|
- פורום אורולוגיה, ניתוחים אורולוגים, מחלות הערמונית
- פורום אורטופדיה אונקולוגית, גרורות בעצמות
- פורום אורטופדיה ילדים
- פורום אחרי לידה
- פורום איסוף דם טבורי, שימור דם טבורי, תאי גזע
- פורום אקנה, פצעי בגרות
- פורום הרניה, שבר, בקע, קילה
- פורום השמנת יתר - התמודדות
- פורום מחלות פרקים בילדים, כאבי פרקים
- פורום מתיחת פנים, מתיחת בטן
- פורום ניתוחי גב, כאבי גב, עמוד שדרה
- פורום סרטן ריאות, סרטן ריאה
- פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער
- פורום שאיבת שומן
- פורום שיקום הפה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:35 20.05.12
|
שלום רב,
אני מאוד מצטערת לשמוע. דיכאון אחרי לידה תלוי במספר גורמים, על כן עובדה זו לא מספיקה על מנת להעריך את הסיכוי לדיכאון. עם זאת, גורם זה מאוד משמעותי, תהליך האבל לוקח מספר חודשים כך שייתכן מאוד שתהיה באבל גם לאחר הלידה. בנוסף ישנו סיכוי להסתבכות של תהליך האבל כיוון שבמהלך ההריון קשה לעבד מוות של אדם קרוב ולהתאבל כמו שצריך ולאחר הלידה עלולים להתעורר רגשות קשים על כך שנותרה לבד ושהתינוק/ת לא יכיר את אביו. כדאי לעזור לה עד כמה שניתן בתמיכה רגשית ובעזרה מעשית. לדאוג שיהיה תמיד מישהו איתה בחודשים הראשונים אחרי הלידה על מנת לעזור לה ובמידה והיא חשה דיכאון יותר משבועיים לאחר הלידה, כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי.
בברכה,
ד"ר שרון בן רפאל
פסיכולוגית קלינית מומחית
|
|
|
ד''ר שרון בן-רפאל
פסיכולוגית קלינית
רמת השרון 03-5405503
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:02 18.05.12
|
למיכל שלום. מזל טוב להולדת התינוק!
כדי לתת אבחנה מדויקת נדרשת בדיקה מעמיקה של מצבך. דיכאון וחרדות אחרי לידה הינה תופעות שכיחות יחסית אשר דורשות טיפול. נשים רבות מתנסות במצבים דיכאוניים וחרדתיים לאחר הלידה.
אני מאוד ממליצה לך לפנות או לרופא משפחה (הארכה ראשונית) או לרופא נשים או לפסיכיאטר בהקדם לאבחון והמלצה על טיפול.
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,
|
|
|
ד''ר אלונה גוברמן
פסיכיאטרית מומחית
מיינד קליניק, שד' דוד המלך 1 ת"א. 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:31 18.05.12
|
שלום רב, אני כחודשיים אחרי לידת בני (שלישי אחרי 2 בנות) לידות רגילות הריונות תקינים מרגישה בזמן האחרון שינויים קיצוניים במצבי הרוח. חשוב לי לציין שלא היו לי דברים כאלה בלידות הקודמים הכל היה בסדר אבל משום מה פה מאוד קשה וחדש לי כל הדברים האלה, אפילו לעבוד (מה שעשיתי בשמחה ובכיף) לא בא לי בכלל ואני אפילו חושבת לפעמים עד כמה אני אני לא טובהוגרועה כי העצבים והלחץ שלי באים לידי ביטוי לא פעם ביחס לילדות. אני לא ידועת אם זה דיכאוןאחרי לידה או שפשוט השגרה ה"חדשה" הזאת (לא לצאת מהבית, הבכי בגלל גזים וכדומה) זה מה שגורם לי לכך. אני מאוד אשמח לקבל הכוונה איך מתמודדים עם זה ומה ניתן לעשות על מנת לטפל בזה כי זה מאוד קשה לי, מלחיץ ולא נוח לי רגשית עם כל השינויים הללו.
תודה רבה על היכולת לפרוק ולסייע.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:52 07.04.12
|
שלום רב,
אני מצטערת לשמוע שאת חווה קשיים. דיכאון אחרי לידה הוא מצב נפוץ ולרב חולף עם טיפול מתאים. טיפול תרופתי מביא לשיפור במצב הרוח בתוך כשלושה שבועות (לעיתים נדרש עוד זמן על מנת להתאים תרופה או מינון מתאימים) ולהחלמה בתוך כ-16 שבועות. ברוב המקרים תוכלי להשיג אפקט דומה בטיפול פסיכולוגי. ישנם שני טיפולים שהוכחו במחקרים כיעילים כמו תרופות - טיפול קוגניטיבי התנהגותי ופסיכותרפיה בין אישית. בטיפולים אלו תוכלי להרגיש הטבה במצב הרוח בתוך מספר שבועות והחלמה בתוך 12-16 שבועות. בנוסף, בטיפולים אלו תלמדי דרכים שיכולים לעזור לך להימנע מדיכאון בעתיד.
