|
- פורום NLP דמיון מודרך
- פורום אימון אישי, קואצ'ינג
- פורום אף אוזן גרון
- פורום אפילפסיה - תמיכה
- פורום ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי
- פורום בעיות פוריות - תמיכה
- פורום הפרעות זיכרון הפרעות קוגניטיביות
- פורום חרדה מהריון, חרדה בהריון
- פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי
- פורום לוקמיה, המטולוגיה, קרישת דם, סרטן הדם
- פורום ליקויי למידה, טיפול בליקויי למידה
- פורום סרטן העור, מלנומה, נקודות חן
- פורום סרטן השד
- פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים
- פורום קואצ'ינג זוגיות, אימון זוגי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:44 18.05.12
|
שרית שלום,
אם את בטיפול של קלינאית תקשורת, הרי חשוב שתתייעצי איתה ! ייתכן שמדובר בתופעה של "אי שטף" שאופיינית לגיל, וזה חולף.
חשוב שלא להלחיץ את הילד, אלא להשלים את המשפט עבורו.
כל טוב!
|
|
|
ד''ר יוכי בן-נון
מנהלת
בי"ח מאיר, כפ"ס 054-4807441
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:57 16.05.12
|
ראשית תודה על העצות הנהדרות, לאחר שבועיים של עבודה בני כבר מרכיב פאזלים של 12 חלקים וכמובן שנמשיך עמו הלאה.
בזמן האחרון (שבוע) בני בן השלוש וארבעה חד' התחיל לחזור על ההבהרה הסופית למשל - רינתתתתתת במיוחד כשזה נמצא באמצע מילה. בלי שום קשר התפתחות השפה שלו הייתה מאוחרת והוא מטופל כבר שלושה חד' אצל קלינאית תקשורת אך הגמגום התחיל רק עכשיו. מה ניתן לעשות? האם לתקן אותו? להניח לו לסיים את המשפט שלו? אשמח לעצתכן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:48 15.05.12
|
שלום רב,
בני בן 4.5 נמצא בגן עיריה בסוף טרום חובה. הוא מתפתח סה"כ יפה - יש לו חברים ובגן הוא בסדר גמור שם.
מפריע לנו שהדיבור שלו עדיין לא מספיק טוב - הוא מתקשה בחיבור משפטים ארוכים ולפעמים לוקח לו כל כך הרבה זמן להגיד משפט שהוא עצמו מאבד עניין ומלמל את סופו.
הוא ילד שמבחינה מילולית התפתח לאט - לא הצביע עד גיל שנה ובאופן כללי היה לו עיכוב בהתפתחות השפה. הייתי לפני שנה אצל קלינאית תקשורת והיא אמרה שנראה לה שזה עניין של הבשלה ושהוא פשוט קטן ובאמת כשהכנסנו אותו לגן עיריה הוא פיתאום השתפר מאוד בדיבור.
עדיין אני רואה הבדלים גדולים בינו לבין ילדים בגן ויתכן שזה מפריע לו בתקשורת. כמו כן מדי פעם יש לו התפרצויות זעם שאנחנו חושבים שקשורות לקשיים בתקשורת ולכך שקשה לו לבטא את עצמו.
מה צריך לעשות? לחכות שיגדל וזה ישתפר מעצמו או ללכת איתו לקלינאית תקשורת? אם כן, האם יש תוכלי להמליץ על מישהי באזור ת"א?
תודה מראש!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:03 11.05.12
|
בננו בן 3.5, לומד בגן רגיל. מגיל שנה וחצי לערך שמנו לב לעיכוב בהתפתחות הדיבור. התחלנו תהליך בקופת החולים לשם קבלת טיפול של קלינאית תקשורת. נמצא בטיפול של קלינאית תקשורת כחצי שנה והראה התקדמות יפה. בתקופה האחרונה העלנו חשד שאולי קיימת בעיה רחבה יותר- שמנו לב כי הוא נוטה להתבודד, משחק לבד בגן, לעיתים קשה להשיג את הקשב שלו, בייחוד אם נמצא במקום חדש או רואה טלוויזיה, לא תמיד עונה במקרים אלו אם קוראים בשמו. היינו אצל רופאה התפתחותית בקופה שראתה אותו ל-10 דקות וטענה שהכל בסדר. חזרנו אליה שוב לאחר חודש עם טענות נוספות ועדיין טענה שהכל בסדר ומדובר בעניין שפתי בלבד.
