|
- פורום איסוף דם טבורי, שימור דם טבורי, תאי גזע
- פורום בדיקות רפואיות, בדיקות דם
- פורום הגדלת חזה, הקטנת חזה
- פורום הפרעות אכילה - תמיכה
- פורום הפרעות שינה תינוקות, הפרעות שינה ילדים
- פורום הפרעות שמיעה, ליקויי שמיעה, חרשות
- פורום התמודדות עם לחץ, פרידה, בגידה, פיטורין
- פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי
- פורום כירורגית פה ולסת, סרטן הפה והלוע
- פורום ניתוחים גניקולוגים (גינקולוגים), אנדומטריוזיס
- פורום סרטן העין (אונקולוגיה של העין)
- פורום סרטן השד
- פורום קוסמטיקה טבעית
- פורום תזונת תינוקות
- פורום תמיכה במשפחות ילדים חולי סרטן
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:24 27.02.12
|
|
בעלי קיבל את התרופה לכאבים דיכאון וחוסר שינה בלילה מאז כמה שהוא חא ישן לפני התרופה בלילה עכשיו מאז שהוא לוקח את התרופה הוא לא ישן ביכלל רציתי לישול איך זה יכול להיות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:29 26.02.12
|
שלום לך,
הבנתי מהודעתך שאת שואלת האם את בדיכאון. לא ניתן לאבחן בצורה כזו דרך האינטרנט, אך קיימים שאלונים למילוי עצמי שנותנים כיוון לאדם החושד שמא הוא בדיכאון. ניתן למצוא אותם במנועי החיפוש- חפשי, למשל, את שאלון הדיכאון של בק.
קיימת גם האפשרות שתקופת חופשת הסמסטר, המלווה בחוסר מעש, משפיעה עלייך כמעין "מעגל שלילי": חוסר העשייה מוביל לירידה במוטיבציה ובחשק לעשות דברים, וכתוצאה מכך- יוצא שאת אינך פעילה, מה שמגביר עוד יותר את התחושות האלה, וחוזר חלילה. גם בעניין השינה- כשאדם אינו פעיל במהלך היום, הוא יתקשה יותר להירדם בלילה. הדבר עשוי להוביל ליקיצה בשעות מאוחרות (שמלווה כמובן בפחות עשייה במהלך היום), ואחר כך לקשיי הירדמות בלילה הבא. גם לירידה בפעילות הגופנית יכול להיות קשר משמעותי לתחושותייך.
אני מציעה, שכמו בטיפול התנהגותי בדיכאון, תנסי "להפעיל" את עצמך- גם אם אין לך חשק לעשות זאת. זוהי הדרך היחידה לצאת מן המעגל השלילי שאת נמצאת בו, ו"להציל" את מה שנשאר מחופשת הסמסטר. רוב הסיכויים הם, שכאשר תחזרי ללימודים, תחזרי לשגרה הרגילה שלך. אם את רואה שחולפים כמה שבועות ואינך מתאוששת, פני לרופא משפחה לבדיקות כלליות. אם הן ייצאו תקינות, תוכלי להיעזר בטיפול פסיכולוגי כדי "לחזור לעצמך".
בהצלחה!