אם תחליטי שאת מעדיפה לבדוק את האפשרות לטיפול פסיכולוגי את מוזמנת לפנות אלי.
בברכה,
ד"ר שרון בן-רפאל
03-5405503
|
|
|
ד''ר שרון בן-רפאל
פסיכולוגית קלינית
רמת השרון 03-5405503
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:14 07.04.12
|
|
שלום, אני בת 25 נשואה +4. ילדתי לפני 3 שבועות ולפי מחקר קטן שעשיתי אני בטוחה ב-100% שיש לי דיכאון אחרי לידה. אני רוצה לפנות לטיפול אך יש לי חששות לגבי הטיפול התרופתי. הייתי רוצה לקבל פרטים תוך כמה זמן ניתן להרגיש בשיפור במצב רוח? מה בעצם הכדורים עושים, איך הם גורמים לאיזון? אין איזה חשש שאחרי הפסקת הטיפול התרופתי יחזור הדיכאון במצב הרבה יותר גרוע?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:05 22.03.12
|
טיפול הומאופתי ידוע בתכונות שלו וביכולת למנוע דיכאון אחרי לידה
וזה אומר לעשות טיפול במהלך ההריון ואו גם אפילו לפני הכניסה להריון
בכדי למנוע את הנטייה לדיכאון אחרי לידה - יש הצלחות של 85%
ויטמין B קומפלקס
מדברת מניסיון
דר דניאל
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:46 21.02.12
|
שלום
מאז שהבן שלי נולד (לפני כשנה, לידה ראשונה) אני מרגישה רוב הזמן עייפות תשישות ופשוט סמרטוט. הלידה הייתה רגילה במונחים רפואיים אבל טראומטית מבחינה נפשית. אחרי הלידה ועד היום אני סובלת מרעידות בגוף, חולשה, עייפות, כאבי שרירים במיוחד בעורף ובשכמות, כאבי גרון.
הכוח שלי לטפל בילד מאוד מוגבל, מהר מאוד אני סובלת מכאבים והסבלנות שלי פגה והבכי שלו (לא נעים להגיד) גורם לי להתכווצות בכל הגוף, ממש בא לי לשים שמיכה על הראש כדי לא לשמוע.
כמובן שיש ימים יותר טובים וימים פחות טובים. אני נעזרת הרבה בהורי וגם בעלי עוזר המון אבל ממש נמאס לי מהסיטואציה שאני נמצאת בה מאז הלידה. תשישות מכל דבר קטן.
הרופאים העלו כל מיני אפשרויות כמו דיכאון אחרי לידה או פיברומיאלגיה שהתפתחה אחרי לידה אבל אף אחד לא אומר לי בנחרצות מה זה ומה כדאי לעשות.
הרופאת משפחה ממליצה לי להמנע מלהתחיל לקחת כדורים לתקופה ממושכת.
בנתיים אני מחכה שהזמן ירפא.... אבל איכות החיים שלי ירודה יחסית והיחסים עם בעלי והילד מושפעים מהמצב הגופני שלי.
כל עצה תעזור
תודה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:44 22.01.12
|
שלום רב,
דיכאון אחרי לידה מופיע גם אצל גברים, בדיוק מהסיבות שתוארו.
בברכה,
ד״ר שרון בן רפאל
|
|
|
ד''ר שרון בן-רפאל
פסיכולוגית קלינית
רמת השרון 03-5405503
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:12 26.12.11
|
שלום רב!
אני ואשתי כבר 6 שנים ביחד.ליפני 4 חודשים נולדה לנו בת.בחודשיים ראשונים הכל היה בסדר בנינו למרוץ העייפות המצתברת.ניסינו לעשות סקס כמה פעמים והכל היה טוב.בחודש אחרון נוצר איזהשהוא נתק.כשה להסביר אך אני מרגיש את זה.בחודש אחרון ילדה ישנה טוב.כ8 שעות בלילה.כך שאנחנו לא עייפים כלל.אישתי התחילה לעבוד ליפני שבועיים.