החלטנו ללכת לאבחון פרטי אצל פרופ' אתי דרומי, שאבחנה עיכוב התפתחותי של שנה, בעיקר בתחום של הבנת שפה והמליצה על גן שפתי לשנה הבאה. בנוסף אמרה לנו כי איננה יכולה לשלול לחלוטין הפרעת תקשורת והמליצה שנפנה לרופא התפתחותי או נוירולוג ילדים.
האם תוכלו להמליץ על מישהו מוכר וטוב מהתחום (אם מקבל דרך קופת חולים לאומית מה טוב) המתמחה באבחון הפרעות תקשורת. אני כבר מאוד מבולבלת מעומס המידע שקראתי ובררתי ומתקשה להחליט לאן לפנות בכדי לקבל את המענה הנכון ביותר לילדנו.
תודה מראש
יעל
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:49 08.05.12
|
שולה שלום,
ייתכן שהילדה באמת חולמנית, וייתכן גם, מאחר שאת מציינת שיתר הילדים בקבוצה יותר גדולים ממנה, שהחומר הוא ברמה גבוהה עבורה ולא מתאים לה.
אפשר לנסות לפרק לה הוראות מורכבות לכמה הוראות אחת אחרי השנייה.
ייתכן , שכדאי לבקש אבחון של קלינאית-תקשורת, שתבדוק את הדברים באופן מקצועי, כדי לבחון אם הגננת צודקת, ואולי בכל זאת יש בעייה קלה ואפשר לעזור.
כל טוב,
|
|
|
ד''ר יוכי בן-נון
מנהלת
בי"ח מאיר, כפ"ס 054-4807441
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:21 05.05.12
|
ירידה בשמיעה בזקנים
ירידה בשמיעה היא תופעה מאוד שכיחה בכלל האוכלוסיה ועולה עם הגיל עד למעלה מ-40% בבני 80. רב המקרים אינם מאובחנים ואינם מטופלים.בעיית שמיעה לא מטופלת היא גורם סיכון להימנעות ממפגשים חברתיים והתכנסות עד כדי דכאון, מחשבות שווא ויחס וכן החרפת דמנציה.
הסיבות לירידה בשמיעה הן רבות: עלייה בגיל-הזדקנות ובלות שעריות החישה באוזן הפנימית, גורמים תורשתיים(משפחתיים) ,זיהומיים, תרופות , הצטברות חומר ההפרשה מהאוזן וחשיפה לרעשים שהוא בין הגורמים הנתנים למניעה.
חשוב שיבדק עי רופא א.א.ג לשם איתור סיבות הפיכות, פקק שעווה באוזן, תרופות(גרמיצין, פוסיד, אספירין במינון גבוה).
במדה והבעייה אינה הפיכה יש להתאים מכשיר עזר להגברה.
כן חשוב להתייעץ עם קלינאית תקשורת לשם הדרכה לשיפור התקשורת עם המטופל לפני וגם אחרי נקיטת האמצעים הטיפוליים בשל בעייה בהיענות לאמצעים הטיפוליים, בפרט בהרכבת אמצעי העזר.
ד''ר מאיר בראל
|
|
|
ד''ר מאיר בראל
מנהל מרפאה פסיכוגריאטרית
ויצמן 14, ת"א, קומה 20 077-7779222
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
06:40 02.05.12
|
שלום לך,
נראה לי שחושב שתתייעצי עם קלינאית תקשורת, ובכל אופן בשלב זה הייתי ממליצה לכם להמשיך להתעלם.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:42 18.04.12
|
שלום רב,
בני בן שנה ועשרה חודשים (נולד פג בשבוע 33).
קיים אצלו קצת עיכוב מבחינת השפה, אבל לא מאוד משמעותי ואנחנו גם מטופלים אצל קלינאית תקשורת.