|
|
|
שרון לויט
פסיכותרפיסטית התנהגותית קוגניטיבית
כספרי 24, חיפה 052-6794957
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:02 26.02.12
|
אין לי כח להתמודד עם המציאות
אני בהרבה דברים שדורשים ממני אחריות ותשומת לב ופשוט לא בא לי לעשות כלום
אני 3 שבועות בבית חופשת סמסטר ובשבוע הבא כבר צריכים להתארגן לחזרה לשגרה
ובשבועייפ האחרונים אני ישנה מאוחר ולא נרדמת ואז אין לי כח לכלום
אני עושה הרבה פחות ספורט מבריזה מהמחויבויות שלי בקושי רואה חברים
אני יוצאת או נפגשת עם בחור שגורם לי להרגיש נחמד אבל אין לי באמת כח אליו למרות שהוא טוב
כי אני מאוהבת באחר אבל שכלום לא קורה איתו עד לפחות עוד חצי שנה בערך ואני מפחדת לפתח סוג של תלות בבחור החדש ,או להכניס אותו יותר מדי לחיים שלי
חזרתי לקרוא וזה מעולה עבורי ,אבל הרגשה שבא לי פשוט להתעסק בכל דבר אחר שהוא לא לימודים... אין לי כח ללימודים וכך יוצא שאני בכלל לא נוגעת בלימודים והמצב מדרדר פשוט רק בא לי בריחות לסרטים...או סתם מעבירה את הזמן
אין לי כח לקחת שליטה על החיים שלי בזמן האחרון...פשוט ככה
ואין לי כח אחרי 4 ימים שממש הזנחתי הכל כולל הכל,והיו לי תירוצים מוצדקים מאוד, שמחר שבוע חדש,וכמו שאמרתי שבוע אח"כ כבר צריכים לקום בבוקר למחוייבויות ופשוט לא מוצאת כוחות לכלום... אפילו לא בא לי ללכת לישון כדי לא לקום ולהתבטל ....
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:32 24.02.12
|
אילנית שלום,
צר לי מאוד לשמוע על מצבו של בעלך. אין ספק שמצבו משפיע על כל המשפחה. בשלב הראשון יש לשלול סיבות גופניות למצב לכן יש לארוך בדיקות. במידה ומבחינה גופנית הבדיקות יהיו תקינות יש לפנות להתיעצות עם רופא פסיכיאטר. בנוסף, כדאי שגם את תקבלי הדרכה מקצועית כיצד לנהוג עם בעלך.
חזקו ואמצו,
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:13 24.02.12
|
שלום!
אנחנו צריכים עזרה..בעלי נכנס לפחדים יש לו סחרחורות ,חיידק בקיבה והרבה לחץ בעבודה.אני מרגישה שהוא נכנס לדיכאון חזק....וזה משפיע עלי ועל הילדים שלנו...הוא בוכה ומבקש סליחה.
מה לעשות?
תודה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:12 23.02.12
|
שלום אני מאובחן כחולה PTSD כבר הרבה שנים.
אני נוטל ציפרלקס, מירו ועוד 3 סוגי תרופות.
אני סובל מחוסר שינה,עצבים,דיכאון,מצבי רוח ועוד תיסמונות בשל המחלה השניה שלי.
קראתי לאחרונה על גראס ריפואי ועל הטוב שזה עושה לחולי פוסט טראומה ורציתי לדעת אם יש סיכוי שאני אוחל לקבל מרשם לגראס ריפואי. אני מטופל אצל פסיכיאטר כבר הרבה שנים והשאלה עוד לא עלתה אצלו.
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
02:32 23.02.12
|
היי, כיום אני בת 21 ואני מרגישה שיש המון דפוסי התנהגות שממש הורסים לי את החיים.
דבר ראשון אני נוראה קיצונית ואובססיבית לגבי כל דבר ואני מתמכרת להרבה דברים וזה בא לי בתקופות למשל: קניות -אני לא יכולה קצת או ממוצע כשאני מתחילה אז אני לא יודעת להפסיק ובמשך ההליך אני ממש נכנסת לאופוריה וקונה הרבה מאוד דברים(בגדים, נעליים, תכשיטים, סופר פארם כל מה שקשור לחיצוניות) ויוצא שאני מרויחה בחודש 5000 בערך ומבזבזת בערך 15 אלף רק על הקניות ולאחר מכן אני מאוד מצערת על זה כיוון שאני מודעת שזה גורם לי חובות עצומים. דבר שני אלכוהול- לא יכולה קצת, כשאני מתחילה לא יכולה להפסיק ושותה הרבה מאוד ומשתכרת. לאחר מכן מצטערת ומתביישת על התנהגותי, ואפילו יש לילות שלמים שאני לא זוכרת מהם כלום. זה עם עוד הרבה דברים: קפה, סיגריות, סמים, (לרוב קוקאין). בנוסף גם אכילה- או שאני אוכלת כל היום ללא קשר לרעב ומשמינה מאוד או שאני לא אוכלת בכלל (צומות) ואז אני מרזה. כל הדברים שלהלן באים בתקופות מסוימות בחיים שלי ולאחר מכן יש לי תקופה של דיכאון. כיום אני בערך חודשיים בבית לא עובדת והפסקתי עם הכל למעט סיגריות וקפה.