עם הרגשת נתק ניסיתי כמה פעמים לדבר איתה על זה אך ניתקלתי בתשובות אגרסיביות.כגון:מה אתה רוצה ממני?אם נידמה לך שיש בעיה אז לך לרופא.אצלי הכל בסדר.
יש לומר כי אני עוזר לה בכל הקשור לתינוק.לא מציק לה לגבי סקס.מנסה להגיד לה כמה שהיא יפה ומיוחדת ולחבק אותה.כל זה ללא תגובה מצידה ולי יש תחושה שזה אפילו מעצבן אותה.כמו כן יש ימים שהוא אכן מתצבנת אליי על כל דבר קטן שעשיתי.
קראתי על דיכאון אחרי לידה ואכן לדעתי סימפטומים מתיאמים.או שפשוט הפסיקה לאהוב אותי.
איך לנהוג מולה בצורה נכונה?לנסות להיות קר יותר?במידה והמצב מדרדר עוד אין שום סיכוי לפנות איתה ליעוץ זוגי.
הרבה תודה!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:23 18.12.11
|
אליען שלום,
כל הכבוד על הפניה. הערכות מראש יכולה להקל עליך מאוד. במקרה של דיכאונות חוזרים כדאי להיות במעקב פסכיאטרי כבר בהריון כיוון שדיכאון עלול להתחיל כבר בהריון. כדאי גם להיות במעקב קבוע לאחר הלידה.אם את נוטלת כרגע תרופות תבדקי עם אחד מהמרכזים הטרטולוגים אם ניתן לקחת פרוזאק במהלך ההריון. דיכאון אחרי לידה הוא די דומה לדיכאון רגיל אולם לעיתים קרובות כולל גם עצבנות והתפרצויות כעס, ייתכן גם קושי להתחבר לתינוק, חוסר עניין בתינוק ו/או קושי לטפל בו. כדאי להערך מראש עם עזרה צמודה בחודשיים הראשונים ולדבר על רגשותיך בעקבות ההריון והלידה עם פסיכולוג או עם חברה קרובה או בת משפחה עליה את סומכת. זה יכול לעזור במניעה של דיכאון.
אני מאחלת לך בהצלחה,
בברכה,
ד״ר שרון בן רפאל
|
|
|
ד''ר שרון בן-רפאל
פסיכולוגית קלינית
רמת השרון 03-5405503
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:19 15.12.11
|
היי,
אני ובעלי שוקלים להיכנס להריון בחודשים הקרובים.
העניין הוא, שאני קצת דיכאונית. עקב התפרצויות חמורות שהיו לי בעבר, אני נוטלת פרוזק. אני מאד מאד חוששת מדיכאון אחרי לידה - נראה לי שבמצבי זה די ברור שזה יקרה... לא?
האם הדיכאון שאחרי לידה שונה מדיכאון רגיל? קשה יותר? כיצד כדאי לטפל בו ולהתמודד? האם נוטלים תרופות רגילות נגד דיכאון?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:42 07.12.11
|
יעל שלום,
לפי מדריך ההפרעות של ארגון הפסיכיאטרים ה-DSM, ניתן לאבחן דיכאון קליני לאחר "שבועיים של מצב רוח מדוכא רוב היום, כמעט כל יום ואו אובדן עניין והנאה ברב התחומים ביחד עם ארבעה סימפטומים נוספים: ירידה ניכרת, לא מתוכננת, במשקל ובתאבון, קושי ניכר להירדם או לישון, עליה או ירידה ניכרת בפעלתנות פסיכומוטורית, מחשבות על התאבדות, עייפות וחוסר אנרגיה, הרגשה קשה של חוסר ערך עצמי או אשמה, קושי לחשוב, להתרכז ולהחליט החלטות".
הגדרה זו תקפה גם לגבי דיכאון אחרי לידה אולם יתכנו סמפטומים נוספים כגון עצבנות, התפרצויות כעס, עליות וירידות במצב הרוח וקושי להתחבר תינוק.
מבחינת שאלונים - כסינון ראשוני ניתן להשתמש בשתי השאלות הבאות:
במהלך החודש האחרון, האם חשת לעיתים קרובות הרגשה ירודה, דיכאון או חוסר תקווה? כן לא
במהלך החודש האחרון, האם חשת לעיתים קרובות מעט עניין או הנאה בעשייה? כן לא
אם התשובה לאחת השאלות היא חיובית, כדאי לענות על שאלון אדינבורו, ניתן למצוא אותו באינטרנט ולעיתים גם בטיפות חלב.
בברכה,
ד"ר שרון בן-רפאל
|
|
|
ד''ר שרון בן-רפאל
פסיכולוגית קלינית
רמת השרון 03-5405503
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:58 07.12.11
|
שלום
לאחר לידה, כיצד יודעים להבחין שמדובר בעצבות רגילה או דיכאון שמצריך טיפול?
