קהילת זוגיות במשבר

שלום
נפרדתי מחבר לאחר 3 שנים של חברות.
אני בת 27, חתונה ירדה מהפרק וואם היינו מתחתנים - היינו מתגרשים.
עכשיו אני מרוסקת.
וכל הזמן מחזיקה את עצמי לא להתקשר.
רציתי לשאול, האם אתם ממליצים למחוק ולזרוק את כל מה שקשור בו?
זה מה שהציעו לי לעשות כדי להתגבר ולהמשיך הלאה. אתם מסכימים לזה?
אשמח לעצה תודה רבה

אני בטוחה שממש קשה לך, גם אם את יודעת שזה הצעד הנכון (הוא בטח מה זה הפסיד..) הלב נשבר.
זה ברור שאת רוצה להתקשר.. ולפעמים יהיה לך ממש קשה להשתלט על הרצון/צורך הזה. אם יעזור לך למחוק את האינפורמציה שלו מאנשי הקשר בנייד ועוד פעולות כאלו שיעזרו לך בהמנעות לעשות את ברגע של חולשה. אז תעשי את זה.
ואם תפלי פה ושם גם לא נורא מה לעשות, תסלחי לעצמך. פשוט תביני שכול פעם שתפתחי את זה יש סיכוי שתכאבי.
אז המנעות היא הדרך הכי בטוחה. והזמן שתקחי לעצמך להתאושש, תקיפי את עצמך הסביבה תומכת. תאפשרי לעצמך לחוות את הכאב עד הסוף ואז תוכלי גם לצאת ממנו.
חיבוק והתאוששות מהירה,
אסתי

יש לו יומולדת בקרוב.
להתקשר?
לשלוח הודעה?
לא לעשות כלום? מה את ממליצה תודה לך

אני חושבת שברמה האנושית את יכולה, אני חושבת שיהיה לך ממש קשה לא להתייחס בכלל.
העניין הוא אם תצרפי לברכת יום ההולדת הזו צפייה למה יתפתח מממנה.
אין לי כל כך פרטים איך נגמר הקשר, ואם זה באמת מה שרצית שיקרה. מי בחר לסיים?
לא שזה עושה את זה יותר קל אחרי שלוש שנים.

ואמחוק את המספר!

היי
תוכלו להגיד בבקשה מהם הסיבות הכי נפוצות לגרושין בישראל?
תודה רבה זה לא למחקר או משהו פשוט מסקרן מאוד

אני לא יודעת בקשר למחקרי אבל מהניסיון המקצועי שלי
הסיבה מס.1 היא בגידה

היי
חברתי הטובה ביותר התגרשה לאחר שנה של וחצי של נישואין ויש לה ילד.
כעת היא אומרת שהיא לא רוצה קשר רציני אלא רק סטוצים כדי "ליהנות קצת מהחיים"
היא עדיין מסובכת משפטית מעט עם האקס בנושא כלכלי למרות שמסתדרים בקטע של הילד?
הגירושין לפני חודש בערך?
אתן בעד הקטע של הסטוצים?
מתי לדעתכם היא יכולה להרגיש בשלה לקשר חדש? תודה לכולם!

לא אשת מקצוע
הייתי ממליצה לה על קצת חופש, ביחוד אם היא עוד מסובכת משפטית עם האקס. לדעתי היא צריכה לנוח קצת מזוגיות ואפילו "לעשות חיים" קצת עם בא לה ולהחזיר לעצמה את הביטחון והרעב לקשר רציני חדש
אבל זאת דעתי בלבד.....

מה היא אומרת?

שימו לב ל כתבה מעניינת שעלתה השבוע לאתר.|smile|
סופ"ש נעים לכולם|smile|

היי
יש לי חברה כבר 7 חודשים, אני אוהב אותה והיא אוהבת אותי מאוד ואני רואה לנו עתיד.
העניין הוא שבמיטה אני מוצא את עצמי חושב הרבה פעמים על אחרות - כי זה יותר מרגש אותי וככה לפעמים אני מצליח להגיע לסיפוק.
האם משהו לא בסדר בי?
אנחנו צריכים להפרד?
זה לא שהיא לא טובה במיטה - היא פשוט קצת חסרת כריזמה במיטה להבדיל מחברות קודמות.. אשמח לעזרה תודה.