לאחרונה התחיל לבדוק גבולות ולעשות הרבה "דווקא". למשל - הוא עולה על הספה ומסתכל עלינו בחיוך, כי יודע שאנחנו לא מרשים... דוגמא נוספת - הוא זורק אוכל למרות שיודע שאנחנו כועסים....
בכל המקרים הללו הוא גם מסתכל עלינו לבדוק את תגובתנו.
רציתי לשאול בעניין זה:
1. האם זה אופייני לגיל?
2. איך הכי כדאי להגיב?
(מדובר בבן יחיד).
בתודה מראש,
לילי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:41 18.04.12
|
שלום רב,
ילדתי בת 4.5 אמורה לעבור ניתוח כפתורים באוזניים בעקבות ירידת שמיעה לרמה בינונית בשני האוזניים(עשינו בדיקות שמיעה במהלך שנתיים,הבדיקה האחרונה הראתה על התדרדרות בשמיעה).
כמו כן היא נוחרת בלילות,עשינו גם מעבדת שינה ששם התוצאה הייתה הפרעת שינה קלה.
בנוסף לכך הילדה חולה בדלקת גרון (עם משטח חיובי ומתן אנטיביוטיקה)לפחות 5 פעמים בשנה ,בשנתיים האחרונות.
שקד שלישי מוגדל ,שקדים מוגדלים(הצטמקו בחודשים האחרונים-ע"פ הרופא)
יחד עם זאת לילדה בעיית דיבור מאז גיל שנה-מטופלים אצל קלינאית תקשורת.
הרופא שלה א.א.ג רוצה לנתח כפתורים+שקד שלישי בלי להוריד את השקדים.אני נוטה ללחוץ עליו כן להוריד את השקדים .
השאלה שלי האם כדאי לנתח גם את השקדים על מנת למנוע ניתוח נוסף אם תיצטרך בעתיד או לחכות לראות איך ישפיע עליה הניתוח של השקד השלישי+כפתורים בתקווה שזה יעזור והיא לא תיסבול מדלקות שקדים ?או שזה לא קשור אחד לשני?
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:05 09.04.12
|
הי מיקה
אנו מצפים לזחית 6 עד גיל 10 חודשים, כך שביתך מתחילה רק עכישו להיות בהתחלה של עיכוב. יחד עם זאת את מציינת שלאורך ההתפתחות כולה הייתה נטייה לעיכוב ושעד עכשיו יש קושי בשכיבה על הבטן, מזה ניתן להסיק שיש קושי תנועתי או מוטורי שמלווה את ההתפתחות המוטורית שלה וגורם לעיכובים שציינת. אינני יודעת אם קושי זה אובחן או לא אבל חשוב לאבחן אותו באופן ספציפי על מנת להמליץ על תרגול נכון.
התישבות מגיעה רק לאחר עלייה על 6 ועמידה רק לאחר זחילה, בינתיים חשוב ומומלץ לא להושיב את התינוקת לפני שלמדה לעשות זאת בעצמה.
אין קשר ישיר בין עיכוב בהתפתחות המוטורית לבין פיגור ואוטיזם ובכל מקרה אין הדבר רלוונטי בגיל זה.
לגבי ההתפתחות השפתית, אין זה מתחום עיסוקי וכדי להבין יותר כדאי להתיעץ בפורום של קלינאית תקשורת. ובתחום התקשורתי יש עדיין זמן לפתח מחוות של הצבעה וכו.
המלצתי היא לקבל אבחון של מדריכה להתפתחות תינוקות, לאבחן מה מקור העיכוב וללמוד תרגול ביתי מתאים.
עם השפה ועם המחוות אפשר עוד לחכות.
בברכה
דבי גרוס דולב
|
|
|
דבי גרוס דולב
מדריכה להתפתחות תינוקות- איבחונים ושיעורים פרטיים
בכל הארץ 052-8240914
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:09 08.04.12
|
היי
יש לי ילד כמעט בן 3 .
אני נשאה ואימי גרה איתנו מאז שהבן שלנו נולד , כדי לעזור.
