|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:26 22.11.10
|
אבחנת דמנציה ע"ש אלצהיימר נעשית על פי:
1. ספור מחלה מתאים
2. בדיקת רופא הכוללת גם הערכה קוגניטיבית
3.בדיקות דם
4. CT ראש
מבחן המיני מנטל הוא רק אמצעי עזר המסייע לרופא המעריך. כמו כל כלי עזר אין הוא עומד בפני עצמו והוא מהווה רק חלק ממכלול רחב של בדיקות שעל החולה לעבור(כמצויין למעלה) טרם לקביעה באם הוא סובל מדמנציה ע"ש אלצהיימר או לא.
תוצאת מבתן המיני מנטל מושפעת מגילו ושנות השכלתו של הניבדק.
כך שבהחלט יכול להווצר מצב שבו התוצאה שציינתה לעיל באדם מבוגר, חסר השכלה פורמאלית, יכולה להחשב תוצאה תקינה לגילו ושנות השכלתו.
קיים כמובן קשר בין תוצאות המבחן למידת חומרת המחלה.ככל שהמחלה מתקדמת כך תוצאת מבחן זה יותר נמוכה.
אולם עד כמה התוצאה שהזכרתה לעיל משקפת את חומרת המחלה של אביך, ניתן להעריך רק במידה ויהיה לנו מידע אודות גילו ושנות השכלתו.
|
|
|
ד''ר אליהו מזרחי
מנהל מחלקה גריאטרית שיקומית א', תל-השומר
הרצליה, רח' צמרות 2 09-9584415
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:08 17.11.10
|
שלום
אין דיווחים על שימוש בקנביס רפואי למחלת אלצהיימר ,עד כמה שידוע לי אין לזה אישור ממשרד הבראות להתוויה זו
|
|
|
ד''ר ירחמיאל ברבר
פסיכאטר מומחה -פסיכוגריאטר
ציטלין 1 קומה 1 חדר 117 תא ככר רבין 052-2500687
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:35 14.11.10
|
|
האם יש ניסיון בטיפול בדמנציה אלצהיימר עם דיכאון ובעיות התנהגות ע"י קנביס רפואי?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:47 11.11.10
|
מסגרת הולמת לחולה עם ירידה קוגניטיבית
ראשית יש לבצע הערכה פסיכוגריאטרית לשם אבחון הירידה הקוגניטיבית וקביעת הסטטוס התפקודי. האם מדובר בירידה קוגניטיבית זעירה, או מעבר לכך עם פגיעה בתפקוד היומיומי הבסיסי, דהיינו דמנציה.
במקרה הראשון אפשר לשקול דיור מוגן לאחר התייעצות עם היועץ הפסיכוגריאטרי שאכן מדובר בפגיעה קוגניטיבית זעירה יציבה לאורך זמן ולא במצב המבשר דמנציה. במדה ומדובר בדמנציה או בפגיעה קוגניטיבית המבשרת דמנציה הוא לא מתאים לדיור מוגן הואיל ובעקרון בדיור מוגן מתקבלים דיירים עצמאים מבחינה תפקודית. בדיור מוגן קיימת מחלקה סיעודית(לחולים רתוקים ואינקוטיננטים) כגיבוי לדיירים העצמאים. מעבר לכך יש לבדוק באם יש מרכזי דיור מוגן עם מחלקה לתשושי נפש אם כגיבוי לדיירים העצמאים הותיקים ואם גם לדיירים חדשים.
מסיפורך ניכר שהואיל וקיימת ירידה גם בזכרון הרחוק נראה שמדובר בדמנציה ולכן הוא לא מתאים לרב מרכזי הדיור מוגן שאין להם מחלקות לתשושי נפש. אם בכל זאת תמצאי מקום שיהיה מוכן לקבלו הפתרון יהיה יקר-כפול הואיל ואת תזדקקי לדירה משלך ואילו הוא יצטרך להיות במחלקה לתשושי נפש.
הפתרון האידאלי במקרה זה הוא להשאר בדירתכם ולקבל גיבוי מאנשי המקצוע המתאימים החל מהרמה של מטפל אישי אם לחלק או לכל שעות היממה וכלה בגיבוי רפואי פסיכוגריאטרי לשיכוך ההפרעות ההתנהגותיות שהן הבעיה המרכזית המציקה הנתנת לטיפול.