את האמת? מצבי לא ברור לי...
אני יודעת שיש שאלון כזה לזיהוי מצב דיכאון שתקף לגבי אנשים במצב רגיל.
יש שאלון אישי כזה למצב דיכאון שספציפי למצב של אחרי לידה?
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:19 10.11.11
|
שלום לכם,
יש לנו ילדה בת שנה ו 5 חודשים, נראה כי היא דעתני ומלאת "אופי"
מהילדים שחוטפים צעצועים בגן ואם מנסים לחטוף להם לא מרפים או הולכים להשיבם. חייבת לומר שנראה כי ישנם קווי דימיון באופי של שתינו: ).
אחרי תקופה של דיכאון אחרי לידה שלי כיום אני מטופלת בכדורים שמטיבים עימי ומשפרים את מצבי מאוד.
זה כמה שבועות אני שמה לב שהבת שלי מעדיפה את אבא שלה היא כל הזמן קוראת בשמו(למשל באמצע הלילה או בשעת מצוקה), מאושרת במיוחד כשהיא רואה אותו והולכת אחריו הרבה. ומעדיפה אותו בכללי. יש לציין שהיא רואה את אבא שעתיים בערב וחצי שעה בבוקר. הוא שותף פעיל ומקסים בגידול שלה ולפעמיים עושה מקלחות, ארוחת ערב ומשחקים. באותם זמנים שהיא מבלה איתו מידי פעם היא קוראת לי כביכול "לוודא" שאני נמצאת...
בתקופת הדיכאון אחרי לידה הוא עזר אף יותר. אני תוהה לעצמי האם אני עושה משהו לא נכון שגורם לילדה שלי לדחות אותי (לפעמיים זה מרגיש כך), אני משתדלת לגוון בחוויות אחרי הגן, האם אני צריכה לבלות איתה עוד יותר זמן. אני אומרת לעצמי שזה יעבור אבל עדיין זה כואב לראות את הילדה שלי דוחפת אותי מעלייה ומעדיפה את אבא שלה.
אשמח לעצה
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:22 15.10.11
|
מאז הלידה הראשונה לפני כעשרה חודשים אני סובלת מכאבי שרירים בשכמות בצוואר לעיתים גם בזרועות עד לאצבעות. אני הולכת לישון עם כאבים, ישנה מאוד לא טוב אם בכלל, המון נדודי שינה (ללא קשר לתינוק כי הוא ישן רצוף כל הלילה), ואני קמה בבוקר עם עייפות מאוד גדולה וכאבים ונוקשות בכל אזור השכמות.
חוץ מהכאבים בשכמות שהם כרוניים יש לי גם רגעים בלתי נשלטים של לחץ בגוף אז אני מרגישה דופק חזק יותר ושכל הגוף מתכווץ ולחץ סביב המפרקים בכפות ידיים וסביב הקרסוליים. עדיין לא הצלחתי להבין מתי הרגעים האלו קורים לי ולמה. לפעמים זה קורה גם כשאני סתם יושבת רגועה.
הרופאת משפחה בהתחלה סברה שזה דיכאון אחרי לידה, אחר כך הייתי אצל אורתופד שאמר שזה פיברומיאלגיה ושלח אותי 4 חודשים לאחר הלידה לראומטולוג, הראומטולוג טען שצריך לחכות עוד קצת זמן אחרי הלידה כדי לאבחן משהו. בנתיים עשיתי פיזיותרפיה שהקלה על הכאבים אבל לא פתרה את הבעיה (ברגע שהפסקתי הכאבים חזרו). שוב חזרתי לאורתופד אחר שגם טען שזה פיברומיאלגיה ושלח אותי לראומטולוג, ושוב חזרתי אל הראומטולוג שאמר לי שהוא לא מאבחן כלום עד שאני לא עושה התעמלות מסודרת לפחות כמה חודשים. (כדי לשלול שלא מדובר סתם בגוף חלש).
בקיצור מאוד קשה לי, אני סובלת מהשכמות, אני מוגבלת בפעולות הבית, המצב משפיע לרעה על הקשר שלי עם בעלי, והטיפול בתינוק גם מאוד קשה לי, אני לא רואה את עצמי עושה ספורט בין הכאבים לעבודה והטיפול בתינוק, ואני לא מבינה למה אני לא מקבלת מענה הולם מהרופאים.