היו הרבה צעקת ביני לבין בעלי וביני לבין אימי בנוכחות הילד ( ויכוחים מאוד סוערים , טריקת דלתות וכ'ו ) פעמים בודדות אפילו הגיעו למצבים יותר קיצוניים.
בעלי ואני כבר חצי שנה לא רבים בנוכחות הילד , אימי ואני עדיין רבות ( הגיע למצב שהיא החזיקה את הבן שלי בידיים וצעקה אליי ).
הגענו למצב שאלינו לטפל בעצמנו ועכשיו עובדים כדי לגיע למצב יותר טוב.
חשוב לציין שהויכוחים לא היו על בסיס יומי אלא דברים שקו מדי פעם ( פשוט בצורה סוערת מאוד ).
הבן שלי יש לו קצת איחור בדיבר ואנחנו נמצאים אצל קלינאית תקשורת ו פסיכולוג התפתחות שאמרה שהגיע למסקנה שהילד חכם מאוד וילד ס"כ מאושר.
בהתחלה כשהגענו אליה הוא היה בן ו10 חודשים היא אמרה שהיה סגור ומפוחד ועכשיו היא רואה ילד עם יותר ביטחון שהוא מאושר.
הבן שלי היה לו נוזלים באוזניים ושקד שלישי .
גם אליי לציין שכל אחד מאיתנו אוהב ומפנק את הילד מאוד .
אם נגיע למצב של הורמוניה , האם נוכל לתקן את ה , נזק " שאולי נוצר או שגיל 2 ו חודשים זה כבר מאוחר מדי והוא יקח איתו משקעים לשלבים יותר מאוחרים בחיים.
רב תודות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:40 08.04.12
|
שלום,
יש לי ילד בן 3 וחודשיים.לפני מס' שבועות הבחנו שהוא משום מה מסרב להיות בסלון הבית.לפעמים כשיש טלויזיה עם תוכניות שלו אז הוא בא אבל גם אז מתרחק אחרי מס' דקות.הוא עומד בכניסה לחדר שלו ומשם מסתכל.הוא גם יכול להישאר בחדר שלו או בחדר משחקים ולא לצאת משם הרבה זמן.
ניסינו לברר אם משהו הפחיד אותו ולא מצאנו.
חשוב לציין שהוא סובל מאיחור בדיבור והתחיל טיפול אצך קלינאית תקשורת.
האם מנוע ממנו להיכנס לחדר שלו או לחדר משחקים זה פתרון לטיפול בפחד הלא מוסבר או שזה יכול רק להחמיר?
אשמח לשמוע איך אפשר לנסות לטפל בעניין.לציין שיש לו אח בן שנה וחודשיים.
תודה רבה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:09 01.04.12
|
שתלמד אותך לשים את הלשון במקום הנכון (כפי שלמעשה היא צריכה להיות מלכתחילה) מתאמנים על זה ....לא כואב, לא קשה...
תתחיל לבדוק
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:44 27.03.12
|
שלום רב,
יש לי ילד בן 3.8. ילד מקסים, בן יחיד.
אנחנו מטופלים במכון להתפתחות הילד עקב קשיי תקשורת שפתיים פרגמטיים.
עברנו אבחון אצל רופא להתפתחות, אצל מרפאה בעיסוק, פסיכולוגית. כמו כן, אנחנו מטופלים עלידי קלינאית תקשורת כבר שמונה חודשים.
יש לי שאלה שמאוד מטרידה אותי.
מחר אמורה להתקיים ישיבת צוות פנימית של כל הצוות שעשה לנו אבחונים. לפי מה שהבנתי, לאחר מכן אמורים לזמן אותנו ולדבר איתנו על הסיכום.
האם זו פרוצדורה שיגרתית? אני מאוד לחוצה, כי פסיכולוגית טוענת שלילד יש בעיות נוקשות.
מה יכולות להיות התוצאות של הישיבה הזו?
במקביל, אנחנו הולכים באופן פרטי להדרכת הורים, בעניין הנוקשות והעצבת גבולות.
אנחנו עושים כל מה שאפשר ואני עדיין בחרדות.
הלחיצו אותי מאוד לגבי כל האבחונים האלו, שמעתי כבר כל מיני דעות של סובבים לגבי התערבות של פסיכולוגים.