בנוסף, אני חייבת כל הזמן שינויים, לא מסתדרת בשום עבודה, לא סיימתי ללמוד, לא התגייסתי, לא יכולה מסגרות. אני מוצאת עבודהבימים ראשונים מתלהבת ואופימית, ולאחר כמה חודשים מקסימום עוזבת. ניסיתי לעזור לעצמי במעבר דירה בתקווה שיהיה טוב יותר, עברתי לחו"ל לאילת לתל אביב וחזור להורים שלי.
כמו כן, גם במערכות יחסים. אף פעם לא הייתה לי מערכת יחסים רצינית. כל הגברים שהכרתי עד היום הרגשתי שרוצים ממני דבר אחד- סקס ואף אחד לא לקוח אותי ברצינות ואין לי מושג למה אני ממש רוצה מערכת יחסים. יכול להיות זה עקב משהו שאני משדרת?
שכבתי עם הרבה פרטנרים יחסית לגילי מרוב תסכול, אך לא מספרת זאת.
גם לגבי חברויות לא שמרתי על קשר עם אף בן אדם למשך תקופה ארוכה- ולכן היום אני מרגישה מאוד בודדה. יש לציין שאני מאוד נחמדה לאנשים, לא אוהבת לריב בכלל, עושה מה שאומרים לי, וותרנית ואוהבת לעזור לזולת.
מצטערת על האורך, אך מאוד רציתי לדעת מה דעתכם בנושא. תודה רבה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:11 22.02.12
|
היי,
צר לי מאוד לשמוע על מצבך. את עושה מאמצים להשתלב בחיים ונראה שמתקשה להתמיד ולתפקד באופן תקין למשל, בעבודה. גם בבית את לא מוצאת מנוחה. את ממש צודקת, לא קל להתמודד עם החיים. הסתגלות טובה לחיים היא פונקציה של כוחות וכישורים מפותחים. ראשית, יש לשלול בעיות גופנית, לצורך זה ניתן לערוך בדיקות מקפות. ישנם מצבים, בהם דיכאון נובא מסיבות גופניות כגון, תת פעילות של בלוטת התריס. במקרים אלה הטיפול הוא בבלוטת התריס והדיכאון נעלם מעצמו כאשר תפקודים גופניים מתאזנים. שנית, ניתן לפתח ולחזק כישורי חיים ומיומנויות של התמודדות עם מצבי החיים. עושית זאת באמצעות פסיכותרפיה. במידה ומבחינה בריאותית הבדיקות יהיו תקינות, יתכן ושווה גם לבדוק אפשרות של עזרה תרופתית ולצורך זה כדאי לפנות להתיעצות פסיכיאטרית. אני ממליצה שתתחילי מאבחון.
חזקי ואמצי!
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:58 22.02.12
|
שלום,
רציתי בבקשה לברר: האם מחסור בנורדרנאלין כאשר אין מחסור בסרוטונין
או דופמין וכל הבדיקות תקינות ואין דיכאון, יכול לגרום לעייפות מאוד קשה שגורמת למצב של אי יכולת לעבוד?
או שזה לא סביר שזה יקרה ויהיה חמור ככה אם אם יש מחסור בנורדרנאלין?
תודה מראש
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:48 22.02.12
|
שלום לכולם
כולכם מוזמנים להכיר, לחלוק ולהתייעץ עם אנשים במצב דומה,
כאן באתר בדיכאון+וחרדה' class='Blue'>קהילת לחץ, דיכאון וחרדה.
נתראה בקהילה :-)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:47 22.02.12
|
שלום לכולם
כולכם מוזמנים להכיר, לחלוק ולהתייעץ עם אנשים במצב דומה,
כאן באתר בדיכאון+וחרדה' class='Blue'>קהילת לחץ, דיכאון וחרדה.
נתראה בקהילה :-)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:46 22.02.12
|
שלום לכולם
כולכם מוזמנים להכיר, לחלוק ולהתייעץ עם אנשים במצב דומה,
כאן באתר בדיכאון+וחרדה' class='Blue'>קהילת לחץ, דיכאון וחרדה.