הפתרון הביתי הוא הפתרון האידאלי לאורך מהלך די ארוך של המחלה(אם מדובר באלצהיימר) הואיל וקיימים סוגים אחרים של דמנציה עם מהלך יותר מהיר ובחלקם אף סוער. בשלבים יותר מתקדמים של המחלה הנטל הופך לכבד מנשוא ואז יש לשקול פתרון מוסדי.
המפתח להצלחת הטיפול בבית הוא מדת התמיכה והמסירות המשפחתית בפרט של הבת/בן זוג.
|
|
|
ד''ר מאיר בראל
מנהל מרפאה פסיכוגריאטרית
ויצמן 14, ת"א, קומה 20 077-7779222
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:28 02.11.10
|
שלום רב,
אנחנו מחפשים בדחיפות מטפל לאדם מבוגר חולה דמנציה, במצב סיעודי.
הטיפול בבית החולה, ביחד עם אשתו הבריאה.
דרישות התפקיד: חברה נעימה לחולה, מקלחת יומית, האכלה וטיפול בצרכי הגוף הבסיסים, טיול יומי.
אנו מחפשים אדם שישן בביתנו.
אנו מעניקים חברה נעימה ומכבדת, חדר מרווח ומאובזר, וכל התנאים על פי החוק.
נודה לכל עזרה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
06:39 30.10.10
|
שבת שלום,
אבינו בן 76, עבר אירוע מוחי לפני 4 שנים. השבוע אושפז בבי"ח ולאחר ct ריאות ומוח נאמר לנו שיש לו גידול סרטני בריאה עם גרורות לבלוטת האדרנל והמוח. הפרוגנוזה לא טובה.. יעצו לנו לעשות ביופסיה של הריאה (ע"י ניקור) ולראות האם ואיזה טיפול הוא יוכל לעבור (ביולוגי?? כימי???הקרנות??)
כיוון שנאמר לנו שבמצבו הוא לא יוכל להבריא אלא רק להאריך את חייו, אנו היינו רוצים ששארית חייו לא תהיה מלווה בסבל וכאבים מיותרים.
כיוון שגם הביופסיה כרוכה בסבל האם יש טעם לעשותה במצבו? (שיקולים של סיכויי שיפור רפואי מצד אחד וסבל מצד שני).
לציין שבגלל האירוע מוחי שעבר כל הרופאים שהיינו אצלם והתייעצנו לגבי ההדרדרות במצבו אמרו לנו שההדרדרות היא בגלל זיקנה (דמנציה) והאירוע שעבר, ולא חשבו לבדוק האם יש סיבות נוספות... אבל זה כבר סיפור אחר...
תודה רבה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
06:36 30.10.10
|
שבת שלום,
אבינו בן 76, עבר אירוע מוחי לפני 4 שנים. השבוע אושפז בבי"ח ולאחר ct ריאות ומוח נאמר לנו שיש לו גידול סרטני בריאה עם גרורות לבלוטת האדרנל והמוח. הפרוגנוזה לא טובה.. יעצו לנו לעשות ביופסיה של הריאה (ע"י ניקור) ולראות האם ואיזה טיפול הוא יוכל לעבור (ביולוגי?? כימי???הקרנות??)
כיוון שנאמר לנו שבמצבו הוא לא יוכל להבריא אלא רק להאריך את חייו, אנו היינו רוצים ששארית חייו לא תהיה מלווה בסבל וכאבים מיותרים.
כיוון שגם הביופסיה כרוכה בסבל האם יש טעם לעשותה במצבו? (שיקולים של סיכויי שיפור רפואי מצד אחד וסבל מצד שני).
לציין שבגלל האירוע מוחי שעבר כל הרופאים שהיינו אצלם והתייעצנו לגבי ההדרדרות במצבו אמרו לנו שההדרדרות היא בגלל זיקנה (דמנציה) והאירוע שעבר, ולא חשבו לבדוק האם יש סיבות נוספות... אבל זה כבר סיפור אחר...