האם סיכום של המכון ניתן ההמלצה או כהחלטה שאני אהיה חייבת לבצע?
תודה רבה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:17 27.03.12
|
תוכל לפנות לאבחון של קלינאית תקשורת, שם תוכל לומר לך אם יש קושי והאם טיפול יכול לעזור. בשל גילך, תוכל לפנות לקלינאיות תקשורת באופן פרטי.
בהצלחה.
|
|
|
ענת תבור
קלינאית תקשורת
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:51 22.03.12
|
ערב טוב ...
הבת שלי בת 5 וששה חודשים המורה שנה שעברה שמה לב שהילדה יש לה אוצר מילים דל יחסית לבני גילה הילדה עברה אבחון אצל רופא התפתחות הילד ועלה הצורך לאבחון מעמיק בשפה.
ממצאי האבחון מעידים על איחור בהבנת שפה ובחשיבה והפשטה מילולית, איחור קל בהבעת השפה. כשיעקר האיחור ההבעתי הינו בארגון מסר מילולי מורחב, כישורי שפה גבוהה קשיי שליפה .
הילדה כרגע מטופלת אצל קלינאית תקשורת עברה 20 מפגשים רואים שיפור
וגם עכשיו היא עוברת טיפול רגשי דיאדי אצל פסיכולוג בגלל אותה בעיה וגם ביישנות ופחד יש לה גם בעיית זיכרון היא שוכחת מהר .
האם הטיפול הרגשי עוזר לה להיות ילדה יותר פתוחה בכיתה ולא להתבייש ולפחד .
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:31 22.03.12
|
|
בננו בן שנתיים שמונה - בעל אוצר מילים מאוד גדול מדבר מאוד יפה ובעל כושר הבנהמ טוב. האות רייש שלו נשמעת כמו של דוברי השפה האנגלית (רק שהיא "נופלת" באמצע מילה) וכן לפעמים הוא מגמגם בתחילת משפט - חוזר על אותה מילה כמה פעמים ואז ממשיך.אני חושבת שזה קורה כשהוא מתרגש או ממהר לדבר. קלינאית תקשורת יכולה לעזור או שזה מוקדם מידי ? ת ו ד ה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:12 19.03.12
|
שלום
הבן שלי מרטיב כל לילה כבר שנתיים.. גם יש לו קצת בעיות בדיבור שאני והגננת מבחינות כמו אותיות לא ברורות לפעמים גם גמגום.. עבר שני אבחונים אצל שני קלינאי תקשורת שונים ונאמר שלא צריך טיפול...
הייתה תקופה שהיו קצת בעיות בבית.. אני גם עובדת הרבה שעות ביום והוא רואה אותי פחות מארבע שעות ביום כי צריך לשון מוקדם..
האם טיפול פסיכולוגי יכול לפתור את שתי הבעיות שיש לו.. כי קלינאית תקשורת אחת אמרה לי שלדעתה טיפול רגשי יכול לעזור..
השאלה אם כן יכול לעזור.. איזה סוג של טיפול יתאים לו בגיל זה? האם רגשי? או באומנות? תנועה ?. ביבליותרפיה? איך בוחרים??
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:30 18.03.12
|
נטלי שוב שלום,
הייתי ממליצה לך לקבוע אבחון מסודר במכון להתפתחות הילד, ובעיקר מכיוון שיש איזשהו סדר הפוך ברצף ההתפתחות השפתית-תקשורתית שלו, וחשוב שיראה אותו איש מקצוע (רופא התפתחותי/ קלינאית תקשורת וכד').
בהצלחה,
|
|
|
ענת תבור
קלינאית תקשורת
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:18 12.03.12
|
האם אובחנת או טופלת בעבר?
בשלב ראשון עליך לפנות לאבחון קלינאית תקשורת שתוכל לבדוק במה מדובר ואם יש צורך להפנותך גם לאבחונים נוספים
בהצלחה
|
|
|
חן לדרר
קלינאית תקשורת, MA בחינוך מיוחד
אחראית הדרכה, מכון הדים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:21 11.03.12
|
שלום
אני גבר בן 30 שכאשר מתרגש בסיטואציות שונות - מגמגם מעט.