נתראה בקהילה :-)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:10 21.02.12
|
שלום. אני מאוד ממליצה לפנות לפסיכיאטר המטפל . יכול להיות שתרופה לא מתאימה לך. היום קיים מגוון תרופות נוגדי דיכאון וחרדה מקבוצות שונות.
בנוסף ניתן לשלב תרופות עם פסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT). טיפול CBT הינו קצר וממוקד והוכיח את יעילותו מבחינה מחקרית וקלינית בארץ ובעולם.
בברכה,
|
|
|
ד''ר אלונה גוברמן
פסיכיאטרית מומחית
מיינד קליניק, שד' דוד המלך 1 ת"א. 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:05 21.02.12
|
שלום. קודם כל השפעה של איקסל מורגשת תוך מספר שבועות בממוצע. הטבה מלאה תיתכן תוך 6 -8 שבועות .
יש מעט מיקרים ,שבהם שימוש בתרופה בשלב הראשוני של הטיפול יכול להגביר את תחושת החרדה, דיכאון ותסמינים גופניים . במידה וקיים מרכיב של חרדה בתמונה קלינית, מומלץ להוסיף לטיפול תרופה מקבוצת בנזודיאזפינים (לדוגמה קסנקס) למשך תקופה קצרה. חשוב להיות במעקב של רופא מטפל יכול להיות שצריך להיעלות במינון.
בנוסף, חשוב לציין שהגישה היעילה ביותר בהתמודדות עם התקפי חרדה - היא שילוב של טיפול תרופתי ופסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT). ניתן גם לשלב CBT עם ביופידבק.
|
|
|
ד''ר אלונה גוברמן
פסיכיאטרית מומחית
מיינד קליניק, שד' דוד המלך 1 ת"א. 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:57 21.02.12
|
ללילך שלום. אני מאוד ממליצה להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל.
לא ניתן לאומר בצורה חד משמאי איזו תרופה בטוחה יותר בזמן הריון. בכל קופת חולים היות קיימת מחלקה לייעוץ תרופתי בזמן ההיריון והנקה .מרכז הארצי לייעוץ טרטולוגי בבית חולים הדסה עין כרם טל:02-6243669,02-6243663
אפשרות נוספת טיפול פסיכולוגי ( תרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT) נמצא יעיל לטיפול בהפרעות דיכאון וחרדה. מידת יעילותו דומה לזו של תרופות, והוא כרוך בפחות תופעות לוואי. במהלכה תרכשי מיומנויות התמודדות עם מצבך הנוכחי וגם עם הגלים החוזרים של דיכאון וחרדה בעתיד.
בברכה,
אשמח לענות על שאלות נוספות,
|
|
|
ד''ר אלונה גוברמן
פסיכיאטרית מומחית
מיינד קליניק, שד' דוד המלך 1 ת"א. 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:46 21.02.12
|
שלום
מאז שהבן שלי נולד (לפני כשנה, לידה ראשונה) אני מרגישה רוב הזמן עייפות תשישות ופשוט סמרטוט. הלידה הייתה רגילה במונחים רפואיים אבל טראומטית מבחינה נפשית. אחרי הלידה ועד היום אני סובלת מרעידות בגוף, חולשה, עייפות, כאבי שרירים במיוחד בעורף ובשכמות, כאבי גרון.
הכוח שלי לטפל בילד מאוד מוגבל, מהר מאוד אני סובלת מכאבים והסבלנות שלי פגה והבכי שלו (לא נעים להגיד) גורם לי להתכווצות בכל הגוף, ממש בא לי לשים שמיכה על הראש כדי לא לשמוע.
כמובן שיש ימים יותר טובים וימים פחות טובים. אני נעזרת הרבה בהורי וגם בעלי עוזר המון אבל ממש נמאס לי מהסיטואציה שאני נמצאת בה מאז הלידה. תשישות מכל דבר קטן.
הרופאים העלו כל מיני אפשרויות כמו דיכאון אחרי לידה או פיברומיאלגיה שהתפתחה אחרי לידה אבל אף אחד לא אומר לי בנחרצות מה זה ומה כדאי לעשות.