מה דעתכם על המצב? מה כדאי לעשות?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:21 06.10.11
|
שלום לך,
נשים לאחר לידה נעשות פגיעות יותר לדיכאון, הן בגלל השינויים ההורמונליים והן עקב השינוי הגדול בחיים. חומרת הבעיה יכולה לנוע מתקופה של עצבות קלה או מתונה, שחולפת לאחר זמן קצר, להפרעה דיכאונית שיש לטפל בה. העניין די שכיח- מעל 50% מהנשים מדווחות על עצבות כלשהי לאחר הלידה, ו-15% מהנשים לאחר לידה סובלות מדיכאון קליני.
בכל אופן, זו בעיה שניתן לטפל בה. הדבר החשוב ביותר הוא להיעזר במערכות התמיכה שמסביבך- בן זוג, משפחה, חברים וכו'. במצבים בהם אף אחד אינו זמין, ניתן גם להתקשר לער"ן, הזמינים 24 שעות ביממה. עלייך לזכור שברוב המקרים מדובר בתופעה חולפת (אולי זה ירגיע אותך). אם התופעה נמשכת מעבר לשלושה חודשים, או שחומרתה גבוהה במיוחד, ניתן גם לשקול טיפול התנהגותי- קוגניטיבי.
בהצלחה!
|
|
|
שרון לויט
פסיכותרפיסטית התנהגותית קוגניטיבית
כספרי 24, חיפה 052-6794957
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
02:09 05.10.11
|
זה המסקנה הסופית שלי מהבלוג שעבדתי עליו במשך יותר מחצי שנה והבנתי כל מה שאני יכול להבין.לתשובתך.המסקנה היא גדולה וזה יבוא בהמשכים אבל אין לי כל כך עם מי לדבר על זה אז אם תוכלי לענות לי אני ישמח מאוד.
אני בטוח בזה שלסכיזופרניה יש הסבר מדעי כלשהו עכשווי שמסביר את התופעה, אמנם לא הצליחו להבין מהו הגורם בגנים שמפעיל את זה אבל אם תחשבו על זה, לדיכאון אנשים נכנסים בגלל סיבה מסויימת כמו אהבה נכזבת דיכאון אחרי לידה לאבד מישהו קרוב וכו' וכו'
אז אני אומר שמחלת נפש מתחילה בגלל "הסיבה הפסיכולוגית" שאיכשהו נגעתי בה ברשומה הקודמת וגם קצת לפניה(ובעצם במשך כל הבלוג) כמו שאומרים שדיכאון נובע מתחושת עצבות עמוקה אז אפשר להגיד איזשהו הסבר פסיכולוגי תיאורטי אחד על סכיזופרניה ולהתחיל לחפש פיתרון פיזי שימנע את ההידרדרות הנפשית כמו שבדיכאון מצאו איך "לשמח" את הבן אדם ימצאו גם פיתרון לסכיזופרניה וזה רק מראה שאנחנו כל כך רחוקים מלהבין את המוח האנושי בגלל שאנחנו פשוט לא יכולים להסביר במילים בדיוק את המחלה הזאת כדי למצוא לה הסבר תרופתי.אבל, כמו לכל דבר צריך להתחיל ממשהו...
אני מאמין שככל שנצבר יותר תסכול כאשר יותר מאבדים את עצמך ולא נותנים ביטוי לקול הפנימי בגלל העדר הליכה "בשביל הזהב" הדמיוני שבו הולכים כולם חוץ מנפגעי הנפש שנועד להתקדמות של האישיות, ובתמצות - כאשר נוצר תהליך של העדר התקדמות של האישיות...כתוצאה מחוסר ההליכה בשביל הזה נאגרים שדים במערכת שדים שקריים (אני יסביר בהמשך למה שקריים) שמבטאים את כל הרצונות והתשוקות שלנו הלא מומשים, בעקבות התסכול העמוק הזה - שפשוט מתים לצאת החוצה, נוצרת אישיות חדשה וכאשר זה קורה השדים שולטים במערכת ובגלל שלשדים האלה השקריים אין כבר הצדקה כרגע(הייתה להם בעבר) אז מן הסתם החיים עצמם הם שקריים מן בועה.