תודה רבה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:35 23.10.10
|
שקועה
שלום יתכן ומדובר בתהליך אבל לא מעובד ,יתכן גם ויש סימנים של התחלה של דמנציה ,מציע להביאה לבדקה וליטפול
|
|
|
ד''ר ירחמיאל ברבר
פסיכאטר מומחה -פסיכוגריאטר
ציטלין 1 קומה 1 חדר 117 תא ככר רבין 052-2500687
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:18 19.10.10
|
|
שוב אני מבין כי מקבל ריספונד תרופה מומלצת
|
|
|
ד''ר ירחמיאל ברבר
פסיכאטר מומחה -פסיכוגריאטר
ציטלין 1 קומה 1 חדר 117 תא ככר רבין 052-2500687
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:36 18.10.10
|
שלום רב.
אבי בן 84 עבר אירוע מוחי לפני כ 3 שנים ושבר בצואר הירך לפני כשנה. מהאירוע מוחי התאושש באופן יפה אך לאחר ניתוח השבר בצואר הירך חלה ירידה קוגניטיבית חזקה. אובחן כדמנציה וסקולרית והוחל טיפול בריספונד. בגלל בעיות מוטוריות קשות שגרמה התרופה הועבר לסרוקוול. לפני כ 3 שבועות התעלף והחל קוצר נשימה. אושפז בחשד לתסחיף ריאה לא נעשה סי טי. אנו חשדנו בתרופה סרוקוול הופסק הטיפול בסרקוול ובעיות הנשימה הסתדרו .במקביל חזרו שוב בתקפי הכעס הקשים שליוו אותו. הוא חסר שקט "מטייל בבית" צועק ומאוד קשה להתמודד איתו. הוחל טיפול בתרופה שלישית זיפרקסיה 2.5 מ"ג ליום. יומים ראשונים סביר כעת שוב התקפי זעם =חרדה מלווים בהתנשפיות. לציין שתרופה בשם ואבן עוזרת מאוד. כמו כן הזיפרקסיה ניתנת בערב ביחד עם כדור שינה. לא נרדם עד 3 לפנות בוקר. מה ניתן לעשות על מנת להקל עליו ועלינו בשעת התקפי הכעס הקשים? האם מינון הזיפרקסיה נמוך? יש לציין שעם הריספונד התקפי הזעם כמעט וחלפו אך כאמור בעיה מוטורית קשה. בנוסף החלה אפטיות מצידו כאשר שואלים אותו הוא עונה לעניין אך רמת התיקשור שלו השתנתה בעקבות הסרקוול ולאחר האישפוז. האם זהו שלב נוסף במחלה או שהוא לא מאוזן תרופתית? מה ניתן לעשות על מנת למנוע את התקפי הזעם? כמו כן קיבלנו אינפורמציה כי הסרקוול והזיפרקסיה אינן מומלצות לקשישים ובארה"ב נאסרו לשימוש. כעת יש לנו תחושה שהתקפי קוצר הנשימה נובעים ממינון לא מספק של תרופות ולא בטוח שמהסרקוול למרות שאציין שוב כי לאחר הפסקת הסרקוול פחתו התקפי קוצר הנשימה = התנשפיות
מודה מאוד על תשובתך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:57 24.09.10
|
אבי בן 74 עבר מעקפים (1998), קיים קוצב וצונטר (2006) .
ברקע:
כללי: מלנומה (מס' ניתוחים) ובעיות זכרון/דמנציה (התחלה) פרקינסון קל(התחלה).
פרמטרים הקשורים ללב: עודף משקל, סכרת קלה, היפרליפידמיה/כוליסטמיה, TSH טיפה נמוך. ל.ד. גבוה, משתמש ב-CPAP. סובל מהיצרות קרוטיס (50%), בצקות ברגליים. מקבל תרופות לכל הנ"ל.
בעבר היה ספורטאי בשנים האחרונות הפסיק פעילות בבת אחת. כיום לא מוכן אפילו לצעוד מס' צעדים. אומר שקשה לו ללכת כי הגפיים/ירכיים כבדות, הנשימות שלו מאד שטוחות ואומר שאין לו כוח, אין לו אוויר ורק רוצה לישון ומרגיש שיש סתימה בעורקים.
