני מצליחה סוף סוף להפטר מהם. אני חייבת לאמר שאני מנהלת אורח חיים בריא ודיאטה בריאה עוד יותר.
בפורומים רבים ברחבי העולם מדווחים משתמשים רבים דווקא כן על השמנה מהכדורים גם ללא שינוי בדיאטה או בפעילות הגופנית.
לפי דעתי (וזו רק דעתי...) הנושא עדיין לא נבדק סופית ולכן ניתנות תשובות דומות לשלך ע"י מטפלים רבים. דיכאון מלווה פעמים רבות עם תחושת ביטחון עצמי נמוך, וזה לא סוד שמשקל תורם (או מזיק) לביטחון העצמי.
אני כרגע במצב המייב תרופה כלשהי נגד דיכאון, אשמח אם תחקרי את הנושא שוב.
אם זה בסדר, כמובן!
תודה רבה
דליה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:34 26.09.07
|
דליה שלום,
ברוב המקרים ציפראלקס לא גורם להשמנה. שינויים במשקל (עליה או ירידה) עלולים להיות עקב שינויים בתיאבון.
תודה על פנייתך לפורום
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:43 25.09.07
|
האם ישנם נוגדי דיכאון מקבוצת ה SSRI שאינם גורמים להשמנה ב 100% ??
אם לא, האם ישנם כדורים כאלו מקבוצה אחרת?
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:54 24.09.07
|
אני סיגלית אליהו בת 28 טופלתי בצבא בכדורים נגד דיכאון חרטה ברטה אסיול כדורי שינה ועוד כמה לא זוכרת את השם שלהם סתם כלום לא עזר רק פחדתי שאני ישתחרר על סעיף אז הפנמתי שהכל "בסדר איתי" למרות שזה ממש לא עזר הישתחררתי במצב דיכאוני למרות שלא סיפרתי להם על כך לצבא כי אני פשוט יודעת שזה ממש לא יעזור ובהמשך חיי אמא שלי עברה טראומה ואני שתיתי לה מהכדורים מבלי שהיא תידע שתיתי בכמויות אדירות וזה לא עשה לי כלום שתיתי קלונקס יאסיול כדורי שינה הייתי גם שותה אלכוהול כיום הפסקתי לנגוע בהם האם זה יפגע בי בעתיד למרות שיש לי תיסבוכות בראש יש לי המון מחשבות לא טובות וכאילו אני תקועה עם עצמי היו לי ניסיונות התאבדות בעבר
מחכה לתשובה ביי...
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:17 24.09.07
|
הי בנות,
בוקר טוב,
אני מתחילה היום קורס שפירגנתי לעצמי. הכל כדי להעסיק את עצמי ולצאת מהמעגל המעיק של שעמום->דיכאון->אכילה->הקאה->דיכאון->אכילה->הקאה וחוזר חלילה.
היום אני סוגרת שבוע נקי בלי הקאות ואני ממש ממש גאה בעצמי, במיוחד אני שמחה שהצלחתי השבוע בסך הכל לשמור על תזונה שפויה, ושאיפשרתי לעצמי לקבל גם את זה שלפעמים אני לא בשליטה, בלי להקיא אחרי זה.
אין ספק שיום כיפור והצום - כן אני צמתי, איפשרו לי לעצור את הכדור השלג בצורה מכאנית.
מקווה שלכולנו יהיה יום מקסים, ושעכשיו שאנחנו נקיות מחטאים לא נחטא גם כלפי עצמנו.