ז"א שכשנוצר מצב של העדר התקדמות של האישיות ובעצם אותו בן אדם לא חווה את הדברים שהוא הייה חייב לחוות על מנת להתקדם בדרך "האלוהית" שבו הוא צריך ללכת ולכן מן הסתם הוא מאבד ידע קריטי להתפתחות שלו וכאשר זה כבר מתפרץ כי הנפש כמו שאמרתי בונה אישיות חדשה וכאשר היא כבר הושלמה התהליך הבא אם יבוא ,יבוא כמימוש אותה אישיות ובעצם המילה הנכונה היא סכיזופרניה או התקף פסיכוטי. בהתקף הפסיכוטי המוח עובר למצב דעיכה של ממש (SHUT DOWN) שבו המערכת כבר מפסיקה לתפקד התפקוד תלוי בגורמים חיצוניים בלבד, באותו רגע הידע כבר מחוק.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:49 03.10.11
|
שלום
ילדתי את בני השני לפני כשבועיים ומאז אני פשוט בדיכאון. בוכה המון, לא נקשרת לתינוק. לא מקלה עלי העובדה שבני הבכור כועס עלי ולא מוכן לדבר איתי או שאחבק אותו. אני לא יודעת אם זה דיכאון אחרי לידה או דיכאון זמני. אני לא יודעת אך להתמודד איתו כי קשה לי עם התינוק החדש שאני לא נקשרת אליו וגם ככה הבדידות בבית משגעת אותי
עם מי ניתן לדבר? אך אפשר להתמודד עם זה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:29 09.06.11
|
|
שלום, אני ילדתי לפני תשעה חודשים. עקב שתי בליטות שנמצאו בבית השחי עברתי ניקור ושתיהן יצאו בסדר. מאז הייתי בביקורת רופא שאמר שהכל בסדר. העביה שמאז התפתחה אצלי סוג של חרדה לגבי בלוטות בגוף שכנראה השתלבה עם דיכאון אחרי לידה שבא לידי ביטוי בחרדה עמוקה והעסקות אובססיבית בגוף. לפני כמה חודשים גם היו לי הזעות בלילה שהדאיגו אותי אבל הם היו כמה ימים ועברו. לפני חודש יצאה לי אלרגיה בעור. טופלתי בכדורים והיא עברה. הבעיה שמאז מצאתי עוד בלוטות בגוף. במפשעות עקב כאב מצאתי בלוטות קטנות שרופא נשים אמר לי שהן לא משמעותיות. ועקב כאב בצד אחד של הגרון (כמו כאב שיניים, או כאב באוזן או בלסת) מצאתי גם בלוטות בגרון. הפעם הן לא קטנות, והן זזות כשמניעים אותן. בדיקות דם שעשיתי לפני שלושה שבועות יצאו תקינות לחלוטין. מחר יש לי תור לרופאה אבל אני לא יודעת למה לצפות. שוב פעם אולטרסאונדים וניקור? האם בכלל יש סיכוי שזו לא מחלה בעיית הבלוטות הזאת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:34 06.06.11
|
איילה כמו שכתבתי קודם, התחושות שלך הן כל-כך אופיניות לאמהות לאחר לידה. לא כולן מוכנות לחלוק אותן ולהודות בהן אבל אחוז גבוהה מאוד מרגישות כמוך!.
אני שוב ממליצה לך בחום על קבוצת אמהות תינוקות שמדברת גם על הנושאים הללו וחושבת יחד מה עושים, איך מתגברים, איך מוצאים פתרונות ומהווה ממש קבוצת תמיכה במקום שאף אחד אחר לא מבין.
שווה לחפש קבוצה מתאימה, אשמח לעזור.
ימים טובים
עינת
|
|
|
עינת אהרן
מלווה לאחר לידה,מדריכת הנקה מוסמכת, מדריכת עיסוי תינוקות מוסמכת, מנחת קבוצות לאמהות ותינוקות מוסמכת
050-7986393
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:23 31.05.11
|
היי,
אני חודשיים אחרי לידה. הייתה לי לידה קשה וטראומית מאוד!
יש לי ברוך השם ילדה מקסימה אני מאוהבת בה יותר עם כל יום שעובר!!!
אבל ביום יום מאוד קשה לי עם הלבד. אני איתה 24 שעות ביממה כמעט לבד.
בעלי לא מבין מה אני עוברת למרות שאני מנסה להסביר, וגם בקושי עוזר.
חוזר בשעות מאוחרות מהעבודה (מבחירה) למרות שביקשתי שיחזור מוקדם לפעמים...
אני מאוד כועסת עליו ואני לא יודעת מה לעשות.
בנוסף אני מאוד חוששת ומפחדת וחרדה לחזור לעבודה ולהשאיר את בתי במעון
אני בטוחה שאף אחד לא יתייחס אליה או יאהב אותה כמוני ואני לא רוצה שהיא תסבול.
אני לא יודעת מה לעשות!
מרגישה תקועה בבית וממורמרת בעוד שבעלי ממשיך את חייב כרגיל.
מה לעשות??
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:00 09.05.11
|
ננסי שלום,
ראשית אני מתנצלת שרק כעת אני עונה על פנייתך.