הרופאת משפחה ממליצה לי להמנע מלהתחיל לקחת כדורים לתקופה ממושכת.
בנתיים אני מחכה שהזמן ירפא.... אבל איכות החיים שלי ירודה יחסית והיחסים עם בעלי והילד מושפעים מהמצב הגופני שלי.
כל עצה תעזור
תודה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:54 21.02.12
|
קשה לפרט, הכיוון העתידי לשלב תרופות נוגדות דיכאון בדרכים שונות ממסלול הרגיל של השפעה על סרוטונין.
כיווני טיפול הממוקדים על גניים וניורונים, השפעה במסלול NMDA GABA , GLUTAMATEקולטנים ספציפיים של סרוטונין 6 וכן קולטן 2C . השפעה על מרכיבים ניורוטרופיים כגון BDNF , IGF .
השפעה על CRF1 ועוד..
תרופה מעניינת : vilazodone , כוללת חסימה של סרוטונין ועוד השפעות שונות, זה התרופה הראשונה שסמנים ביולוגיים יוכלו לחזות את התגובה הצפויה, ובעתיד נוכל לחזות טיפול ספציפי למטופל ואת הסיכוי להחלמה מדיכאון קשה.
העתיד יהיה מעניין ומי ייתן ויהיו תרופות טובות יותר. יש לזכור שלמרות שכל הזמן יש התפתחות בתרופות החדשות, עדין התחזית של WHO , לקראת שנת 2020 , דיכאון יתפוס מקום גבוהה בין המחלות המגבילות בעולם, זה אומר הרבה יותר שכיחות של סבל ואובדנות. כנראה קשה להילחם מול הטבע והסלקציה הטבעית בעידן של דרישה לשלמות מכל אדם, תחרות אין סופית, חומרניות, הצטופפות בעיר ונטייה להתבודד מול מחשבים ועולמות ווירטואליים.
החדשנות מובילה לשיפור ואולי גם להרס בו בזמן.. שאלה פילוסופית מעניינת.
|
|
|
ד''ר יונתן דוידאור
פסיכיאטר מומחה, CBT,חוות דעת משפטית.
כתובת הקליניקה: דרך רמתיים 69 , הוד השרון 052-6552269
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:33 21.02.12
|
היפומאניה , מצב מאני בעוצמה פחותה, שייך להפרעה דו קוטבית , סוג 2 .
המצב עלול ליפגוע בתפקוד, פגיעה שיפוטית וכן סכנה למצבי דיכאון קשים ביותר.
יש מרכיב גנטי תורשתי , יש מרכיב גופני ( תת פעילות בלוטת התריס ..) , סמים, נזק מוחי ועוד..
באם המצב פוגע בתפקוד החברתי, תעסוקתי ואו אקדמי וכן סבל לסובבים ואו מעשיים חסרי שיפוט שלאחר מכן מצטערים, מדובר בהפרעה קשה, חובה טיפול תרופתי ומעקב פסיכיאטרי מסודר .
|
|
|
ד''ר יונתן דוידאור
פסיכיאטר מומחה, CBT,חוות דעת משפטית.
כתובת הקליניקה: דרך רמתיים 69 , הוד השרון 052-6552269
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:44 19.02.12
|
שלום,
בני בן 11 ובשבוע האחרון החל להתעורר בתחילת הלילה בטענה שמחשבות רבות דוהרות לו בראש ואינו יכול להירדם. הוא נראה ממש מפחיד , לא דומה לעצמו. לאחר שאחד ההורים מרגיע אותו ע"י חיבוק וסיפור הוא חוזר לישון עד הבוקר.
הרופא בקופת חולים נתן לנו כדורים נוגדי דיכאון , הוא לוקח אחד לפני השינה וזה כנראה עובד. לאחר לקיחת כדור במשך 3 ימים, הפסקנו, במשך יומיים לא היה כלום ואתמול בלילה שוב התחיל הסיפור, נתתי לו כדור והרגעתי אותו והוא חזר לישון.