אין שום פסול בפנטזיות במיטה ובכלל, אחרת לא היו נותנים לנו דמיון. אם הקשר שלכם הוא טוב ומספק כמו שאתה כותב, ואתה רואה שיש לכם עתיד, לא צריכה להיות בעיה. הבעיה תהיה אם אתה תתחיל באיזה שלב לרצות לחוות ריגושים עם נשים אחרות מחוץ לקשר.
אני מקווה בשביל שניכם שתעריך את האיכויות שיש בחברה שלך, ותוכלו להשאר יחד. אתה יכול גם להיות פתוח איתה ולהראות לה מה אתה אוהב, לפעמים יש בחורות שמתביישות בהתחלה, אבל זה לא אומר שאין לה קריזמה או שאתם לא יכולים להנות יותר.

אני בחיים! אבל בחיים לא רואה את עצמי בוגד.
אבל יש בי את החשש שמחשבות ככאלה.. עוד 10 שנים עלולות לגרום לתסכול
מפחיד.

בגידות מתחילות ממחשבות בדיוק מהסוג שלי?

שלום
התחלתי לצאת עם בחור מאוד חמוד ומצחיק שאומר שמחפש קשר רציני.
אני בת 28 וגם הוא
אבל הוא נראה לי לא רציני! איך אפשר לעזאזל לדעת אם בחור הוא רציני או לא מבלי לשאול אותו ישירות
ואז" לכבות" אותו? תודה רבה!

היי
ברכות על הקהילה המגניבה שלכם!
יש לי שאלה רצינית, למרות הכותרת הבעייתית משהו.
אני גבר בן 35, רווק, נראה טוב וסה"כ מוצלח.
יש לי בעיה שאני מאוד מאוד פדנטי בבחירה של בנות,
אני מרגיש שאני מפספס הרבה בחורות נפלאות וחמות עם אופי מדהים, כי אני פוסל אותן בגלל שהן לא נראות מספיק טוב בשבילי.
אני נראה טוב.. לא איזה דוגמן אבל הבעיה שלי היא שאני כמו כל הבנים (בגיל ההתבגרות לפחות)
שנמשך לבחורה עם ציצי גדול.. תחת יפה וכאלה.. אבל כאלו אין הרבה ואני מפספס הרבה דברים טובים בדרך.
אני בטוח!
אני יוצא עם בחורה עם אופי מדהים, תחומי עניין זהים לשלי, מבית טוב ואני פוסל אותה כי יש לה תחת גדול.
שוב אני מתנצל על הבוטות אני לא שוביניסט או משהו ולא סקסיסט - אני פשוט לא מצליח להמשך אם היא לא "כוסית" ולא רואה את עצמי עושה איתה סקס נפלא.. בכלל לא רואה את עצמי מפשיט אותה.
החברות הקודמות שלי היו עם הנתונים שאני אוהב כביכול אבל זה לא הסתדר.
חברים שלי אומרים לי - צא לעוד דייט, תנסה, תראה , אבל אז בדייט הזה מה שקורה הוא שישר אני מחפש את אותו פגם שמצאתי לראשונה - והוא לא יוצא לי מהראש.
מהרגע שהן מראות עיניין בחזרה זה בכלל מכבה אותי.
מה הבעיה שלי? איך אמצא זוגיות ככה?
אשמח להתייחסות ועצה.. המון תודה לכולם ולעונים

היי sroolik
קודם כל, מעריכה את הכנות, זה כבר אומר שזה מספיק מפריע לך, אתה מודע שאתה מפספס הרבה הזדמנויות טובות.
תראה, יש תופעה אצל גברים שנוצרת אצלהם איזו פנטזיה/מודל לאישה האידאלית עבורם. וכל מי שלא תואמת, הם פוסלים. גם אם הם יודעים שהם מפספסים ולא נותנים הזדמנות. הקשר בין המודל לבין מי שתהיה בת הזוג שלך הוא לא מציאותי.
הוא בפנטזיה שלך. לכן אתה צריך לעשות את ההפרדה. זה לא אומר שתוותר על כימיה משיכה והתאמה, זה אומר שתתן הזדמנות להכיר לאהוב את הבחורה, את ההרגשה שיש לך כשאתה איתה, את האיכויות שלה.
ואז תדע שזו אהבה אמיתית שתחזיק לאורך זמן. אם המשיכה היא בגלל המראה, זה יתפוגג עם הזמן.