תוכלו להגיד בבקשה לאיזה טיפול עליי לפנות?
פסיכולוגי
קלינאית תקשורת?
פסיכיאטרי?
תודה רבה אשמח להכוונה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:56 29.02.12
|
ויקי שלום,
בהחלט חשוב לעשות בדיקת אוזניים, וגם לבדוק ע"י רופא, שאין נוזלים, או דונג. הילד שומע, אבל לא מספיק ברור !!!
ובהחלט ירגיע אותך אם תיפגשי עם קלינאית תקשורת, והיא תדריך אותך איך לעבוד עם הילד.
כל טוב!
|
|
|
ד''ר יוכי בן-נון
מנהלת
בי"ח מאיר, כפ"ס 054-4807441
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:10 27.02.12
|
|
השלב שאת מתארת נקרא שלב תחבירי מוקדם ואכן אינו כולל הקפדה על חוקי התחביר הבוגרים. שלב זה עדיין סביר לגילו . יחד עם זאת אם את מוטרדת עדיף לבצע אבחון קלינאית תקשורת מקיף ולדעת בדיוק מה המצב
|
|
|
חן לדרר
קלינאית תקשורת, MA בחינוך מיוחד
אחראית הדרכה, מכון הדים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:40 22.02.12
|
לידיעת כלל הציבור!
בני היה מטופל מבהדים ת"א אצל קלינאית תקשורת שחיכינו כמה חודשים טובים בתור המתנה. כמו כל ילד הוא היה חולה מס' פעמים ופעמיים ביטלנו עקב מזג אויר סוער בחוץ שהרי לא הגיוני שניסע באוטובוסים ונסתכן במחלות חורף. הכל בהודעה מוקדמת כמובן ובכנות. כמו כן גם הם מצידם ביטלו פעמיים.
ואז מנהלת סניף התקשרה לבעלי ואמרה לו שזורקים את הילד שלי מהטיפולים בגלל שאנחנו לא מגיעים. ילד שנולד פג 700 גר' בקושי שזקוק כל כך לטיפולים נזרק החוצה ואם נרצה שניצור קשר בעוד חודשיים שלושה להכנס מחדש לתור המתנה! ילד שהכי מגיע לו בעולם, ילד שמקבל טיפול נגד אסטמה ומאוד רגיש למחלות חורף הם מצפים שנוציא החוצה בסערה בשביל הטיפול. הם מדדו זמן עם סטופר שלא יקבל חצי דקה יותר והתקשרו לבטל לנו ולהגיד אל תבואו ביום הטיפול. היחס של מי שדיברה בטלפון היה נורא והיא מוציאה אותנו כהורים לא אחראים ולא אכפתיים לטיפול.
אני רק מזהירה הורים תמימים מעוגמת נפש, מטיפול שלא מסיימים, מיחס מזעזע, מחוסר הבנה ואכפתיות, מהתעלמות מטובת הילד.
זה נורא!!!!!!!!!!!!
אני כאמא יום שלם בוכה ממה שעשו לבן שלי ואני זאת שאצטרך להסביר לו למה לא רוצים לעזור לו. ואולי בעוד 8 חודשים כבר יהיה מאוחר אבל למנהלת הסניף לא אכפת מילדים אלא רק מניירת.
תזהרו שלא אתם ולא ילדכם יפגעו מהמצב!
פולינה אמא לאושר שבעזרת ה' יגדל, יתחזק ויפרח ועוד ישנה את העולם לצודק והוגן יותר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:13 22.02.12
|
לבני בן השלוש וחצי גילינו בעייה בדיבור , לקחנו אותו לאבחון אצל קלינאית תקשורת שם נמצא שיש לו בעיית דיבור התחלנו לטפל אצל קלינאית המצב השתפר בדיבור , אך אני מעוניינת לאבחן אותו אצל פסיכולוג/ית שיאתרו ממה נובעת הבעיה (ערכנו בדיקת שמיעה הכל תקין ), רציתי לדעת למי אפשר לפנות ?