הרופא הפנה אותנו לפסיכיאטר ילדים, האם יעזור לנו או שצריך להתייעץ עם רופא מומחה אחר ?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:54 18.02.12
|
תודה על המענה.
רציתי לדעת האם יש קשר בין טחור הפקוק לשילשולים? בתקופה האחרונה יש די הרבה...
כמו כן מהו טחור פקוק? מה ההבדל בינו לבין טחור חיצוני פשוט? אני צריכה לפנות לרופא? כמו כן האם יש קשר בין טחור פקוק לדיכאון? חוויתי בחצי שנה האחרונה דיכאון וחרדות...
תודה מראש ושבוע טוב
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
03:19 18.02.12
|
שלום וברכה.
אני בחור בן 25 בעל תואר ראשון, עובד. כל חיי היו בסדר גמור.
משום מה לפני כשנתיים התפרץ בי משהו חרדתי שהתבטא בהיפוכונדריה בהתחלה, חרדות שונות, דיכאון קטן ומאז נכנסתי לעולם הכדורים הפסיכיאטרים.
נסיתי SSRI (ציפרלקס ולוסטרל) לחרדה זה אכן עזר אבל לא לדיכאון (הייתה השמנה, חולשה, עייפות והרגשה שכל החיים כמו מבעד למסך זכוכית) ממש הרגשתי לא "אני".מאד אפאטי.
לפני כ4 חודשים הרופא הציע לי לקחת "וולבטרין 300" (ללא SSRI) ופתאום אכן נעלמו תחושות "חולשה ועייפות" נהייתי נמרץ יותר, שומע מוזיקה. מרגיש דברים. שמח יותר לכמה שעות ביום. אבל יש בי לפתע המון מחשבות על התאבדות והתענינות בנושא. מסתכל על האקדח שלי לפעמים. גם תוקפנות פתאומית.
אני הורס קשרים. לפעמים התפרציות של דיכאון חזק. טיפה פרנויה. (ואם אני לוקח ריטלין (פעם בשבוע בממוצע)- אז יש "היי" ל8 שעות אבל יומיים אח"כ אני בדאון נוראי.)
אז נכון שזה "אני" הישן והטוב, אך אלים ותוקפני פי 10. חרדתי יותר. לפעמים אני מרגיש על סף פסיכוזה. מה עושים? ממה אני סובל? להמשיך לקחת וולבטרין? מה לגבי הריטלין?
רוב תודות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:23 17.02.12
|
שלום מנחם.
לא ברור לי מדוע אתה מקבל ריספרדאל. בכל מקרה לריספרדאל עלולות להיות תופעות לוואי של ירידה ברכוז, קשב וערנות.
ניתן להשתמש בתרופות כמו אדרונאקס, וולבוטרין, וויפאקס, פרוביג'יל אשר יש להן אפקט מעורר, אפקט נוגד דיכאון וכן אפקט משפר קשב ורכוז.
|
|
|
ד''ר אהוד רוזיצקי
פסיכיאטר מומחה, טיפולי CBT, חוות-דעת, רשיון הפנוזה
רחוב שמעון פרס 33, מרכז פרס נובל, ראשון לציון 054-9988824
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:20 17.02.12
|
אני אשתדל לזכור זאת בזמנים שתוקף אותי דיכאון נוראי לגבי התהליך הזה..
אולי תוכל לענות לי על שאלה נוספת? היא בקשר לריצה.
התחלתי לרוץ לפני חודש וחצי לערך,אבל קצב הריצה שלי הוא מאוד מאוד איטי.אני מתחילה בחימום של 7 דקות ואז רצה עוד שעה על מהירות שמתחילה לרוב ב7.2 ולאחר חצי שעה אני עוברת לריצה של 7.5 . מה עדיף,להמשיך בקצב ריצה כזה למשך שעה,או להתחיל להעלות את המהירות ולקצר את משך הריצה?מבחינתי קצב של 9.5-10 למשך שעה הוא האידאלי אך אינני יודעת איך לעשות זאת כשכרגע הקצב המהיר ביותר שניסיתי הוא 7.5 . בנוסף, כמה פעמים בשבוע מומלץ שארוץ?לרוב אני עושה פעמיים-שלוש בשבוע קיקבוקס ופעמיים ריצה, פשוט כי נורא משעמם לרוץ על הליכון ובחוץ אני לא מעזה כי אני פוחדת שאכשל. גם בכל פעם בסיום הריצה תוקף אותי כאב חזק במפשעה בצד ימין וקשה לי לרוץ על בסיס יומיומי בגלל זה..