לציין שבאופן קבוע ולאורך שנים החלבון בשתן/קריאטנין גבוה מעל לנורמה – 1.4-1.5 (בשנה האחרונה נרשמה עליה והערכים נעים בין 1.6-1.7) .
בבדיקת ספקט אחרונה בדיפירידמול הממצאים לא אובחנה איסכמיה. מאידך אקו דופלר הראה:
" התכווצות בלתי סנכרונית של המחיצה הבין חדרית כביטוי להפרעת הולכה תוך חדרית. החדר מדגים היפרטרופיה קונצנטרית. שתי העליות מוגדלות. הסתיידות טבעת המסתם המיטראלי, עקומומת מילוי חדר שמאל כבפרפור פרוזודורים. הודגמה אי ספיקה מיטראלית קלה-בינונית וטריקטספדלית קשה עם מפל לחצים בן 36 ממ"כ על פני המסתם. ממצא המתאים ללחץ ריאתי מוערך של כ-45 ממ"כ.הפריקארד אינו מעובה. ללא תפליט פריקרדיאלי. שורש הוותין והוותין העולה ברוחב תקין."
הקרדיולוג הקבוע :
ממליץ על קומדין. הבעיה היא שהוא גם כך מאוד "מדולל" - וסובל מדימומים ספונטניים בעור, מהאף ברגליים וכו' וכשצונתר הופסק הפלוויקס בשל בעיה זו. יש חשש שלא יוכל לשאת את הקומדין. מה גם שהקומדין מצריך המנעות מירקות ירוקים וניטור INR.
הקרדיולוג ציין שגם כשתוצאת הספקט מדגימה שאין איסכמיה במטופלים, קיימות לעיתים חסימות שלא ניתן לזהותן בספקט ורק צנתור אבחנתי ידגים בפועל אם יש סתימה.
פגישה עם כירורג חזה=לב:
אמר שאבי סובל מרפרוף ולא פרפור פרוזדורים. הציע לבצע צריבה (להכנס מלמעלה, מהצד הימני). אמר שברגיל היה ממליץ על צנתור אבחנתי אלא שבשל רמת הקריאטנין חושש לבצע (אם כי כמו שאמרתי מאז ומתמיד היה קריאטנין גבוה ועם זאת הוא עבר ניתוחים שונים וגם צנתור, מעקפים והתקנת קוצב בהצלחה).
שאלות:
1. במה יכולה פרוצדורת הצריבה לסייע לו? מה הסיכונים?
2. קראתי שהיום אפשר לבצע צנתור גם לאנשים עם בעיות כרוניות וסיבוכים, ברור לי שאינך מכיר אישית את המקרה וכיו"ב, אך באופן תיאורטי האם ניתן לצנתר אדם עם קריאטנין ברמה כזו (במיוחד כזה שתמיד היה לו קריאטנין גבוה ושרד ניתוחים רבים) ?
3. ידוע לי שכיום מתקיימים ניתוחים אנדוסקופיים להחלפת מסתמים. האם אנשים בגילו ובמצבו עוברים ניתוח כזה בהצלחה?
אודה לתשובה לכל שאלותי. זה מאוד דחוף לנו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:52 16.09.10
|
שלום רב,
במידה ויש דיכאון לחולה עם דמנציה ווסקולרית (קשיש בן 70) והוא לא הגיב טוב לציפרלקס ורמוטיב כדאי לבקש מהרופא המלצה לקנביס רפואי.
אם הקנביס גורם לאושר לטלה הנוטלים אותו מדוע למנוע מחילים עם דמנציה מתקדמת את האושר הזה?
שנה טובה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:30 15.09.10
|
בריחת שתן
בריחת שתן בזקנים קשורה בדרך כלל בהגדלה של הערמונית, לרב שפירה. תרופות משתנות כפוסיד וזיהומים בדרכי השתן מחריפות את הבעייה.