את מתארת תופעות שיכולות להצביע על מספר דברים החל מבאמת דכאון ברמה כזו או אחרת אחרי לידה וחלה בחוסר איזון הורמונלי שהגוף חווה לאחר הלידה ולא מצליח עדיין להתאזן ואולי בכלל מדובר בשילוב.
יש מספר לא מבוטל של אנשי מקצוע שתחום ההתמחות שלהם הוא טיפול בנשים לאחר לידה, אני אשמח לעזור למצוא משהו כזה באזור מגורייך אם תבחרי לשתף אותי באמצעות הפורום או טלפונית/מייל פרטי. כל הפרטים שלי מופיעים באתר זה ואת מוזמנת.
במקביל את בהחלט יכולה לבקש/לדרוש מרופא המשפחה שלך בדיקות דם מקיפות, אפילו מעבר לסטנדרט כמו תיפקודי בלוטת התריס (T3 , T4) ועוד על מנת לאבחן את האיזון שקיים בגופך.
בבית החולים איכילוב תוכלי למצור מרפאה שמטפלת בבריאות הנפש של האשה ובה ניתן מענה פיזי ורגשי מהסוג שאת מתארת.
אני חושבת שרק אחרי שתהיי בטוחה באיש המקצוע שמולך ושתדעי שפיזית הכל תקין תוכלי לבחור אם אכן את צריכה כדורים נוגדי דכאון או בוג אחר של טיפול ולהיות שלמה איתו.
אני פה במידה ותצטרכי.
ימים טובים
עינת
|
|
|
עינת אהרן
מלווה לאחר לידה,מדריכת הנקה מוסמכת, מדריכת עיסוי תינוקות מוסמכת, מנחת קבוצות לאמהות ותינוקות מוסמכת
050-7986393
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:14 30.04.11
|
אין בעייה ליטול עד מינון של 1 מ"ג חומצה פולית אך לא רוצי לעבור.
אין בעייה ליטול בסמיכות.
חשיבות ה- DHA עוזרת לפתח את מוח העובר זו חומצת השומן אשר בונה את תאי המוח והרשתית. EPA יותר משפיע על האם ויש מחקרים המעידים כי הוא מפחית דיכאון אחרי לידה. בכל מקרה לא מומלץ לעבור מינון של 220 מ"ג EPA ליום.
|
|
|
נועה הופ
דיאטנית קלינית
קריית אונו 054-6844457
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:50 29.04.11
|
שלום
אני בת 24 בריאה בדרך כלל, ילדתי לפני חודשיים ומאז הלידה אני מרגישה קשיי נשימה, דפיקות לב מהירות, הזעה, פחד להתרחק מהבית, עייפות,סחרחורות וחולשה.
אני במצב מאוד קשה לא יכולה לתפקד בחיים, הלכתי לרופא משפחה והציע לי על תרופות לדיכאון אבל אני מפחדת לקחת תרופות מהתופעות הלוואי.
אנא עזרו לי למי לפנות ואיך לטפל בזה בהקדם האפשרי
תודההה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:40 26.04.11
|
|
אימי,בת 78 עברה דיכאון אחרי לידה לפני חמישים שנה(לאחר לידת ביתה השניה) ואינה מטופלת.הדבר נודע לנו לאחרונה מאבי שכנראה לא אכפת לו לגלות הכל עקב הזוגיות הנוראית שמתדרדרת בשנים האחרונות.בנוסף לכך ראייתה של אימי מתדרדרת והמצב בלתי נסבל.האם קיים קשר וכיצד אפשר לעזור להם.התחושה שלנו שלושת ילדיהם כ"כ כבדה עד שאנו חוששים שישימו קץ לחייהם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:36 15.04.11
|
שלום לכם.יש לי בעיה-מחשבות טורדניות-שבד"כ אני מתגברת עליהן בעצמי...לדוגמא-אני חושבת שבני בכור הינו מאומץ...וכמובן שהוא לא(הוא שחום-דומה לבעלי-תימני).
יש לציין שהיה לי איתו דיכאון אחרי לידה דיי ארוך,ויצאתי מזה...ממש מעצבן.עם הבן הקטן אין את זה.(דומה לי).אני לא מתה על בעלי,אולי זו הסיבה?או שאני צריכה טיפול?כי עכשיו יחסים עם הבכור טובים(בן 6.5).בעברי לקחתי תרופות(רסיטל).עכשיו לא..
תודה על תגובות וחג שמח.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:07 24.03.11
|
יולדת יקרה,
את אמיצה כל-כך על השיתוף וזו תחילת הדרך להתחיל להרגיש יותר טוב.