מצטערת שזה ארוך,אשמח לעזרתך!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:41 16.02.12
|
היי אוהד,
התחושות שאתה מתאר נפוצות מאוד אצל הסובלים מהתקפי חרדה. ייתכן שאתה סובל כעת ממצבים של חרדה ללא התקפים. בהחלט ניתן לטפל בכך, כאשר הטיפול המומלץ הוא התנהגותי קוגניטיבי (אתה יכול לקרוא בהרחבה על טיפול כזה, בחרדות ובהתקפי חרדה, באתר שלי). לעיתים נהוג לשלב גם טיפול תרופתי, שניתן על ידי פסיכיאטר (אך לא חובה). הרעיון הוא, שבשלב מסוים יהיה ניתן להפסיק בהדרגה את נטילת הטיפול התרופתי, כאשר ישנן תוצאות טובות לטיפול ההתנהגותי- קוגניטיבי. אם נוטלים רק טיפול תרופתי, קיים סיכוי גדול שההפרעה תחזור עם הפסקת נטילת התרופה.
בנוסף, סובלים רבים חוששים שהחרדה יכולה לגרום להם "להשתגע". בדרך כלל אין שום סכנה לכך. הפרעות חרדה יכולות להעלות את הסיכון להתפתחות בעיות אחרות כגון דיכאון, אם האדם סובל גם מפגיעות לדיכאון (פגיעות גנטית, או חווה דיכאון בעבר). כמו- כן, בהתאם לנסיבות יכולות להתפתח גם הפרעות חרדה אחרות. אין סיבה להילחץ מכך, הטיפול המתאים הנו קצר- טווח יחסית ויש לו אחוזי הצלחה גבוהים מאוד.
בברכה,
|
|
|
שרון לויט
פסיכותרפיסטית התנהגותית קוגניטיבית
כספרי 24, חיפה 052-6794957
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:27 16.02.12
|
היי עדי,
אני מבינה שמצוקתו של אחיך גורמת מצוקה רבה גם לכם, הסובבים אותו. עם כל הרצון הטוב, ועם כל הצער שבדבר, ההחלטה האם ליטול תרופות או לא היא, בסופו של דבר, שלו. ניתן לחפש מידע באתרי תרופות שונים לגבי פעולתן של התרופות, וכיצד הן משפרות את איכות החיים ומפחיתות את הסימפטומים. בנוסף, ניתן לערוך שיחה עם פסיכיאטר או מטפל אחר, שיסביר לאחיך על חשיבות הטיפול התרופתי ויפחית את חרדותיו ממנו.
אגב, קלונקס הינה תרופה המשמשת להרגעה נקודתית של חרדה- כלומר, במספר השעות שלאחר נטילת התרופה בלבד. אין לה שום השפעה בטווח הארוך, מלבד העובדה שהיא ממכרת, ושלאחר תקופה מסוימת יש להעלות את המינון כדי לקבל את אותו אפקט (כלומר, השפעתה יורדת). לא כך הוא הדבר לגבי תרופות נגד דיכאון, שמפחיתות סימפטומים הן של דיכאון והן של חרדה, בטווח הארוך (החל משלושה שבועות מזמן התחלת השימוש).
בברכה,
|
|
|
שרון לויט
פסיכותרפיסטית התנהגותית קוגניטיבית
כספרי 24, חיפה 052-6794957
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:19 16.02.12
|
|
התרופות עוזרות לטיפול בדכאון ולשיפור תסמיני הדכאון ,יכול להיות שיפור קל גם בתיפקוד חברתי תלוי באיזהעוצמה מחלת האלצהיימר שבו החולה נימצא
|
|
|
ד''ר ירחמיאל ברבר
פסיכאטר מומחה -פסיכוגריאטר
ציטלין 1 קומה 1 חדר 117 תא ככר רבין 052-2500687
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:30 15.02.12
|
|
קראתי שכתבתם לאורי על תרופות דיכאון. האם הן עוזרות לגברים עם אלצהיימר שמתנתקים מהחברה, האם הן מחזירות אותם לתפקוד חברתי?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:06 15.02.12
|
שלום לכם
אני משתמש בצפרלקס נגד דיכאון.