ואולי בכול זאת תימצא את האחת שהיא גם וגם וגם, מי יודע?
בהצלחה,
אסתי

יש לי אותו דבר ויש לי רעיון

תעשה ככה:
כשאתה יוצא עם בחורה - תסתכל עליה כמו חבר מהמילואים.
אם כיף לך ומצחיק לך ומעניין לך. וככה תחשוב כמה פגישות - ורק על זה.
יותר מאוחר אם עברת את השלב הזה - תתחיל להסתכל עליה במובן מיני יותר.

אסתי איך הרעיון?

אני אכנס לנוהל חדש ששם מצד את מה שהורגלתי אליו
אני לא בטוח שזה יעבוד אבל ברור שיש פה אישיו אצלי
תודה רבה

לשואל ולחיים,
לא היה עולה לי הדימוי של המילואים, אבל אני בעד. כי בעצם מה שאתה אומר זה שבסוף מה שחשוב, זה להרגיש נוח, לצחוק, להיות מסוגלים לדבר על הכל, להתקבל וגם להיות חברים. כי אחרי שלב ההתלהבות וההתאהבות מגיעים החיים.
כבר יצא לי לראות ולטפל בזוגות שלמרות שהבחורה מאוד יפה ומושכת ולטעמם, הם מוצאים את עצמם שהם לא נהנים אחד מהשני. כי החיבור הוא לא מהסיבות הנכונות. וזה יוצר תסכול גדול.

שימו לב ל כתבה מעניינת שעלתה לאחרונה באתר|smile|

ממני

שימו לב ל כתבה מעניינת שעלתה לאחרונה באתר.
|smile|

היי
רציתי לשאול את אנשי המקצוע
יש סטטיסיקה כזאת?
זה באמת לא מגיע ממקום של לשפוט...
אבל למיטב ידיעתכם ועל פי הסטטיסטיקה,
ילדים להורים גרושים גם נוטים להתגרש? (בגלל חווית הגירושין והתפרקות התא המשפחתי)

תודה רבה

המון חברות וחברים שלי הם ילדים להורים גרושים, ויש להם קשיים במערכות יחסים, אין ספק..
אבל יש כמה זוגות שנאי מכירה שנשארו ונשארו.. עד עצם היום הזה..
נראה לי שיש להם דרייב כן להצליח..

אני לא מכירה את הסטטיסטיקה, אם כי מה שאת כותבת נשמע הגיוני.

גם אם הסטטיסטיקה הזו נכונה, חשוב להבין שלא מדובר ב"גזרת גורל".

אני מאמינה שמי שמבין שעל מנת שהזוגיות שלו תהיה טובה עליו להשקיע, והוא יהיה מוכן לעשות את מה שנדרש - תהיה לו זוגיות טובה - וזה לא משנה באיזה בית הוא גדל.

יתכן ומי שגדל עם מודל של זוגיות טובה אכן יותר קל לו ליישם דברים, או שישנם דברים שהם טבעיים לו יותר ממי שלא. אבל כדאי לזכור שאנחנו יכולים להשפיע על ה"גורל" שלנו, וליצור מערכות יחסים מספקות ומהנות בחיינו.

בהצלחה!!!

היי
איך אפשר להגדיר אלימות מילולית?
חבר שלי לא אלים חס וחלילה, אך בנאדם מאוד ציני. בהתחלה אהבתי את זה מאוד כי זה מצחיק. אבל עכשיו אחרי 8 חודשים של חברות זה נראה לי ממקום של חוסר ביטחון. בנוסף הוא מתחיל גם להפנות את הציניות כלפיי.
ויש עוד משהו - הוא טוען שדברים כמו גרעפסים ויותר מזה... הם עניין של אינטימיות טובה ואותי זה מגעיל ונותן תחושה של חוסר כבוד.
יש פתרון לדברים האלה? כי זה רק הולך ומתדדר

אני לא יודעת למה את מתכוונת כשאת כותבת "הוא מתחיל להפנות את הציניות כלפי", ומאחר ופתחת ושאלת על אלימות מילולית - חשוב לי לציין שאינך צריכה לסבול אלימות מכל סוג שהוא.
אני עונה מתוך נקודת הנחה שאת נמצאת בזוגיות הזו מרצון ומתוך עוצמה.