אני מזמינה אותך ליצור איתי קשר ולספר לי יותר פרטים על מצבך ואיפה את גרה על מנת שאוכל לתת לך שמות של אנשי מקצוע בסביבה שלך שיוכלו לאזור לך(מבטיחה לך שהכל נשמר בדיסקטיות!).
אל תחכי, טפלי בעצמך כמה שיותר מהר על מנת שתוכלי להיות מאושרת עבורך ועבור תינוקך - מגיע לכם!!!!!
עינת אהרון
|
|
|
עינת אהרן
מלווה לאחר לידה,מדריכת הנקה מוסמכת, מדריכת עיסוי תינוקות מוסמכת, מנחת קבוצות לאמהות ותינוקות מוסמכת
050-7986393
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:16 23.03.11
|
שלום לכם
אני ילדתי בן מקסים לפני 3 שבועות הייתה לי לידה ראשונה וקשה .. בבית חולים היו לי דפיקות לב מהירות .. קשיי נשימה וזה רק כשאתרחק מהחדר.
עכשיו אני בבית אצל אמא וכל הזמן מרגישה קשיי נשימה .. סחרחורות עייפות וחולשה ואין לי מצב רוח ורוצה רק לישון ואין לי מצב רוח לטפל בתינוק.
הקשיי נשימה זה רק כשאני מפחדת ממשהו או כשאני מתרחקת מהבית. אני רוצה לצאת מהבית אבל זה קשה לי כי אני מפחדת להתרחק ואז מרגישה קשיי נשימה.
אני מאוד מאוד מעוניינת בעזרההה אני מרגישה שאני נחנקת וצריכה טיפול לזה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:54 22.03.11
|
קשה לי לדבר.
זה גורם לי להשתבלל אל תוך עצמי, להכנס יותר יותר פנימה אל תוך השחור שמניב מתוכו את הדיבורים האלה.
אז אני לא מדברת.
רוב הזמן מנהלת את החיים שלי כאילו הכל בסדר, כאילו אין שום בעיה, אף אחד לא סובל מאף הפרעת אישיות.
רוב הזמן הכל בסדר.
וכשלא, אז אני מנסה לא לדבר על זה מתוך אמונה כבדה ועגומה שכמה שאדבר יותר ככה אתכנס יותר בתוך הקונכיה השבלולית שלי ויהיה יותר קשה לצאת מזה (מטפלת אמרה לי פעם- שביצה היא מקום נוח מאוד להשאר בו: חם, ודביק.. מרוב שנעלבתי מהרמיזה לא התפניתי לאשר את טענתה זו).
עכשיו אני לא ב"מצב" בעייתי.
עושה רושם כאילו הכל בסדר.
דגש על ה"כאילו".
(תראו כמה אני מדברת יחסית למי שמצהירה שהיא מנסה להמנע מזה... )
בכל מקרה, אני בהיריון. מזלטוב לי. שבוע 7, טפו טפו טפו- יש עוד הרבה זמן לסחוב.
בהריון עם פיצי שלי (בכורתי ויחידתי) הייתי באופוריה. אז הכל באמת היה טוב. טוב, לא באמת, פשוט שום דבר עוד לא התפרץ ושום הפרעות לא תויגו.
עכשיו, אחרי 5 שנים+ דיכאון אחרי לידה+ שני נסיונות התאבדות+ 3 אבחונים+ 1 מטפלת שחיבקה והלכה, עכשיו אני די פוחדת.
כי מה אם אפול לבור השחור בזמן ההיריון? איך אמנע מעצמי לפגוע בעצמי? ואם אחרי הלידה העניינים יתערערו, מה אני עושה לתינוק המסכן שעוד לא נולד וכבר צריך לסבול אותי? ואם אני והבנזוג שוב נריב ושוב נדבר על פרידה ושוב יהיה רע בבית??
בקיצור
אני לא רוצה לדבר על זה
אבל אני חייבת
ואין לי מקום אחר לדבר בו אז אשמח לקצת תובנות...
לילה טוב.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:41 08.03.11
|
|
חשוב גם שתבין כי ההורמונים עובדים שעות נוספות אצל אישה אחרי הריון.יש גם דיכאון אחרי לידה ועוד תופעות פסיכולוגיות.זה הזמן שאישתך צריכה אותך לידה ולא במצב שאתה לא רואה אותה.ייתכן שגם פתרון של שלושה חודשים של ריחוק יגרום לה להבין שזה לא הפתרון הרצוי.בחירה קשה אבל היא שלכם ורק שלכם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|