ל
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:40 23.09.07
|
|
תרופה נגד דכאון או נגד אובדנות בעלת תופעת לוואי אובדנית היא תרופה שמבטלת לפרק זמן את הרצון העצמאי, ויוצרת אשליה של אי דיכאון או אי אובדנות שמתנפצת אחר כך בקול גדול. ההשגחה הכביכול טוטליטת על אנשים במצב כזה היא שקר כי היא בלתי אפשרית, לפחות לא בחופשות ולא אצל מטופלים שגרים בבית. אני לא יודעת אם יש עוד תרופה אנטי דכאונית או אנטי אובדנית שהיא כל כך הרסנית כמו התרופה הזאת. אני לא מבינה למה במשך שנים נותנים אותה ולא מפסיקים. אני חוששת לכתוב כאן את השם של התרופה כי אני חוששת מביקורת קטלנית, אבל לרופאים פסיכאטרים אין בעיה לתת אותה בכל מיני קונוטציות, בכל מיני מצבים. אני אכתוב בכל זאת, אם זה לא הובן עד עכשיו. אני מתכוונת לאנאפרניל. תרופה שהבנתי שהיא ישנה למדי ושאני מכירה מקרה של דכאון אחרי טרואמה של תאונת דרכים שטפלה לא טוב שטופל באנאפרניל ומצבו הוחמר , ומקרה אחר לגמרי שטופל באנאפרניל, גם בגלל המלצה לא מדויקת לקחת את הטיפול הזהשבאה ממקום לא צפוי, ונגמר רע מאוד. אני לא מדברת על שנות ה60 וה70. אני מד'ברת על שנות ה90 וה2000.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:36 20.09.07
|
שלום לכולם,
אני לילית, אני בולמית - כמה קשה להודות בזה...
מסתבר שאני בולמית, כבר מעל לעשר שנים, כמובן שזה בא והולך בתדירויות משתנות אבל זה תמיד שם. לאחרונה (ארבעה חודשים) אני מנסה לעשות עם עצמי תהליך. שיניתי את הרגלי התזונה שלי, שיניתי את הרגלי (או חוסר הרגלי) הפעילות הגופנית שלי. אני הולכת לטיפול.
נורא קשה לי, ואני מרגישה שכל יום הוא מלחמה חדשה, שגם אם אני מצליחה לשמור על תזונה ופעילות גופנית, אני עדיין לא מרוצה מעצמי.
בין השאר תודות לבולמיה עליתי במהלך השנים לא מעט במשקל - וזה נורא מפריע לי, כי עם כל ההקאות והחוקנים לא הצלחתי לשמור על משקל תקין. בארבעה חודשים אחרונים ירדתי כמעט 10 ק"ג, ועל מנת להגיע למשקל שפוי אני צריכה לרדת עוד עשרה, עם שאיפה לרדת עוד עשרים.
מאז שהתחלתי את הטיפול, (כולל גם טיפול תרופתי נגד דיכאון) אני מרגישה לפעמים שהכל רק יותר גרוע.
נורא קשה לי, ורע לי ועצוב לי. אני כל הזמן עם מחשבות טורדניות על אוכל, כל העשיה שלי נסובה על מתי אוכל, כמה ולמה. נמאס לי מעצמי כשאני כזאת...
אני מקווה שאולי כאן אוכל למצוא תמיכה...
תודה למי שהגיעה עד הלום
לילית
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:30 20.09.07
|
שלום לך,
צר לי שמצבך פוגע בתפקוד שלך ובהתקדמותך בחייך ובעבודתך. אין לי ספק שאתה צריך להבדק על ידי פסיכיאטר כדי להתאים לך את הטיפול התרופתי. הטיפול הכי יעיל בחרדה ובדיכאון הוא שילוב של הטיפול התרופתי עם פסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (פרטנית או קבוצתית).
בברכה,
אירנה נתנאל
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:54 20.09.07
|
אני סובל מזה 6 שנים מדיכאון וחרדה עקב כך שלא מצליח למצוא חברה שתתאים ל"סריטות" שלי. במשך 6 שנים אלה פעמיים כן הצלחתי לצאת מין המצב הזה כשהייתי בעבודות שהסתדרתי שם ובניתי את עצמי , הרגשתי שמח ופול אנרגיה. עד שהייתי מגיע למצב שעלי להתקדם בקריירה וכשהחלפתי עבודה אז הכל הדרדר - שוב חזרו הפחדים , החוסר בהערכה ותשום לב כלפיי. כל זה גורם לי להכנס לדיכאון עמוק ושום דבר שאני עושה לא עוזר(אני פשוט נטו תלוי בסביבה). ניסיתי כדורים שונים, רפואה אלטרנטיוית , כעת אני נמצא בטיפול פסיכולוגי כחודשיים - ללא שיפור.