אכן מקובל להשתמש בתרופות עם השפעה אנטיכולינרגית כאנפרניל(שבמקור היא תרופה אנטידכאונית) על מנת לחסום את הפעילות הכולינרגית האחראית על כיווץ וריקון השלפוחית או בתרופות אנטיכולינרגיות כנוויטרופן, אלא שיש להן לא מעט תופעות לוואי בנוסף לפעילות הרצויה של עצירת שתן, הן יכולות לגרום ליובש בפה, ירידת לחץ דם בעמידה, טשטוש ראיה, עצירות, אי שקט, ירידה בביצועים שכליים והחרפת דמנציה.
הגישה הנכונה לטיפול בבעייה, היא להפנות את המטופל לאורולוג על מנת לנסות לטפל בבעייה מן השורש, קרי לשקול טיפול כירורגי, פיסיקלי או הורמונלי לשם סילוק החסימה המכנית ורק לאחר מכן לשקול טיפול משלים בתרופות מהסוג הנ"ל או/ו בשילוב תרופות חוסמות קולטני אלפא המשחררות את סוגר שלפוחית השתן(כמו קסטרל).
|
|
|
ד''ר מאיר בראל
מנהל מרפאה פסיכוגריאטרית
ויצמן 14, ת"א, קומה 20 077-7779222
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:30 12.09.10
|
בכל פוליסת ביטוח בריאות או סיעוד יש עניין של התיישנות כולל זו של מכבי בכלל בריאות- מקובל 3 שנים.
המועד הקובע לגבי דמנציה, הינו המועד בו קבע רופא מומחה בתחום שהדמנציה הינה מתקדמת ושהמבוטח אינו אחראי למעשיו ויכול לגרום נזק לעצמו או לסביבתו ולפיכך זקוק להשגחה וסיוע צמוד.
אפשר לתבוע במועד מאוחר יותר, אך להקפיד שלא יעברו 3 שנים ושלא תהיה התיישנות.
|
|
|
רוני אשכנזי
מומחה ויועץ לביטוחי בריאות
היצירה 14 רמת-גן 03-7517274
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:45 12.09.10
|
האם בפוליסת הביטוח הסיעודי של מכבי יש עיניין של התיישנות?
אם כן מהו המועד הקובע לגבי דמנציה המתפתחת בהדרגה ? המועד בו הפך האדם לסיעודי ?
האם יש אפשרות לקבל את הפיצוי במועד מאוחר יותר כאשר החולה ימצא באישפוז סעודי ולא בבית ?
בתודה,
רז
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:04 05.09.10
|
|
אביך זקוק להשגחה וטיפול לאורך כל היממה במוסד לתשושי נפש או בביתו באמצעות מטפל. אם אין ברירה והוא לא משתף פעולה יתכן והאפשרות היחידה היא מוסד סגור לתשושי נפש שמסוגל יהיה להתמודד איתו. לפעמים האפשרות הזו שנראית הקשה ביותר היא בסופו של דבר המתאימה ביותר ויתכן ששם ירגיש הכי נוח. לא מכיר אפשרות אחרת. חלק מהבעיות שציינת יכולות להיות מוקלות באמצעות טיפול תרופתי מתאים. את יכולה להעיזר בשירותי הרווחה במקום בו הם גרים.
|
|
|
ד''ר דורון מזא"ה
פסיכוגריאטר
רח' יהושע בן נון 22, תל - אביב 03-5238757
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:40 04.09.10
|
אבי אובחן כחולה דמנציה לפני כ-4 שנים היום בין 75 ,פיזית הינו בריא למעט ל"ד גבוה
מוטורית מתפקד לחלוטין באופן עצמאי אבל מבולבל מאוד ושוכח דברים לא זוכר דברים ,הרבה פעמים איבד את דרכו והצלחנו די מהר לאתר אותו. בחצי השנה האחרונה הלך לאיבוד פעמיים למשך יותר מ-12 שעות ונמצא בעזרת משטרה, מתנדבים ורבה מזל. ניסיתי לשכנע אותו להכנס למועדון מלב'ב בירושלים סירב טוען שכולם שם זקנים , מסרב גם לליווי של המט"ב. כלל אינו מודע למצבו חושב שהינו בריא לחלוטין. לפני שבועיים אושפז באשפוז כפוי בכפר שאול בירושלים לאחר שהלך לאיבוד ושוב נמצא בעזרת המשטרה בכפר ערבי סמוך לירושלים , לקחנו אותו למיון כאשר נמצא בגלל הזיות ומחשבות שווא שליוו אותו בחודש האחרון ובגללם גם חש צורך לצאת מהבית והלך לאיבוד. במיון טענו שהוא מסוכן לעצמו חייב השגחה של 24 שעות וטיפול לאיזון מצבו.