האם יש בעיה לקבל זריקת הרדמה מקומית אצל רופא השיניים?
תודה רבה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:05 15.02.12
|
אני נמנע אף פעם משום מפגש בגלל אוכל; אך אם אני חורג מעט זה מפריע לי אפשר להגיד, לכן אני דואג במהלך היום לא לחרוג; אפשר להגיד שאני מצליח בעזרת קפדנות יתר לעשות זאת.
חשוב לציין שחריגה של 100 150 קלוריות מפריע לי אך מעט, אבל מעבר לזה זה כבר באמת מפריע; אך דיי נדיר שחרגתי 300 קלוריות לדוג' מהתפריט המומלץ...
הבעיה היא שאני חושב יותר מדי על אוכל; בסגנון:"מה לאכול בערב?"/"יש לי עוד 300-350 קלוריות לאכול היום, מתי לאכול אותם? מה עדיף לנצל בהם?".
לפעמים אני מוצא את עצמי אוכל במהלך הבוקר מאות קלוריות, רק בגלל שהתחשק לי מה שנקרא, וכל הזמן חשבתי על אוכל. חשוב לציין שלא מדובר בהתקפת אכילה או משהו, אין לזה שום זיקה ללחץ פיזי או דיכאון או משהו, אני פשוט מרגיש מעט רעב אז אני אוכל; המחשבה העיקרית היא שיש לי בערך 1850 קלוריות לבזבז, אז למה לאכול פחות?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:42 15.02.12
|
דורון יקר,
ראשית, לפני שאתה מאבחן את עצמך כ"נמצא במצב של דיכאון", והכוונה לדיכאון המהווה בעיה קלינית הדורשת טיפול ואולי אף תרופתי, כדאי, אולי, שאיש מקצוע יאבחן אם אתה באמת נמצא "שם" או שאולי אתה שרוי במצב של עצב וייאוש, תחושות נורמאליות וטבעיות בחיינו, הנובעות, לרוב, כתוצאה מתקופות ואירועים קשים, ממש כמו במקרה שלך.
אמנם איני פסיכולוגית אולם, בתחושה שלי, אתה נמצא יותר במצב של דכדוך ועצבות מאשר במצב של דיכאון קליני.
בעקבות המצב אליו נקלעת, ובשל כך שאתה נאלץ להתמודד בשלוש חזיתות בו-זמנית (אשתך, ילדיך ואהובתך), כוחותיך הנפשיים נחלשו כל-כך שבתחושה שלך הם פשוט נעלמו. אהובתך היוותה עבורך אי של שפיות, כך שכל עוד היא הייתה שם למענך (וגם לא נאלצת להתמודד עם אובדן הקשר עימה), חשת שאתה יכול להתמודד. כעת, משהיא "הלכה", אתה מרגיש לבד מול העולם. אולם ב"לבד" הזה, טמונה המון עוצמה, יש לך אותך! אולי איבדת את האיש הזה בתוכך, שעליו אתה תמיד יכול לסמוך להישען, אולם הוא בוודאי נמצא שם וכל שעליך לעשות הוא למצוא אותו שוב ולהתחבר אליו. ייתכן כי טיפול/אימון ממוקד וקצר מועד יסייע לך לעמוד שוב על רגליך ולמצוא שוב את טעם החיים. תחילת התהליך תהייה במציאת משאביך ועצמותיך הפנימיים. בשלב השני תלמד מחדש כיצד לעשות שימוש מושכל ונכון בעצמות אלה באופן המיטבי כך שתוכל להתחיל לצעוד בנתיב הנכון עבורך, לשחרר את הקולגה שלך ולהתמקד בתהליך הגירושין, כפי שציינת.
|
|
|
מוניקה הרשקוביץ
מאמנת אישית רב תחומית
052-4033683
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|