בעיניי, כאשר אדם ציני זה סימן שהוא מכסה על הפנימיות שלו. הציניות היא מעין מעטה קוצני, שמסמל "לא להתקרב".
יכול להיות שהאבחנה שלך נכונה, והציניות נובעת מחוסר ביטחון. זה לא באמת משנה.
מה שמשנה הוא, שאת לא "קונה" את הציניות, וברור לך שזה כיסוי.
זה יכול לאפשר לך להיות בהבנה ובחמלה כלפי בן הזוג שלך.
להיות בהבנה ובחמלה זה לא אומר לסבול כל התנהגות - תציבי את הגבולות שלך במקום בו הם צריכים להיות לדעתך. אבל זה אומר שכאשר את בהבנה וחמלה את יכולה לראות מעבר למשפט הפוגע שהוא אמר עכשיו, לראות את הכאב שלו ואת הפגיעות שלו - ולהתייחס אליהן.

ולגבי העניין השני - שימי לב לפרשנות שלך "נותן תחושה של חוסר כבוד", מול "אינטימיות טובה" - שזו הפרשנות שלו. יכול להיות שאם תאמצי פרשנות אחרת יהיה לך יותר קל עם העניין...?
בגדול, אני מאמינה שכל זוג מוצא את השביל בו שני בני הזוג יכולים לחיות איתו בשלום (למשל, יכול להיות שאם הוא יגיד "סליחה" אחר כך, זה יעזור לך לא להרגיש שהוא מזלזל בך),
אבל בסופו של דבר, כאשר אנו חיים עם אדם, אנחנו אמורים לקבל אותו על הטוב והרע, לא?

מזמינה אותך לחפש בגוגל את המאמר "מה לעשות שהבן זוג מפליץ?" - מאמר מצויין שמתייחס גם לשאלה שבכותרת...

בהצלחה!

אולי הוא חש חוסר ביטחון מולך?
בכל אופן מיטל צודקת - אסור לך לסבול מאלימות מילולית. כל מה שעוקצני כלפייך ולא נעים לך - אל תסכימי לשמוע. חד משמעית! אם את עדיין מאמינה בקשר, נסי להבין מה מקור החולשה של בן הזוג. זאת דעתי...

שלום
אני לאחר פרידה מזוגיות של שנה, בת 28. מה אעשה עכשיו?
אני רווקה בת 28! לא חשבתי שכך אהיה בגיל הזה. אני יזמתי את הפרידה כי היה לי ברור שאם נהיה ביחד אנחנו פשוט נתגרש.
יש לכם כמה מילים לעודד בחורה במצבי? אני שבורה ובודדה וכל החברות שלי בזוגיות...

מה תעשי עכשיו?

דבר ראשון - תתאבלי.
כן, כן. קשר של שנה לא הולך ברגל, ואפילו שאת יזמת את הפרידה - הכאב קיים. וכשיש כאב - הדרך הטובה ביותר להתמודד איתו היא... לכאוב, ולא להדחיק.

כשתרגישי שאת מוכנה "לצאת שוב לעולם", אני מזמינה אותך למצוא את הדרך לחיות את חייך בשמחה ובהנאה - ולא לתלות אותן במציאת בן הזוג.
אין ספק שישנו קושי - כאשר כל החברות מסביב בזוגיות - ואת עדיין לא. כשכולם שואלים: "נו, אז מה קורה, יש לך מישהו?" ודורכים על היבלת...

אבל אני מאמינה שכשתחיי חיים מלאים ומספקים - וכמובן תגבי במעשים את רצונך בבן זוג - בן הזוג הנכון בוא יבוא.

במילים אחרות: תזכרי שאת בדרך למטרה שלך, וגם אם עדיין לא הצלחת להשיג אותה - זה לא אומר שנכשלת, זה לא אומר שזה לא יקרה בעתיד, אפילו הקרוב.
מה שחשוב זה ליהנות מהדרך - מהחיים, ולא לתלות במטרה (בן הזוג, במקרה הזה) את האושר שלך ("אני אהיה מאושרת כשיהיה לי מישהו...").