ראשית אשמח להבין באיזה שלב אבי נמצא כרגע ? בזמן האישפוז החלה בעיה של חוסר שליטה בשתן שלא היתה קיימת בעבר.
המקום בו הוא נמצא כרגע כלל לא מתאים לו ואני צריכה להחליט מה לעשות עימו, להביא לבית עם מטפל זר נוסף מעט בעייתית מבחינה כלכלית שאני מעריכה שנוכל לטפל בה אבל הבעיה שאינו מודע למצבו ולכן אינו משת'פ ולא יסכים לליווי ועזרת העובד מביע התנגדות גם באופן פיזי . להכניסו למסגרת של מוסד לתשושי נפש גם בעייתי בגלל מצבו הגופני שהינו חזק ופעיל למרות שישנה ירידה מעטה בתפקוד המוטורי אבל עדיין עצמאי וירצה כל הזמן לברוח כמו שעושה היום במקום בו נמצא
אשמח לשמוע עצה , המלצה מה לעשות ?
אימי גם לאחרונה מצבה הקוגנטיבי אינו טוב ואני בתהליך לקיחת אפוטרופסות על שניהם אני בת יחידה ואין לנו משפחה מורחבת ולכן אין לי עם מי להתייעץ ולקבל החלטות.
תודה
נורית
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קנאה
|
|
ד''ר ירחמיאל ברבר 
|
|
15:17 02.09.10
|
|
בהחלט מדובר בסמטומים של דמנציה יש תרופות מועילות לבעיה זו
|
|
|
ד''ר ירחמיאל ברבר
פסיכאטר מומחה -פסיכוגריאטר
ציטלין 1 קומה 1 חדר 117 תא ככר רבין 052-2500687
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:36 23.08.10
|
ככלל, בהעדר תגובה לטיפול בדכאון, יש לערוך ברור מקיף חוזר לאתור גורמי סיכון גופניים-מחלות נלוות גלויות וסמויות, נפשיים, אישיים ומשפחתיים ולטפל בהתאם. תרופות מומלצות לטיפול בדכאון מלווה חרדה ובעיות שינה הן: ונלפקסין(ויאפקס, ונלה) ומירטזפין(מירו, רמרון). הואיל והתגובה לתרופות נוגדות דכאון היא מאוחרת(עד חודש) אם בכלל, נתן להוסיף תרופות לשינה ולהרגעה מקבוצת הבנזודיאזפינים(ובן, קלונקס) שהשפעתן מיידית אך הן מסוכנות לזקנים בשל חולשת השרירים-סכנת נפילות, והפגיעה השכלית-ירידה בבצועים והחרפת דמנציה שהן גורמות, לכן עדיף להשתמש בתרופות קצרות טווח מקבוצת הבנזודיאזפין-אגוניסטיות, נוקטורנו וסטילנוקס, או אף בלוריוון במינון נמוך-חצי מ"ג ולתקופה קצרה, שהוא אמנם בעל טווח פעולה בינוני אך מתפנה מבלי להותיר מטבוליטים-חומרי פרוק פעילים שבדרך כלל מאריכים את זמן הפעולה של התרופה מעבר לזמן המיוחס לחומר הראשוני הפעיל.