אני מרגיש כ"כ עייף מכל המלחמות האלה, הכל מתרסק.
אני כרגע בעבודה מאד טובה בHITECH שיכולה להוציא אותי לעתיד בהיר , אבל אני מרגיש שעוד מאט אני אכרוס, אני מרגיש טיפוש , לחוץ , עייף , לא ישן בלילות...
האם יש משהו שיכול להציל אותי?
קראתי באיזה פורום על שתי תרופות שעזרו להרבה אנשים במצב שלי . התרופות הן - פנוזפאם וליטיום - האם כדאי ללכת לפסיכיאטר ולבקש ממנו מרשם? כל הכדורים שניסיתי לפניכן פשוט היו מחמירים את המצב שלי ברמה בלתי מתוארת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:54 20.09.07
|
אני סובל מזה 6 שנים מדיכאון וחרדה עקב כך שלא מצליח למצוא חברה שתתאים ל"סריטות" שלי. במשך 6 שנים אלה פעמיים כן הצלחתי לצאת מין המצב הזה כשהייתי בעבודות שהסתדרתי שם ובניתי את עצמי , הרגשתי שמח ופול אנרגיה. עד שהייתי מגיע למצב שעלי להתקדם בקריירה וכשהחלפתי עבודה אז הכל הדרדר - שוב חזרו הפחדים , החוסר בהערכה ותשום לב כלפיי. כל זה גורם לי להכנס לדיכאון עמוק ושום דבר שאני עושה לא עוזר(אני פשוט נטו תלוי בסביבה). ניסיתי כדורים שונים, רפואה אלטרנטיוית , כעת אני נמצא בטיפול פסיכולוגי כחודשיים - ללא שיפור.
אני מרגיש כ"כ עייף מכל המלחמות האלה, הכל מתרסק.
אני כרגע בעבודה מאד טובה בHITECH שיכולה להוציא אותי לעתיד בהיר , אבל אני מרגיש שעוד מאט אני אכרוס, אני מרגיש טיפוש , לחוץ , עייף , לא ישן בלילות...
האם יש משהו שיכול להציל אותי?
קראתי באיזה פורום על שתי תרופות שעזרו להרבה אנשים במצב שלי . התרופות הן - פנוזפאם וליטיום - האם כדאי ללכת לפסיכיאטר ולבקש ממנו מרשם? כל הכדורים שניסיתי לפניכן פשוט היו מחמירים את המצב שלי ברמה בלתי מתוארת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:16 20.09.07
|
נמאס לי להקיא,לדחוף6 אצבעות לגרון ואם זה לא מצליח אז לנסות בכוונים שונים,נמאס לי להיות עם אנשים אבל בעצם לא איתם.המוח שלי במקום אחר לגמרי ,לא בפוקוס,מחכה רק לחזור הביתה ולדחוס אוכל.איזה קשה זה להקיא ולבכות ביחד ואיך תמיד לפני ההקאה כמעט ואי אפשר לנשום,איזה קשה זה להקיא פיצוחים או להקיא בלי לשתות מספיק מים ואיזה דיכאון שלא מצליחים להקיא את הכל ואיזה מוזר זה שקמים בבוקר וכאילו כלום לא קרה ואיזה באסה שכל היום נהרס אם מקיאים בבוקר ואיזה מדכא לבזבז את כל היום במחשבות על הילולת הזלילה בלילה וגם לחכות ללילה ואיזה מפחיד זה שאת חושבת שאנשים יודעים שאת בולמית ושהם מדמינים איך את אוכלת כמו חזירה משוגעת.איזה מגעיל זה להקיא וכל הקיא על האצבעות וצריך לשתוף אותם כל רגע ואח"כ את האסלה ואת הקירות ואת כל האמבטיה ובסוף להתקרצף ולשפשף את עצמך במקלחת ולצחצח שינייםלפני שגם הם יהרסו.וכמה עצוב להיות כל כך לבד במחלה הנוראית הזאת,המביישת הזאת.חיים כל כך שקריים,כל כך מזויפים,כל כך לא אמיתיים.