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:47 19.02.12
|
נורית שלום
לעיתים בהתפתחות רוןאים תקופות של עצירה בהתפתחות תחום אחד כאשר תחום אחר מתפתח - למשל כשמתחילים ללכת מאטים התקדמות דיבור וכדומה.
מבחינת הבנה מה שתארת זו הבנה של מחוות אך לא של הבנת שפה (אם את שואלת איפה אור ומצביעה אז היא מבינה את ההצבעה ולאו דוקא את השאלה איפה אור), האם מבינה גם שאלות גאלו ללא תנועה מלווה?
בעקרון בגילה כן מצפים לצלילים יותר מגוונים.
כדאי לבצע בדיקת שמיעה כדי לוודא שהכל תקין ולחכות קצת. אם אין שינוי בתקופה הקרובה אז מומלץ לפנות לאבחון קלינאית תקשורת
בהצלחה
|
|
|
חן לדרר
קלינאית תקשורת, MA בחינוך מיוחד
אחראית הדרכה, מכון הדים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:58 19.02.12
|
שלום מורן
קודם כל עדיף לפנות לאבחון של קלינאית תקשורת אשר תוכל להמליץ לך אם לפנות גם לייעוץ פסיכולוגי ותמליץ על שיטת הטיפול . האבחון מתבצע באופן אישי לרוב ושיטת הטיפול לפי הצורך.
בהצלחה
|
|
|
ז'קלין סקרן מנסור
קלינאית תקשורת מוסמכת
הדים-מנהלת סניף קרית ביאליק
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
03:03 17.02.12
|
אני בת 20 ומאז שאני זוכרת את עצמי יש לי בעיית גמגום זה בא לידי ביטוי בזה שאני הרבה פעמים נמצאת בחברת אנשים ורוצה להגיד משהו מסויים או להתחיל לספר איזה משהו ואני מפחדת לגמגם אז אני מוותרת ולא אומרת כלום למרות שאני בן אדם שאוהב לדבר ויש לי על מה לדבר,הרבה פעמים אני גם יכולה לנהל עם בן אדם שיחה ולגמגם מעט יחסית זה נורא תלוי,שאני לבד עם עצמי אני יכולה לדבר כמעט בלי לגמגם אני חושבת שזה משהו יותר חברתי ופסיכולגי השאלה שלי אם אפשר לטפל בזה ואיך? ללכת לקלינאית תקשורת או לפסיגולג או גם וגם והאם זה צריך להיות טיפול בו זמנית או קודם קלינאית תקשורת ואז פסיכולוג? איך זה הולך בעצם? ובכנות אני שואלת-מה הסיכוי שלא תהיה לי את בעיית הגמגום יותר כי מאז ומתמיד הייתה לי את הבעיה הזאת,אתם מכירים אנשים שהייתה להם מאז ומתמיד בעייה בדיבור כלומר גמגום ונפתרו מזה תוך כדי טיפול? חשוב לציין שאני מעוניינת בטיפול אישי אחד על אחד ולא קבוצתי.
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:40 15.02.12
|
מרין שלום
מיליוני ילדים בעולם חיים בשתי שפות ואף שלוש בחלק מהמדינות (למשל שוויץ , קנדה ועוד) ואין שם עליה בדיסלקציות כך שבהחלט אין מה לדאוג מהנושא הזה.
ממה שאת מתארת יש איחור קל בהבעת שפה, יחד עם זאת אכן בתחילת הרכישה רואים פעמים רבות מעט איחור אצל ילדים דו לשוניים ולכן שווה לחכות עד קצת
אם אין עליה משמעותית בכמות המילים בחודשים הקרובים אז כדאי לפנות לאבחון קלינאית תקשורת
בינתיים בידקו שהשמיעה תקינה והמשיכו לחשוף את ילדתכם לדגם דיבור טוב (לדבר במשפטים קצרים, לחזור הרבה על אותם תכנים)
בהצלחה
|
|
|
חן לדרר
קלינאית תקשורת, MA בחינוך מיוחד
אחראית הדרכה, מכון הדים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:49 11.02.12
|
שלום,
יש לי בן שבמאי יהיה בן 5. נולד פג. יש לו איחור התפתחותי ובעיית קשב וריכוז. נוירולוג לא ממליץ על טיפול רפואי בגלל בעיית משקל שבעקבותיה הוא מקבל הורמון גדילה.