חשוב לזכור שהטיפול התרופתי הוא אחד האמצעים הטיפוליים העומדים לרשותנו ויש לשקול אמצעיים טיפוליים נוספים כפסיכותרפיה, טיפול משפחתי וכן במצבים של עמידות לטיפול תרופתי לשקול אמצעים נוספים כנזעי חשמל וגריה מגנטית.
|
|
|
ד''ר מאיר בראל
מנהל מרפאה פסיכוגריאטרית
ויצמן 14, ת"א, קומה 20 077-7779222
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:30 23.08.10
|
ככלל, בהעדר תגובה לטיפול בדכאון, יש לערוך ברור מקיף חוזר לאתור גורמי סיכון גופניים-מחלות נלוות גלויות וסמויות, נפשיים, אישיים ומשפחתיים ולטפל בהתאם. תרופות מומלצות לטיפול בדכאון מלווה חרדה ובעיות שינה הן: ונלפקסין(ויאפקס, ונלה) ומירטזפין(מירו, רמרון). הואיל והתגובה לתרופות נוגדות דכאון היא מאוחרת(עד חודש) אם בכלל, נתן להוסיף תרופות לשינה ולהרגעה מקבוצת הבנזודיאזפינים(ובן, קלונקס) שהשפעתן מיידית אך הן מסוכנות לזקנים בשל חולשת השרירים-סכנת נפילות, והפגיעה השכלית-ירידה בבצועים והחרפת דמנציה שהן גורמות, לכן עדיף להשתמש בתרופות קצרות טווח מקבוצת הבנזודיאזפין-אגוניסטיות, נוקטורנו וסטילנוקס, או אף בלוריוון במינון נמוך-חצי מ"ג ולתקופה קצרה, שהוא בעל טווח פעולה בינוני אך מתפנה מבלי להותיר מטבוליטים-חומרי פרוק פעילים שבדרך כלל מאריכים את זמן הפעולה של התרופה מעבר לזמן המיוחס לחומר הראשוני הפעיל.
חשוב לזכור שהטיפול התרופתי הוא אחד האמצעים הטיפוליים העומדים לרשותנו ויש לשקול אמצעים טיפוליים נוספים כפסיכותרפיה, טיפול משפחתי וכן במצבים של עמידות לטיפול תרופתי לשקול אמצעים נוספים בנזעי חשמל וגריה מגנטית
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:01 19.08.10
|
|
יש לי סבא נפלא בן שמונים והוא מתלונן על בדידות ושעמום. הוא לא כל כך יכול לצאת מהבית ואני חשבתי לקנות לו מחשב. כמובן שאנשים הרימו גבה וצחקו עלי אבל קראתי שזה יכול לעזור נגד דמנציה ואני מאד חוששת שהוא התנוון. מה אתם אומרים? כדאי?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:24 16.08.10
|
אכן כן!
גיל הינו גורם סכון להתפתחות מגוון של בעיות זיכרון.
בעיית הזיכרון הראשונה המוכרת הינה "הפרעת זיכרון הקשורה לגיל" או בלעז:
AAMI- Age Asscoiated Memory Impairment
לדוגמא: אנו הולכים ברחוב ופוגשים מכר וותיק, שפגשנו לאחרונה לפני מספר שנים רב. הוא פונה אלינו בשמנו ואילו אנו, למרבית המבוכה, לא מצליחים להזכר בשמו באופן מידי. לוקח לנו מספר שניות ואולי אף מספר דקות, עד שאנו נזכרים בשמו.
הפרעה זו, יתכן ונגרמת עקב ירידה במהירות ההולכה העצבית ככל שאנו מתבגרים.
בעיית הזיכרון השנייה הינה דמנציה ע"ש אלצהיימר, Dementia due to Alzheimer disease
שכ-20% מהאנשים בני 80, סובלים מימנה.
להפרעת הזיכרון מתלווה גם גם ירידה בעשייה היום יומית כפועל יוצא ועקב הפרעת הזיכרון.
הייתי ממליץ לך, להגיע עם אותו אדם, לאחת מהמרפאות להערכה לגיל המבוגר, לצורך איבחון מדוייק של הבעיה ומתן טפול רפואי בהתאם.
|
|
|
ד''ר אליהו מזרחי
מנהל מחלקה גריאטרית שיקומית א', תל-השומר
הרצליה, רח' צמרות 2 09-9584415
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:58 11.08.10
|
|
לאמי אובחנה דמנציה ע"י רופאה נוירולוגית קוגניטיבית, ורציתי לשאול מהי המשמעות של הניקוד במבחן מנטלי קצר שצברה - 19/30 נקודות לעומת תוצאה של 28/30 לפני כשנה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:23 10.08.10
|
שאלתי היא בקשר לבעלי, הוא בן 57 ותמיד לא זכר היטב נתונים שונים, אולם לאחרונה המצב החמיר, מדובר בעיקר בזכירת מספרים, כאשר למשל הוא צריך לזכור מספר של בית, תמיד יציין את המספר ליד, כאשר מדובר למשל בסכום כסף, אם למשל מדובר ב - 400 שקל יאמר שמדובר ב - 500 ש"ח.
