בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פענוח בדיקות»בדיקות דם | כימיה בדם | בדיקות סקר»בדיקת סוכר בדם - Glucose, Blood sugar
הוסף למועדפים 
שינוי בריאותי לקראת השנה האזרחית החדשה
אתמיד בפעילות גופנית
אוכל פחות בשר
אקפיד על משקל תקין
אפסיק לעשן
אתחבר לרוחניות שלי
 
  הצבע  
  
האם אתם עצלנים?
האם אתם עצלנים?
להזמין אוכל הביתה, להעביר את כל סוף השבוע בשינה, לעשות הליכה קצרה אחת לשבוע ולקו...
פענוח בדיקות
 | עקבו אחרינו
 
 

בדיקת סוכר בדם

Glucose, Blood sugar

פענוח בדיקת סוכר בדם, מטרת בדיקת בדיקת סוכר בדם, סיכונים, תוצאות בדיקת בדיקת סוכר בדם.

מטרת הבדיקה


בדיקת סוכר בדם (בדיקת גלוקוז) בודקת את רמת הסוכר בדם, מסייעת לעקוב אחר חולי סוכרת המקבלים אינסולין ומאפשרת להעריך את רמת חילוף החומרים של פחמימות אצל האדם.

תיאור


הסוכר מגיע לגופנו מהמזון, לאחר העיכול הוא הופך לסוכר פשוט הנקרא גם סוכר ענבים. סוכר זה חיוני לגוף והוא משמש להפקת אנרגיה ולתפקודים שונים. בדיקת סוכר בדם, הנקראת גם בדיקת גלוקוז, היא בדיקת דם הנערכת כדי לזהות היפרגליקמיה (רמת סוכר גבוהה בדם) או היפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה) כדי לסייע לאבחן סוכרת וכן על מנת לעקוב אחר רמות הגלוקוז אצל אנשים עם סוכרת. בדיקת סוכר בדם מתבצעת כבדיקת דם רגילה הנבדקת במעבדה.

הכנות לבדיקה


בדיקת סוכר בדם היא בדרך כלל חלק מבדיקת כימיה בדם (SMA). לפני בדיקת כימיה בדם יש להיות בצום במשך 8-12 שעות (ללא מזון או שתייה, מלבד מים), בהתאם להנחיות הרופא. אין לאכול לפני הבדיקה מאחר שמאכלים משנים את הרכבו הכימי של הדם ויכולים לשנות את התוצאות.


משך הבדיקה


בבדיקת סוכר בדם, נטילת הדם מהאדם אורכת מספר דקות. הדם נשלח למעבדה והתוצאות מתקבלות בדרך כלל בתוך שעה וחצי ומעלה, בהתאם לזמינות המעבדה והמרכז הרפואי.

סיכונים


בדיקת סוכר בדם היא בדיקה לא מסוכנת. עם זאת בכל בדיקת דם ישנו סיכון קטן. ראשית, יתכן כי יהיה קשה לאדם הנוטל את הדם למצוא את הווריד המתאים אצל הנבדק. ורידים ועורקים משתנים בגודלם מאדם אחד למשנהו ומצד אחד של הגוף למשנהו. לקיחת דם מאנשים מסוימים עשויה להיות קשה יותר מאשר לאחרים. לאחר נטילת הדם קיימים סיכויים קלושים להתרחשות אחד מהבאים: דימום יתר מהנקב, התעלפות או תחושת סחרחורת, המטומה (דם שהצטבר מתחת לעור) וזיהום (שמהווה סיכון קל בכל מקרה של פצעים פתוחים).

תדירות ביצוע


בדיקת סוכר בדם יכולה להתבצע במסגרת הבדיקות השגרתיות בהתאם לגיל האדם. לאנשים מבוגרים בריאים מומלץ לבצע בדיקת סוכר אחת לחמש שנים. לאנשים עם גורמי סיכון לפתח סוכרת כגון אנשים הסובלים מהשמנה ואנשים עם היסטוריה משפחתית של סוכרת מומלץ לבצע בדיקת סוכר בתדירות גבוהה יותר, למשל כל שנתיים. בדיקת סוכר נערכת גם כדי לאבחן סוכרת כאשר אדם מתלונן על תסמיני היפרגליקמיה או היפוגליקמיה. חולי סוכרת רבים מבצעים בדיקת דם עצמית פעם אחת ביום או כמה פעמים ביום, כדי לפקח על רמות הגלוקוז.

תוצאות, פענוח


גבולות הנורמה של בדיקת סוכר בדם לפי גיל הנבדק הן: בגילאי 3-0 חודשים: 45-50 מ"ג לד"ל (כלומר, 45-50 מיליגרם של גלוקוז, בתוך דציליטר של דם - עשירית הליטר). 3 חודשים - 5 שנים : 100-50 מ"ג לד"ל. 12-5 שנים: 100-60 מ"ג לד"ל, מבוגרים: 110-70 מ"ג לד"ל.

תוצאה גבוהה של בדיקת סוכר בדם ניתן למצוא אצל חולי סוכרת וגם אצל חולים במחלות אנדוקריניות אחרות כגון מחלת כבד חריפה, תסמונת Cushing, דלקת לבלב ועוד. תוצאת בדיקת סוכר בצום מעל 140 מ"ג לד"ל ותוצאה מעל 200 מ"ג לד"ל ללא צום מעידות על סוכרת. רמה גבוהה בבדיקת סוכר נקראת היפרגליקימיה. אדם הסובל מהיפרגליקמיה יפתח בטווח קצר סימני לחץ ומצוקה, תוך מתן שתן בתדירות גבוהה. הוא ירגיש רעב, חולשה, יזיע בכל חלקי גופו ועוד. בטווח הארוך יכולה להתרחש חסימת כלי דם אשר עלולה לגרום למחלות שונות ואף להתקפי לב.

תוצאה נמוכה בבדיקת סוכר נקראת היפוגליקמיה. סכנת היפוגליקמיה היא חוסר אספקה סדירה של גלוקוז למוח. אדם הסובל מהיפוגליקמיה יסבול בתחילה מעצבנות, הזעה רעד ועוד ובמצבים מתקדמים יותר של היפוגליקמיה האדם יסבול מחולשה, בלבול, פרכוסים ואפילו אובדן הכרה ומוות. סיבות להיפוגליקמיה יכולות להיות: מתן עודף של אינסולין בהזרקה ועוד.