אם בהתחלה הייתי אופטימית והאמנתי שעם הזמן הפער יעלם, הילד יהיה כמו כולם וכד' עכשיו אני כבר ממש לא מאמינה בזה ועם כל יום מרגישה יותר ויותר מאוכזבת מממנו ומעצמי. אני רצה איתו למרפאה בעיסוק, לקלינאית תקשורת, יש לו גננת שיח בגן והילד לא יודע כלום. אני מכירה כל הטכניקות של לציין ולתמלל ותוך משחק ותוך סיפור ובחוץ ודרך פעילות יומית ובלה בלה בסגנון וגם בגן משקיעים בו כאילו הוא פרוייקט אישי שלהם וגם בטיפולים וגם אני בבית ופשוט כלום לא קורה. הילד לא מתעניין בשום דבר, לא מוכן לשחק במשקים יחד, לא מוכן לקרוא סיפור, לא רוצה ללמוד, לא רוצה לצייר או לצבוע, לא מוכן להדביק מדבקות, הפסיק להתעניין במתקני שעשועים בחוץ. הוא רוצה רק פעילות חופשית ואז ממציא לעצמו משחקי דימיון, אין לו חברים ואם מישהו בחוץ יבוא אליו אז הוא מתרחק ממנו ומחפש לו פינה משלו. גם בגן הוא עושה אותו דבר. דוח של גננת מזעזע ולצערי הוא נכון. אני ביקשתי המלצות לגן מיוחד אבל הכל בירוקרטיה ואני כבר לא מאמינה ששנה הבאה זה יצא לפועל. והאמת שאני לא מאמינה שיש להם יכול לעזור לו כי הרי הוא מקבל גם ככה את אותם הטיפולים ולא מתקדם. הכי מרגיז שגם מרפאה בעיסוק וגם קלינאית תקשורת משכנעים אותי שהוא מתקדם מאוד, שהוא משתף פעולה יפה, שיש לו מוטיבציה גבוהה ואני לא רואה זאת. אני רוצה ילד רגיל שישחק עם ילדים אחרים בחוץ במשחקים או מתקנים במקום לחפור באדמה בצד, שידע דברים בסיסיים, שיהיה אפשר לשחק איתו או לקרוא לו סיפור, שיהיה לי משהו להתגאות בו או לשתף הורים אחרים. כולם מדברים על ילדים שלהם ורק לי אין מה להגיד ובסוף כל שיחה אני מרגישה עוד יותר מבואסת.
זה פשוט כבר לא נשמע לי הגיוני שלילד יש פוטנציאל טוב ואינטליגנציה תקינה והוא כמעט בן 5 ואינו יודע צבעים, יודע לספור עד 3 בלבד ואפילו ספרות אלה לא מזהה, לא יודע צורות, אותיות, סיפורים ומתחמק מללמוד משהו.
מה עושים? איך מתגברים על האכזבה הזאת?
אני כל כך עצובה. אני שוקלת אולי מספט' הבא להפסיק כל הטיפולים וכל הריצות ושיעשה מה שבא לו וזהו. כי כגודל ההשקעה גודל האכזבה. לפחות כך אולי אהיה פחות מאוכזבת ופחות מטורטרת. מצידו כל טיפול הוא מנסה למשוך לכיוון אחר ולברוח מפעילות ואני צופה בצד ומחשבת זמן נסיעה הלוך ועוד זמן נסיעה חזור ועוד זמן נסיעה לקופ"ח וכדי להתחנן לטופס 17 ועוד טלפונים כדי לקבל אישור ועוד כמובן תשלום על נסיעות ועל טופס 17 ועוד הזמן שכל זה לוקח מול התועלת שזה מביא. לא יודעת אני עייפה מטרטורים, עייפה מזה שנותנים לי תקווה כי טיפול יעזור, עייפה מלהיות חיובית.
למה הטיפולים עוזרים לילדים אחרים ולנו לא?
האם יש באמת מחקרים שמוכיחים כי יש בזה תועלת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|