בעלי אינו יליד הארץ וטועה הרבה פעמים בכתיבה, אבל, מדובר באדם שנמצא בארץ למעלה משלושים שנה ושואל אותי כל פעם איך כותבים מילה מסוימת, אני אומרת לו כיצד לכתוב, אבל בפעם הבאה יכתוב שוב בשגיאה
סך הכל הוא מתפקד כשורה, אבל שאלתי היא במה מדובר, האם מדובר בתופעה שתחמיר עם השנים? באיזו מידה? האם מדובר בסוג כלשהוא של דמנציה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:33 04.08.10
|
לגילי שלום רב!
התופעות המתוארות על ידך הינן קרוב לוודאי פועל יוצא של הדמנציה מימנה סבך סובל.
כשאתה כותב: הפך למאד קשה" אני מניח שאתה מתכוון לכך שסבך ממעט לשתף פעולה עם הסובבים אותו , למשל, מסרב להתקלח ואו להתלבש.
חוסר סבלנות, אף הוא אחד מהמאפיינים של הדמנציה, והוא עשוי להיות ביטוי של חשדנות ייתר מצד החולה כלפי הסובבים אותם ואו עקב אי שקט פסיכומוטורי.
|
|
|
ד''ר אליהו מזרחי
מנהל מחלקה גריאטרית שיקומית א', תל-השומר
הרצליה, רח' צמרות 2 09-9584415
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:18 20.07.10
|
|
אין טיפול תרופתי יעיל להמסה של אבנים בכיס המרה. אם הסבתא שלך ניידת ואין לה מצב של דמנציה ואין מחלת לב או ריאה משמעותית הפתרון היעיל ביותר הוא בכל זאת ניתוח. ולא אכן רצוי ERCP שאני מקווה שיצליח בפעם השניה. אירוע נוסף של כולנגיטיס מסכן את חייה ועדיף טיפול בצורה מבוקרת כאשר אין לה דלקת פעילה.
|
|
|
פרופ' איתן מור
מנהל מחלקת השתלות, בי"ח בילינסון-שניידר
רח' מאפו 6, פ"ת 052-3598503
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:56 11.07.10
|
|
כאמור דמנציה אינה תורשתי ת
|
|
|
ד''ר ירחמיאל ברבר
פסיכאטר מומחה -פסיכוגריאטר
ציטלין 1 קומה 1 חדר 117 תא ככר רבין 052-2500687
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:42 06.07.10
|
|
הדמנציה היא אינה מחלה. זהו סינדרום (אוסף סימנים) שמאפיין מחלות שונות. השכיחה ביותר - מחלת אלצהיימר אינה תורשתית. סימנים מקדימים - שיכחה, דיכאון, ירידה בתפקוד בעבודה, בבית.
|
|
|
ד''ר דורון מזא"ה
פסיכוגריאטר
רח' יהושע בן נון 22, תל - אביב 03-5238757
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:09 06.07.10
|
|
אבקש לדעת האם דמנציה נחשבת לתורשתית ומה הסימנים המקדימים של דמנציה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:23 29.06.10
|
שלום, דמנציה זה שם כוללני למחלות ניווניות של המוח אלצהיימר היא אחת מהן ,
רוב הדמנציות הינן מסוג אלצהיימר ,
נכון יותר להשתמש במושג דמנציה מסוג אלצהיימר
|
|
|
ד''ר ירחמיאל ברבר
פסיכאטר מומחה -פסיכוגריאטר
ציטלין 1 קומה 1 חדר 117 תא ככר רבין 052-2500687
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|