הפכתי להיות אפאתית,לא איכפת לי מכלום,חיי עוברים להם לידי,יש לי מסיכה תמידית על הפנים,אני כל הזמן מנסה לשכנע אנשים שאני משהו שאני בעצם לא,כל האנרגיות שלי מבוזבזות על זה,אין לי רצון לחשוב על משהו אחר.
כל כך כואב לי...כואב לי בפנים...
תסלחו לי בנות על ששיתפתי אותכן בחיי המכוערים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:03 17.09.07
|
שלום דן,
מהתרופות שאתה לוקח אני יכול לתאר לעצמי שמספר שנים אתה סובל מדיכאון, כנראה על רקע הפרעה דו קוטבית, אך ייתכן שאתה מקבל אותה בשל הפרעה אחרת (אפילפסיה למשל?).
ירידה בחשק מיני היא לפעמים סמפטום לבעיה אחרת, ותרופות כגון סרוקסט יכולות להחמיר אותה. ישנן תרופות אחרות שכנראה פחות משפיעות על חשק מיני (שווה לך לברר על ציפרמיל ואל רמוטיב עם הרופא שלך), אבל בכל מקרה, המוקד כאן הוא לא החשק המיני אלא מה הגורם לו. בדידות? אבדן משמעות? דכדוך?
בטיפול פסיכולוגי תוכל לקבל תשובות לסיבות לירידה בחשק המיני ואני ממליץ לך לברר זאת עם פסיכולוג המוסמך לכך (פסיכולוג קליני) וביחד עם הפסיכיאטר המטפל בך, למצוא טיפול תרופתי יותר מתאים לצרכיך.
בברכה,
עומר פורת.
|
|
|
רעות דלת פתוחה
רעות דלת פתוחה
שדרות החי"ל 2 , יד אליהו, תל אביב 03-5371003
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:09 17.09.07
|
נשמע שיש סבך של בעיות ודאגות. אתה מציין שגם לפני הטראומה חשת דיכאון וחווית קשיי חשיבה.
אני חושבת שקבלת עזרה נפשית היא לא תמיד דבר פשוט ולעיתים לא מגיעים לתוצאות המצופות וצריך להתאזר בסבלנות ובכוח לנסות שוב ושוב, אחרי הכל, אלו החיים שלך, גם אם תוותר על הניסיון לחפש עזרה כי זה קשה מדי, עדיין תשאר איתם, עם כל הבעיות.
זה שטיפול פסיכולוגי לא עזר לך וגם הטיפול התרופתי לא, לא אומר שהגעת לסוף הדרך. פעמים רבות יש צורך לנסות מספר תרופות כדי להגיע להתאמה המדוייקת, ולא תמיד יש כימיה עם המטפל הראשון.
בקיצור, תמשיך לנסות. אם אתה מתגעגע לעצמך, יש לך למה לשאוף ולאן לחזור, הדרך קשה, אבל אם תמצא את התמיכה, תוכל לעשות אותה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:55 17.09.07
|
הי בני,
יצא לי לקרוא איזה ספר אחד(פעמיים) והוא באמת מעורר השראה.הוא נקרא:
Yoga for Depression ונכתב ע"י Amy Weintraub.מסופר שם על אישה שלאורך שנים רבות סבלה מדיכאון קליני והייתה מטופלת בכדורים נוגדי דיכאון.הפסיכולוגית שלה טענה כבר שהיא מקרה אבוד,עד שיום אחד היא נתקלה במקרה בפרסומת לשעור יוגה.לאחר כשנה של אימונים היא הצליחה להיגמל לגמרי מהכדורים וכעבור שנים רבות של אימון מצאה כזו שמחת חיים שרוב האנשים לא מכירים בכלל.
הספר מספר לא רק את סיפורה האישי של האישה לעיל,אלא עמוס בהמון דוגמאות לתלמידי יוגה שהצליחו להחלים מדיכאון וחרדה או לפחות להקל משמעותית על התסמינים.כמו כן,יש שם מידע על היוגה מנקודת מבט רפואית,ומחקרים מדעיים שנעשו על היוגה.פרטים נוספים,כולל איך לרכוש את הספר.