מאחלת לך הצלחה רבה!

בליל הסדר, אני וחברה שלי היינו בנפרד, כל אחד אצל ההורים שלו.
בערב חג השני היינו אצל ההורים שלי. והיינו אמורים ללכת להורים שלה למחרת לצהריים.
אבל משהו התפקשש (הייתי צריך לעבוד מהבית על משהו קריטי מהעבודה) ויצא שבסוף לא יכולנו ללכת.
היא התעצבנה שאני שם את העבודה קודם. ומאז אנחנו בקרירות
מה אני עושה?

זה ממש בקטנה!
זה ריב שקורה בכל החגים כמעט... תתגברו על זה - אני מבטיחה

נו.. השלמתם?

אתה מתאר מריבה רגילה וסטנדרטית בין בני זוג.

כולם רבים. זה חלק מהזוגיות...

אתה מתאר שהבטחת משהו. מסיבות שאינן תלויות בך - לא הצלחת לקיים. החברה נפגעה...

מה עכשיו?

האחריות שלך היא קודם כל להבין שהיא נפגעה (ולומר זאת), ולהיות מסוגל להכיל את הפגיעה שלה.
בשום מקרה לא להיגרר למשחק כוחות או להאשמות הדדיות ("גם את הברזת לי פעם" וכו').

מתוך המקום המבין והמקבל - אחרי שהיא תרגיש שאתה איתה - יהיה הרבה יותר קל להמשיך הלאה.(להתנצל, אולי לשאול איך ניתן לפצות על מה שקרה וכו').

אשמח שתשתף אותנו איך העניינים התפתחו,

בהצלחה!

שלום
אני נשואה מזה 5 שנים ובעלי סובל מבעיה של נחירות,
יש לו מכשיר לילה כזה וכל העסק די רועש
אז הצעתי לו שאכין לי מיטה בחדר נפרד למקרים בהם אני לא מצליחה להרדם
והוא מאוד... אבל מאוד נעלב וכעת אנחנו בנתק.

הסברתי לו שלא מדובר בספייס לעצמי (הוא כבר יודע שאני אוהבת ספייס)
אלא רק בגלל הרעש
והוא מאשים אותי שאני בחורה שאוהבת לבד - ויותר מדי.
מה עושים? איך עושים את זה בצורה קלה ונעימה יותר? תודה רבה מראש למי שעונה

הי נגה.
נראה לי שהמקרה שאת מתארת "הציף" תחושה של בעלך - שכמו שאת מציינת כבר הייתה קיימת קודם - והיא התחושה שלו שאת לא באמת זקוקה לו / את לא באמת איתו. אני בטוחה שאת כן מרגישה שאת איתו - אבל נראה שאת יודעת מאיפה התחושות שלו מגיעות.

מזמינה אותך להתייחס למשבר הנוכחי כהזדמנות לבדוק - איך תוכלי ליצור אצלו את התחושה שהוא מחפש בקשר - איך תוכלי לגרום לו שאת רוצה להיות איתו, שאתם שותפים והביחד שלכם חשוב לך כמו לו.

אני בטוחה שכשהוא ירגיש את הרצון שלך בקרבה וב"ביחד", יהיה לו הרבה יותר קל לקבל את העובדה שאת לא ישנה איתו לעיתים בגלל הרעש. כרגע - מבחינתו זו עוד הוכחה לכך שאת לא באמת רוצה להיות ביחד.

אשמח לשמוע את דעתך על נקודת המבט שהצעתי.

בהצלחה!

שימו לב ל כתבה מעניינת שעלתה לאחרונה באתר.

שבוע טוב!

כשמגיע החג אנחנו מוצאים את עצמנו מחפשים מתנות
שוברים את הראש, אם זה יתאים? אם זה בתקציב? וכו..
יש מתנה שתמיד מתאימה והיא גם לא עולה כלום,
המתנה הזאת נקראת .. מחמאה.
תמיד אפשר למצוא משהו להחמיא עליו,
ממאה מחממת את הלב
ומעלה חיוך של הערכה.
תנסו. ותהנו..

חג שמח לכולם!