זה נכון שכשאתה בדיכאון,הדבר האחרון שמתחשק לך זה לעשות פעילות פיזית ומנטלית כלשהי שדורשת מידה מסוימת של מאמץ.אך עשה לעצמך טובה-בתור התחלה רק תקרא את הספר.אני סבור שזה יכניס בך מעט מוטיבציה.ואם תחליט למצוא מורה מתאים,אזי בסיוע גורמים מתחום בריאות הנפש ועם קצת סבלנות-אני מאמין שתתחיל לראות את האור בקצה המנהרה.
בהצלחה!!!!!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:40 17.09.07
|
שלום לימור,
ריטלין הינה תרופה טובה ויעלה להפרעות ריכוז וקשב
אך לאחרונה ישנו טרנד להשתמש בזה באופן פירטי (שוק האפור) במסיבות, לפני מבחנים או להסניף כמו סמים...
עם אבחון נכון תרופה זו יכולה להציל חיים של הסובל מהפרעת ריכוז וקשב אבל שימוש לא נכון עלול לגרום לתופעות לוואי, תגובות לא רצויות אפילו מצבים נפשיים קשים כמו דיכאון, חרדה ומצבים פסיכוטיים כבלבול והזיות
לכן המלצה היא להבדק אצל מומחה לפני התחלת טיפול בריטלין וכל תרופה פסיכיאטרית אחרת
|
|
|
פרופ' פנחס דנון
מנהל מחלקה בבית חולים ממשלתי
מיינד קליניק-שד' דוד המלך 1 ת"א 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:12 16.09.07
|
|
אני סובל מדיכאון קליני וטיפול תרופתי לא עזר לי, האם יוגה יכולה לסייע לשיפור מצבי הנפשי?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:56 16.09.07
|
שלום לך,
לעיתים החמרה בדיכאון יכולה להתבטא בהזיות שמיעה כשמיעת קולות אשר נחווים כחיצוניים. מצב זה לעיתים נחווה כמפחיד ומאיים. זהו מצב אשר דורש טיפול ספציפי מעבר לטיפול בתרופות נוגדות דיכאון. אני ממליץ לך לפנות בהקדם לפסיכיאטר. באם קביעת תור אצל הרופא המטפל כרוכה בהמתנה כלשהיא אני ממליץ לך לפנות ללא דיחוי למיון בכל בית חולים ולהיבדק ע"י פסיכיאטר. הטיפול יכול להעלים את הקולות ולהקל מאוד על מצבך.
בברכה,
דר' הראל
|
|
|
ד''ר ערן ואדים הראל
פסיכיאטר
מייד קליניק - תל אביב 03-6962745
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:34 15.09.07
|
שלום לך,
צר לי שאת מתמודדת עם מצבך לבד. ללא עזרה מקצועית מצבך עלול להחמיר עוד יותר. דיכאון ושמיעת קולות הן תופעות רציניות שמחייבות טיפול מקצועי. כדאי שתתגברי על חששותיך ותפני ליעוץ פסיכיאטרי.
מה שהופך את הקולות למפחידים זה הפרשנות שאת נותנת לקולות. אם את מתייחסת לתוכן הקולות ברצינות הם הופכים למפחידים ומטרידים. נסי לא להתייחס לקולות, לצמצם מהחשיבות שלהם או לשמוע מוזיקה, תתעלמי מהם כמו שמתעלמים מרעשים אחרים שמפריעים.
הכי חשוב שבכל זאת תגשי לרופא שיבדוק אותך.
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:49 14.09.07
|
שלום לך,
נראה שמצבך החמיר. כדאי שתגשי דחוף לעזרה מקצועית, למי שטיפל בך עד כה ,ותספרי על שמיעת הקולות. בנוסף, כדאי שתשתפי את הקרובים שלך כדי שישמרו עליך שלא תעשי מעשים שבהם את עלולה להזיק לעצמך.
תגשי דחוף לפסיכיאטר, לבית החולים, למיון ....
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|